בקשה לצירוף נתבעים ותיקון כתב תביעה

לאחר שעיינתי בבקשה לתיקון כתב התביעה ובתשובה לה, להלן החלטתי: בפניי בקשה לתקן את כתב התביעה על דרך של צירוף שני נתבעים נוספים: חברת עדינה סגל ניהול והשקעות בע"מ (להלן – "חברת עדינה") – בעלת מניות יחידה בנתבעת (כאמור בנספח ג' לבקשה); גב' ליגיה סגל קרוליצקי – דירקטורית בנתבעת וכן בעלת מניות יחידה ודירקטורית בחברת עדינה (כאמור בנספחים ג' ו-ד' לבקשה).

...

לאחר שעיינתי בבקשה לתיקון כתב התביעה ובתשובה לה, להלן החלטתי: בפניי בקשה לתקן את כתב התביעה על דרך של צירוף שני נתבעים נוספים: חברת עדינה סגל ניהול והשקעות בע"מ (להלן – "חברת עדינה") – בעלת מניות יחידה בנתבעת (כאמור בנספח ג' לבקשה); גב' ליגיה סגל קרוליצקי – דירקטורית בנתבעת וכן בעלת מניות יחידה ודירקטורית בחברת עדינה (כאמור בנספחים ג' ו-ד' לבקשה).

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל בכפוף לאמור להלן.

לא נעלם מעיני בית הדין טענת המשיב במסגרת הדיון המוקדם מיום 15.11.2022, כי הועסק בשפוץ נכסים של המשיב ואף לא נעלם מעיני בית הדין, כי ביום 27.2.2023 הגיש המבקש בקשה לצרוף נתבע נוסף על בסיס היתקשרות בינו לבין הנתבע הנוסף לבצוע עבודות שפוץ בנכסים בבעלותו ובהתאמה, את הסכמת המשיב במסגרת הדיון המוקדם כאמור, כי אכן המבקש אינו קבלן ביניין.

אשר לדרישה להציג ראשית ראיה להוכחת התביעה נכתב עוד בדברי ההסבר לתיקון לתקנות, כי: "על מנת להיפטר מהפקדת ערובה, על התובע  להביא "ראשית ראייה" להוכחת התביעה, וזאת באמצעות אסמכתות המוכיחות את התביעה, בין היתר אודות קיומם של יחסי עבודה בין התובע לתובע בתקופה המנויה בכתב התביעה ובנוסף לכך שיש יסוד לכך שהנתבע לא שילם את שכרו של התובע כפי שהתחייב, או לא קיים חבות אחרת שלו" במצב דברים זה, הרי שלא עלה בידי המשיב להציג ראשית ראיה לקיומם של יחסי עובד מעסיק בינו לבין המבקש, לא כל שכן לכך שהמבקש לא שילם את זכויותיו.

...

ע"ע (ארצי) 13652-10-13 Aragawi Amleset נ' י.ב. שיא משאבים בע"מ (ניתן ביום 9.4.2014) עוד נפסק בעניין זה, כי : "עובד זר יחויב בהפקדת ערובה באותם מקרים בהם הושתו על העובד הזר בעבר הוצאות משפט או חיובים אחרים אותם לא פרע" (ע"ע (ארצי) 1424/02 פתחי אבו נסאר – Saint Peter In Gallicantu, ניתן ביום 6.7.2003, בסעיפים 10 – 16 לפסק הדין) מכאן אני סבורה, שהעדר תשלום ההוצאות שהוטלו על המשיב, מהווה למעשה הסכמה להעדר יכולת פירעון עתידית ובייחוד כאשר מדובר בשיעור מידתי.

נסיבות בהם שוכנעתי כאמור בהעדר יכולת פירעון המשיב ובהעדר כל טענה ביחס לסיכוי התביעה - דין הבקשה להתקבל מקיומו של חשש ממשי שהמבקש עמוד בפני שוקת שבורה, ככל שתביעתו של המשיב תידחה.

אשר על כן, הבקשה מתקבלת.

הבקשה לתיקון כתב התביעה התובע מבקש לצרף נתבע נוסף בטענה, כי הלה לא נכלל בכתב התביעה המקורי בשל טעות שנגרמה בהיסח הדעת.

...

כך, במיוחד, באותם מקרים בהם ניתן היה בהשקעה סבירה ובמיומנות ראויה לכלול את התיקון המבוקש כבר במסגרת כתב הטענות המקורי (רע"א 3510/21 עידן נצר נ' דוד קונפינו) סבורני, כי היה בידי התובע לכלול את טענותיו לגבי ההסכמות שהתגבשו בעל פה כבר במסגרת כתב התביעה המקורי.

סבורני, כי הנזק אשר עלול להיגרם לתובע בעקבות דחיית הבקשה גדול משמעותית מהנזק שעשוי להיגרם לנתבעים בעקבות היעתרות לבקשה ואשר הוא נזק בר פיצוי כספי.

ולאחר שערכתי איזון בין הנזק שעלול להיגרם לתובע בגין דחיית הבקשה לבין הנזק שעלול להיגרם לנתבעים בגין היעתרות לה מצאתי להיעתר לבקשה ולהתיר לתובע להגיש כתב תביעה מתוקן כמבוקש.

תקנה 46(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט – 2018 (להלן – התקנות) קובעת כי "בית המשפט רשאי בכל עת להורות כי יתוקן כל עניין בכתב הטענות או כי יצורף בעל דין או יימחק שמו של בעל דין מכתב התביעה, לשם קיומו של הליך שפוטי ראוי והוגן, תוך היתחשבות, בין השאר, בהתנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג". הפסיקה שלאחר התקנות החדשות הפניתה לפסיקה ביחס לתקנות הקודמות באשר לשיקולים העקריים שיש לשקול בבוא בהמ"ש להכריע בבקשה לתיקון כתב תביעה על דרך של צירוף צד להליך.

אוסיף ואעיר, כי על-אף שבקשת רסקו הנה להוספת נתבעים, הרי שמבחינת המהות נראה כי טענותיה תואמות להוספת תובעים, שכן מבוקש על-ידה כי יפסק סעד למתיישבים (רישום זכויות חכירה על שמם, ר' סעיף 30.4 לכתב ההגנה של רסקו).

...

בענייננו, סבורני כי הבקשה איננה עומדת באמות המידה הרלוונטיות לעניין בקשה לתיקון כתב תביעה על דרך של הוספת בעל דין.

ראשית, לא שוכנעתי כי הצירוף נדרש לצורך הכרעה יעילה ושלמה בתביעה.

אשר על כן הבקשה נדחית.

לאחר הליך גישור ארוך, הגיש התובע בקשה לתיקון כתב התביעה לצרוף הנתבעים 2-4 ולתיקון הסעד הכספי.

...

התובע לא הציג ראיות להוכחת הסכום הנוסף לו זכאי לשיטתו ולו משכך נדחית טענתו.

סוף דבר הנתבע 1 ישלם לתובע סך 390,000 ש"ח ממנו יקוזז סך 60,000 ש"ח עבור שתי המחאות בסך 40,000 ש"ח ו-20,000 ש"ח שהצדדים מסכימים שהתובע קיבל עבור חובו ממר פרלמן, שאינו צד להליך (ש' 30-33 בעמ' 10 לפרוטוקול מיום 18.1.2023).

משכך ישלם הנתבע 1 לתובע סך 330,000 ש"ח. בהתחשב בכך שהתביעה התקבלה אך בחלקה, ישא הנתבע 1 בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 33,000 ש"ח. אף שהתביעה נגד הנתבעים 2-4 נדחתה, ישא כל צד בהוצאותיו, בנסיבות בהן הודו הנתבעים 2-4 שסייעו לנתבע 1 ברישום פיקטיבי של הנכס.