בקשה לצווים זמניים בסמכות עניינית בתביעת קניין רוחני

אשר על כן, ולנוכח הסעד היחידי המבוקש בתביעה – הרי היא נתונה לסמכותו העניינית של בית משפט השלום, לפי סעיף 51(א)(2) לחוק בתי המשפט.

עוד אציין, כי התובע אינו יכול להסתמך לעניין הסמכות על מקום עשיית החוזה בין הצדדים, משום שלטענתו החוזה בוטל והתביעה איננה מכוחו או מכוח ביטולו, כי אם מכוח הקניין הרוחני שלו.

בעניינינו, התבקש צו מניעה זמני האוסר מכירה, שיווק, הפצה, פירסום וכל פעולה מסחרית אחרת ביחס לזן הפפאיה נושא התביעה.

...

מהמקובץ עולה, כי אין כל סמכות מקומית לדון בתביעה - לא רק במחוז מרכז, אלא גם לא במחוז תל אביב.

אשר על כן, נדחית הבקשה לסעדים זמניים.

כיוון שמרבית הטעמים שביסוד החלטתי זו לא נטענו על ידי הנתבעים, אינני עושה צו להוצאות.

כמו כן, לאור הספק שהתעורר בשאלת הסמכות העניינית, הוריתי למבקשת להתייחס לשאלה זו, לאחר שהעמדתי את ב"כ המבקשת על הפסיקה שיצאה לאחרונה ברע"א 6161/20 אילה פלסט בע"מ נ' פוטקס תבניות בע"מ (28.4.21) (להלן: "עניין אילה פלסט") העוסקת בשאלת הסמכות העניינית בתביעות מתחום הקניין הרוחני, שבהן יחול מבחן העילה מקום שקיימת הוראת חוק ספציפית, כגון סעיף 63ב לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל"ב-1972 (להלן: "הפקודה"), המקנה סמכות לבית המשפט המחוזי (זאת במובחן ממבחן הסעד על-פי הילכת גבריאל; רע"א 6500/19 גבריאל נ' אשד (7.5.2020)).

אשר לעניין הסמכות העניינית הם נסמכים עניין אילה פלסט הנ"ל, ולדידם לבית המשפט דכאן סמכות עניינית לידון בבקשה לסעדים זמניים, לא כל שכן בתביעה העיקרית.

צו המניעה הנו סעד זמני הכרחי וחיוני בתביעות בגין הפרת סימן מסחר רשום, אשר נועד להביא להפסקת ההפרה, המגן על זכות קיימת, היא זכותו הקניינית של בעל הסימן מתוקף סימנו הרשום, ונועד במטרה להציל את הזכות הקניינית שעלולה לאבד מגבולותיה כתוצאה מהפרת הסימן הרשום, עד להכרעה הסופית בתובענה העיקרית (רע"א 3577/09 עזרא ביבי נ' אייץ אנד או אופנה בע"מ (11.06.09)).

...

יישום דברי המבקשת שלעיל על המקרה שלפנינו מביא, לכאורה, לאותה מסקנה, כך שמלבד מבחן הצליל, שבענייננו לא ניתן לומר כי הוא אינו מתקיים (שכן קיימת זהות בין ההיגדים "BabyBeep" לעומת "babybeep" מבחינת הצליל), כל האבחנות האחרות שהמבקשת הפעילה בעצמה בעת רישום הסימן שלה, מובילות לכאורה לקביעה בדבר העדר דמיון והעדר חשש להטעיה.

סוף דבר לאור כל הטעמים שמניתי לעיל, הבקשה נדחית.

עניינה של הבקשה: המבקשת עותרת להוצאת למתן צו מניעה זמני שיאסור על המשיבים או מי מהם לשווק ולמכור בישראל ברז שלטענתה מהוה חקוי לברז המשווק על ידה תחת השם "Imagine". התביעה העיקרית הוגשה ביום 19.5.19, ואילו הבקשה לצוו מניעה הוגשה ביום 21.5.19.

השאלות המצריכות הכרעה: האמור לעיל מקים את הצורך לידון בשאלות הבאות: טענות סף - שהוי ; זהות המשיבים; סמכות עניינית; האם על פני הדברים קיימות לברז IMAGAIN הגנות מתחום הקניין הרוחני, לפי פקודת הפטנטים והמדגמים, חוק העיצובים ופקודת סימני מסחר? האם הורם הנטל הנידרש בשלב זה לעילת גניבת עין לפי חוק עוולות מסחריות ? טענת חמת לעשיית עושר ולא במשפט מצידה של טופ בט. שיקולים כלליים הנוגעים להלכות צוי מניעה – מאזן הנוחות ותום לב. אדון בשאלות אחת לאחת.

...

סיכום: מן המקובץ לעיל, אני קובעת כדלקמן: הסמכות העניינית להכריע בסכסוך דנן מסורה לבית משפט זה. טענות המשיבים לסילוק התביעה כנגד המשיבים 2 – 4 מחמת העדר עילה/יריבות, נשמרות להליך העיקרי.

הבקשה למתן צו מניעה זמני נדחית בזה בשל שיהוי בהגשתה.

מתוך תקווה כי הצדדים יגיעו בסופו של דבר אל עמק השווה, אני מחליטה להורות כי כל צד ישא בהוצאותיו בבקשה זו. ניתנה היום, כ"ו תמוז תשע"ט, 29 יולי 2019, בהעדר הצדדים.

התובעת מפרסמת את המוצר בתאור "מחמם העל טורבו הוריקן WINTER 947-ATL". עוד צוין בבקשה, כי כיוון שמדובר במוצר עונתי ואנו בפתחה של עונת החורף, אין לתובעת אלא ברירה לפנות לבית המשפט לצורך הפסקת הפגיעה החמורה באמצעות סעד זמני תוך הגשת תביעה.

ראשית, כפי שהובהר בשורה ארוכה של החלטות שניתנו בבית משפט זה, סעיף 40(4) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (חוק בתי המשפט) אינו שולל את סמכותו של בית משפט השלום לידון בתביעות בעיניין קניין רוחני, לרבות מתן סעדים כגון צוי מניעה (ראו סעיף 75 לחוק בתי המשפט) ואינו קובע כי כל תביעה בעינייני קניין רוחני מצויה בסמכותו של בית המשפט המחוזי; סעיף 40(4) קובע, כי כל אימת שבתביעה בעינייני קניין רוחני נתבע סעד המצוי בסמכותו העניינית של בית המשפט המחוזי לפי סעיף 40(1) לחוק בתי המשפט, או אז ידון בית המשפט המחוזי במכלול הסעדים שהתבקשו בתביעה אף אם סכומה התביעה או שווי נושא התביעה נופל מסכום הסמכות העניינית של בית משפט זה. ראו בעיניין זה: החלטת כב' הש' בנימיני מיום 28/2/11 בת"א 41598-05-10 בעיניין פרידמן צעצועים וספורט בע"מ נ' סקוטר; החלטותיי בעיניין ת"א 18684-10-17 אודבוד נ'Russian Standard מיום 1/7/18 ובעניין ת"א 2834-05-18 בסרב נ' סמל מיום 21/1/19; החלטת כב' סג"נ שנלר מיום 19/9/19 בת"א 51198-03-19 וטורי נ' טבע הדברים; החלטת כב' הנשיא אורנשטיין מיום 13/11/18 בת"א 2597-07-18 ליבוביץ נ' י.מ. יבוא ישיר בע"מ; החלטת כב' הש' גונטובניק מיום 9/12/18 בת"א 25403-09-17 דג'ברי נ' שביט; החלטת כב' הש' עמית אניסמן מיום 21/1/19 בת"א 51932-06-18 אבניאון נ' ידיעות אינטרנט; החלטת כב' הש' לושי-עבודי מיום 19/9/19 בת"א 25197-07-19 גבריאל נ' אשד; החלטת כב' הש' גרוסמן מיום 1/12/19 בת"א 36443-11-19 ROLEX נ' פולו פירסום.

...

לאחר עיון בטענות התובעת סבורני כי הסמכות העניינית לדון בתובענה נתונה לבית משפט השלום.

התוצאה היא, אפוא, כי על התובעת לבסס את הסמכות העניינית של בית משפט זה לפי הכללים המקובלים מכוח סעיף 40(1) לחוק בתי המשפט.

אני דוחה את טענות התובעת.

סבורני כי בנסיבות כאמור ומשעה שהתובעת איננה מבססת כלל את האפשרות שהסעד יעלה על גבול הסמכות של בית משפט השלום אלא רק מציינת בכלליות כי במצב הדברים לא ניתן, לשיטתה, לשום את הצווים שהתבקשו - אין לקבל טענה זו. מה גם שעל פניו ברור כי שווי הסעדים אינו מגיע כדי הסך של 2.5 מיליון ש"ח, הגם שהתביעה כוללת צווים שלא כומתו בכסף (ראו למשל גם ההחלטה בעניין ליבוביץ' נ' י.מ יבוא ישיר בע"מ ובעניין וטורי נ' טבע הדברים).

נוכח כל האמור, סבורני כי הסמכות העניינית לדון בתביעה נתונה לבית משפט השלום ואני מורה על העברת התיק בהתאם.

אשר לסכויי התובענה נטען כי בית משפט זה נעדר סמכות עניינית, וכן טענו כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבים דוקא, בפרט כאשר המדובר למעשה בצו עשה זמני, שאין בית המשפט נוטה לתיתו.

הערות נוספות המשיבים טענו בעיניין סמכותו העניינית של בית משפט זה, כי מדובר בתביעה שבבסיסה קנין רוחני ומשכך צריכה להתברר בבית המשפט המחוזי.

טענה זו דלת עוצמה לגופה, שכן היא אינה מתחייבת לכאורה מנוסח כתב התביעה (אף שאיני חורצת דיעה), וממילא בהנתן הספק ביחס לשאלת הסמכות העניינית ונוכח דחיפות העניין, לא יהיה באמור למנוע הידרשות לבקשה לסעד הזמני.

...

בנסיבות אלו, בפרט בשים לב לסגירה החד-צדדית של הסניף, סבורני כי הפניה לבית המשפט בבקשה לסעד זמני נעשתה ללא שיהוי.

ואשר לתום הלב של מגישת הבקשה: טענותיהם של המשיבים בעניין זה, אעיר בקיצור נמרץ, משקלן היה דל במיוחד, ולא היה בו כדי לשנות מן המסקנה הברורה, והיא הצורך להיעתר לבקשה.

סוף דבר נוכח האמור ניתן בזאת צו עשה זמני המורה למשיבים 1-3 לפנות את המושכר (כהגדרתו בבקשה) וזאת עד מחר 24.7.2018 בשעה 14:00 ולמסור את מפתחות הסניף לידי המבקשת באמצעות בא כוחה.