בקשה לצירוף ראיה בתובענה ייצוגית נגד כלל ביטוח

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ע"ר 54278-05-20 וייס נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופטת חנה קיציס מערער זהר וייס ע"י ב"כ עו"ד יורם יהודה משיבים 1. בנק מזרחי טפחות בע"מ ע"י ב"כ עו"ד עומר קלנר 2. המוסד לביטוח לאומי 3. מדינת ישראל- רשות האכיפה והגביה ע"י ב"כ עו"ד יהונתן שטראוס פרקליטות מחוז מרכז - אזרחי פסק דין

עוד נקבע בהחלטה כי המערער אף מבקש לנהל תביעה ייצוגית רחבת הקף כנגד כלל המוסדות הבנקאיים בישראל ולא ברור כיצד יעשה כן אם אין באפשרותו לשלם את האגרה בבקשת רשות העירעור.

בקשת המערער לצרוף ראיה ביום 9.6.2020 הגיש המערער בקשה להוספת ראיה בעירעור – תשובה מהממונה על חוק חופש המידע במל"ל, אשר השיבה לשאלות המערער כי קיצבאות המל"ל אינן ניתנות לעיקול למעט חוב מזונות; ביום 11.6.20 קבלתי את הבקשה.

...

בנסיבות אלו אין מקום לדקדק עם המערער בשאלות כיצד יהיה באפשרותו לממן הליכים משפטיים אחרים ודי בנתונים שפורטו על ידו כדי להביא למסקנה כי המערער עמד בנטל הנדרש.

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ת"צ 6771-11-18 שיר האושר בע"מ נ' כלל חברה לביטוח בע"מ לפני כבוד השופטת אסתר שטמר המבקשת שיר האושר בע"מ ע"י ב"כ עידן איידן המשיבה כלל חברה לביטוח בע"מ ע"י ב"כ עו"ד הראל שחם החלטה

בקשה לגילוי מסמכים ולתשובה לשאלון במסגרת בקשה לאישור תובענה ייצוגית נידרשת לעמוד בשני תנאים עקריים: קיומה של תשתית ראייתית ראשונית לכך שמתקיימים התנאים שנקבעו בסעיף 8(א) בחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006; ורלוונטיות של המסמכים המבוקשים לבירור בקשת האישור (תקנה 4(ב) בתקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע – 2010; רע"א 8224/15 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' זליכה פסקה 11 (29.3.2016)); רע"א 906/19 גל הוכברג נ' פרטנר תיקשורת בע"מ פסקה 9 (7.4.2020)).

על מנת לסתור את טענת המבקשת המשיבה צרפה לתשובתה לבקשת האישור ראיות על אודות מקרים רבים שבהם שילמה עבור ירידת ערך ברכב מסחרי.

משכך, הוצבה תשתית ראייתית ראשונית לכך שגם אם עקרונית המשיבה אינה דוחה תביעה לירידת ערך בשל העידר כסוי בפוליסה – מעשית נראה כי יש רגליים לטענת המבקשת שלפיה השוק פועל באופן שבו השמאים נמנעים מלשום נזק כזה, וגם סוכן ביטוח אחד לפחות סבר כי הנזק אינו מכוסה.

...

אני סבורה כי המבקשת הציבה את ראשית הראיה הנדרשת לשם הוכחת טענתה: בתצהיר השמאי אורן יעקב נאמר מפורשות שלא היה ער לכיסוי ירידת ערך בפוליסה לרכב מסחרי.

מכאן אפנה לטענת המשיבה שלפיה מדובר בדרישה מכבידה, שאין להיעתר לה: לתשובת המשיבה לבקשה לגילוי מסמכים צורף תצהיר, שבו נאמר כי "לצורך מענה לשאלות המפורטות בסעיפים 4, 5, 6, 7, 11, 14, 15 למכתב הדרישה, בכללותן, יש צורך לבצע בירורים ולייצר מסמכים, שלא ניתן להפיקם בלחיצת מקש. יש אמנם בידי החברה נתונים ממוכנים מסוימים, למשל, בחיתוך שנתי. אולם רוב המידע המבוקש בסעיפים הנ"ל מצריך לבצע בירורים ולייצר מסמכים שאינם קיימים". הוצאת נתונים ממאגרים קיימים אינה בבחינת ייצור מסמכים, ואין סיבה שלא להיעתר לבקשה מסיבה זו (רע"א 6715/05 מחסני ערובה נעמן בע"מ נ' אייזנברג, פ"ד ס(3) 264, 272 (2005)) מדובר בעיקר בפילוח הנתונים הגולמיים לפי קריטריונים שונים: אם נקבעה ירידת ערך או לא נקבעה; אם נקבעה ע"י שמאי חוץ או ע"י שמאי אחר; קביעת ירידת ערך במקום ששיעור הנזק הגולמי עלה על 15%, והאם ניתנה ע"י שמאי חוץ או ע"י שמאי אחר; ופילוח הנתונים לפי הפניה למנגנון שמאי מכריע.

לסיכום, אני מורה על גילוי המסמכים המבוקש, באופן שנקבע לעיל בסעיף 16.

(אישור בקשה להסתלקות מבקשה לאישור תובענה כייצוגית) לפניי בקשה מוסכמת להסתלקות מבקשה לאישור תובענה כייצוגית (להלן: "בקשת ההסתלקות", ו-"בקשת האישור", בהתאמה), אשר הוגשה ע"י המבקש, מר אבשלום מנחמי, נגד כלל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "המשיבה" או "חברת הביטוח"), ביום 11.4.2013.

להלן: "ערכת המסמכים"), וב"טופס תביעה בביטוח סיעודי" (אשר צורף כנספח 3 לבקשת האישור), תתוסף הערה בנוסח הבא: "תשומת לבך – באפשרותך לתבוע תגמולי ביטוח בגין תקופה הקודמת למועד הגשת התביעה, בכפוף להוכחת זכאות בהתאם לתנאי הפוליסה ולהתיישנות. אנא צרף כל מיסמך רפואי תומך". ברשימת המידע והמסמכים הנדרשים מהתובע לשם בירור ויישוב התביעה (נספח ג' לערכת המסמכים) יתוסף הפרט הבא: "כל אישור רפואי המעיד על המועד שהחל ממנו חדל המבוטח לתפקד באופן עצמאי". הובהר, כי האמור לעיל לא יחול ביחס להסכמים מוכתבים בדרך של מיכרז, במקרים בהם הלקוח יכתיב את נוסח הטופס הרלוואנטי.

לבסוף הפניתה המשיבה להחלטתי מיום 8.12.2016, בגדרה הוריתי על הוצאת ראיות שצורפו שלא כדין לסיכומי המבקש, תוך שציינתי כי הוצאות הבקשה באותו עניין יובאו בחשבון במסגרת פסיקת הוצאות במסגרת ההחלטה בבקשת האישור.

...

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי בנסיבות ענייננו יש מקום להורות על פסיקת גמול ושכר טרחה על הצד הנמוך יחסית, המשקפים את התועלת שהושגה לקבוצה, בעקבות חידוד והבהרת הזכות העומדת לחברי הקבוצה לתבוע הכרה בזכאות באופן רטרואקטיבי (לשיקולי המדיניות בעניין פסיקת גמול ושכר טרחה בבקשת הסתלקות ראו ת"צ (מרכז) 1157-09-14 ברחד נ' מטריקס אי. טי. בע"מ (החלטה המאשרת הסדר הסתלקות ניתנה ב- 26.1.2016).

לפיכך אני קובע כי המשיבה תשלם גמול למבקש בסך 20,000 ש"ח, וכן החזר הוצאות בסכום של 32,475 ש"ח בגין ההוצאות שפורטו בסעיף 4 לטיעון מוטעם המבקש, וזאת תוך 30 ימים ממועד מתן החלטה זו. בנוסף תשלם המשיבה לבאי הכוח המייצגים שכר טרחה בסך 80,000 ש"ח בתוספת מע"מ כדין.

סוף דבר: הבקשה לאישור התובענה כייצוגית נמחקת, ותביעתו האישית של המבקש נדחית.

בפניי בקשה לצרוף ראיות שהוגשה ע"י המשיבה – משקאות חינאוי ג'ורג' חנויות (2004) בע"מ (להלן: "המשיבה" או "חינאווי") במסגרת בקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה כנגדה על ידי מר אוהד שמילוביץ (להלן: "המבקש" או "שמילוביץ").

  דיון והכרעה כלל הוא, כי על בעל דין להגיש ראיותיו "בחבילה אחת" ולא לשיעורין וזאת על מנת לשמור על הסדר הדיוני ועל ההגינות הדיונית (ראו: תקנה 66 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018; רע"א 3863/22 עיזבון המנוח אבראהים סבאח עודה קבועה נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (5.7.22); רע"א 1297/01 מיכאלוביץ' נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נה(4) 577, 579 (22.5.01).

כלל זה הוחל אף לעניין בקשות בכתב, ובכלל זה בקשות לאישור תובענה ייצוגית (ראו רע"א 8562/06 פופיק נ' פזגז 1993 בע"מ, פסקה 8, (15.4.07); רע"א 5403/17 רבקה טכנולוגיות בע"מ נ' חברת כימיקלים לישראל בע"מ, פסקה 22 (5.12.17) (להלן: "עניין כימיקלים"); ישנם מקרים שבהם בית המשפט ימצא לנכון לסטות מכלל זה ולהתיר הגשת ראיות נוספות שלא הוגשו במועד, וזאת כאשר הוא סבור כי ראיות אלו נידרשות לשם חשיפת האמת ובכדי שיוכל לעמוד על זכויותיהם המהותיות של הצדדים, ובכך לקבל הכרעה ראויה (ראו רע"א 2715/13 חוסיין ורדה נ' מינהל מקרקעי ישראל, פסקה 4 (28.11.13), עוד ראו האמור בעיניין כימיקלים, פסקה 22): "סטייה מהכלל המחייב הבאת הראיות כמיקשה אחת תהיה מוצדקת כאשר הראיה הנוספת דרושה לשם בירור האמת ויהיה בה כדי לסייע לבית המשפט לעמוד באופן מלא ושלם על זכויותיהם המהותיות של בעלי הדין (עניין מיכאלוביץ', עמ' 579). האנטרס בדבר החתירה לאמת עשוי לגבור על אינטרסים אחרים כגון נוחות דיונית ואף כאשר אי הבאתה של הראיה בשלב מוקדם נבעה ממחדלו של בעל הדין." במכלול השיקולים אותם על בית המשפט לשקול בבואו לידון בבקשה להוספת ראיה, ישקול, בין היתר, את אופי הראיה הנוספת, היינו, האם מדובר בראיה טכנית שנועדה להוכיח עניין פורמאלי או שמא מדובר בראיה שנועדה בעיקרה להוכיח עניין מהותי; את השלב בו מצוי ההליך, היינו, ככל שמדובר בשלב מוקדם יותר של ההליך, כך ייטה בית המשפט להעתר לבקשה; את מידת מחדלו של בעל הדין בעיכוב בהבאת הראיה, היינו, האם הצד המבקש את הבאת הראיה הנוספת ידע או היה עליו לדעת על קיומה של הראיה במועד מוקדם יותר או במועד בו היה עליו להגישה על פי דין; את הנימוק לאיחור בהגשת הראיה ואת תרומתה של הראיה שצירופה מתבקש לבירור האמת (ראו רע"א 5628/22 עוואד סאלם פריג' אלח'ורטי נ' מדינת ישראל, פסקה 11 (30.8.22); רע"א 4729/16 מדינת ישראל – משרד הבינוי והשיכון נ' מפלסי הצפון בע"מ, פסקה 4 (20.6.16); עניין כימיקלים, פסקה 23, רע"א 9114/16 טיסונה נ' כהן, פסקה 22 (26.3.2017); רע"א 1982/22 פלוני נ' בית חולים העמק, פסקה 9 (19.6.2022) רע"א 3863/22 עיזבון המנוח אבראהים סבאח עודה קבועה נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (5.7.22).

...

עוד טענה המשיבה, כי יש להיעתר לבקשתה לאור השלב הדיוני המקדמי בו מצוי ההליך, כי בקשה זו מוגשת בתום לב, וכי ראיות אלו לא הוצגו לבית המשפט קודם לכן, מאחר והיה למשיבה קושי באיתורן במשרדיה ובמשרד הפרסום האחראי על תוכנן של הודעות הפרסומת ומשלוחן.

יחד עם זאת, סבורני, כי לאור השלב המקדמי בו מצוי ההליך, לאור העובדה כי הבקשה לצירוף ראיות הוגשה לאחר קיום דיון מקדמי במהלכו הוצגו למשיבה קשיים מסוימים בתשובתה, לאור העובדה כי סדרי הדין הם לעולם האמצעי ולא המטרה ועל מנת להביא לבירור אמיתי של מצב הדברים וחקר האמת, מוטה הכף אל עבר קבלת הבקשה וזאת בכפוף לחיוב המשיבה בהוצאות ומתן זכות תשובה למבקש.

לאור כל האמור לעיל, הריני מורה על צירוף הראיות לתשובת המשיבה לבקשת האישור.

המשיבה תשלם למבקש הוצאות בסך של 5,000 ₪ בתוספת מע"מ המשקללות אף את הצורך להתייחס לראיות וזאת לאחר שכבר הוגשה על ידו תגובה לתשובה לבקשת האישור.

לפני שתי בקשות כדלקמן, אשר הוגשו בהתייחס לבקשה לאישור תובענה כייצוגית, שהוגשה על ידי המבקשים – שירן ודוד חיון (להלן: "המבקשים"), כנגד המשיבה - כלל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "המשיבה") - הבקשה הראשונה, הוגשה על ידי המבקשים ובה התבקש להתיר להם לצרף ראיה נוספת - הודעת דואר אלקטרוני מטעם חברת הביטוח מנורה מבטחים החזקות בע"מ (להלן: "מנורה") - לתגובתם לתשובת המשיבה לבקשת האישור (להלן: "הבקשה לצרוף ראיה").

...

בהתאמה - אני מורה על מחיקת סעיפים 33, 35-36 וכן על מחיקתו של המסמך שצורף כנספח 1 לתגובת המבקשים לתשובה לבקשת האישור.

כמו כן, אני מורה על הוצאתו של המסמך מחברת מנורה מתיק בית המשפט.

המזכירות תדוור החלטתי לצדדים.