בקשה לצירוף ידיד בית המשפט כצד להליך

במסגרת הבקשה הפניתה לישכת עורכי הדין להלכה הפסוקה ובהתאם לה מוסמך בית המשפט לקבל היתייחסות צד להליך במעמד של ידיד בית המשפט, במקרים בהם מתעורר במסגרת הליך פרטני הצורך להתייחס להיבטים כלליים יותר של הסוגיה במחלוקת (בתמיכה לכך, הפניתה לישכת עורכי הדין למ"ח 7929/96 אחמד קוזלי נ' מדינת ישראל, נג(1) 529 (להלן: "עניין קוזלי").עוד הפניתה לישכת עורכי הדין לתנאים אשר יש לבחון בבקשת גוף להצטרף כידיד בית המשפט, כפי שנקבעו בהלכה הפסוקה ובכללם – מהות הגוף; מומחיות; ניסיונו והייצוג שהוא מעניק לאנטרס בשמו הוא מבקש להצטרף להליך; סוג ההליך והצדדים לו; ומהות הסוגיה העומדת להכרעה.

עוד הובהר על ידי בית המשפט העליון בע"א 11152/04 פרדו נ' מגדל (11.4.05), כי שאלת צירוף בעל דין כ"ידיד בית המשפט" "אינה שאלה של סמכות אלא שאלה של שיקול דעת. שיקול דעת זה מבוסס בעקרו על האיזון בין מידת התרומה הפוטנציאלית הגלומה בצרוף המבקש אל מול החשש לפגיעה ביעילות הדיון בשל הצירוף (ע"פ 111/99 הנ"ל, בעמ' 251). שיקול דעת זה כולל בחובו שיקולים נוספים ובהם חשיבות העניין והשלכות הרוחב של הפסיקה על עניינים אחרים (שם, בעמ' 252)...." מן הכלל אל הפרט, כאמור - לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, נחה דעתי כי יש להתיר צירופה של לישכת עורכי הדין להליך לפני.

...

אשר לכך, הנני סבורה כי דווקא מתוך המחלוקת בין הנתבעים 1-4 מזה והתובעת מזה, בשאלה האם באשר לפרשנות סעיף 13(5) מצויים אנו בגדרה של הלכה פסוקה, או שמא בטיעונו של כל אחד מהצדדים יש כדי לחדש הלכה או לבקש לסטות ממנה- יש כדי ללמד, על חשיבות ההליך לפני ועל חשיבות ההכרעה בו. זאת ועוד, בשים לב לכך, שבמרכז הדיון בפרשנות סעיף 13(5) – כפי שטענו בצדק הצדדים – שאלת הגבול בין המותר לאסור בפרסומים המבוצעים על ידי עורך דין המייצג צד בהליך משפטי – הרי שעל פניו מדובר בשאלה רוחבית, אשר לה השפעה על ציבור עורכי הדין ומשכך, הנני סבורה כי ראוי לה ללשכה להיות נוכחת בדיון זה ולהשמיע את דעתה המשפטית – המנותקת על פניו מאינטרסים אישיים – בשאלה ובהכרעה בה. אציין כי בקביעתי זו לא נעלמה מעיני טענת התובעת ובהתאם לה אין בבקשתה של לשכת עורכי הדין כל חידוש לעומת טיעונו של עו"ד ירום הלוי ואולם, לעניין זה סבורני כי טענה זו מקדימה את זמנה.

סוף דבר- הבקשה מתקבלת.

המזכירות תוסיף את לשכת עורכי הדין כצד להליך במעמד "ידיד בית משפט". לפנים משורת הדין, משהבקשה נסבה על סוגיה עקרונית ולאחר ששקלתי אינני עושה צו להוצאות בבקשה זו. המזכירות תדוור החלטתי לצדדים.

כפי שציין בית משפט קמא בפסק דינו, הגשת העתירה כימעט בערבו של ערב יום הכיפורים, היא הסיבה בגינה דחה בית המשפט בקשה לצרוף צדדים שבקשו להצטרף להליך כידידי בית המשפט.

ברם, עמותת ראש יהודי לא עתרה למתן סעד ואף לא צורפה כמשיבה בעתירה, בנגוד לתקנה 6 לתקנות בתי משפט לענינים מנהליים (סדרי דין), התשס"א-2000 ועל אף שאין ספק שהיא בעלת דין דרושה בעתירה (השוו בג"ץ 7970/22 אביעד נ' משטרת ישראל, פסקה 6 לפסק דיני(21.2.2023)).

...

מצאנו כי דין הערעור להידחות בלא צורך בתשובה, בהתאם לתקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 שחלה בענייננו מכוח תקנה 34 לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000.

שיהוי: דין הערעור להידחות, בראש ובראשונה בשל השיהוי שבהגשתו.

סוף דבר, שהערעור נדחה.

אך בהמשך התפתח המוסד "ידיד בית-המשפט" כצד להליך, שאינו דוקא ניטראלי ואובייקטיבי, אלא שהוא מייצג – מתוקף תפקידו או עסוקו – אינטרס או מומחיות שמן הראוי שיישמעו בפני בית-המשפט בסכסוך ספציפי.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות הצדדים, אני סבורה כי יש מקום לצרף את המבקשת – המועצה הישראלית לצרכנות – כ"ידיד בית המשפט" בתיק זה. לטעמי, למבקשת יש ידע ומומחיות בתחום מהותי העולה בתיק זה לרבות שאלת הקף חובת יידוע עמיתים בדבר הסדר בררת המחדל בכל הנוגע לשארים.

כך למשל בע"א 11152/04 פלוני נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (מיום 16.10.06) התקבלו בשלב העירעור בבית המשפט העליון, בקשות שהגישו מוקד הסיוע לעובדים זרים והקליניקה למאבק בסחר בנשים, להצטרף להליך במעמד של ידיד בית המשפט (ראו החלטת כב' הרשם יגאל מרזל (כתוארו אז) מיום 4.4.05).

...

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות הצדדים, אני סבורה כי יש מקום לצרף את המבקשת – המועצה הישראלית לצרכנות – כ"ידיד בית המשפט" בתיק זה. לטעמי, למבקשת יש ידע ומומחיות בתחום מהותי העולה בתיק זה לרבות שאלת היקף חובת יידוע עמיתים בדבר הסדר ברירת המחדל בכל הנוגע לשארים.

לנוכח כל המפורט לעיל, הנני מורה על צירופה של המועצה הישראלית לצרכנות להליך כ"ידיד בית המשפט".

בעיניין קזולי קבע הנשיא א. ברק אמות מידה לשיקול הדעת אשר יש להפעיל בעת שקילת צירוף "ידיד בית המשפט" להליך: "הסמכות לצירופו של גוף או אדם כ'ידיד בית-המשפט' קיימת באופן עיקרוני. אולם סמכות לחוד ושיקול-דעת לחוד. יש לעמוד על המשמר בעיניין זה ולוודא, שאכן יש בצרוף צד נוסף להליך כדי לתרום הן לדיון עצמו והן לאנטרס הצבורי. יש לבחון בכל מקרה ומקרה, אם אין בצרוף האמור משום פגיעה ביעילות הדיון, בצדדים לסכסוך עצמו ובזכויות היסוד שלהם... אכן בטרם תנתן לגוף או לאדם הזכות להביע עמדתו בהליך שבו אין הוא צד מקורי, יש לבחון את תרומתה הפוטנציאלית של העמדה המוצעת. יש לבחון את מהות הגוף המבקש להצטרף. יש לבדוק את מומחיותו, את ניסיונו ואת הייצוג שהוא מעניק לאנטרס שבשמו מבקש הוא להצטרף להליך. יש לברר את סוג ההליך ואת הפרוצידורה הנוהגת בו. יש לעמוד על הצדדים להליך עצמו ועל השלב שבו הוגשה בקשת ההצטרפות. יש להיות ערים למהותה של הסוגיה העומדת להכרעה. כל אלה אינם קריטריונים ממצים. אין בהם כדי להכריע מראש אימתי יהא מן הדין לצרף צד להליך כ"ידיד בית-המשפט", ומתי לאו.

...

מבלי להביע עמדתנו בשלב זה אשר לשאלה האם המבקש טען למינוי פוליטי והאם יש בעדותו כדי לתמוך בטענה זו, אנו סבורים כי נוכח הטענות העומדות בבסיסי ההליך ולאור מעמד התנועה כגוף בעל מומחיות וניסיון בבחינת מינויים פוליטיים , יש בצרופה כדי לסייע לבית הדין .

לאור כל האמור לעיל, באיזון בין טענות הצדדים והאינטרס הציבורי לצד התרומה לדיון, אנו סבורים כי יש לאפשר לתנועה להציג את עמדתה ובהתאם לכך, דין הבקשה להתקבל.

סוף דבר התנועה למען איכות השלטון בישראל תצורף כ"ידיד בית המשפט" ותהא רשאית להציג את עמדתה וזאת בהיבטים המשפטיים לרבות יישומם על עובדות המקרה ומבלי להידרש למחלוקות העובדתיות.

בעניינינו, לא רק שעמדת המבקשים תואמת לעמדת המשיב, אלא שדומה שהמשיב מייצג את האנטרס של מתן אפשרות למימון הליך ייצוגי בידי קרן פרטית למטרות רווח באופן מיטבי, שכן הוא משמש כיו"ר ליברה, היא החברה המממנת הליך זה. בנסיבות אלו לא מצאתי כי מתקיימות אמות המידה שנקבעו בפסיקה לצרוף צד שלישי להליך כידיד בית משפט, ואני דוחה את הבקשה.

...

עם זאת, איני מוצאת כי יש מקום להיעתר לבקשה.

מסקנה זו נסמכת על שלושה שיקולים מרכזיים: ראשית, כפי שנאמר, שני המבקשים הם מרצים למשפטים, הניסיון והידע שהם מבקשים להביא לבית משפט הוא בעיקרו ידע משפטי – אקדמאי.

בענייננו, לא רק שעמדת המבקשים תואמת לעמדת המשיב, אלא שדומה שהמשיב מייצג את האינטרס של מתן אפשרות למימון הליך ייצוגי בידי קרן פרטית למטרות רווח באופן מיטבי, שכן הוא משמש כיו"ר ליברה, היא החברה המממנת הליך זה. בנסיבות אלו לא מצאתי כי מתקיימות אמות המידה שנקבעו בפסיקה לצירוף צד שלישי להליך כידיד בית משפט, ואני דוחה את הבקשה.