בקשה לצירוף תצהיר עדות ראשית בסדר דין מהיר

כמו כן, על אף שהוסבר לתובע ביום 23.1.23 כי במידה והוא מעוניין להזמין עדים, עליו להגיש תצהירי עדות ראשית של העדים והנתבע לא עשה כן. תיק זה הנו התיק הוותיק ביותר שמתנהל בפני.

לא למותר לציין, כי התביעה הוגשה ביום 16.10.18, הרשמת הבכירה שדנה בתיק זה בתחילתו, מיכל פרבר, קיבלה את ההיתנגדות ביום 24.9.19 וביקשה מהצדדים להתאים תביעתם להליך של סדר דין מהיר.

בית המשפט ציין בפני הנתבע, כי על מנת לקבל דחיה נוספת, על המבקש לצרף אישור רפואי של רופא מומחה אשר יאשר כי המבקש אינו כשיר רפואית להעיד בבית המשפט בתאריך האמור.

...

בית המשפט נעתר לבקשה כי הדיון יתקיים באופן רגיל ולא בהיוועדות חזותית.

לאחר עיון בבקשת הנתבע ובתגובת התובע, וכן, לאור העובדה כי הנתבע לא מצרף אישורים רפואיים הפוטרים אותו מהגעה לבית המשפט, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה לדחיית הדיון להידחות.

אין בידי לקבל את טענת הנתבע.

בעניין אחר, קבע בית המשפט המחוזי בחיפה תא (חי') 11650-05-14 אחמד מאדי נ' נואף בדארנה כך: "על פי נוהלי הנשיא לטיפול בבקשות דחיית דיון, רשאי בית המשפט לבקש ממבקש דחיה המבוססת על מחלה, לצרף אישור רפואי לפי סימן ג' לפקודת הראיות. בתיק זה הוגשה בקשה לדחייה המבוססת על מחלת התובע, לפי מסמך מרופא המציין שהתובע סובל מחום וכאבי בטן. חום וכאבי בטן הם סימפטומים למחלה קלה או קשה. יש שופטים, עורכי דין ומתדיינים, שכאשר הם סובלים מחום וכאבי בטן הם לוקחים כדור וממשיכים בעבודה, ויש כאלה שסובלים במידה שאינם יכלים לתפקד. איני רופא, ואיני יודע אם מצבו של התובע מצדיק היעדרות מישיבת הוכחות בתביעה שהגיש לבית המשפט. על כן, קבעתי שעל המבקש להמציא אישור רפואי לפי פקודת הראיות או תעודה רפואית לפי תקנות הרופאים, אשר יכללו קביעה רפואית, לפיה התובע אינו מסוגל להתייצב לדיון. המבקש המציא את המסמך הקודם, כשעליו חותמת של קופת החולים. אין ראיה מספיקה לכך שהתובע מנוע מלהופיע לדיון בשל מחלה. הסכמת הצד שכנגד אינה מספיקה, ובין היתר משום שדחיית הדיון תבוא על חשבון תיקים אחרים שהגיע זמנם, שלא הסכימו לדחייה. על כן, אני דוחה את הבקשה לדחיית הדיון." במקרה דנן אני סבור שאין לקבל את סקירת מצבו הבריאותי ומכתבי הזימון לבדיקות שצירף הנתבע כראיה המעידה על מחלה שמונעת ממנו להתייצב לדיון, ואין לקבל את טענת הנתבע, לפיה לא ניתן להמציא אישור רפואי בהתאם לפקודת הראיות אודות מחלה שסובל ממנה.

מכל המקובץ, הבקשה לדחיית הדיון אשר עתיד להתקיים ביום 2.1.24 נדחית.

יתר על כן, בתובענה בסדר דין מהיר, על בעל הדין להגיש תצהיר עדות ראשית בתוך 45 ימים לאחר הגשת כתב ההגנה האחרון, ולתצהיר העדות הראשית יצורפו המסמכים שעליהם הסתמך העד בתצהירו, ואם הוא אינו מצוי ברשותו, יצהיר בידי מי למיטב ידיעתו הוא מצוי.

כי המערערת לו רצתה בכך יכלה להגיש בקשה לצרוף אותן ראיות שהיא נימנעה מלהגישן כדין, בעת הגשת התביעה או בעת הגשת תצהירי העדות הראשית או בעת בירור התובענה.

...

סיכומו של דבר תשלום תגמולי ביטוח לצד שלישי מותנה במספר תנאים.

עם זאת, אני סבורה כי על הנתבעת לשאת בעלות חוות דעת שמאי ועל כן אני מחייבת את הנתבעת 2 לשלם לתובעת סך של 550 ₪ מתוך 690 ₪ על דרך האומדנא, בשים לב לכך שמדובר בסכום נמוך שניתן לבצע אומדנא (עת ספק אם הסכום המשולם גם אם על ידי חברת השכרה או ביטוח או ליסינג עומד על פחות מסך של 400 ₪) וסכום שבוודאי יש להניח ששולם גם אם השמאי עובד עם התובעת משמדובר בשמאי חיצוני ונדרש לעבודה ספציפית בנוגע לרכב הספציפי לתת את חוות דעתו על העלויות הכרוכות גם בהוצאות משרד.

בשים לב לכך שאין מדובר בתביעה שכן הייתה אמורה לבוא לעולם והפער הניכר בין סכומה לבין הסכום שנפסק נובע מאי הוכחת שיעור הנזק כאשר האחריות לנהג נתבעת 1 נובע לא על דרך של הוכחה באופן פוזיטיבי כאחריות מלאה אלא בשל אי סתירת הגרסה עת בידי הנתבעת 2 היה לפעול יותר כדי לקבל את הגרסה של הנתבעת 1 ומשכך הוקמה אחריות ואין מדובר בחיוב הנתבעת 2 בשל פסק דין בהעדר הגנה או התייצבות של הנתבעת 1 או הוכחה פוזיטיבית כאמור, עת בסופו של יום התביעה לולא רכיב ירידת ערך הייתה נדחית בפועל, מצאתי לחייב נוכח התוצאה את הנתבעת 2 בתשלום הוצאות משפט בסך של 1300 ₪ וסך של 950 ₪ שכ"ט עו"ד. סך הכל תשלם הנתבעת 2 לתובעת סך של 4357 ₪ תוך 30 יום מהיום.

זוהי תביעה בסדר דין מהיר שתחילתה בבקשה לבצוע שטר בלשכתה הוצאה לפועל ומספרו 05-00065-94-7 (להלן "תיק ההוצאה לפועל"), הנתבעת הגישה היתנגדות ולאחר שניתנה לה רשות להיתגונן ונוכח סכום התביעה הועברה להתברר בסדר דין מהיר.

בנוסף, גם במסגרת הבקשה להכריז עליה כחייבת מוגבלת באמצעים, הנתבעת רשמה בבקשה, בסעיף 14 לשאלון, שצורף לתצהיר עדות ראשית של התובע סומן יא', כי החוב בגינו ניפתח התיק זה שיק שאבא שלה נתן לפני שהתחתנה.

...

סוף דבר: התביעה מתקבלת.

הנתבעת תשלם לתובע אגרות בית משפט בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום ששולמו ועד למועד התשלום בפועל .

בנוסף, הנתבעת תשלם לתובע הוצאות בסך 1,200 ₪ שיתווספו לתיק ההוצאה לפועל.

אשר לטענה להגשת תצהירי עדות ראשית, טוענים המשיבים 2 ו-4, כי יש לדחות את הבקשה הואיל ועסקינן בתביעה בסדר דין מהיר, כאשר התקנות אינן מתייחסות כלל לאפשרות להגשת תצהירי עדות ראשית ובתקנה 67 (א) נקבע כי תנתן עדיפות לשמיעת עדויות בעל פה, אם יש בכך כדי לסייע בגילוי האמת ולניהול יעיל של הדיון.

תקנה 87 (ט) לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כדלקמן: "לא יוגשו מטעם בעלי הדין חוות דעת נוספות מעבר לחוות דעת שניתן להגיש לפי תקנה זו, אלא באישור בית המשפט". כמו כן, תקנה 79 (א) לתקנות קובעת כי "בעל דין יצרף לכתב טענות בתובענה בדיון מהיר: 1. תצהיר מטעמו ערוך לפי נוסח טופס 5 שבתוספת... וכן חוות דעת מומחה". בעניינינו, לכתב התביעה מטעמם צרפו התובעים חוות דעת של שמאי וכעת ולאחר שחוות הדעת כבר הוגשה ומצויה בתיק, לאחר שהנתבעים השמיעו טענותיהם ביחס לחוות דעת זו ובהעדרה של חוות דעת הנדסית, כמו גם לאחר שבקדם המשפט התברר כי התובעים תיקנו חלק מנזקיהם, עתרו התובעים בבקשתם זו לצרף חוות דעת משלימה.

...

אשר לטענה להגשת תצהירי עדות ראשית, טוענים המשיבים 2 ו-4, כי יש לדחות את הבקשה הואיל ועסקינן בתביעה בסדר דין מהיר, כאשר התקנות אינן מתייחסות כלל לאפשרות להגשת תצהירי עדות ראשית ובתקנה 67 (א) נקבע כי תינתן עדיפות לשמיעת עדויות בעל פה, אם יש בכך כדי לסייע בגילוי האמת ולניהול יעיל של הדיון.

ברי כי לו איעתר לבקשתם זו של התובעים, הרי שמעבר לכך שהדבר מנוגד להוראת התקנות ומהווה לטעמי ביצוע "מקצה שיפורים" לא הוגן ולא צודק הרי שיהא בכך אף לסרבל את ההליך ולהאריכו שלא לצורך, שכן אין המדובר רק בצירוף חוות דעת משלימה, אלא יש צורך למעשה אף בתיקון כתב התביעה, תוך מתן התייחסות לאמור בחוות דעת משלימה זו שאינה מגיעה בחלל ריק והנתבעות בוודאי תדרושנה להגיש תגובות מטעמם או כתבי הגנה מתוקנים והדבר יאריך את ההליך ויסרבלו שלא לצורך ועל כן, אין כל מקום להיעתר לבקשה אף מטעם זה. למעלה מן האמור יצוין כי עיון בחוות הדעת המשלימה שהגישו התובעים במקביל להגשת בקשתם זו, מעלה כי חלק מהקביעות והאמירות בחוות הדעת המשלימה אינם בתחום מומחיותו של השמאי (בכל הקשור לקשר הסיבתי) וביחס לעלות התיקונים והתייחסות השמאי לכך במסגרת חוות הדעת המשלימה, אין כל הצדקה להתיר את התיקון כעת שעה שהיה ניתן לערוך חוות דעת אף בעניין זה, מבעוד מועד או להוכיח את הטענות האמורות בכל דרך אחרת המתאימה בנסיבות העניין.

אציין עוד כי תקנה 46 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי אכן מסמיכה את בית המשפט להורות על תיקון כתב טענות בכל עת אולם, זאת לשם "קיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן תוך התחשבות, בין השאר, בהתנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג". לאחר ששקלתי הן את התנהלותו של מבקש התיקון (על אף שאינו מכנה זאת בבקשתו כתיקון אלא כצירוף חוות דעת משלימה בלבד) הן בדיון והן לאחריו, הן את השלב הדיוני שבו הוגשה הבקשה (לאחר קיומו של קדם משפט), והן את המטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג, לא מצאתי כאמור לעיל, להיעתר לבקשה ואינני סבורה שהעדר התיקון ימנע מן התובעים לנהל הליך שיפוטי הוגן חלילה, היעתרות למבוקש עלולה לגרום לסרבול ההליכים והתמשכותם שלא לצורך.

אשר על כן, ובהצטברותם של כל הטעמים המנויים לעיל אני מורה על דחיית הבקשה.

תוספת המסמכים כשלעצמה אינה הרחבת חזית, אך התובע הגיש את תביעתו בסדר דין מהיר ועל כן היה על התובע לצרף לכתב התביעה את מלוא הראיות עליהן ביקש להסתמך.

בכתב התביעה עתר לחיוב הנתבעת בסך של 69,429.98 ₪ שהם שווי ערך ל- 18,058.16 אירו, בעוד שבתצהיר העדות הראשית ביקש לחייבה בסך של 17,063 אירו בצרוף הוצאות שהוציא בגין תירגום החשבונות והאסמכתאות בסה"כ 73,535.45 ₪.

...

איני מקבלת הטענה.

סוף דבר לאחר שבחנתי טענות הצדדים וראיותיהם, מצאתי לדחות התביעה משני טעמים עיקריים: האחד – שוכנעתי כי השימוש בנכס נמנע מהנתבעת ומשמדובר בתביעה שעיקרה הוא לתשלום הוצאות שופטות הנובעות משימוש בנכס אין הצדקה לחייב את מי שלא עשה שימוש בנכס בתשלומן.

סיכומו של דבר – התביעה נדחית.