אשר לטענה להגשת תצהירי עדות ראשית, טוענים המשיבים 2 ו-4, כי יש לדחות את הבקשה הואיל ועסקינן בתביעה בסדר דין מהיר, כאשר התקנות אינן מתייחסות כלל לאפשרות להגשת תצהירי עדות ראשית ובתקנה 67 (א) נקבע כי תנתן עדיפות לשמיעת עדויות בעל פה, אם יש בכך כדי לסייע בגילוי האמת ולניהול יעיל של הדיון.
תקנה 87 (ט) לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כדלקמן: "לא יוגשו מטעם בעלי הדין חוות דעת נוספות מעבר לחוות דעת שניתן להגיש לפי תקנה זו, אלא באישור בית המשפט".
כמו כן, תקנה 79 (א) לתקנות קובעת כי "בעל דין יצרף לכתב טענות בתובענה בדיון מהיר: 1. תצהיר מטעמו ערוך לפי נוסח טופס 5 שבתוספת... וכן חוות דעת מומחה".
בעניינינו, לכתב התביעה מטעמם צרפו התובעים חוות דעת של שמאי וכעת ולאחר שחוות הדעת כבר הוגשה ומצויה בתיק, לאחר שהנתבעים השמיעו טענותיהם ביחס לחוות דעת זו ובהעדרה של חוות דעת הנדסית, כמו גם לאחר שבקדם המשפט התברר כי התובעים תיקנו חלק מנזקיהם, עתרו התובעים בבקשתם זו לצרף חוות דעת משלימה.
...
אשר לטענה להגשת תצהירי עדות ראשית, טוענים המשיבים 2 ו-4, כי יש לדחות את הבקשה הואיל ועסקינן בתביעה בסדר דין מהיר, כאשר התקנות אינן מתייחסות כלל לאפשרות להגשת תצהירי עדות ראשית ובתקנה 67 (א) נקבע כי תינתן עדיפות לשמיעת עדויות בעל פה, אם יש בכך כדי לסייע בגילוי האמת ולניהול יעיל של הדיון.
ברי כי לו איעתר לבקשתם זו של התובעים, הרי שמעבר לכך שהדבר מנוגד להוראת התקנות ומהווה לטעמי ביצוע "מקצה שיפורים" לא הוגן ולא צודק הרי שיהא בכך אף לסרבל את ההליך ולהאריכו שלא לצורך, שכן אין המדובר רק בצירוף חוות דעת משלימה, אלא יש צורך למעשה אף בתיקון כתב התביעה, תוך מתן התייחסות לאמור בחוות דעת משלימה זו שאינה מגיעה בחלל ריק והנתבעות בוודאי תדרושנה להגיש תגובות מטעמם או כתבי הגנה מתוקנים והדבר יאריך את ההליך ויסרבלו שלא לצורך ועל כן, אין כל מקום להיעתר לבקשה אף מטעם זה.
למעלה מן האמור יצוין כי עיון בחוות הדעת המשלימה שהגישו התובעים במקביל להגשת בקשתם זו, מעלה כי חלק מהקביעות והאמירות בחוות הדעת המשלימה אינם בתחום מומחיותו של השמאי (בכל הקשור לקשר הסיבתי) וביחס לעלות התיקונים והתייחסות השמאי לכך במסגרת חוות הדעת המשלימה, אין כל הצדקה להתיר את התיקון כעת שעה שהיה ניתן לערוך חוות דעת אף בעניין זה, מבעוד מועד או להוכיח את הטענות האמורות בכל דרך אחרת המתאימה בנסיבות העניין.
אציין עוד כי תקנה 46 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי אכן מסמיכה את בית המשפט להורות על תיקון כתב טענות בכל עת אולם, זאת לשם "קיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן תוך התחשבות, בין השאר, בהתנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג".
לאחר ששקלתי הן את התנהלותו של מבקש התיקון (על אף שאינו מכנה זאת בבקשתו כתיקון אלא כצירוף חוות דעת משלימה בלבד) הן בדיון והן לאחריו, הן את השלב הדיוני שבו הוגשה הבקשה (לאחר קיומו של קדם משפט), והן את המטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג, לא מצאתי כאמור לעיל, להיעתר לבקשה ואינני סבורה שהעדר התיקון ימנע מן התובעים לנהל הליך שיפוטי הוגן חלילה, היעתרות למבוקש עלולה לגרום לסרבול ההליכים והתמשכותם שלא לצורך.
אשר על כן, ובהצטברותם של כל הטעמים המנויים לעיל אני מורה על דחיית הבקשה.