בקשה לצירוף נושה לתיק חדלות פרעון

הנאמנת צרפה את פרוטוקול הדיון מיום 24.11.2019 אשר היתקיים בבית המשפט המחוזי בנצרת בנוגע לעזבונו של האב המנוח, ואשר גם הוא ניהל הליך חידלות פרעון (פש"ר 43438-01-13) וכן גם את החלטת ביהמ"ש (כב' השופט צפריר) אשר ניתנה בסיום הדיון, ממנה עולה כי הנאמן אשר מונה באותו תיק (עו"ד מוטי בן-ארצי) פנה אל יורשי החייב על מנת לקבל את עמדתם בנוגע לנכסים שאותם הותיר המנוח עם פטירתו.

כך גם בירור של סיכסוך עם צד ג' בנוגע לקופת הנשייה או להליך חידלות הפרעון יתנהל ככלל בדרך של בקשה למתן הוראות, כאשר בית המשפט היה רשאי לקבל את הראיות בעל פה או בתצהיר מכח הוראת סעיף 279(ה) לחוק חידלות פרעון כאשר מטרת ההליך למתן הוראות לא נועד לפיתרון מחלוקות מהותיות ומורכבות מבחינה משפטית ועובדתית בין הצדדים אלא לסייע בידי הנאמן במילוי תפקידו כאשר הפגיעה בזכויותיו של צד ג' נשקלת באשר ליכולת שלו להיתגונן בהליך מקוצר וללא הליכי ביניים לעומת הליך רגיל המתנהל בבתי משפט (ראה : מאור ודגני, שם, עמ' 1216 - 1220).

...

בית משפט השלום בירושלים חדל"פ 31638-04-20 שמביק נ' ממונה על חידלות פרעון – מחוז ירושלים ואח' תיק חצוני: 304742_2 לפני כבוד השופטת ג'ויה סקפה שפירא בעיניין: חוק חידלות פרעון ושקום כלכלי תשע"ח 2018 להלן: "החוק" בעיניין: עינב שמביק ת"ז 032538738 להלן: "היחידה" בעיניין: עו"ד שלמה הנדל (נאמן) להלן: "הנאמן" ובעניין: ממונה על חידלות פרעון – מחוז ירושלים להלן: "הממונה" פסק דין

מוטב היה אילמלא דברים אלה היו נכתבים, ולכל הפחות לא היו נכתבים בדרך המנסה להטיל דופי בעבודת הנאמן והממונה, שכן בבירור שנערך ליחידה אצל הנאמן, שאת הפרוטוקול שלו צירף ב"כ היחידה לתגובה מיום 20.7.21 (נספח 9 שורות 107-108), ציינה היחידה באופן מפורש כי יש לה חובות בגין קנסות תעבורה, כי בשל טעות לא דיווחה עליהם בבקשתה לפתיחה בהליכים, וכי בכוונתה להגיש בקשה לצרוף נושה.

קרן הישתלמות היא מעין חיסכון, שהיחידה פתחה בו בעודה מצויה בהליך חידלות פרעון, ספק אם קיבלה היתר מהנאמן או מהממונה לחסכון זה, ובנסיבות אלה מובן כי יש להקנות את כל הכספים שנצברים בקרן זאת לקופת הנשייה, אף אם מועד הנזילות של הכספים יחול לאחר תום תקופת התשלומים.

...

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים והמסמכים שהגישו, הגעתי לכלל מסקנה כי מדובר בפועלה של העדפת נושים וגריעת נכס מקופת הנשייה.

זאת ועוד, הנושה בנק הפועלים כלל לא הגיש תביעת חוב, עובדה שיש בה כדי לחזק את המסקנה כי ההסכם עמו מתייחס גם לחוב של היחידה עצמה, הגם שהיא אינה צד פורמאלי במסמכים שכוננו את ההסכם.

אציין כי סכום זה כולל הוצאות דיור, וכי כאמור, היחידה לא עמדה בנטל להוכיח כי יש לה הוצאות כאלה, ועל כן דמי המחייה בכבוד שיש לשקול ביחס ליחידה ולמשפחה הם אף נמוכים מסכום זה. מכלול הנתונים מוביל למסקנה כי התשלום החודשי שהומלץ על ידי הנאמן הוא סביר ואף מצוי על הצד הנמוך, אך לא אקבע תשלום גבוה ממנו.

בית משפט השלום בתל אביב - יפו חדל"פ 12275-01-22 שמש נ' ממונה על חידלות פרעון – מחוז תל אביב ואח' תיק חצוני: 352520_3 מספר בקשה:7 לפני כבוד השופט ליאור גלברד מבקשת עו"ד טליה בן ברוך, בתפקידה כנאמנת לנכסי היחיד בעצמה משיבים 1. תומר שמש ע"י ב"כ עו"ד אורן סגל 2. ממונה על חידלות פרעון – מחוז תל אביב החלטה

יצוין עוד שלבקשת הנאמנת צורפה בקשה מטעם הנושה פנסו (שלא הוגשה לתיק בית המשפט באופן עצמאי) שבמסגרתה מבקשת הנושה להתיר לה לנהל את תביעתה בבית המשפט.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בחומרים שהוגשו ונתתי את דעתי לטענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה שדין הבקשה להתיר את המשך ניהול ההליכים האזרחיים נגד היחיד להתקבל.

משעה ששוכנעתי בקיומה של חפיפה בין תביעת החוב לבין הטענות המופנות כלפי היחיד בהליכים האזרחיים אני סבור שיש הצדקה להתיר את ניהול ההליכים האזרחיים נגד היחיד בבית המשפט המחוזי.

ביום 5.3.2023 הגישה הנושה שתי תביעות חוב בצרוף בקשה להארכת המועד להגשתן וזאת, לאחר שביום 8.2.23 היתקיים דיון בתיק חידלות הפרעון של היחיד, תיק חדל"פ 22357-10-21 (להלן: "התיק העקרי").

...

בתאריך 8.5.2023 נעתר הנאמן לבקשה להארכת מועד להגשת תביעות החוב של הנושה וזאת ממספר טעמים, שפורטו בהכרעתו: ראשית, בשל אופי החובות אשר נתבעו ונבעו מגירושיהם של היחיד והנושה, שכן מדובר בתביעות חוב בגין חוב מזונות וחוב בגין מוהר.

לפיכך, כאשר החייב נוהג בחוסר תום לב כגון שאינו מגיש דוח על מצב עסקיו כנדרש או מסתיר את חובו לנושה מסוים, עשוי בית המשפט להיעתר לבקשה להארכת מועד.

שביעית, החובות עצמם אינם באמת שנויים במחלוקת, חרף ניסיונו של היחיד להתכחש להם במסגרת ערעור זה. ודוק, החלטת בית הדין השרעי מיום 4.7.23 לפיה היחיד לא יישא בדמי מזונות החל מיום 1.7.19 ואילך ושתיקתה של ההחלטה ביחס לתקופה הקודמת למועד זה, מלמדת לכשעצמה, כי חבותו של היחיד לשאת במזונות בגין החודשים ינואר ועד יולי 2019 עומדת על כנה, ואין כל שינוי בעניין זה. אשר לעתירת היחיד לדחות את הכרעותיו של הנאמן בתביעות החוב לגופן- דינה גם היא להידחות.

לפיכך, הערעור נדחה.

הנושה צרפה לתביעת החוב בקשה להארכת המועד להגשתה, ונימקה שלא קיבלה (היא או בא כוחה) כל הודעה על הליך חידלות הפרעון.

הנאמנת הוסיפה כי היא עובדת מול ב"כ הנושה כמייצג חייבים בתיקי חידלות פרעון אחרים, וכי תמיד שלחה מיסמכי בית דין לאותה כתובת אליה נשלח הפקס בעיניין החייב.

...

על-פי ההלכה הפסוקה, במצבים שבהם בשל צירוף נסיבות שונות, ובהן העדר מחלוקת של ממש על אודות החוב, אי-גרימת נזק למי מהצדדים, אי-חלוקת דיבידנד לנושים והעדר פגיעה באינטרס ההסתמכות מצד מי מבעלי הדין, יש להעתר לבקשה להארכת המועד להגשת תביעת החוב" רע"א 3702/17 ד"ר עבדאללה חג'אזי נ' עו"ד ליאור מזור – מנהל מיוחד לנכסי החייב (27.06.2016) פס' 12) (ההדגשה לא במקור) ואכן הריכוך הפסיקתי אין משמעו כי מדובר ב"תכנית כבקשתך" המאפשרת לנושה להגיש תביעת חוב כל אימת שיחפוץ.

בכל מקרה, ובהתאם לאישור המסירה שביצע החייב לידי ב"כ הנושה שלא נסתר, אני קובע כי צו הכינוס הומצא לנושה כדין ביום 02.11.2019.

לאור כל האמור לעיל, דין הערעור על החלטת הנאמנת להידחות.