בקשה לקביעת ביצוע המצאה מחוץ לתחום אימייל

(א)בעל דין המעוניין להמציא כתב טענות מחוץ לתחום המדינה, יגיש בקשה בכתב לשם קביעת דרך ביצוע ההמצאה; בתצהיר התומך בבקשה יפורטו העובדות המבססות את עילת התביעה, העובדות המבססות את עילת ההמצאה מחוץ לתחום המדינה ופירוט המקום שבו נמצא הנמען או ייתכן שנימצא.

סוף דבר: לאחר עיון בבקשה ובתגובה, אני מורה בזאת על דרך ביצוע ההמצאה אל מחוץ לתחום, למשיב/נתבע כתב התביעה, ההזמנה לדיון, הבקשה להמצאה אל מחוץ לתחום, החלטתי זו והוראות סעיפים 169-166 לתקנות סדר הדין האזרחי, יומצאו על-ידי המבקש לידי המשיב בדואר רשום עם אישור מסירה או באמצעות חברת שילוח בינלאומית (ככל וכתובת מעודכנת ידועה לתובע), בתוך 90 ימים וכן באמצעות המייל.

...

מנגד, טוען המשיב ( הנתבע 1 ) כי אין להיעתר לבקשה שכן התובע לא עמד בנטל בכדי לאפשר המצאה מחוץ לתחום שכן כאמור בהחלטת בית המשפט מיום 14.6.21 התובע לא התחיל את ההליך בבקשת ההמצאה מחוץ לתחום חרף ידיעתו שהנתבע 1 לא מתגורר בארץ.

סוף דבר: לאחר עיון בבקשה ובתגובה, אני מורה בזאת על דרך ביצוע ההמצאה אל מחוץ לתחום, למשיב/נתבע כתב התביעה, ההזמנה לדיון, הבקשה להמצאה אל מחוץ לתחום, החלטתי זו והוראות סעיפים 169-166 לתקנות סדר הדין האזרחי, יומצאו על-ידי המבקש לידי המשיב בדואר רשום עם אישור מסירה או באמצעות חברת שילוח בינלאומית (ככל וכתובת מעודכנת ידועה לתובע), בתוך 90 ימים וכן באמצעות המייל.

תקנה 167 לתקנות החדשות קובעת כי: "(א) בעל דין המעוניין להמציא כתב טענות מחוץ לתחום המדינה, יגיש בקשה בכתב לשם קביעת דרך ביצוע ההמצאה; בתצהיר התומך בבקשה יפורטו העובדות המבססות את עילת התביעה, העובדות המבססות את עילת ההמצאה מחוץ לתחום המדינה ופירוט המקום שבו נמצא הנמען או ייתכן שנימצא.

בנוגע לתקנה 166 (4א) לתקנות החדשות - תובענה המבוססת על מעשה או מחדל שארע בתחום המדינה: אין בידי לקבל את טענות המבקשים בנוגע לעילה זו. בימ"ש קמא קבע כי המבקשים לא הכחישו את הקביעות בהילכת אשבורן לפיהן די במשלוח הודעות דוא"ל לכתובת בישראל כדי לבסס מעשה או מחדל בישראל, ולא הופרכו טענות התובעת לעילת המצאה בגין מעשה או מחדל המבססים אחריות אישית.

...

לאחר שבחנתי את מכלול החומר שלפני, אני סבורה כי קביעתו זו של בית המשפט המחוזי נטועה בנסיבות המקרה הקונקרטי ומעוגנת בתשתית העובדתית הרלוונטית אשר הונחה לפניו, ולא ראיתי טעם המצדיק התערבות בה. בימ"ש קמא קבע כי בנסיבות בהן קיימת תניית שיפוט בהסכמים שהחברות הזרות צד להם ונוכח המעורבות של המבקשים בקבוצת קלירפיר ובחברות הזרות בפרט ניתן להעריך כי קיימת ציפייה סבירה אובייקטיבית ביחס להתדיינות בסכסוך בישראל.

בימ"ש קמא לא קיבל את הטענה כי שיקולים ציבוריים שעניינים הפורום שיש לו עניין אמתי לדון בתובענה מובילים למסקנה כי בימ"ש זה אינו הפורום הנאות.

לסיכום: לאור האמור לעיל, יש ליתן רשות ערעור ולדחות את הערעור לגופו.

הבקשה לכפירה בסמכות בית המשפט מכוח המצאה מחוץ לתחום המדינה יואב הגיש את הבקשה דנן בהתבסס על תקנה 168 לתקנות סדר הדין האזרחי שכן לטענתו כתב התביעה הומצא לו באמצעות הדוא"ל, שלא בהתאם לתקנה 167 ובנגוד לאמנה בדבר המצאתם של כתבי בית דין בחוץ לארץ.

בעיניין יואב אני קובעת שאכן, התובעים לא פעלו כמצוות תקנה 167 הקובעת כדלקמן: "(א) בעל דין המעוניין להמציא כתב טענות מחוץ לתחום המדינה, יגיש בקשה בכתב לשם קביעת דרך ביצוע ההמצאה; בתצהיר התומך בבקשה יפורטו העובדות המבססות את עילת התביעה, העובדות המבססות את עילת ההמצאה מחוץ לתחום המדינה ופירוט המקום שבו נמצא הנמען או ייתכן שנימצא.

...

בעניין יואב אני קובעת שאכן, התובעים לא פעלו כמצוות תקנה 167 הקובעת כדלקמן: "(א) בעל דין המעוניין להמציא כתב טענות מחוץ לתחום המדינה, יגיש בקשה בכתב לשם קביעת דרך ביצוע ההמצאה; בתצהיר התומך בבקשה יפורטו העובדות המבססות את עילת התביעה, העובדות המבססות את עילת ההמצאה מחוץ לתחום המדינה ופירוט המקום שבו נמצא הנמען או ייתכן שנמצא.

סוף דבר התביעה נמחקת על הסף.

התובעים ישלמו הוצאות בסך 10,000 ₪ לפנטה אמריקה, פנטה ישראל ואילן (לכולם ביחד); סך של 10,000 ₪ לאירית; וסך של כן 5,000 ₪ ליואב.

לפני בקשה לקבוע כי בוצעה למשיבה המצאה כדין של כתב בית הדין הראשון (בקשה למינוי בורר), וזאת בהתאם לתקנה 163(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות).

ההסדר קבוע היום בהוראת 163(ג) לתקנות: "התגורר הנמען מחוץ לתחומי המדינה ויש לו בתחומי המדינה נציג מטעמו המייצג אותו באופן קבוע בקשר לענייניו בישראל, ניתן להמציא לנציג אם התביעה נוגעת לאותו עניין". תקנה זו החליפה את תקנה 482 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד–1984, אשר קבעה כי ניתן להמציא את כתב בית הדין "למנהל או למורשה, העוסק אותה שעה בעצמו מטעם האדם בהנהלת אותו עסק או אותה עבודה באותו איזור שיפוט". בהתאם להלכה הפסוקה וגם לאחר תיקון ההסדר והחלפת המונח "מנהל או מורשה" במונח "נציג", נותרה על כנה המגמה המרחיבה בפרשנות הסעיף, אשר במרכזה הושם הדגש על מבחן "אינטנסיביות הקשר". על הגישה המרחיבה בפרשנות המונחים בפסיקה עמד בית המשפט העליון בפסיקתו, לאחר תיקון התקנות, כאשר צויין שאין בתיקון כדי לשנות גישה זו וייתכן שניתן לראות בו אף כמרחיב לעומת המצב שקדם לו (רע"א 3774/22 תרו תעשיה רוקחית בע"מ נ' משה הייט (נבו 25.10.2022)‏‏, להלן: ענין הייט, עא 4625/22 רון יעקב נענה נ' רון כץ, 10.1.2023, בפיסקה 26, להרחבה ראו יששכר רוזן צבי, הרפורמה בסדר הדין האזרחי: מורה נבוכים (מהדורה שניה, 2023), בעמ' 632 ואילך).

כן צורפה לבקשה תיכתובת דוא"ל ענפה בין גורמים במבקשת ובמשיבה וכן בין גב' כץ למבקשת, ואשר תומכת בטענת המבקשת שלפיה גב' כץ שימשה כנציגה מטעם המשיבה בנוגע להתקשרות (נספחים ב'-ג' לבקשה מיום 29.12.22).

...

בהקשר זה מקובלת עלי טענת המבקשת שלפיה ניתן להמציא בהתאם לתקנה 163(ג) כתב בית דין לנציג באזור, וזאת לאור הוראת תקנה 2 לתקנות סדר הדין (המצאת מסמכים בשטחים המוחזקים), התש"ל-1969 ובהתחשב בפסיקה שלפיה "בכך, הומשלו במידת מה שטחי האזור לשטחי המדינה לצורך כינון סמכות השיפוט של בתי המשפט הישראלים" (עא 6913/19 ‏ניצני אריאל בע"מ נ' עיריית אריאל, 2.11.2020, בעמ' 17).

משכך יש לראות את הגב' רות כץ כנציגת המשיבה לעניין תקנה 163(ג) ולפיכך אני קובע שההמצאה בוצעה כדין.

לבקשת בית המשפט (כב' השופטת יעל בלכר) לפרט מהי דרך ההמצאה המבוקשת והאם המדינות אליהן מבוצעת ההמצאה חברות באמנה השיבה התובעת שהיא מבקשת להמציא את כתב התביעה לנתבעות 2 ו-3 באמצעות המחלקה לסיוע למדינות זרות בהנהלת בתי המשפט וזאת בהתאם לחוק עזרה משפטית בין מדינות, תשנ"ח-1998; האמנה בדבר המצאתם, בחוץ לארץ, של כתבי בי דין וכתבים שלא מבי דין בענינים אזרחיים או מסחריים, 1965 (להלן: "אמנת האג") ותקנות המצאת מסמכים לפי אמנת האג 1965, תשל"ו- 1975 (להלן: "תקנות לפי אמנת האג").

לטענת התובעת לאור העובדה שעו"ד רייף משמש כב"כ הנתבעת-2, בין היתר לעניין סימני מסחר בישראל וייפוי הכוח עליו חתמה הנתבעת-2 מנוסח באופן נרחב, וכדי לחסוך במשאבים ולא לאפשר לנתבעת-2 להסתתר מאחורי מסך מחוץ לתחום השיפוט, בעודה מבצעת פעולות משפטיות מורכבות בישראל בידי עו"ד ישראלי, המצאת התביעה לידיו היא המצאה כדין.

לבקשה צורף המייל של עו"ד רייף בו בין היתר השיב שמשרדו אינו משמש כתובת כללית למסירת כתבי בי-דין עבור הנתבעת-2, במיוחד לגבי הליכים משפטיים שאינם מכירים ובהם אינם משמשים מיופה כוח של החברה.

סעיף 5 לאמנה קובע שמקום שיש לבצע את ההמצאה לידי הרשות המרכזית במדינה המקבלת, רשאית אותה רשות לבקש "כי הכתב ייכתב בשפה הרשמית, או באחת מן השפות הרשמיות, של המדינה המתבקשת, או כי יתורגם לשפה כאמור". סעיף 10 לאמנה, מקנה למדינת הייעוד זכות להיתנגד להמצאה ישירה של כתבי בי-דין.

...

דינן של טענות אלה להידחות.

בהקשר זה התייחס בית המשפט זה מכבר לבעל דין המבקש להתחמק מן הדין, וקבע דברים שיפים במשנה תוקף לאחר כניסת התקנות לתוקף ושעה שיפוי הכוח כלל לא הוגבל: "בשולי הדברים יוער, כי מן הראוי כי הכלל בדבר אפשרות הגבלת ייפוי הכוח מקבלת כתבי בי דין יפורש בצמצום. כלל זה מהווה פתח לניצול לרעה ולהתחמקות מן הדין, מקום בו למשל מחד, אין כתובת אליה ניתן להמציא את כתבי בי הדין, ומאידך, ברור כי עורך הדין נמצא בקשר רצוף עם הלקוח. במקרה האחרון מתקיימת תכלית תקנה 477 ואין לאפשר לנתבע לנצל טענות פרוצדורליות על מנת להתחמק מבירור ענייני של התביעה. החשש לניצול לרעה בא לידי ביטוי במקרה שלפנינו, בו התנהל הליך בבקשה לסעד זמני, עורך הדין ייצג את המשיבה 2, הוגש תצהיר, התנהל דיון ובה בעת שעורך הדין הגיש בקשה לבית המשפט בתיק העיקרי, נטענת טענה לאי המצאה כדין". (שם, ע' 9-10).

סוף דבר בנסיבות שפורטו דינה של הבקשה להתקבל בחלקה בכך שנקבע שעו"ד רייף מהווה נציגה של הנתבעת-2 לצורך קבלת כתב התביעה והעברתו לנתבעת-2.