מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לקבל העתק של הסכם ההתקשרות מאתר אינטרנט

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

נדון בטענותיהן דבר דבור על אופניו, בהתאם לסעדים שהתבקשו על ידן במסגרת כתב התביעה: אבדן רווחים בכתב התביעה, ביקשו פטוריז סעד בגין "איבוד העבודה" בשווי "הרווח הצפוי", כדלקמן: מיכרז כפר מימון- לטענת פטוריז, בעודו עובד, מר גולן ניהל חברה אחרת בשם חברת סדן בע"מ הצללות וחומרי ביניין (להלן: "סדן"), ערב לה אישית והכיר לה פרויקט בכפר מימון, במסגרתו זכתה חברת סדן במיכרז בתחום פעילותן של פטוריז (העתק מהסכם ההיתקשרות שבין חברת סדן לכפר מימון מיום 26.9.2017 צורף כנספח 1 לכתב התביעה).
נציין כי הגם שפטוריז לא עמדו בנטל הדרוש לצורך הוכחת רכיב תביעה זה, אין בכך כדי לשנות מן המסקנה שמר גולן הודה שנטל תמונה מאתר האנטרנט של פטוריז (פרוטוקול, עמ' 76), בעוד עולה שהשתמש בתמונה זו לטובת השאת רווחיה של חברה אחרת, בתקופה שהועסק על ידי התובעת 1.
בעיניין ע"ע (ארצי) 189/03 גירית בע"מ נ' מרדכי אביב ואח', (פורסם בנבו, 18.12.2003) נאמר: "בית דין זה ובית המשפט העליון בהלכתו הפסוקה, כמו גם מלומדי משפט בכתביהם, עמדו על ייחודו של חוזה העבודה כחוזה יחס מתמשך, על כך שההתייחסות אל חוזה העבודה היא כאל חוזה לשיתוף פעולה המושתת על יחסי אמון ועל חובת הנאמנות החלה על הצדדים לו. חובת הנאמנות, חובת תום הלב, וחובת ההגינות הנובעות מחוזה העבודה, מהוות את התשתית ליחסי עבודה הוגנים. העובד והמעביד אינם יריבים הניצבים משני עברי המתרס וחובתם ההדדית היא שלא להמצא בנגוד אינטרסים... יש לתת משקל הולם לשיקולים של אמון, הגינות, תום לב ומסחר הוגן. הפרת חובות אלה על ידי המשיבים, יש בה משום פגיעה ממשית באנטרס הצבורי ובתקנת הציבור שאין להתירה. באשר, תקנת הציבור היא שלא יהפוך העובד ל"סוס טרויני" אשר בא בחצריו של מעסיקו ויצא ממנו ונתח בידו.
מנגד פטוריז טענו בבקשה למתן צוי מניעה זמניים ובתצהירים מטעמן כי הוסכם בין הצדדים שמר גולן יקבל שכר בסיס וכן עמלות בגין מכירות.
...
על רקע האמור, ומשלא הונחה ולו ראשית ראייה לנזק שנגרם לפטוריז בגין התנהלותו של מר גולן ואף לא הוכח היקף הנזק הנטען בכתב התביעה או נזק קרוב לו, מסקנתו היא כי יש לדחות את התביעה לתשלום פיצוי בגין "איבוד העבודה" ו"הרווח הצפוי".
בע"ע 419/07 מדינת ישראל, משרד המסחר והתעשייה נ' יעל חן (פורסם בנבו, 3.11.2008), קבע כב' בית הדין הארצי כי לא בנקל יפסוק בית הדין פיצוי בגין עוגמת נפש, וכדבריו: "ככלל, הלכה היא כי פיצוי בגין עגמת נפש 'לא יינתן כדבר שבשגרה אלא במקרים הקיצוניים'. כי יש לבחון את טיב הפגיעה בעובד וחומרתה ביחס 'להוראות החקיקה בנוגע לשיעור הפיצוי ללא הוכחת נזק' וביחס למתחם גובה הפיצוי שנפסק ברכיב זה, במסגרת שיקול דעתו של בית הדין בקביעת פיצוי על נזק שאינו ממוני, שלא במסגרת הוראות חקיקה מיוחדות...". בענייננו, לא מצאנו כי התקיימו התנאים החריגים והקיצוניים המצדיקים פסיקת פיצוי נפרד בשל עוגמת נפש ודין טענה זו - להידחות.
סוף דבר מר גולן ישלם לתובעת 1 את הסכומים שלהלן, אשר יישאו הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום הגשת התביעה אם לא ישולמו בתוך 30 יום: סכום של 8,000 ₪ בגין החזר הוצאות דלק.
סכום של 20,000 ₪ בגין הפרת חובת אמון ותום לב. מנגד תשלם התובעת 1 לגולן את הסכומים הבאים, אשר יישאו הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום הגשת התביעה אם לא ישולמו בתוך 30 יום: סכום של 5,000 ₪ בגין פיצוי עבור היעדר שימוע.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2020 בשלום רחובות נפסק כדקלמן:

הנתבעת 2 הנה חברה הנודעת בשם "חברת המקצוענים בע"מ" המפעילה, כך לטענתה, אתר אינטרנט המציע שירותי פירסום לבעלי מיקצוע באמצעות המרשתת.
התובע אישר כי חתם על הסכם ההיתקשרות עם הנתבעת 2, אך טען, כי בהמשך לפגישה, ביקש לקבל את העתק הסכם ההיתקשרות וכן חשבונית מס על אודות התשלום, אך מעולם לא קיבל אותם.
...
לאור האמור לעיל, אני מקבלת את טענת הנתבעות כי בענייננו, יש לראות בתובע כלקוח עסקי.
נפקות הדבר היא כי אין תחולה להוראות חוק הגנת הצרכן ודין טענת התובע לזכותו לביטול ההסכם, בתוך 14 ימים ממועד ביצועה, להידחות.
סוף דבר: מכל הנימוקים שפורטו לעיל, אני דוחה את התביעה, כנגד שתי הנתבעות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

סעיף 3 לדרישת גילוי המסמכים (העתקי הסכם היתקשרות עם ספקי כלי הרכב בסעיף 1 לעיל ובכלל זה מפרטי השרות ומנגנון היתחשבנות (SLA)) – לאחר עיון, דין הבקשה בהקשר זה להיתקבל.
סעיף 4 לדרישה (כל ההסכמים ו/או אישורים עליהם חתמו המשתמשים עם התובעת (בחלוקה לשנים) – התובעת הפניתה לתשובתה לסעיף 1 לדרישה כמפורט לעיל והוסיפה כי המסמכים המבוקשים אינם נמצאים עוד ברשותה משום שהמשתמשים חתמו על הצטרפותם לשירותי החברה באופן דיגיטאלי באתרי אינטרנט שפסקו להיות מתוחזקים, ועל כן המידע לא נשמר.
כמו כן, אין די בנוסח של הסכם גנרי ועל התובעת לגלות את ההסכמים הקונקרטיים שכרתה עם קבלני ההסעות.
...
באשר לטענת התובעת שלפיה המסמכים הועברו על דרך של סריקת פלט מודפס באיכות נמוכה ובהקטנה באופן שקשה לקרוא אותם, משעה שהנתבעים טוענים כי המסמכים הועברו באיכות תקינה וקריאה ולא כפי שהוגשו במסגרת בקשה זו, ומשהנתבעים ציינו בתשובתם כי באפשרותם לסייע לתובעת בנקל לעיין במסמכים, אני מורה לצדדים לשתף פעולה ביניהם על מנת להסדיר עניין טכני זה ביניהם.
על פניו, היה על הנתבע 2 לפרט בדיוק כמה שיחות טלפון ביצע וכמה הודעות שלח, אולם משטען הנתבע 2 (גם בתצהירו) כי מכשירו הוחלף ולא נותר גיבוי לשיחות ולהודעות הנ"ל, הרי שמובן כי הנתבע 2 איננו יכול להשיב בצורה מדויקת על שאלה זו, ועל כן השאלה מוצתה בהקשר זה. שאלה 4ב' (מה היה תוכנן של ההודעות (הנזכרות לעיל – י"ד)?) – על כך השיב הנתבע 2 בתצהירו "התנהגות אתית". לאחר עיון, נחה דעתי כי דין הבקשה בהקשר זה להתקבל.
לאחר עיון, סבורני כי המידע עשוי להיות רלוונטי לבירור התביעה ועל כן אני מחייב את התובעת להשיב לשאלה.
לאחר עיון, אני מורה לתובעת להשיב לשאלה זו, היות שהמידע עשוי להיות רלוונטי לבירור התביעה, ולא ניתן להגיש תביעה ואז להסתתר מאחורי כסות של "סודות מסחריים" ו"מידע מסחרי" ולא לחשוף מאומה.
התיק נקבע לתז"פ ליום 15.12.21, מועד שבו אם לא תהיינה בקשות בעטיה של החלטתי זו, יינתן צו להגשת תצהירי עדות ראשית וייקבע קד"מ אחרון.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בנוסף פנתה הנתבעת 3 אל התובעת ביום 29/10/2018 וביקשה לקבל עותקים של הצילומים לצורך כתבת יח"צ בקשר לארוע סליים ספציפי שאת פרטיו שלחה אליה מיד עם שליחת הבקשה.
התובעת הפניתה בתביעתה להפרות שלהלן: קניון רננים (ניהול) בע"מ- קניון רננים עשה שימוש ביצירה אחת שפורסמה בדף הפייסבוק, באינסטגרם ובאתר האנטרנט של הקניון, וברול-אפים שהוצבו בקניון ולפחות ב - 6 מוקדים שונים ובאמצעים שונים.
עוד הוסיפו כי לא ברור על מה נסמכת טענתה של התובעת כי התמונות יפורסמו רק במגזין ובאינסטגרם של הנערה שעה שאין שום הסכם בין התובעת לבין הנתבעים ו/או בין האתר לבין הנתבעים.
ובהמשך (סעיף 66 לתצהיר) הצהירה הנתבעת 1: "באשר לקניון העמקים (נספח יג'2) – ניסיתי להעביר את התמונות שהתבקשו, אלא שלאור אי הצלחתי נציגת קניון זה, במעמד שיחה טלפונית עימי, ציינה כי 'לא משנה אני רואה אותן באנטרנט אני פשוט אוריד' וממילא אין התובעת בעלת התמונות" וכך עברה הנתבעת 1 והתייחסה, תמונה אחר תמונה וביחס לכל ארבעת הקניונים והמרכזים.
אין לקבל טענה זו, בשל שניים: נימוק ראשון לדחיית הטענה להתקשרות עם קטינה ללא אישור הוריה – נוכחות צמודה של הנתבעת 1 לרבות ביום הצילומים ולרבות בשיחה עם התובעת הנתבעת 1, אימה של הנערה, ליוותה את ביתה הנערה לאורך כל ההיתקשרות ביחס לפעילות ה"סליים".
...
אשר על כן אני מחייב את הנתבעים 1 ו-2, ביחד ולחוד, בתשלום הסך של 24,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.
בנוסף אני מחייב את הנתבעים 1-2, ביחד ולחוד, בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 12,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.
התביעה כנגד הנתבעת 3 נדחית, כאמור לעיל ללא צו להוצאות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

באחת הפעמים הציע הנתבע לנסות ולשווק מוצריו של התובע באתר במרשתת שיקים לשם כך. העברת חלק ממרכולתו של התובע לחצר הנתבע סוכמה בתחילה בעל פה וכך גם רצונו של הנתבע לנסות ולשווקה באתר במרשתת שיקים בשם "כד כדאי", לאחר שהתובע הניח בחצר הנתבע סחורה נחתם הסכם קונסיגנציה בכתב.
גם לאחר תום החוזה ועוד לימי כתיבת התצהיר המשיכו היא ובעלה בבקשותיהם לתובע לפנות את סחורתו עד שקבלו ממנו איום מפורש לפי הוא ישלח אליהם שלושת אלפים חיילים ובקשותיהם ותחנותיהם שבו ריקם.
למרות פניות חוזרות ונישנות הוא לא קיבל עותק מההסכם עליו חתם, לא ידע ולא הוסברה לו משמעות שטר החוב ולו היה מודע הוא לא היה חותם על שטר חוב שכזה והוא סבר שמדובר בנספח להסכם.
הוא ביקש לסיים את ההיתקשרות חצי שנה לאחר החתימה על ההסכם ולמרות זאת הציע להחליף את השלטים כי הם דהו ואכן לקוחות לא הגיע.
הנתבע לא ידע ולא הוסברה לו משמעות שטר החוב וסבר שמדובר בנספח של ההסכם ולו היתה מוסברת לו המשמעות היה מסרב בתוקף.
...
מכל האמור לעיל אני סבור כי התובע לא הרים את הנטל החוזי המוטל עליו על מנת להביא למצב בו יוכל לממש את שטר החוב התביעה שכנגד: למעט עגמת נפש שנגרמה לנתבע (והתובע שכנגד) מהימשכות השימוש בחצרו ואי נטילת הסחורה על ידי התובע (והנתבע שכנגד) ולאור טיב מערכת היחסים בין הצדדים והתחושות הקשות והמלחיצות שנגרמו לנתבע (ולרעייתו אך אינה חלק מהתביעה) אני סבור כי לא הוכח כי על התובע לפצות הנתבע.
סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, תוצאת פסק הדין הינה כדלקמן: בתביעה העיקרית: תביעת התובע נגד הנתבע נדחית.
לאור דחיית התביעה אני מורה על סגירת תיק הוצל"פ מס' 510694-11-16 בלשכת ההוצל"פ ברמלה וביטול כל הליכי הגבייה שננקטו בתיק זה. את הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בתביעה זו אכלול בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בצביעה שכנגד.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו