חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לקביעת סמכות מקומית בתביעה נגד שופטים

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בתל אביב -יפו ת"א 56548-12-22 מנורה מבטחים ביטוח בע"מ נ' Group Turkey 17 בינואר 2024 ז בשבט תשפ"ד לפני כבוד השופט רז נבון המבקשת/הנתבעת: Inductotherm Group Turkey ע"י ב"כ עו"ד שמשון רוקח המשיבה/התובעת: מנורה מבטחים ביטוח בע"מ ע"י ב"כ עו"ד מתן חסיד ממשרד חן, נגלר סלהוב-עורכי דין החלטה
לפניי בקשתה של הנתבעת, חברה זרה מתורכיה, לדחות על הסף את התביעה כנגדה, נוכח תניית שיפוט מוסכמת לברר את המחלוקת בתורכיה, כמו גם בשל העדר יריבות (להלן: "הבקשה").
היתר המצאה- התובעת פנתה לבית המשפט בסמוך לאחר הגשת התביעה, בבקשה לקביעת דרך ביצוע המצאה מחוץ לגבולות המדינה, בהתאם לתקנה 167(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: "התקנות"), ובהתאם, התיר סגן הנשיא (כתוארו אז) עמית יריב, ביצוע המצאה מחוץ לתחום.
עוד טענה הנתבעת, כי בהסכם ההיתקשרות שבין החברה לבין הנתבעת קיימת תניית שיפוט ייחודית, לפיה כל המחלוקות שבין הצדדים צריכות להתברר בתורכיה, לאמור: הבקשה (בקשה מס' 7): בהמשך לטענות המקדמיות שבכתב ההגנה הגישה הנתבעת בקשה קונקרטית לדחייה על הסף של כתב התביעה, נוכח העדר יריבות בין הצדדים, כמו גם העדר סמכות עניינית ומקומית לידון בתביעה.
...
דין בקשה זו להידחות.
היה על התובע לעשות את כל האמור לעיל עובר להגשת התביעה ולא תוך כדי ניהולה.
סוף דבר: לא מצאתי לנכון שלא לכבד את תניית השיפוט מושא המחלוקת ומכאן שההליכים בתיק זה מעוכבים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

המדינה בתשובה לתגובה, טענה כי אין יסוד לטיעון לפיו הרוקח המחוזי חרג מסמכותו המקומית ופעל תוך ביצוע פעולות אישיות ללא קשר לתפקידו השלטוני, שכן משלוח המכתב לממונים על התובעת נעשה בתוקף תפקידו כרוקח המחוזי, וכחובתו המקצועית במסגרת זו. המדינה שבה על טענתה בדבר החסינות המוחלטת שהוענקה לפירסום על פי דין של רשות מוסמכת לפי סעיף 13 (9) לחוק אל"ה. בהמשך לכך, נתבקשה המדינה בהחלטת בית המשפט להצביע על הוראת הדין המסמיכה את הרוקח המחוזי למשלוח המכתב הספציפי נשוא התובענה.
יודגש כי פריט 21 (14) בתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים תש"ס 2000 קובע סמכות ייחודית לבית המשפט לעניינים מנהליים בכל הנוגע להסדרת עיסוק לפי פקודת הרוקחים, ולכן על פניו נראה כי היה על התובעת לפנות בתקיפה ישירה בעתירה מינהלית נגד ההחלטה, ומי שלא פעלה בדרך זו, חסומה בפניה הדרך לתביעה אזרחית בהתאם להילכת גליק שפורטה לעיל.
פירסום שנעשה בקשר לנושא שנימצא על סדר יומה של רשות מקומית הוא בגדר פירסום שחבר או עובד רשות מקומית "רשאי" או "חייב" לעשותו כדין, ולפיכך חוסה תחת החסינות שבסעיף 13(9) לחוק (פסקה 16 לפסה"ד של כב' המשנה לנשיאה השופטת פוגלמן).
...
בנסיבות אלה, גם אם הבקשה לסילוק על הסף היתה נדחית, מוטל היה על התובעת בהליך העיקרי, נטל כבד למדיי להוכיח כי על יסוד המידע שהגיע לרוקח המחוזי, שום רוקח מחוזי סביר לא היה קובע כי נפל פגם בהתנהלותה.
סיכומו של דבר נוכח האמור לעיל, וחרף הזהירות היתרה בה מתחייב בית המשפט בבקשות לסילוק על הסף, נראה כי אין תוחלת לתובענה, ואין מנוס מסילוק התביעה על הסף.
אני מורה אפוא על דחיית התביעה.

בהליך בקשת רשות ערעור (בר"ע) שהוגש בשנת 2023 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

השופטת לאה גליקסמן לפנינו בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית הדין האיזורי תל-אביב (השופטת דפנה חסון זכריה; חב"ר 27307-06-23), במסגרתה נקבע כי מאחר שמקום מגוריו של המשיב הוא באר-שבע, אין לבית הדין האיזורי תל אביב סמכות מקומית לידון בתביעתו, וכפועל יוצא מכך הורה בית הדין על העברת הדיון בתובענה לבית הדין האיזורי באר-שבע.
בית הדין אף הסתמך על פסיקת בתי הדין האיזוריים, ממנה עולה כי בתביעות לפי חוק ביטוח בריאות הסמכות המקומית נקבעת "על פי מקום מגורי התובע, ולא על פי מרכז מפעלה של קופת החולים, ומשכך הועברו תובענות שהוגשו בעבר מכח חוק זה, לבתי הדין המצויים במקום מגוריהם של התובעים". לאור האמור, משמגמת המחוקק היא לקבוע את מקום השיפוט בתובענות של הפרט כנגד גוף מוסדי בזיקה למקום מגורי התובע ולא בזיקה למרכז מפעלו של הנתבע, כך יש לקבוע גם בעניינינו.
...
שכן, מאחר שהמשרדים הראשיים של כלל הקופות מצויים באזור המרכז, הדבר יוביל לכך שניתן יהא להגיש כל תביעה לפי חוק ביטוח בריאות לבית הדין האזורי תל אביב, וכתוצאה מכך יוטל "עומס בלתי פרופורציונלי על בית הדין בתל אביב שתוצאתו היא, בראש ובראשונה – פגיעה בציבור המתדיינים, ובאינטרס הציבורי לקיום משפט מהיר ויעיל". לסיכום – בית הדין האזורי קבע כי קביעת מקום השיפוט על פי החלופה הקבועה בתקנה 3(א)(11) אך בשל הימצאות מרכז מפעלה הרשום של הכללית בתל אביב, בלא שמתקיימת זיקה כלשהי בין המבקש למקום השיפוט, "איננה מתיישבת עם אמות המידה שנקבעו בתקנות בנוגע לקביעת הסמכות המקומית, והיא אף אינה עולה בקנה אחד עם האינטרס הציבורי לקיום משפט מהיר ויעיל". טענות המבקש בבקשת רשות הערעור בגדרי הבקשה טען המבקש כך: משלא נקבע מקום שיפוט ייחודי לתובענות לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, הרי שיש להחיל את ההסדר הקבוע בתקנה 3(א)(11), שלפיו מקום השיפוט הוא לפי בחירת התובע - מקום מגוריו של התובע או מרכז מפעלו של הנתבע ואם הנתבע הוא תאגיד - משרדו הרשום.
דיון והכרעה לאחר בחינת טיעוני המבקש ועמדת הכללית הגענו לכלל מסקנה כי דין בקשת רשות הערעור להתקבל.
אנו סבורים, כי עת מדובר בתביעה של חבר קופת חולים כנגד הקופה, ובמיוחד עת מדובר בתביעה שעניינה היא החלטת ועדת החריגים, אין מקום לשלול מהתובע את זכות הבחירה המוקנית לו על פי תקנה 3(א)(11).
לטעמנו, כפי שנקבע על ידי בית הדין האזורי בעניין גורפינקל, "לא ניתן על בסיס היקש בלבד לשלול את זכות הבחירה המוקנית לתובעת על פי תקנה 3(א)(11)". שנית, מקובלת עלינו גישת הקופה, שלפיה בהיות חוק ביטוח בריאות חוק סוציאלי, יש להקל על התובעים זכויות מכוחו, ולאפשר להם לנהל את תביעותיהם על פי בחירתם, בין במקום מגוריהם ובין במקום משרדה הרשום של קופת החולים.
שלישית, אשר לנימוק שלפיו יש למנוע מצב שלפיו ניתן יהיה להגיש כל תביעה לפי חוק ביטוח בריאות לבית הדין תל אביב, הרי שלאור מהות ההליך לטעמנו אין בנימוק זה כדי לשלול את זכות הבחירה של המבקש המוקנית לו על פי תקנה 3(א)(11).
סוף דבר הבקשה מתקבלת.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2023 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בעכו תא"מ 64668-12-19 קשר רנט א קאר בע"מ נ' חראנבה ואח' לפני כבוד השופטת דנה עופר התובעת קשר רנט א קאר בע"מ הנתבעים 1. מהראן חראנבה 2. גליאור גרידיש החלטה
עם הגשת כתב הגנה נטען, כי הסמכות המקומית מסורה לבתי המשפט במחוז חיפה.
בהסכמת התובעת נמחקה התביעה נגד הנתבע מס' 2, לאחר שהעיד בקצרה על כך שהוא לא היה בעלי הרכב בעת התאונה, שכן מכר אותו לפני התאונה למר אבי שמכה, מעסיקו של הנתבע מס' 1, הנהג.
הנתבע הוא שלא הסכים להצעת הפשרה, ועל כך הודיע עו"ד דוחה לביהמ"ש. בהמשך לכך, עשה עו"ד דוחה כל הניתן על מנת לייצג את הנתבע, הן בניהול חקירה נגדית והן בהעלאת בקשה לקביעת דיון המשך, על מנת שעדותו של הנתבע תישמע.
אין מדובר בפסק דין שניתן על פי צד אחד, ועל כן הדרך להביא לביטולו אינה באמצעות בקשה לביטול פסק דין, אלא באמצעות תביעה נפרדת לביטול פסק דין, שכן למעשה טוען הנתבע כי נעשתה תרמית כל שהיא כלפיו, שבסופו חויב בפסק דין שאישר הסכם פשרה.
...
בנסיבות אלו, ומאחר ואין מדובר בפסק דין שניתן במעמד צד אחד, אלא במתן תוקף של פסק דין להסכם פשרה בין הצדדים, דין הבקשה לביטול פסק הדין להידחות.
לאור האמור, הבקשה נדחית.
הנתבע ישלם הוצאות בגין הגשת התגובות, לעו"ד דוחה ולב"כ התובעת, בסך 800 ₪ לכל אחד מהם.

בהליך התנגדות לביצוע שטר (ת"ט) שהוגש בשנת 2024 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

יפים בעיניין זה, הדברים שנאמרו ע"י כב' השופט א' גרוניס, ברע"א 2893/07 קופת חולים לאומית נ' ד"ר באסם אבו עסב [פורסם בנבו] (09.07.2007) כדלקמן: "כאשר עסקינן בסעיף שיפוט ייחודי בהקשר הפנים ארצי, אין הערכאה הדיונית יכולה להיתעלם ממנו, כאשר מוגשת בפניה בקשת העברה... שקולי נוחות ומירב הזיקות בהקשר בו עסקינן הנם עניין לנשיאת בית משפט זה (או למשנה לנשיאה) אם מובאת בפניהם בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (ראו למשל, בש"א 4666/02 גוכלר נ' עיזבון אזאוילוס, פ"ד נו(6) 817 (2002); בש"א 739/05 חיימוביץ נ' סלקום ישראל בע"מ (לא פורסם, [פורסם בנבו], 6.2.2005))". לעיתים יסטה בית המשפט מהוראות תקנה 7 לתקנות, אך הדבר ייעשה רק כאשר קיימים נימוקים כבדי משקל במיוחד לעשות כן (ראו: ב"ש 422/81 יוסף רובין ובניו חברה לבניין בע"מ נ' שיכון עובדים בע"מ [פורסם בנבו] (30.11.82)), שם נאמר, כי הנימוקים "... חייבים להיות בעלי משקל מכריע, ולא כל אי-נוחיות, הנגרמת לבעלי הדין, תצדיק העברת הדיון מבית-משפט שעליו הסכימו הצדדים". · ר' לעניין זה החלטתו של ביהמ"ש המחוזי בחיפה בת"א 30367-03-18 אמות השקעות בע"מ נ' אנגל ייזום פרויקטים בע"מ [פורסם בנבו] מפי כב' השופטת תמר שרון-נתנאל.
כעולה מן המקובץ לעיל, פירשו בתי המשפט המחוזיים את התיקון לתקנות ההוצאה לפועל, כמבטל את הפררוגטיבה הנתונה לתובע לבחור בין החלופות השונות המתקיימות בתקנות סדר הדין האזרחי לבירור תביעתו, בקבעם כי ככל שביהמ"ש מוצא כי הוא בעל סמכות מקומית לידון בהתנגדות שהועברה אליו לבקשת החייב, לפי אחת מהחלופות הקבועות בתקנות, הרי שידון בה ולא "יעבירנה עוד", וזאת בדומה לכלל הקבוע בסעיף 79 לחוק בתי המשפט.
מטרת תיקון התקנות ב-2018 הייתה ליצור אחידות, שלא הייתה קיימת ערב התיקון, בין המצב המשפטי של חייב המוגשת כנגדו בקשה לבצוע תובענה על סכום קצוב; ובין חייב המוגשת כנגדו בקשה לבצוע שטר, הא ותו -לא. כוונת מחוקק המשנה הייתה להקל על חייבים את הגישה ללישכת ההוצאה לפועל ולא לשנות מההלכות הקיימות לעניין הסמכות המקומית.
...
כעולה מן המקובץ לעיל, פירשו בתי המשפט המחוזיים את התיקון לתקנות ההוצאה לפועל, כמבטל את הפררוגטיבה הנתונה לתובע לבחור בין החלופות השונות המתקיימות בתקנות סדר הדין האזרחי לבירור תביעתו, בקבעם כי ככל שביהמ"ש מוצא כי הוא בעל סמכות מקומית לדון בהתנגדות שהועברה אליו לבקשת החייב, לפי אחת מהחלופות הקבועות בתקנות, הרי שידון בה ולא "יעבירנה עוד", וזאת בדומה לכלל הקבוע בסעיף 79 לחוק בתי המשפט.
לאור זאת אני מורה כי מדובר בטענה לתנאי מקפח אשר לא נסתרה ולפיכך יש להורות על קיום הדיון בבית משפט זה. לסיכום: לאור האמור לעיל אני מורה על דחיית בקשתה של התובעת להעברת הדיון ומחייבת אותה בתשלום הוצאות הנתבע בסך של 1,200 ₪ שישולמו תוך 30 יום מהיום.
לפיכך, הבקשה להעברת הדיון מחוסר סמכות מקומית – נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו