עניינה של התביעה בטענות המבקשים - נציגות הבית המשותף ודיירים שונים שרכשו דירות בפרויקט "קוסטה דל סול" באשדוד (להלן: "הפרויקט"), אשר ניבנה על ידי המשיבה 1, בליקויי בנייה נטענים ברכוש המשותף, באריחי החיפוי החצוני של הבניינים בפרויקט (להלן: "הבניינים").
בכתב התביעה נטען כי על פי קביעת המומחה מטעם המבקשים, קיימות שתי חלופות לבצוע התיקונים: האחת, פירוק חפוי האבן בבניינים והתקנת חפוי חדש, שעלותה הוערכה בסך של 10,647,000 ₪, וחלופה שניה היא ציפוי חפוי האבן בלוחות אלומיניום דקורטיביים, שעלותה הוערכה בסך של 8,365,000 ₪.
הסעד העקרי, הן בכתב התביעה המקורי, הן בכתב התביעה המתוקן שהעתקו צורף לבקשה, הוא צו עשה להורות למשיבה 1 לבצע תיקונים בכל הקירות החיצוניים של הבניינים.
כפי שציינו המבקשים, התיקון המבוקש נטוע בלב המחלוקת, ויש בו כדי לאפשר לבית המשפט להכריע במלוא השאלות השנויות במחלוקת, ולפסוק לתובעים מלוא הסעד ככל שבסופו של יום תוכח תביעתם, ובכפוף, כאמור, לסוגיית ההתיישנות.
...
דברים אלו יפים גם באשר לצירוף התובעים החדשים, ואני סבורה כי יש לאפשר תיקון כתב התביעה כך שעניינם של אלו יידון אף הוא במסגרת ההליך, כשסוגיית ההתיישנות בעניינם של התובעים החדשים, כמו גם התובעים הישנים, תתברר במהלך המשפט, תוך שמירת טענות הצדדים לעניין זה. מאליו מובן כי ככל שיתברר בסופו של יום כי תביעת מי מהתובעים התיישנה, תידחה תביעתו.
אמנם מדובר בבקשה שהוגשה זמן לא מבוטל לאחר שהוגשה התביעה, ולא הוברר די הצורך פשר עיתוי הגשתה; ואולם חרף השיהוי המסוים בבקשה דנן, בהתחשב באמור לעיל ובשלב הדיוני בו מצוי ההליך, טרם שמונה מומחה מטעם בית המשפט ומשלא הוגשו עדיין ראיות הצדדים ולא נוהל דיון ההוכחות, אני סבורה כי אין בהיעתרות לבקשה כדי לפגוע באופן מהותי בזכויות המשיבות.
סוף דבר
הבקשה לתיקון כתב התביעה מתקבלת.