נדון בטענותיהן דבר דבור על אופניו, בהתאם לסעדים שהתבקשו על ידן במסגרת כתב התביעה:
אבדן רווחים
בכתב התביעה, ביקשו פטוריז סעד בגין "איבוד העבודה" בשווי "הרווח הצפוי", כדלקמן:
מיכרז כפר מימון- לטענת פטוריז, בעודו עובד, מר גולן ניהל חברה אחרת בשם חברת סדן בע"מ הצללות וחומרי ביניין (להלן: "סדן"), ערב לה אישית והכיר לה פרויקט בכפר מימון, במסגרתו זכתה חברת סדן במיכרז בתחום פעילותן של פטוריז (העתק מהסכם ההיתקשרות שבין חברת סדן לכפר מימון מיום 26.9.2017 צורף כנספח 1 לכתב התביעה).
נציין כי הגם שפטוריז לא עמדו בנטל הדרוש לצורך הוכחת רכיב תביעה זה, אין בכך כדי לשנות מן המסקנה שמר גולן הודה שנטל תמונה מאתר האנטרנט של פטוריז (פרוטוקול, עמ' 76), בעוד עולה שהשתמש בתמונה זו לטובת השאת רווחיה של חברה אחרת, בתקופה שהועסק על ידי התובעת 1.
בעיניין ע"ע (ארצי) 189/03 גירית בע"מ נ' מרדכי אביב ואח', (פורסם בנבו, 18.12.2003) נאמר:
"בית דין זה ובית המשפט העליון בהלכתו הפסוקה, כמו גם מלומדי משפט בכתביהם, עמדו על ייחודו של חוזה העבודה כחוזה יחס מתמשך, על כך שההתייחסות אל חוזה העבודה היא כאל חוזה לשיתוף פעולה המושתת על יחסי אמון ועל חובת הנאמנות החלה על הצדדים לו. חובת הנאמנות, חובת תום הלב, וחובת ההגינות הנובעות מחוזה העבודה, מהוות את התשתית ליחסי עבודה הוגנים. העובד והמעביד אינם יריבים הניצבים משני עברי המתרס וחובתם ההדדית היא שלא להמצא בנגוד אינטרסים... יש לתת משקל הולם לשיקולים של אמון, הגינות, תום לב ומסחר הוגן. הפרת חובות אלה על ידי המשיבים, יש בה משום פגיעה ממשית באנטרס הצבורי ובתקנת הציבור שאין להתירה. באשר, תקנת הציבור היא שלא יהפוך העובד ל"סוס טרויני" אשר בא בחצריו של מעסיקו ויצא ממנו ונתח בידו.
מנגד פטוריז טענו בבקשה למתן צוי מניעה זמניים ובתצהירים מטעמן כי הוסכם בין הצדדים שמר גולן יקבל שכר בסיס וכן עמלות בגין מכירות.
...
על רקע האמור, ומשלא הונחה ולו ראשית ראייה לנזק שנגרם לפטוריז בגין התנהלותו של מר גולן ואף לא הוכח היקף הנזק הנטען בכתב התביעה או נזק קרוב לו, מסקנתו היא כי יש לדחות את התביעה לתשלום פיצוי בגין "איבוד העבודה" ו"הרווח הצפוי".
בע"ע 419/07 מדינת ישראל, משרד המסחר והתעשייה נ' יעל חן (פורסם בנבו, 3.11.2008), קבע כב' בית הדין הארצי כי לא בנקל יפסוק בית הדין פיצוי בגין עוגמת נפש, וכדבריו:
"ככלל, הלכה היא כי פיצוי בגין עגמת נפש 'לא יינתן כדבר שבשגרה אלא במקרים הקיצוניים'. כי יש לבחון את טיב הפגיעה בעובד וחומרתה ביחס 'להוראות החקיקה בנוגע לשיעור הפיצוי ללא הוכחת נזק' וביחס למתחם גובה הפיצוי שנפסק ברכיב זה, במסגרת שיקול דעתו של בית הדין בקביעת פיצוי על נזק שאינו ממוני, שלא במסגרת הוראות חקיקה מיוחדות...".
בענייננו, לא מצאנו כי התקיימו התנאים החריגים והקיצוניים המצדיקים פסיקת פיצוי נפרד בשל עוגמת נפש ודין טענה זו - להידחות.
סוף דבר
מר גולן ישלם לתובעת 1 את הסכומים שלהלן, אשר יישאו הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום הגשת התביעה אם לא ישולמו בתוך 30 יום:
סכום של 8,000 ₪ בגין החזר הוצאות דלק.
סכום של 20,000 ₪ בגין הפרת חובת אמון ותום לב.
מנגד תשלם התובעת 1 לגולן את הסכומים הבאים, אשר יישאו הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום הגשת התביעה אם לא ישולמו בתוך 30 יום:
סכום של 5,000 ₪ בגין פיצוי עבור היעדר שימוע.