עוד הוסיפו שרון כי אין המדובר בחיסכון כספי, שכן שכר טרחה הכולל שהתחייבו לשלם למשרד BLK עומד על 7,435,805 ₪ פלוס מע"מ, כימעט כפליים משכר הטרחה שהמבקשת סיכמה עליו עם עלרונט ועמאר.
משעה שעלרונט הבינה, לטענתה, כי העבודות לא יחודשו בתקופה הנראית לעין, היא החלה להפגש עם נותני שירותים שונים לפרויקט על מנת לסכם עמם מטעם הבעלים של הפרויקט, את התמורה המגיעה להם בגין העבודות שבוצעו עד לאותה עת. לכן, ביום 15.7.2009 נשלחה מאת המבקשת לעלרונט פירוט היתחשבנות ודרישת שכ"ט סופי בסך של 4,430,000 ₪.
בזהירות רבה מבלי לקבוע מסמרות בשלב דיוני זה, אומר כי העובדה שהמבקשת לא העלתה שום טענה כספית כלשהיא כלפי עלרונט במרוצת השנים, תומכת על פני הדברים בטענת עלרונט כי אין ממש בתביעה נגדה ואין מקום להטיל עיקול על נכסיה.
הגם שהתביעה ראויה להתברר, משיקולים של הצורך בבירור מקיף בטענות המבקשת לזכויות כספיות, כמו גם נימוקי שהוי, סעד כספי אפשרי במקום סעד של צו מניעה ומניעת הכבדה מיותרת על המשיבים כאשר המבקשת לא ביססה את יסוד ההכבדה הנידרש לצורך הטלת העיקול, אני דוחה את הבקשה לסעדים זמניים.
...
עם זאת אני סבורה, כי לא ניתן לאכוף על גורם עיסקי לשכור את שירותיו של פלוני דווקא, שעה שהוא חפץ בשירותיו של אלמוני.
סיכום:
מן המקובץ לעיל אני קובעת כדלקמן:
יש לבחון את התביעה לגופה לפחות ככל והדבר נוגע למשיבים 1ו- 2, 4 ו- 5.
הגם שהתביעה ראויה להתברר, משיקולים של הצורך בבירור מקיף בטענות המבקשת לזכויות כספיות, כמו גם נימוקי שיהוי, סעד כספי אפשרי במקום סעד של צו מניעה ומניעת הכבדה מיותרת על המשיבים כאשר המבקשת לא ביססה את יסוד ההכבדה הנדרש לצורך הטלת העיקול, אני דוחה את הבקשה לסעדים זמניים.
