בקשה לצירוף ראיות בתביעה ייצוגית נגד אל על

רקע המבקש הגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית (להלן: "בקשת האישור") נגד רשות מקרקעי ישראל (להלן: "רמ"י" או "המשיבה") בטענה לנזק שניגרם לחוכרי קרקע אשר שילמו דמי היתר בשל עיכובים ביישום הרפורמה להקניית בעלות לחוכרי קרקעות שנכנסה לתוקף ביום 8.2.2010 (להלן: "הרפורמה").

עוד נפסק בעיניין ר'בקה טכנולוגיות כי "סטייה מהכלל המחייב הבאת הראיות כמיקשה אחת תהיה מוצדקת כאשר הראיה הנוספת דרושה לשם בירור האמת ויהיה בה כדי לסייע לבית המשפט לעמוד באופן מלא ולשלם על זכויותיהם המהותיות של בעלי הדין [...]. האנטרס בדבר החתירה לאמת עשוי לגבור על אינטרסים אחרים כגון נוחות דיונית ואף כאשר אי הבאתה של הראיה בשלב מוקדם נבעה ממחדלו של בעל הדין. זאת, לא רק בערכאה הדיונית אלא אף בשלב העירעור [...]". לערכאה הדיונית שיקול דעת רחב בשאלה האם להתיר צרופן של ראיות חדשות במסגרת הליכים לאישור תובענה ייצוגית, ראו בעיניין זה רע"א 1200/15 יוניון מוטורס בע"מ נ' ברליצהיימר (פורסם במאגרים, 30.3.2015) שבו נקבע: "בבואו להכריע האם להתיר הוספה של ראיות בהליך לאישור תובענה ייצוגית על בית המשפט לתת דעתו למספר שיקולים ובהם: מידת השתהותו של המבקש בהוספת הראיות וההצדקות לה; נחיצותן של הראיות שהוספתן מתבקשת לבירור המחלוקת בין הצדדים; והמידה בה תכביד הגשת הראיות הנוספות על ניהול הדיון בבקשת האישור. כמו כן, על בית המשפט לתת דעתו לשאלה האם הבקשה לצרוף ראיות נוספות היא ניסיון לתקן בדיעבד בקשה בלתי מבוססת לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה בחופזה (שם, וכן עניין פופיק, בפסקות 8-7; ורע"א 2417/08 בן בשט נ' קדמי (5.4.2009), בפיסקה 7; השוו, בר"ם 4303/12 אינסלר נ' המועצה האיזורית עמק חפר (‏22.11.2012), בפסקות 20-12 (להלן: עניין אינסלר), ועל בית המשפט להיתחשב בפגיעה שתגרם לצד שכנגד כתוצאה מהוספת הראיות שצירופן מתבקש ומנגד, באנטרס הצבורי שבניהול התובענה הייצוגית והנזק שייגרם במידה ולא תתאפשר הוספת הראיות (ראו והשוו: עניין אינסלר, בפיסקה 13 ו-18)". הכלל הוא כי על המבקש לפעול בשקידה ראויה כי להמציא את הראיות עוד טרם הגשת בקשת האישור או למצער במועד קרוב ככל שניתן.

...

הבקשה להגשת ראיה מס' 1 לפיכך נדחית .

בנסיבות אלו אין להיעתר לבקשה.

סוף דבר מתקבלת לפיכך הבקשה לצירוף ראיה 3 בלבד.

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"צ 2241-10-17 רובין נ' אל על נתיבי אוויר לישראל בע"מ בקשה מס' 34 לפני כבוד השופט דורון חסדאי המבקשת אירית רובין ע"י ב"כ עו"ד טל ספיר המשיבה אל על נתיבי אוויר לישראל בע"מ ע"י ב"כ עו"ד חגית בלייברג החלטה

רקע כללי בקצירת האומר לפני בקשת המשיבה (בהליך העקרי) מיום 12/10/22 להתיר לה הוספת ראיות בתמיכה לתצהירה של גב' מיכל ברק מטעמה שהוגש במסגרת תשובתה המשלימה מיום 6/8/20, כנגד בקשת המבקשת, לאישור תובענה שהוגשה כנגדה, כייצוגית.

זאת ועוד, סבורני כי מתן ההיתר לתיקון בשלב המאוחר ביותר בו נתבקש יפגע במבקשת ויגרום לעיוות דין וחוסר צדק, שעה שהראיות הנ"ל היו בידי המשיבה זה מכבר, והיא מטעמיה שלה בחרה שלא לצרפן להשלמת התשובה מטעמה ולתצהירה של גב' ברק שהוגשו זה מכבר.

...

לטענת המשיבה בקצירת האומר, המבקשת הגישה ביום 16/1/20 בקשה לצירוף ראיה חדשה (בקשה מס' 26) בדמות מכתבו של הש' בדימ' זאב המר מיום 1/1/20, בית המשפט נעתר לבקשה תוך שניתנה למשיבה אפשרות להגיש השלמת תשובה מטעמה.

סוף דבר ברע"א 9181/18 רוקח ואח' נ' פרטנר ואח' (פורסם בנבו, 16.12.19) שנה בית המשפט על הכלל לפיו: .

אשר על כן ובהינתן כל האמור לעיל, מצאתי לדחות את הבקשה.

הנני מחייב את המשיבה בהוצאות הבקשה, בסך כולל של 4,000 ₪, אשר ישולמו עד ליום 3.12.22.

בבקשה לתיקון הבקשה לאישור תובענה כייצוגית ביום 14.7.2022 הגיש המבקש נגד המשיבה, חברת אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ, בקשה לאישור תובענה כייצוגית, שבתמצית ייאמר כי היא מבוססת על הטענה לפיה היא אינה כוללת במחיר המוצג באתר האנטרנט שלה את המע"מ ואת עמלת המרת המטבע הזר בו משולמת העסקה, וכן כי היא אינה מציגה את המחיר במטבע השקל הישראלי, אלא בררת המחדל באתר היא הצגת המחיר במטבע הדולר האמריקאי.

ביום 17.5.2023 הגיש המבקש בקשה שכותרתה "בקשה להוספת ראיות ו/או לתיקון בקשה לאישור", ובמסגרת ביקש לצרף את שני מסמכים הבאים: תעוד הזמנות וחשבוניות בהתייחס למצגי המשיבה ולמנגנון היתרחשות הנזק גם בהזמנת לינה במלונות בחו"ל, בנוסף לראיות שצורפו לבקשת האישור בהתייחס להזמנת לינות בארץ.

...

לאחר שעיינתי בבקשת האישור, בבקשת התיקון על נספחיה ובתשובה, הגעתי לכלל מסקנה לפיה יש מקום לאפשר למבקש לתקן את בקשת האישור תוך פסיקת הוצאות לטובת המשיבה.

לצד זאת הובהר כי אין לאפשר תיקון שהוא משום עריכת "מקצה שיפורים" בבקשת האישור ולפיכך יש לבחון את עיתוי הגשת הבקשה ועל שום מה לא הוגשה מלכתחילה בקשת האישור במתכונת המתוקנת המבוקשת.

לאור כל זאת, סבורני כי במקרה שלפניי, בהתחשב במכלול השיקולים האמורים, ובפרט נוכח השלב הדיוני שבו מדובר, בקשת התיקון מתיישבת עם העקרונות שנקבעו בפסיקה בנוגע לתיקון בקשה לאישור תובענה כייצוגית.

רקע כללי בהחלטה מיום 6.1.2021 התקבלה בקשת המבקש לאישור תובענה ייצוגית כנגד המשיבה 2, פרטנר, בשל טענה לחיוב בתשלום בגין שיחות ניכנסות בחו"ל, אף שאלו נדחו ולא נענו בידו.

לצד זאת הובהר כי טענת המבקש, שמדובר ב"מיזם" מתוכנן של פרטנר, להטלת חיובי שוא תוך הולכת שולל של הלקוחות, נראית מרחיקת לכת ולא הוצגו ראיות לה. עוד צוין: "אדגיש כי מסקנתי זו היא בגדר קביעה לכאורית בלבד בדבר סכוייה של התובענה ואין פירושה כי התובענה בהכרח תיתקבל. למותר לציין כי ככל שיוכח בשלב התובענה, על יסוד התמונה הראייתית המלאה שתונח לפניי בית המשפט, כי נעשתה הגדרת הפניית שיחות במכשירי המבקש ועדיו, גם אם ע"י גורם שלישי, בית המשפט לא יהיה כבול לקביעה לכאורית זו ויהיה רשאי להגיע לתוצאה שונה (ענין מגדל, פסקה 14 לפסק דינו של כב' השופט ע' פוגלמן)". מרכיב נוסף בהחלטת האישור הנחוץ לענייננו הוא ההחלטה לדחות את בקשת פרטנר לצרוף ראיות חדשות (להלן – בקשת צירוף הראיות).

לאחר ההחלטה בבקשת האישור פעל בית המשפט על מנת להביא את הצדדים להסכמה בדבר בדיקה של רשימת אנשי הקשר של התובע או למינוי מומחה מוסכם לצורך בירור התובענה הייצוגית לגופה, וקבע שככל שלא יוסכם על מומחה, יורה על הגשת ראיות מטעם שני הצדדים.

...

שנית, העובדה לגביה הוטעה בית המשפט לא הייתה מרכיב זניח, אלא מרכיב שבית המשפט מצא בו חשיבות, כפי שעולה מניתוח הדברים כאמור לעיל, מרכיב שאילו שוקף באופן מלא לבית המשפט בעיתו ובזמנו, עשוי היה להביא לתוצאה שונה לגמרי מזו אליה הגיע בית המשפט בבבקשת צירוף הראיה ובהחלטת האישור.

עם זאת, בסופו של דבר היה הוא זה שחשף את הדברים בפני בית המשפט, ואלמלא עשה כן, היו הדברים נותרים נעלמים; ב"כ התובע היו ערים לכך שמדובר במצג מטעה ושאיש הקשר נוקנוק נמחק ממכשירו של העד.

" לצד זאת, כאמור, יש לזקוף לזכות התובע את העובדה שבסופו של דבר בחר לחשוף את ההתנהלות הפסולה על אף החשש מההשלכות, ובכך איפשר לפרטנר לפנות בבקשה דנן שחוסכת ממנה את המשך ניהול ההליך.

(בבקשה לאישור תובענה ייצוגית של המבקשת 1 לגבי המשיבה 1) עניינה של הבקשה לאשר את התובענה שבכותרת כתובענה ייצוגית (להלן: "בקשת האישור") הוא בטענת המבקשת כי המשיבה 2 (להלן: "המשיבה" או "טורקיש") מפרה את הוראות חוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הצרכן" או "החוק"), ותקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה), תשע"א-2010 (להלן: "תקנות הגנת הצרכן" או "התקנות"), המתייחסות לביטול עסקה במועדים מסוימים.

תצהירים ודיוני הוכחות בתיק מצהירי המבקשת היו המבקשת בעצמה ולירן אבקסיס, המבקש הנוסף (בעיניינה של Aegean), אשר תצהירו (לא זה שצורף לבקשת האישור, אלא תצהיר אחר), תמך בבקשת המבקשים לצרוף ראיות, בקשה שהתקבלה.

על טורקיש כחברת תעופה מוטלת חובה לפקח על הסוכנויות שמוכרות את כרטיסיה, ולוודא שהן מחזירות כדין את תמורת הכרטיס במקרה של ביטול, והיא לא עשתה כן. ברכישת כרטיס טיסה נוצר קשר ישיר בין חברת התעופה לבין הצרכן, וזאת לפי ההחלטה בת"צ 15049-01-15 אסף כהן נ' אל על (10.9.19) (להלן: "עניין אסף כהן"), בה נפסק כי חברת תעופה אינה יכולה להיתעלם מזכויות הנוסע, ולהניח כי הן מטופלות באופן מלא על ידי סוכנות הנסיעות.

טענות המשיבה בקשת האישור אינה מגלה עילה נגד המשיבה והמבקשת לא הוכיחה ראשית ראיה לכך שהמשיבה מקיימת מדיניות המפירה באופן שיטתי את הוראות חוק הגנת הצרכן הנוגעות להשבת תמורת כרטיס הטיסה במקרה של ביטול מזכה.

...

יתר התנאים לאישור התובענה כייצוגית לאחר שנקבע כי יש סיכוי סביר שעילת המבקשת לגבי הפרת הוראות חוק הגנת הצרכן והתקנות שעניינן ביטול מזכה המתייחסות לרכישת כרטיסי טיסה באתר המשיבה וכן באמצעות סוכנויות תוכרע לטובת המבקשת, נחה דעתי כי התקיימו גם יתר התנאים לאישורה של תובענה ייצוגית.

כמו כן אני סבור כי מתקיימים התנאים של נאותות הייצוג והייצוג בתום לב (סעיפים 8(א)(3) ו-8(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות), ואיני רואה סיבה לקבוע אחרת סיכום מהטעמים שפורטו לעיל אני מקבל את בקשת האישור, באופן שיפורט להלן: חברי הקבוצה: "כל הצרכנים אשר ביטלו עסקה לרכישת כרטיסי טיסה של המשיבה שהוזמנו בישראל, מישראל ו/או אליה, באתר האינטרנט של המשיבה או באמצעות סוכנות נסיעות בישראל, והתקיימו תנאי חוק הגנת הצרכן (סעיפים 14ג(ג), 14ג(ד)(2) 14ה(ב) או תקנות הגנת הצרכן (תקנות 2(3), 3(א) ו-5), המזכים את המבטל בהחזר כספי עם דמי ביטול מקסימליים לפי הקבוע שם (להלן: "ביטול מזכה"), והמשיבה גבתה מהם דמי ביטול העולים על דמי הביטול המקסימליים.

בהתאם לסמכותי לפי סעיף 23 לחוק תובענות ייצוגיות, ונוכח קבלתה של בקשת האישור, אני מחייב את המשיבה לשלם לב"כ המייצג שכר טרחה בסך כולל של 30,000 ₪ בגין טיפולו בבקשת האישור.