בפניי בקשה לצרוף ראיות שהוגשה ע"י המשיבה – משקאות חינאוי ג'ורג' חנויות (2004) בע"מ (להלן: "המשיבה" או "חינאווי") במסגרת בקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה כנגדה על ידי מר אוהד שמילוביץ (להלן: "המבקש" או "שמילוביץ").
דיון והכרעה
כלל הוא, כי על בעל דין להגיש ראיותיו "בחבילה אחת" ולא לשיעורין וזאת על מנת לשמור על הסדר הדיוני ועל ההגינות הדיונית (ראו: תקנה 66 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018; רע"א 3863/22 עיזבון המנוח אבראהים סבאח עודה קבועה נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (5.7.22); רע"א 1297/01 מיכאלוביץ' נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נה(4) 577, 579 (22.5.01).
כלל זה הוחל אף לעניין בקשות בכתב, ובכלל זה בקשות לאישור תובענה ייצוגית (ראו רע"א 8562/06 פופיק נ' פזגז 1993 בע"מ, פסקה 8, (15.4.07); רע"א 5403/17 רבקה טכנולוגיות בע"מ נ' חברת כימיקלים לישראל בע"מ, פסקה 22 (5.12.17) (להלן: "עניין כימיקלים");
ישנם מקרים שבהם בית המשפט ימצא לנכון לסטות מכלל זה ולהתיר הגשת ראיות נוספות שלא הוגשו במועד, וזאת כאשר הוא סבור כי ראיות אלו נידרשות לשם חשיפת האמת ובכדי שיוכל לעמוד על זכויותיהם המהותיות של הצדדים, ובכך לקבל הכרעה ראויה (ראו רע"א 2715/13 חוסיין ורדה נ' מינהל מקרקעי ישראל, פסקה 4 (28.11.13), עוד ראו האמור בעיניין כימיקלים, פסקה 22):
"סטייה מהכלל המחייב הבאת הראיות כמיקשה אחת תהיה מוצדקת כאשר הראיה הנוספת דרושה לשם בירור האמת ויהיה בה כדי לסייע לבית המשפט לעמוד באופן מלא ושלם על זכויותיהם המהותיות של בעלי הדין (עניין מיכאלוביץ', עמ' 579). האנטרס בדבר החתירה לאמת עשוי לגבור על אינטרסים אחרים כגון נוחות דיונית ואף כאשר אי הבאתה של הראיה בשלב מוקדם נבעה ממחדלו של בעל הדין."
במכלול השיקולים אותם על בית המשפט לשקול בבואו לידון בבקשה להוספת ראיה, ישקול, בין היתר, את אופי הראיה הנוספת, היינו, האם מדובר בראיה טכנית שנועדה להוכיח עניין פורמאלי או שמא מדובר בראיה שנועדה בעיקרה להוכיח עניין מהותי; את השלב בו מצוי ההליך, היינו, ככל שמדובר בשלב מוקדם יותר של ההליך, כך ייטה בית המשפט להעתר לבקשה; את מידת מחדלו של בעל הדין בעיכוב בהבאת הראיה, היינו, האם הצד המבקש את הבאת הראיה הנוספת ידע או היה עליו לדעת על קיומה של הראיה במועד מוקדם יותר או במועד בו היה עליו להגישה על פי דין; את הנימוק לאיחור בהגשת הראיה ואת תרומתה של הראיה שצירופה מתבקש לבירור האמת (ראו רע"א 5628/22 עוואד סאלם פריג' אלח'ורטי נ' מדינת ישראל, פסקה 11 (30.8.22); רע"א 4729/16 מדינת ישראל – משרד הבינוי והשיכון נ' מפלסי הצפון בע"מ, פסקה 4 (20.6.16); עניין כימיקלים, פסקה 23, רע"א 9114/16 טיסונה נ' כהן, פסקה 22 (26.3.2017); רע"א 1982/22 פלוני נ' בית חולים העמק, פסקה 9 (19.6.2022) רע"א 3863/22 עיזבון המנוח אבראהים סבאח עודה קבועה נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (5.7.22).
...
עוד טענה המשיבה, כי יש להיעתר לבקשתה לאור השלב הדיוני המקדמי בו מצוי ההליך, כי בקשה זו מוגשת בתום לב, וכי ראיות אלו לא הוצגו לבית המשפט קודם לכן, מאחר והיה למשיבה קושי באיתורן במשרדיה ובמשרד הפרסום האחראי על תוכנן של הודעות הפרסומת ומשלוחן.
יחד עם זאת, סבורני, כי לאור השלב המקדמי בו מצוי ההליך, לאור העובדה כי הבקשה לצירוף ראיות הוגשה לאחר קיום דיון מקדמי במהלכו הוצגו למשיבה קשיים מסוימים בתשובתה, לאור העובדה כי סדרי הדין הם לעולם האמצעי ולא המטרה ועל מנת להביא לבירור אמיתי של מצב הדברים וחקר האמת, מוטה הכף אל עבר קבלת הבקשה וזאת בכפוף לחיוב המשיבה בהוצאות ומתן זכות תשובה למבקש.
לאור כל האמור לעיל, הריני מורה על צירוף הראיות לתשובת המשיבה לבקשת האישור.
המשיבה תשלם למבקש הוצאות בסך של 5,000 ₪ בתוספת מע"מ המשקללות אף את הצורך להתייחס לראיות וזאת לאחר שכבר הוגשה על ידו תגובה לתשובה לבקשת האישור.