בקשה לצווים קבועים לביטול סכסוך עבודה ושמירת שקט תעשייתי

ביום 25.5.2017 הגישה חברת התאמה "בקשת צד בסכסוך קבוצי" נגד ההסתדרות, חברת מיקוד ונת"י. במקביל הוגשה גם "בקשת צו בסכסוך קבוצי למתן צוי מניעה אירעיים, זמניים וקבועים (במעמד צד אחד)". נטען שיש לאסור על הפקחים לשבות משום שעליהם לפעול לפי המנגנון ליישוב חילוקי דיעות המוסדר בהסכם התאמה; משום שאין עילה להכרזה על סיכסוך עבודה ומשום שמאזן הנוחות נוטה לטובתה (להלן: בקשת חברת התאמה).

סעיף השקט התעשייתי חל על "עניינים המוסדרים בהסכם זה, לרבות שכר ותנאים נלווים". מעיון בהסכם מיקוד עולה שהצדדים לא הסדירו בו נושא של הפחתת תנאים במסגרת מיכרז עתידי של נת"י. לפיכך, לא ניתן לפרש את סעיף השקט התעשייתי ככולל בתוכו את העניינים שבגינם הוכרז סיכסוך העבודה.

העובדה שחברת מיקוד לא העלתה את הטענה ולפיה העניינים המוסדרים בהסכם כוללים אף את הנושא של הפחתת תנאי העובדים במסגרת מיכרז עתידי של נת"י, מצביעה על כך שהצדדים להסכם מיקוד לא צפו אותו ולא דנו בו. שלישית, גם לאחר שהוכרז סיכסוך העבודה, חברת מיקוד לא טענה כלפי ההסתדרות שהיא מנועה מנקיטה בצעדים אירגוניים בשל סעיף ה"שקט התעשייתי" הקבוע בהסכם.

] "הסיכסוך נועד לשמור על זכויות העובדים ולשמירת ההסכם הקבוצי הקיים ואי פיטורי עובדים". כלומר מעדותו של מר פלור עולה שמטרת השביתה היא לשמור על זכויות הפקחים שגובשו בהסכם מיקוד, למנוע פגיעה בתנאי עבודתם ולמנוע את פיטוריהם.

אין מחלוקת שהשביתה תיגרום נזק בלתי מבוטל למבקשות ולנת"י ואף תיפגע בפרויקטים ובתכניות העבודה, אולם זוהי בדיוק מטרת השביתה.

...

בנסיבות אלה, אנו קובעים כך: 136.1.

בהקשר זה נציין כי משהמועד האחרון להגשת ההצעות למכרז החדש הוא 7.8.2017 לא מצאנו לדחות את השביתה ב-72 שעות.

נציין כי לא מצאנו לנכון לעכב את ביצוע ההחלטה מעבר לאמור לעיל, וזאת על מנת שהפקחים יוכלו לשבות פרק זמן סביר לפני חלוף המועד להגשת הצעות במכרז החדש.

לפנינו בקשה לצוו מניעה זמני שהגישה מדינת ישראל (להלן – המבקשת או המדינה) כנגד הסתדרות המורים בישראל (להלן – המשיבה או ההסתדרות) המורה להפסיק את הצעדים האירגוניים אשר לדברי המבקשת ננקטו על ידי המשיבה בקשר לעילות המפורטות בהכרזה על סיכסוך עבודה מיום 27.1.19, ולגרום לחבריה, המיוצגים על ידה, לעבוד באופן סדיר, וזאת עד למתן פסק דין בהליך העקרי.

לפי הנאמר בבקשה, מחריפה ההסתדרות את צעדיה והיא מבקשת להשבית כ-100,000 עובדי הוראה, ללא כל בסיס ובהתעלם מההתחייבות המפורשת לשמור על השקט התעשייתי, באופן שיש בו כדי להוביל לפגיעה קשה במערכת החינוך וביכולתו של המשרד לבדוק את עצמו, לזהות את הדרוש טפול, הכוונה או היתערבות הן בתחום הלימוד והן בתחום האקלים, האלימות והמשמעת.

משרד החינוך לא יכול לקיים את המבחן הראשון הקבוע ליום 5.3.19 וככל שימשיכו מעבר למועד זה, בודאי שלא יוכל לקיים את המבחנים הבאים.

בפתח הדיון הציגה ב"כ המשיבה, עו"ד אורנה לין, את בקשת המדינה כ"מהומה על לא מאומה", מאחר שהיו תגובות ספונטאניות של חברי המשיבה בלבד, אבל "אין צעדים אירגוניים פרט לכנס שבוטל אבל הכרזנו על סיכסוך עבודה. החל מיום ראשון יש לנו זכות" (ע' 1, ש' 20- 22 לפרוטוקול הדיון).

כשיש הסכם קבוצי אשר מחייב שקט תעשייתי, על בית הדין לבדוק בדיקה קפדנית במיוחד במסגרת הבקשה לצוו המונע שביתה, תוך בחינת העילה המהותית לסכסוך (ראו עס"ק (ארצי) 18/08 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' מכתשים מפעלים כימיים בע"מ, 18.11.09).

...

במאמר מוסגר נציין כי אין אנו רואים פסול בכך שתוצאות מבחני המיצ"ב ישמשו כשיקול, בין שיקולים שונים, כדי לבחון הצלחה של מנהל בית ספר, כל עוד השימוש הוא סביר ובתום לב. מאחר שקבענו שההחלטה לגבי קיום המבחנים ודרך עריכתם היא החלטה של מדיניות משרד החינוך, ולא הוכחה פגיעה בזכויות העובדים כתוצאה מיישומם בעת הזו, אנו סבורים שהאמצעים של אי שיתוף פעולה עם משרד החינוך ועם ראמ"ה בכל הנוגע לעריכת המבחנים וההנחיה שלא להשתתף בישיבות עם בכירי המשרד, כינוסים וכו', מהווים אמצעי כוח לא לגיטימיים - שביתה בלתי מוגנת, כהגדרתה בסעיף 37א לחוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי"ז-1957.

בהתייחס למהות הסכסוך וסעיף "מיצוי הזכויות" שבהסכם הקיבוצי, אנו סבורים כי גם מסיבה זו יש הצדקה לתת צו מניעה כנגד הצעדים הארגוניים שבהם נקטה המשיבה.

לסיכום נוכח האמור לעיל אנו מורים על מתן צו מניעה זמני כנגד כלל האמצעים הארגונים שננקטו על ידי המשיבה בנוגע למבחני המיצ"ב. כמקובל בסכסוך קיבוצי, אין צו להוצאות.

המשיבה 4, המועצה האזורית גוש עציון, הודיעה באמצעות בא כוחה כי צו המניעה אינו רלבאנטי לגביה, היא אינה טוענת לבעלות במקרקעין, מעולם לא התיימרה לבצע פעולה כלשהיא במקרקעין והעבודות המתבצעות במקום אינן מתבצעות על ידה ולכן אין מקום להוציא נגדה צו והיא תכבד כל החלטה של בית המשפט.

אוסיף, כי גם אם תשמע טענת התובע 2 כי התחייב בפני התובע 1 לשמור "שקט תעשייתי" למשך 7 שנים, הרי שמדובר בסוג עסקה שמי שמתקשר בה צריך לדעת כי יצטרך להיתמודד עם טענת שהוי, וכבר נקבע כי: " שהוי בהגשת תביעה ובהגשת בקשה לסעד זמני מנוגד לטענת הדחיפות במתן הסעד, וסותר את הטענה בדבר חיוניותו ונחיצותו המידית כדי למנוע נזקים מהמבקש (ראו: רע"א 3285/13 ד.כ חנויות להשכרה בהרצליה הצעירה בע"מ נ' חברת אברהם כהן ושות' חברה קבלנית בע"מ, בפיסקה 15 [פורסם בנבו] (3.7.2013) (להלן: עניין ד.כ חנויות); רע"א 1162/23 עצמאות ניהול מלונות בע"מ נ' פלטרין השקעות בע"מ, בפיסקה 18 [פורסם בנבו] (26.3.2023)). (רע"א 1708/23 הנ"ל ס' 16).

בעניינינו, מדובר בסכסוך מקרקעין בין שני גורמים יהודיים, ושני הצדדים הצהירו כי יכבדו ויקיימו כל החלטה של בית המשפט.

מדובר בגידולים חקלאיים שניתן לפנות במהירות יחסית, להבדיל למשל מפינוי והריסת בית מגורים; מאזן הנוחות נוטה לטובת הנתבעים שיקיימו את ההסכם, הקרקע תשמר וככל שיהיה מקום לפנות את החקלאי בסופו של הליך (שאינו תביעה לפירוק שתוף, למשל, אלא תביעה לסילוק יד וצו מניעה קבוע ובעניין זה טענו הנתבעים לחוסר סמכות עניינית והפנה לפסיקה רלבאנטית), ייעשה כן וכל העלויות הכרוכות בפנוי יחולו על הנתבעים.

לסיכום, הבקשה לצוו מניעה זמני נדחית, הצוו הארעי מבוטל, תוך שניתן תוקף של החלטה להתחייבות הנתבעים שלא לבנות מבנה קבע במקרקעין מלבד שלושת החריגים שלעיל (תאורה, מצלמות וכרם החקלאי צוובנר) עד לסיום ההליך שבכותרת.

...

איני מקבלת טענות אלו.

לסיכום, הבקשה לצו מניעה זמני נדחית, הצו הארעי מבוטל, תוך שניתן תוקף של החלטה להתחייבות הנתבעים שלא לבנות מבנה קבע במקרקעין מלבד שלושת החריגים שלעיל (תאורה, מצלמות וכרם החקלאי צוובנר) עד לסיום ההליך שבכותרת.

אני מורה כי התובעים יישאו בהוצאות הנתבעים בסך כולל של 25,000 ₪.

ביום 12.7.92 החלו עובדי בזק בעיצומים על-פי החלטת מועצת העובדים של בזק, ומספר ימים לאחר מכן, ב-20.7.92, אישרה הוועדה המרכזת של ההסתדרות הכללית, בשנית, "סכסוך עבודה בחברת הבזק, בשל מסירת זכיונות ליזמים פרטיים והעברת עבודות לקבלנים, כרסום בהגדרת הרשיון הכללי והפרטת חברת ה'בזק'". ביום 16.7.92 פנתה בזק לבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב-יפו בבקשה לצו-מניעה זמני וקבוע להפסקת העיצומים.

על-כן הורה בית הדין האיזורי לנציגות העובדים בבזק לשמור על שקט תעשייתי מלא ולהימנע מכל שביתה או עיצומים, וכן הורה להסתדרות הכללית להורות לנציגות עובדי בזק ולעובדיה לעבוד בעבודה סדירה ומלאה.

לפיכך, לאור האמור לעיל, מבקשים המשיבים לבטל את הצוו-על-תנאי, לדחות את העתירה הנדונה ולא להתערב בפסק-דינו של בית הדין הארצי לעבודה.

...

לפיכך, המסקנה המתבקשת היא כי סיווגה הנכון של השביתה דנן, על-פי יעדיה ורקעה, הוא לכל היותר שביתה "מעין-פוליטית", המצדיקה אך ורק הפגנת מחאה היכולה למצוא ביטוי, כאמור, בשביתה הפגנתית קצרת מועד.

נראה לי כי אף סעיף 37א לחוק יישוב סכסוכי עבודה יביאנו לאותה המסקנה באשר לאופייה של השביתה שלפנינו ולסיווגה הנכון.

אני סבור כי אם אין צורך בכך, ועד שיתעורר הצורך, מוטב שלא להתחייב.

המבקשת הגישה בקשה לבית הדין למתן צוים קבועים כדלקמן: א) להורות לאירגון לבטל את ההכרזה על סיכסוך עבודה וההודעה על השביתה.

ב) לתת צו האוסר על האירגון לנקוט בצעדים אירגוניים כלשהם והמורה לו לשמור על שקט תעשייתי.

...

רק בשלב מאוחר יותר החלו הסקטורים האחרים לקבל תגמול רבעוני, אשר מגיע לכדי מחצית מהסכום שמקבל כל עובד מחקר ברפא"ל, אם לא פחות מכך! בנסיבות אלה טענת המשיב, ארגון סגל המחקר, כי עובדי המחקר מופלים לרעה לעומת שאר עובדי הסקטורים האחרים, בכך שהתגמול הרבעוני שלהם לרבעון השני של שנת 2011 נקבע על בסיס ציון של 85% לעומת ציון 90% של עובדי הסקטורים האחרים, הינה בגדר התעלמות מהעובדות בשטח, וזאת בלשון המעטה!! לאור העובדה, כי עובדי המחקר הם יחידת מיקוח נפרדת ולאור ההסכמים הקיבוציים הנפרדים שיש לכל אחד מהסקטורים של העובדים ברפא"ל – אנו קובעים כי עובדי המחקר לא הופלו לרעה לעומת שאר עובדי רפא"ל וטענת ההפליה – נדחית בזאת.

הדרך היחידה לגרום למעסיק להיענות לדרישות עובדים היא באמצעות לחץ כלכלי, כפי שאכן עשו עובדי המחקר בשביתה זו. א) במכתב מיום 24/2/11, המופנה למנכ"ל רפא"ל, האלוף ידידיה יערי, בעניין הבקשה להחרגת פרויקט מסוים, נרשם בזו הלשון: "לסיכום, אנו ערים להשלכות של העיצומים על מהלך העבודה ועל התפוקות של רפא"ל. אנו ערים יותר מכל גורם אחר לצורך ולחשיבות של הפרויקטים...". ב) בחוזר מס' 686 מיום 15/5/11 שכותרתו "הבהרות לגבי המצב" נאמר כדלקמן: "2. ...חידוש העיצומים בא לאחר שעמדו לרשות הנהלת רפא"ל כמעט חודשים להשיג את כל האישורים.

על כן, אנו מקבלים את העתירה ומורים לארגון סגל המחקר ברפא"ל לבטל את ההכרזה מיום 27/12/11 על סכסוך עבודה וכן את ההודעה על השביתה.

אנו מורים לב"כ המשיב להחזיר את סכום הפיקדון ופירותיו לרפא"ל, בהתאם להסכמות בין ב"כ הצדדים, כפי שנקבעו בהחלטת בית הדין מיום 10/1/12.