בית הדין האיזורי, מפי מותב בראשותה של כבוד השופטת (בדימוס) אורנית אגסי, נעתר לבקשת התובע לסעד זמני (בש"א 1614/09 החלטה מיום 22.10.2009) והוציא לפניו צו מניעה זמני האוסר על המדינה להפחית משעור גימלתו החודשית של התובע ולבצע ניכוי תשלומי החזר מהגימלה החודשית אשר השתלמה לו אותה עת – קצבה לפי משכורת קובעת שנגזרה מדרגה 41+ בדרוג הבקורת.
ביום 07.08.11 ניתן פסק הדין בהליך העקרי, שהורה, בין השאר, כי קיצבתו של המשיב "תשולם על פי דרגתו בסולם דרוג עובדי הבקורת, בדרגה 42+ כדרגת פרישה, בצרוף גמול הישתלמות א' וותק תואר שני כפי שקבל במשרד מבקר המדינה" (עב (י-ם) 3145/09).
...
בניגוד לדמי החופשה לא מצאנו בתקשי"ר התייחסות מפורשות של מנסח ההוראות לגובה ימי המחלה שנפדים להבדיל משיעורם, כלומר כמות הימים שתעמוד לפדיון בהתאם לנוסחה שבהוראות התקשי"ר. אלא שדומה שהדברים שקבענו בהקשר לפדיון החופשה (ובחלקם התייחסנו גם לדמי המחלה), יפים גם בהקשר זה ולא מצאנו טעם המצדיק לנהוג אחרת בהקשר זה. טענת התובע כי מרבית הימים שפדה נצברו דווקא בעת ששירת במשרד מבקר המדינה בהחלט תומכת במסקנתנו.
סוף דבר - על יסוד כל האמור התביעה מתקבלת והרינו מחייבים את המדינה לשלם לתובע, בתוך 30 ימים מיום שיומצא לה פסק הדין, את הסכומים המפורטים מטה:
[א] הפרשי שכר בגין עבודה בחודש דצמבר 2008 בגובה 5,598.65 ₪ ברוטו.
אשר להפרשי ההצמדה והריבית ומאחר שמצב הדברים 'הנכון' התברר רק לאחר מתן פסק דינו של כבוד בית הדין הארצי החלטנו כי בנסיבות אלה צודק יהיה לפסוק את הפרשי ההצמדה וריבית למן מועד מתן פסק דינו של כבוד בית הדין הארצי, קרי מיום 4.2.2015 ועד למועד התשלום המלא בפועל.