בקשה לצירוף ראיות נוספות בפירוק חברה

לפניי בקשה מטעם הנאמן לחברת א.מ. פפושדו בע"מ (בפרוק) (להלן בהתאמה: "הנאמן", ו- "החברה") למימוש זכויות החברה בדירת מגורים בעפולה, הידועה כגוש 16758, חלקה 113 (דירה מס' 15) (להלן, בהתאמה: "הבקשה" ו- "הדירה").

בתום הדיון הראשון נעתרתי לבקשת מירקוב לאפשר לו לצרף ראיות נוספות.

ברי אפוא כי לו ביקש הנושה המובטח לבדוק בנוסף גם את רשומי החברה, דבר לא היה מונע מאביעד - מנהלה של החברה והרוח החיה בה - למסור מידע מטעה גם בענין זה כדי לשכנע את הנושה המובטח להעמיד לחברה את האשראי הדרוש לה. אכן, הפרויקט טרם נרשם כבית משותף וטרם יוחדו הזכויות לרוכשי הדירות.

...

תכלית זו קיבלה ביטוי במספר הוראות חוק, לרבות סעיף 125(א) לחוק המקרקעין הקובע כי הרישום במרשם יהווה ראייה חותכת לתוכנו (ראה ע"א 1559/99 צימבלר נ' תורג'מן פ"ד נז(5) 49, 60 (2003); ראה גם החלטתי בעניין פש"ר (ת"א) 5156-04-15 עו"ד עדי גילה חכמון נ' דזרי סוני בן דוד פס' 30 (נבו 9.4.2018)).

באותה מידה ממש, מירקוב איננו יכול לבסס זכות עיכבון נגד הנושה המובטח, שעימו אין לו כל יריבות חוזית, ודינה של טענת העיכבון להידחות.

סיכום סוף דבר, מכל הטעמים אשר פורטו לעיל, הבקשה מתקבלת.

הנתבעת אומנם היתנגדה בדיון להוספת מסמכים על ידי התובעת להוכחת בעלותה במבנה, אולם הנתבעת עצמה לא ביקשה לצרף ראיות נוספות העולות מהגשת תביעת השבוב ועולה מכך שלא ניתן לקבוע כעת וייתכן כי לא ניתן יהיה לקבוע כלל במסגרת הליך זה, בגין מה פיצתה הראל את חברת פ.ע. עמר בסכום של כ – 17,000 ₪ והגישה תביעת שבוב כנגד התובעת ונימבוס.

הטענה העיקרית שסברתי שראוי לבחון לעומקה היא הטענה שהועלתה על יד הנתבעת אף בכתב ההגנה שהגישה והיא הטענה להחרגה לפי סעיף 6 לפרק ב' לפוליסה אשר זו לשונו: " נזק שניגרם לרכוש הנמצא בבעלותו ו/ או בחזקתו ו/או בפיקוחו ו/ או בשליטתו ו/ או בהשגחתו של המבוטח והניתן לכסוי תחת פוליסה לביטוח רכוש של המבוטח". אין מחלוקת כי התובעת מחזיקה ב – 52% ממניותיה של נימבוס.

...

אני סבורה כי לנוכח העובדה כי כאמור לעיל גם נימבוס מבוטחת על ידי הראל, לא ניתן לקבוע בוודאות כי אכן ניתן פיצוי על הנזק למבנה.

במצב זה אני סבורה כי אין מקום לסילוק על הסף בשל הטענה כי ניתן זה מכבר פיצוי בגין הנזק למבנה.

סוף דבר העולה מן המקובץ הוא כי אני דוחה את הבקשה לסילוק התביעה על הסף ואני מחייבת את הנתבעת בהוצאות התובעת ובשכר טרחת עו"ד בסכום של 3,000 ₪ אותו תשלם בתוך 30 יום.

בקשה לצרוף ראיות נוספות.

טענות הצדדים המבקשת (להלן: "התובעת"), מבקשת לצרף ראיות אשר לטענתה התגלו לאחרונה במחשבו של המנוח, אמנון היינה ז"ל. מדובר בתלוש שכר של הגב' גרדנר והסכם סודי בין הנתבע 2 לבין חברת כליק אספקה טכנית בע"מ ובצוע הזמנות שלא באמצעות הנתבעת 1 (להלן: "החברה"), לטענת התובעת הסכם שמטרתו להבריח את נכסי החברה.

אשר לבקשה לחקירת הברחת נכסים, עיון בהחלטות בית המשפט של הפרוק ובתגובת הכונ"ר יראה כי הכונ"ר אומנם ציין בתגובתו כי מדובר בבקשה לאקונית, אולם הסיבה העיקרית לרצונו לדחות אותה הייתה העדר אפשרות מימון של החקירה וכך אף קבע בית המשפט.

...

ראשית, אני מורה על זימונה של הגב' גרדנר לעדות, כשייקבע מועד לשמיעת הראיות.

אני סבורה כי למסמכים אליהם מתייחסת התובעת יכולה להיות תרומה לגילוי האמת ואף מטעם זה ראוי לאפשר את הגשתם.

ככל שהתובעת מבקשת לצרף למוצג 19 (כ'), את קובץ הקול של השיחה – יאפשר לה בית המשפט לעשות כן. סוף דבר העולה מן המקובץ הוא כי אני נעתרת לבקשה ומתירה לתובעת לצרף לתיק בית המשפט מסמכים שאותרו על ידה במחשב של בעלה המנוח וזאת בתוך 20 יום.

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ת"צ 8425-09-17 רוקח נ' חברת פרטנר תיקשורת בע"מ ת"צ 32321-09-17 בי אפקטיב, ייעוץ לניהול אפקטיבי ענת אדלר בע"מ נ' פלאפון תיקשורת בע"מ ת"צ 56823-09-17 רענן בשן ושות' משרד עורכי דין נ' סלקום ישראל בע"מ ת"צ 56844-09-17 בינה - ניהול ותפעול מערכות גביה בע"מ נ' הוט מובייל בע"מ לפני כבוד השופטת אסתר שטמר ת"צ 8425-09-17 המבקש אברהם רוקח ע"י ב"כ עו"ד רוקח, עו"ד רענן בשן ועו"ד בת-חן פארי סבאג המשיבה חברת פרטנר תיקשורת בע"מ עו"ד דרור סברנסקי, עו"ד גילי ברוקס ורון ועו"ד **** ארבל ת"צ 32321-09-17 המבקשת בי אפקטיב, ייעוץ לניהול אפקטיבי ענת אדלר בע"מ ע"י ב"כ עו"ד רוקח המשיבה פלאפון תיקשורת בע"מ ע"י ב"כ עו"ד גלעד פורת ועו"ד יפעת מרום ת"צ 56823-09-17 המבקשת רענן בשן ושות' משרד עורכי דין ע"י ב"כ עו"ד בשן ועו"ד בת-חן פארי סבאג המשיבה סלקום ישראל בע"מ ע"י ב"כ עו"ד הילה פלג ת"צ 56844-09-17 המבקשת בינה - ניהול ותפעול מערכות גביה בע"מ ע"י ב"כ עו"ד רוקח, עו"ד רענן בשן ועו"ד בת-חן פארי סבאג המשיבה הוט מובייל בע"מ ע"י ב"כ עו"ד אורית מלכא ועו"ד לירון קופרשטיין לביא החלטה

בבקשה לתוספת ראיות בהליך ייצוגי השאלה הרלוואנטית לעניננו היא "האם הבקשה לצרוף ראיות נוספות היא ניסיון לתקן בדיעבד בקשה בלתי מבוססת לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה בחופזה ולא מדובר בבקשה חסרת כל בסיס" (רע"א 1200/15 יוניון מוטורס בע"מ נ' ברליצהיימר, פסקה 9 (30.3.2015)).

משתי הסיבות הנ"ל, ומן הסיבה העיקרית שעליה עמדתי המשותפת לכל התיקים, דהיינו שההוכחה הלכאורית של המבקשים מתייחסת לפרק זמן קצר בלבד - על המשיבה לגלות למבקשת ולמסור לה רק את הממוצע החדשי לחדשים ינואר עד ספטמבר בשנת 2017, ולהשיב על השאלות בהתאמה.

...

משום כל אלו אני דוחה את הבקשה לסילוק בקשת האישור על הסף.

לסיכום, נעתרתי לבקשות המבקשים למתן צו לגילוי מסמכים, עיון בהם, ותשובה לשאלון, רק בחלקן, כאמור לעיל בהתיחסות לכל אחת מן הבקשות.

אני קובעת כל אחת מן הבקשות לשמיעת המצהירים, כדלקמן: ת"צ 8425-09-14 רוקח נ' פרטנר ליום 3.12.19 החל מן השעה 09:00.

לכתב התביעה צורפה חוות דעת שמאי מיום 27.5.2018, ולבקשה להוספת ראיות מטעם התובעת שהוגשה בהסכמת הצדדים, צורפה חוות דעת שמאי מעודכנת מיום 23.8.2018.

תנאי נוסף הנזכר בפסיקה הוא כי השהוי נובע מחוסר תום לבו של התובע [ראו: ע"א 6805/99 תלמוד תורה הכללי והישיבה הגדולה עץ חיים בירושלים נ' הוועדה המקומית לתיכנון ובניה ירושלים, נז(5) 433, 446 (2003);  ע"א 4627/22 מפרקי חברת אגרקסקו, חברה לייצוא חקלאי בע"מ (בפרוק) ורו"ח ד"ר שלמה נס ורו"ח אלי שפלר נ' קוסט פורר גבאי את קסירר (שותפות רשומה) (פורסם בנבו, 7.6.2023)].

...

מכאן, שאין בידי לקבל את טענת הנתבעים לפיה נודע להם על אירוע הנזילה רק במועד הגשת התביעה.

לאור כל האמור לעיל, הגעתי לכלל מסקנה לפיה דין התביעה להתקבל.

הנתבעים ישלמו לתובעת סך של 35,772 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד הגשת התביעה.