בקשה לצירוף מסמכים בהתאם לתקנה 75

השניה, מיום 26.03.2017, בעיניין בקשה לצרוף, גילוי ועיון במסמכים שהוגשה על ידי המבקשים, בהתאם לתקנה 75 לתקנות סדר הדין האזרחי, קרי לצרף העתק של כל מיסמך הנזכר בכתבי הטענות מטעמם, זולת אם אינו מצוי ברשותם או בשליטתם.

...

במסגרת החלטתי מיום 23.08.2016 בעניין הבקשה לסילוק על הסף, כמו גם בהחלטתי מיום 26.03.2017 בעניין הבקשה לצירוף, גילוי ועיון במסמכים, ובעקבות עמדת המבקשים, נתחמה גדר המחלוקת המתוקנת, לפיה טענת המבקשים תתמקד אך בטענה שהבנקים העניקו ייעוץ השקעות רשלני, מרגע שהעניקו ייעוץ בקשר לתעודות סל כשלא הייתה ברשותם מערכת ממוחשבת תומכת.

סוף דבר בהינתן כל האמור לעיל, המבקשים לא עמדו בנטל להראות כי קיימת אפשרות סבירה לקבלת טענותיהם נגד המשיבים, ועל כן דין בקשת האישור להידחות.

אשר על כן, בקשת האישור נדחית.

המבקשים ישלמו למשיבים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 45,000 ש"ח, בתוספת מע"מ כדין, באופן הבא: המבקש 1 ישלם למשיב 1 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד, בתוספת מע"מ כדין, בסך כולל של 15,000 ש"ח. המבקשת 2 תשלם למשיב 2 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד, בתוספת מע"מ כדין, בסך כולל של 15,000 ש"ח. המבקש 3 ישלם למשיב 3 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד, בתוספת מע"מ כדין, בסך כולל של 15,000 ש"ח. ניתן היום, כ"א אייר תשע"ט, 26 מאי 2019, בהעדר הצדדים.

כך קבע לעניין זה כב' השופט גורסקופף: "הפרשנות הסבירה של תקנות 75 ו- 114 לתקסד"א היא כי יש לצרף לכתבי הטענות מסמכים ספציפיים הנזכרים בהם במפורש (כגון חוזה, מכתב, דוח או חוות דעת מסוימים), וכי אין חובה לצרף לכתבי הטענות מסמכים הנזכרים בהם באופן גנרי (למשל, "מסמכים רבים שאותרו במחשבי התובעות"), ראיות המתעדות אירועים הנזכרים בכתבי הטענות (כגון פרוטוקולים של ישיבות וועדה שנטען כי לא דנה כלל בעיניין מסוים) או תוצרים של אירועים כאלה (כגון דו"ח בדיקה של גורם שכתב התביעה מדווח כי נשכר לבצע עבודה מסוימת).

מבלי להדרש לכל מיסמך בנפרד, אציין כי מקום בו לא נעשתה הפנייה לאזכור מפורש של מיסמך בכתב טענותיהם של המשיבים יש לדחות את בקשת הגילוי ועיון במסמכים ככל שזו נסמכת על תקנות 75 ו-144 לתקנות סדר הדין האזרחי, על הסף.

זאת, לטענתם, מכיוון שהשינוי בשווי הנכסים נבע מירידת אי-הודאות ששררה באותה תקופה בכל הנוגע לאותם נכסים, וכי חברות ושמאים נוספים הגיעו אף הם למסקנה זו. בבואי לבחון את השאלה האם המבקשים הניחו תשתית ראייתית כנדרש, עלי להביא בחשבון את טענת המשיבים לפיה כלל המסמכים שהתבקשו מכילים סודות מסחריים, כך שחל עליהם חיסיון בהתאם להגדרת "סודות מסחריים" בחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999 (להלן: "חוק עוולות מסחריות").

...

מטעמים המפורטים לעיל מצאתי כי יש לדחות את הגילוי.

סוף דבר הבקשה לסילוק על הסף נדחית.

בהתאם לכך, אני מורה על מחיקת פסקאות 14-13, 52-41 לתגובה לתשובה מטעם המבקשים לבקשת האישור.

מספר בקשות תלויות ועומדות בהליך שבכותרת, שהחלטה זו מתייחסת אליהן: בקשה למתן צו לצרוף מסמכים מכוח תקנה 75 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"); בקשה לצירופם של המשיבים הפורמליים כנתבעים בהליך בהתאם לתקנה 24 לתקנות ובקשה לסילוק תשובת המשיבה בבקשה האמורה על הסף.

...

האם נדרש צירוף המשיבים הפורמאליים כדי למנוע פגיעה בהם עצמם? אני סבורה כי התשובה לכך היא שלילית.

כך קבע בית המשפט בענין ג'י טי אס כי - "מכל מקום, העובדה כי צד שלישי מחזיק במידע או זווית ראיה חיונית לבירור התובענה, אינה הופכת אותו מיניה וביה לבעל דין דרוש, אלא יתכן וניתן להסתפק בהעדתו על-ידי מי מבעלי הדין הקיימים". משכך, אני סבורה כי לא הוכח שצירופם של המשיבים הפורמאליים דרוש כדי שניתן יהיה לפסוק ביעילות ובשלמות בפלוגתאות שעלו במסגרת התביעה.

לכן אני דוחה את הבקשה.

אשר לבקשת המבקשים למסור לידיהם גרסה מלאה ולא מושחרת של הפרוטוקולים – מצאתי כי אין מקום להענות לדרישה זו. תחילה, כאמור, לא מדובר במסמכים שהמשיבים היו מחויבים לצרף לכתב הטענות מטעמם בהתאם לתקנה 75 לתקנות סדר הדין האזרחי.

...

לא להשיב לשאלות 5-3: לא מצאתי להיעתר לבקשה ככל שהיא נוגעת גם לשאלות אלו שכן המבקשים לא הניחו תשתית ראייתית לפיה חקירת הרשות לניירות בעניינו של המשיב 1 רלוונטית לשאלות שבמחלוקת בהליך דנן, ואף הוצגה תמונה אחרת בעניין זה על ידי המשיבים במסגרת הדיון לפניי.

סוף דבר המשיבים יפעלו לגילוי המסמכים ומענה על שאלון, כפי שפירטתי בגוף ההחלטה לעיל, זאת יעשו תוך 30 ימים מהיום.

המזכירות תשלח העתק החלטתי זו לב"כ הצדדים.

בהתאם אליה, אם מסמכים אלה לא צורפו על-ידי הצד שהזכיר אותם בכתב הטענות שלו (כפי שדורשת תקנה 75), רשאי הצד שכנגד לבקש לעיין בהם.

...

אף שיש ממש בטענות אלה ויהיה מקום לבחון אותן (ואולי גם לקבלן) במסגרת בירור בקשת האישור לגופה, הן אינן מצדיקות את המסקנה לפיה המבקש לא עמד ברף הראייתי הנמוך המוטל עליו בשלב זה. זאת מאחר שלא ניתן עדיין לקבוע כי החלטת הדירקטוריון שלא להגיש תביעה הייתה נקייה מניגודי עניינים והטיות, ומאחר שחוות-דעת הבודק היא ראיה אפשרית שבית-המשפט לא יתעלם ממנה, אולם אין די בה כדי להצדיק את אימוץ מסקנתו ללא בחינה עניינית שלה לגופה.

משכך, אני מקבלת את בקשת המבקש לגילוי מסמכים כללי ועיון בהם.

די בכך כדי לדחות את הבקשה ביחס למסמכים אלה, ולכן אינני נעתרת לבקשת הגילוי מכוח תקנה 117 לתקסד"א. סוף דבר לאור כל האמור לעיל אני מקבלת את הבקשה באופן חלקי ומורה כדלקמן: אורט תגלה תוך 20 יום מהיום בתצהיר ערוך לפי טופס 11, מהם המסמכים הנוגעים לבקשת האישור המצויים או שהיו מצויים ברשותה או בשליטתה ושאותרו על-ידיה לאחר חקירה ודרישה, ותמסור את אותם מסמכים לעיון המבקש.