בקשה לצו עשה להשבת כספי ערבות בנקאית חולטה

לאור הנטען, עתרה דלתון בתביעתה, להצהיר כי הודעת ביטול ההסכם שנכרת בין דלתון ללסיכו, חסרת נפקות משפטית; ליתן צו עשה שיורה למשיבות לאפשר לדלתון להשלים ללא דיחוי את עבודותיה; להצהיר כי חילוט הערבות הבנקאית על ידי לסיכו בוצע ללא הצדקה ומשיקולים זרים; לחייב את לסיכו לבצע היתחשבנות עם דלתון על פי ההסכם ויתר המסמכים הרלוואנטיים (סעד זה נמחק בהחלטת השופט הבכיר רניאל מיום 25.8.21); להצהיר כי דלתון תהיה רשאית לתבוע את נזקיה הישירים והעקיפים מהמשיבות; וכן לחייב את המשיבות לשלם לדלתון הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד ומע"מ. ביום 12.8.21 הגישה דלתון בקשה למתן סעדים זמניים אשר במסגרתה עתרה להורות למשיבות לאפשר לנציגי דלתון להכנס לאתר על מנת לתעד את מצב עבודותיה, ולקבל לידיה את יומני העבודה שלה, וכן את יומני עבודה של לסיכו, ובכללם דו"ח מצבת כ"א יומית של דלתון כפי שדיווחה מדי יום לרפאל.

בסיומו של דיון ארוך במהלכו ניסה בית המשפט להביא את הצדדים להסכמות באשר לאופן סיום עבודתה של דלתון בפרויקט, לא הגיעו הצדדים להסכמות, ולאחר הפסקה, צימצם ב"כ דלתון את בקשתו לסעדים כדלקמן: "לאחר שבקשתנו להשבת כספי הערבות הבנקאית נדחתה, אנו מבקשים אפשרות להכנס לאתר תוך 7 ימים לשם תעוד העבודות שבוצעו על ידי שולחתי באתר. אני מבקש לקבל את התעוד של החשבון/חשבונות ששולמו על ידי רפאל ללסיכו בגין האלומיניום וכמובן את הסכם הקבלן המחליף שהוסתר. בזמן הזה ינסה שולחי לבוא בדברים עם לסיכו בנוגע לתשלום אף אם יהיה תשלום על חשבון כאשר כל צד שומר על טענותיו" (פרו', עמ' 1, ש' 26-22).

...

כאמור, הבקשה נסמכת אך ורק על טענה בדבר אי הבנה בין מנהלה של דלתון לבא-כוחה, ואולם טענה זו נדחית על ידי, ובכל מקרה, אין בה טעם המצדיק קיום דיון חוזר בבקשה.

אין בבקשה דו"חות כספיים או נתונים נוספים בדבר נכסיה והתחייבויותיה של דלתון, המוליכים למסקנה זו, מלבד הטענות הכלליות בדבר נזק מידי בהיקף של מיליוני שקלים.

סוף דבר, הבקשה לקיום דיון חוזר בבקשה למתן סעדים זמניים, נדחית על ידי.

ההליכים בבית משפט קמא תחילתם של ההליכים בהמרצת פתיחה שמספרה 23509-09-18 אשר הוגשה לבית השלום שבחיפה, שם עתרה המבקשת לצוו עשה, אשר יורה למשיבים להשיב לידי המבקשת את הערבות כנגד ערבות בנקאית מופחתת.

בנוסף, טוענת המבקשת כי ככל שהערבות תחולט ע"י המשיב 1, שלשיטתה אינו פועל בשם כלל בעלי הדירות, וטוען לליקויים בדירתו, ליקויים המוכחשים, קיים חשש כי הערבות תמומש, כספיה יופקדו לחשבון המבקש 1 וקיים חשש ברמת וודאות גבוהה, כי מימוש הערבות יביא למצב בלתי הפיך.

...

בסופו של יום, קבע בית משפט קמא כי לא ניתן להגיע לידי מסקנה כי טענות שלושת המשיבים מופרכות, או שרירותיות או שהועלו תוך מודעות לכך שאין בהן ממש וכי המדובר, לכאורה, במחלוקת חוזית אמתית.

בקשת המבקשת לצו מניעה זמני נדחית.

על כן, תשלם המבקשת לשלושת המשיבים הוצאותיהם, כולל שכ"ט ומע"מ בגין בקשה זו בסך של 15,000 ₪ ניתנה היום, 14 14 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.

עניינה של תביעה זו הנה בעתירת התובעת ליתן צו עשה המורה לנתבעות להשיב לידי התובעת את הערבות הבנקאית מס' 707-364300/75-30-0801-0004/4 ע"ס 450,000 ₪ (להלן: "הערבות הבנקאית" וכן כל המחאה שנמסרה להן בקשר להסכם השכירות וכן ליתן צו הצהרתי לפיו הנתבעות אינן זכאיות לחלט את הערבות הבנקאית.

סגן הנשיא, כב׳ השופט רמי חיימוביץ׳ קבע בהחלטתו עת העניק לתובעת סעד זמני שמנע את מימוש הערבות: "יתירה מכך, בנסיבות העניין אף מתעורר חשש כי היתנהלות המשיבות ודרישתן למימוש הערבות של 450,000 ₪ נגועה בשרירותיות ונקמנות. המשיבות הפיקו דו"ח נזקים מהיר ולא איפשרו למבקשת לבחון את הנזקים הנטענים בו לתקן את הליקויים בעצמה – כפי שנקבע בחוזה. צודק ב"כ המשיבות כי הערבות הבנקאית נועדה למנוע חילוקי דיעות מסוג זה אך במקרה הנוכחי נמצא כי חלק מן הסכום מתבקש בשל נזקים תאורטיים (למשל, מנפקת הגז שבגינה נדרשו 54,500 ₪, אף שמנהל המשיבה 1 הודה כי טרם נבדקה וייתכן שהיא תקינה {עמ' 7, 26) ונזקים אחרים שנויים במחלוקת לגטימית (למשל, החשש לניסיון להשביח את חנות הנוחות במסווה תיקונים) יתירה מכך אף שחלק מן הנזקים תוקנו והתחנה כבר הושכרה לשוכר חדש לא הוצגו חשבוניות לגבי עלויות תיקון ואילו חלק מהוצאות המחיר שהובאו (מש/1) נמוכות בהרבה ממה שנכתב בדו"ח. לא הובאו גם ראיות לכך שעלות התיקון – כמו למשל צביעת התחנה – מושתת דוקא על המשיבות (ולא על המשכיר החדש)... היתנהלות זו מעוררת חשש כי דרישת המשיבות לחלט את מלוא הערבות הבנקאית לוקה בשרירותיות ואולי אף בחוסר תום לב נוכח תוצאות ההליך בביהמ"ש המחוזי, שלא היו לרוחן ולצורך הסעד הזמני המשמעות היא שקיים סיכוי סביר שבתום הדיון טענות המבקשת יתקבלו לפחות בחלקן ויתברר כי סכום הכסף הנידרש להשבת התחנה לקדמותה בהתאם להסכם נמוך משמעותית מסכום הערבות" מסקנתו של כב' השופט חיימוביץ בהחלטתו למתן צו המניעה הזמני, לפיה פעולות שונות של הנתבעת הנם בבחינת פעולה שרירותית שכל מטרתה היא מימוש הערבות הבנקאית חרף העדר סיבה ממשית, הנה מסקנה המקובלת גם עלי בסיום הדיון בתביעה, זאת בהתבסס על פעולות שונות אותן ביצעו הנתבעות; החלטת הנתבעות לבצע את התיקונים מבלי לאפשר לתובעת לבצעם קודם, אי תגובתם לבקשת סיור בתחנה לצורך מסירתה ולשם כתיבת פרוטוקול מסירה, כמו גם העדר קבלות אודות התיקונים שהתרחשו בפועל והסתמכות על דו״ח וכלל, אי עמידה בתנאים שנקבעו לחילוט הערבות.

...

לטענת התובע, לערבות הבנקאית אין כל תוקף ואין לאפשר את חילוטה ממספר סיבות שיפורטו להלן: הסכם השכירות נגוע בפגם בכריתה – הטעיה ותרמית ובהתאם גם הערבות ניתנה על יסוד תרמית והטעיה.

לאור האמור לעיל, הגעתי למסקנה כי מתקיים חריג הנסיבות המיוחדות המצדיק את מניעת מימוש הערבות.

סוף דבר לאור האמור לעיל, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל ולפיכך ניתן בזה צו הצהרתי לפיו הנתבעות אינן זכאיות לחלט את הערבות הבנקאית.

אני מחייב את הנתבעות לשלם לתובעת את סכום האגרה כפי ששולמה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום תשלומה ובנוסף שכ"ט עו"ד בסך 30,000 ₪.

בהחלטה מיום 21.2.2023 דחיתי את הבקשה שהגישה התובעת מבלי להדרש לתשובה, וזאת ממספר טעמים, הכל כמפורט בהחלטה שם. גם על ההחלטה בבקשה לצוו מניעה, לא הוגשה בקשת רשות ערעור על ידי התובעת בשים לב למשמעות הדברים ולדחיית הבקשה למניעת חילוט הערבות, נתבקשה עמדת הצדדים באשר להצדקה להמשך ניהול ההליך, בנסיבות בהן הערבות הבנקאית חולטה בפועל על ידי הנתבעת.

גם לשיטת התובעת, לאחר חילוט הערבות לכל היותר עומדת לה עילת תביעה חדשה, עצמאית ונפרדת לתביעה כספית כנגד הנתבעת הנובעת מעצם חילוט הערבות (שלטענתה חולטה שלא כדין), וכי מטעם זה היא מבקשת לתקן את תביעתה.

האמור לעיל נועד רק להמחיש כי לתביעה במתכונתה הנוכחית הכוללת צו עשה להשבת הערבות הבנקאית, אין זכות קיום, וכי האפשרות לחילוט הערבות הייתה אפשרות מעשית לאורך כל ההליך.

...

בנסיבות אלה, דומני כי גם מנקודת מבטה של התובעת, נכון יותר להגיש תביעה חדשה מנותקת מכבלי ההליך הנוכחי ומגבלותיו, ונמנעת מפסיקת הוצאות הכרוכה בהליך של תיקון, בין את הבקשה מתקבלת ובין אם לאו.

לאור זאת, אני סבור כי לא יגרם לתובעת נזק אם תידרש להגיש תביעה חדשה, חלף המשך בירור טענותיה בתביעה שתלויה ועומדת שנתיים ימים.

סוף דבר מהטעמים האמורים לעיל, מצאתי להורות על מחיקת התביעה מבלי להידרש לבקשה לתיקון כתב התביעה.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בראשון לציון (כב' השופט א. בן-דור) מיום 4.4.24 שניתנה בת"א 60566-03-24, ולפיה נדחתה הבקשה למתן סעד אירעי- צו מניעה זמני האוסר על המשיבה לחלט שלוש ערבויות בנקאיות בסכום מיצטבר של 517,946 ₪ שניתנו במסגרת ביצוע שני פרויקטים לבנייה.

ביום 4.4.24 הגישה המבקשת תביעה לבימ"ש קמא- תביעה שכותרתה "כספית, חוזית, נזיקית, עשיית עושר ולא במשפט, צו אל תעשה, צו הצהרתי", כאשר סכום התביעה הועמד ע"ס 1.5 מש"ח. בד בבד עם הגשת התביעה, הוגשה בקשה "בהולה" ובמעמד צד אחד, למתן צו מניעה זמני אשר יאסור על המשיבה לחלוט את הערבויות שניתנו לה. החלטת בימ"ש קמא- המדובר בבקשה שניה למתן סעד זמני אירעי, שנוסחה כבקשה למתן צו מניעה למרות שמשתמע מהבקשה כי היה צריך לבקש צו עשה.

באשר למאזן הנוחות- מאזן הנוחות אינה נוטה לטובת המבקשת, שכן הנזק שיגרם לה הוא בר פיצוי כספי, והמבקשת עצמה מתארת את המשיבה כבעלת אמצעים כספיים ניכרים להשבה במקרה שיגרמו נזקים.

...

מנגד טענה המשיבה כי דין הבקשה להידחות: ההחלטה מנומקת ואין מקום להתערב בה; ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהחלטות מסוג זה; אין מחלוקת כי המדובר בערבויות בנקאיות אוטונומיות.

דיון והכרעה- לאחר שמיעת טענות הצדדים ועיון בבקשת רשות הערעור ובתגובה לה, מצאתי לדחות את הבקשה ע"פ תקנה 148(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי תשע"ט-2018 שכן אין מקום לדחות את הממצאים העובדתיים שנקבעו בהחלטה, הממצאים שנקבעו בה תומכים במסקנה המשפטית, ולא נמצאה טעות שבחוק.

לפיכך, כאמור, הבקשה נדחית.