בקשה לצירוף יורש להליך ירושה

כמו כן גם אם היה ממש בטענות בא כח המשיבה בנוגע להיעדר זכות המבקש ליותר מ-6/40 חלקים מהמקרקעין, עדיין יש מקום לידון בבקשתו בנוגע ל-6/40 חלקים מהירושה, ובאם קיימת אפשרות לצרוף כל הצדדים הרלוואנטיים, אין מקום לנקוט בצעד דראסטי כבר בשלב זה של מחיקת ההליך.

...

מכל המצטבר לעיל, מכיוון שיש ממש בטענה שדין התביעה ככל שהיא מתייחסת למקרקעי ביתאר להימחק בשל היעדר זיהוי, ומשום שאכן יש מקום לתקן התביעה ולצמצם לזכויותיו המוכחות של המבקש היורש (6/40 חלקים בירושה בלבד), ובהינתן כי יש ממש בטענה שלא נסתרה לפיה עסקינן במנוח שהיה נפקד, ולצורך דיון בתביעת אחד מיורשיו בנוגע למקרקעין שהיו בבעלותו והוקנו מכח החוק למדינה, יש לנקוט בהליכי שחרור נדרשים על פי החוק, נדמה שאין מקום בשלב זה להיעתר לבקשה באופן מלא, אם כי יש לקבוע הוראות, שהיה ולא ימולאו, יסולק ההליך על הסף.

אשר על כן, בשלב זה הבקשה נדחית, ואולם זאת רק בתנאי כי: א. בתוך 60 יום מהיום יוגש כתב תביעה מתוקן המבהיר בפירוט נדרש טיב המקרקעין הידועים כמקרקעי ביתאר, לרבות שטח המקרקעין, מיקום, וכל מידע רלוונטי אחר.

היה ולא יעשה כן, אראה המבקש כמסכים כי דין תביעתו כולה להימחק בשל היעדר היכולת להעניק במסגרתה הסעד המבוקש, משום שהמבקש מסכים כי זכויות המנוח במקרקעין הוענקו לאפוטרופוס הכללי מכח החוק, ולא היה ביכולת המנוח להוריש למבקש דבר.

לפני מספר בקשות המצריכות הכרעה, כדלקמן: בקשת הנתבעת 5.3 (אביבה כרמי) לדחיית התביעה על הסף; בקשות הנתבעות 2 (יפה וולמן) ו-5.3 (אביבה כרמי) לחייב את התובעת בהפקדת ערובה מכוח סעיף 353א לחוק החברות, תשנ"ט – 1999 (להלן – חוק החברות); בקשת הנתבעות 2 (יפה וולמן) ו-3 (רונית אלנברג) כי יותר להן לפנות למפקחת על רישום המקרקעין לצורך קבלת חוות דעת בדבר התכנות רישום הבית נשוא ההליך כבית משותף; וכן שתי בקשות בעיניינה של הנתבעת 10 (מרי שולמן); האחת – בקשה לצרוף יורשיה של הנתבעת 10 לכתב התביעה; השנייה – בקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה מטעמה.

...

הבקשה נדחית.

אני נעתר לבקשה.

אני מורה על צירופם של מר סידני שולמן, ת.ז. 337615918; ומר ג'ורג' שולמן (מספר ביטוח ארה"ב 020345322) כנתבעים בהליך זה. המזכירות תעדכן רישומיה בהתאם.

אין להם שליטה על יתר הבעלים במקרקעין שהמבקש, בחר שלא לצרפם להליך בדומה לאי צירוף של יתר היורשים של המנוחים - מוחמד סלאמה ושל מוסא סלאמה.

...

בנסבות אלו, עדות המבקש בעניין אחריות המשיב 2 ליציקה אינה אלא עדות שמיעה ודינה להידחות.

בעניינינו, משלא התבקש בבקשה מתן צו כנגד "צדדים זרים" ואף לא התבקש מתן צו הריסה; עדות המשיב 2 לפיה הוא מניח כי שלושה בעלי זכויות אחרים אחראים לבנייה וכי לא ראה אותם מבצעים את העבודות, הגעתי למסקנה כי אין לתת את הצו הדרסטי כלפי אלמוני, שאינו צד להליך, כדי להביא את המשיב 2 לידי קיום הצו.

סוף דבר, משהוכח כי המשיב 2 הפר בעצמו ו/או ע"י מי מטעמו את צו המניעה בבנייה בקומה הראשונה, מעל לקומת החניון, אני מטילה עליו קנס בסך של 4,000 ₪.

בנספח 9 לבקשה, צורף צו הירושה מ-3.8.2020, ובו והנתבע מופיע כיורש של 1/8 מהזכויות בעיזבון המנוחה, וזאת בהתייחס לנכסים, שלא נכללו בצוואתה, שניתן באותו מועד צו לקיומה, שצורף אף הוא.

עתה מבקשת התובעת, אלמנתו שנכנסה לנעליו ואין לה מעמד עצמאי בהליך הירושה האמור, לטעון טענה נוגדת הסותרת, הלכה למעשה, את צו קיום הצוואה.

...

מובן, שהתובעת כיורשתו של המנוח פועלת כחליפתו, והימנעותו בכתב ההתנגדות מהעלאת כל טענה כנגד זכויות הנתבע בדירה מכוח צוואת המנוחה, כמוה כהימנעות התובעת עצמה מהעלאת טענה בעניין זה. על כן, מצאתי, שחל השתק פלוגתא ביחס לטענת התובעת, שמבוססת על נוסח ההצהרה מיום 5.10.2011, שמכוחו מנוע היה המנוח מלכפור בזכויות הנתבע בדירה ומלתבוע את רישומן על שמו לכיסוי ההלוואה הנטענת, והשתק זה חל מניה וביה על התובעת, כמי שבאה בנעליו, ומכאן, שדין התביעה לסעד, שעניינו העברת זכויות הנתבע בדירה לתובעת, להידחות.

אציין, כי ניתן להגיע למסקנה דומה בדבר מניעות התובעת מלטעון לזכויות בדירה חלף זכויות הנתבע מכוח ההלוואות המדוברות אף לאור דוקטרינת המניעות וההכרח להעלות את הטענות במסגרת הליך הירושה הנ"ל (רע"א 2237/06 בנק הפועלים בע"מ נ' וינשטיין (8.3.2009), פס' 26; ע"א 8273/16 Fundacio Gala-Salvador Dali נ' וי. אס מרקטינג (ישראל 2005) בע"מ (11.07.2021), פס' 44-45; פסק דינו של כב' השופט נ' סולברג בעניין בנק אוצר החייל לעיל; ת"א (מרכז) 5519-03-19 האלה עזאם נ' עבד אלעזיז חאג' יחיא (15.1.2020), פס' 21).

סוף דבר דין הבקשה לדחיה על הסף להתקבל.

משנמצא, על פי תמציות רישום של משרד הפנים שהציגו המבקשים, כי בעלי המניות אכן הלכו לעולמם, הורה בית המשפט המחוזי למבקשים, בהחלטתו מיום 22.5.2023, להבהיר מדוע לא יצורפו יורשיהם של בעלי המניות כצד להליך.

...

דיון והכרעה לאחר עיון בהחלטת בית המשפט המחוזי, בתיק בית המשפט ובבקשת רשות הערעור על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

לאור כל האמור, ובשים לב להלכה הפסוקה ולפיה ערכאת הערעור לא תתערב ככלל בהחלטות הערכאה הדיונית, שמשמעותן המעשית היא המשך בירור ההליך לגופו, אין מקום לקבל את בקשת רשות הערעור (רע"א 3433/22 לנגר נ' עזור, פסקה 7 (31.5.2022); רע"א 2892/20 פלוני נ' קופת חולים לאומית, פסקה 5 (20.5.2020)).

אשר על כן – דין בקשת רשות הערעור להידחות.