בכתב ההגנה טענו הנתבעים כי יש לדחות את התביעה על הסף בשל חוסר ניקיון כפיים וחוסר תום לב של התובעת; ברקע לתביעה הוגשו מס' תביעות ובקשות לבית משפט השלום בצפת ובטבריה; מדובר בתביעה שעניינה ניסיון חסר תום לב להזיק ולהטריד את הנתבעים ולשנות את החלטת בית משפט השלום בצפת בנצרת ובטבריה; ביום 20.3.17 הגישה התובעת בקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת בבית משפט השלום בטבריה- בתיק מס' 18481-03-17; התובעת אינה בוחלת באמצעים להגשמת מטרותיה ; הוגשה בקשה לצוו חוסם בתיק אזרחי 30208-03-17 כדי למנוע מהתובעת לגשת לערכאות לשם הוצאת הטרדה מאיימת וזאת בשל ריבוי הפניות לערכאות השיפוטיות באופן קצוני ובלתי סביר; בהליך שהתקיים בבית משפט השלום בנצרת במסגרת תיק הטרדה מאיימת 18446-08-16 הוסכם כי יינתן צו הדדי לפיו יימנעו הצדדים מלהטריד אחד את השני; בהליך שהתקיים בבית משפט השלום בצפת בתיק הטרדה מאיימת 42304-01-17 נדחו כל טענותיה של התובעת והיא אף חויבה בהוצאות שלא שולמו.
לטענת הנתבעים, התובעת היא תובעת סדרתית המוציאה לא רק כנגד תושבי השכונה ומועצת העיר צוי בית שמפט הנוגעים להטרדה מאיימת, אלא תובעת את כל מי שעומד בדרכה ומשגרת בקשות רבות לגופים שונים במטרה לנסות ולקדם את עניינה.
התובעת חזרה לפני על טענותיה והוסיפה כי " אני הגשתי תביעה כי הלוויתי לאילנה כסף, היא ביקשה ממני, הלוויתי לה, זה סכום כולל אבל היא קיבלה ממני 200 ₪ ביום של הבר מצוה של הבן ".
"... אילנה לא בחלה בשום אמצעי, כי כבר במשך 15 שנה רודה בי וגם לאחרונה, היא צועקת מתחת לביתי...... יום יום. גם במילחמה מנעה ממני להכנס למקלט, וככה גם בנה שמתעמר בי שהוא בעצמו ביקש ממני 100 ₪ לאוכל, ובסוף הוא קנה בזה נרגילה."
"אחרי כן פעמיים הגיע אליי ארבי, בעלה, ובקש באנגלית הוא אמר לי תני לי 150 ₪, זה קרה פעמיים, ולא החזירו לי."
"מאז התביעה שהגשתי נגדה היא מידי יום יום מגיעה מתחת חלון ביתי, מקללת אותי, ובבית הכנסת ביום הכיפור האחרון קיללה אותי ליום מותי בנוכחות המתפללים. אני עומדת על התביעה שלי לקבל את הכסף שהיא חייבת לי".
"..אופיר בן נעים הוא עבר רק לפני שנתיים לגור מתחת לביתי והוא חשב מאז שהוא קנה את הבית שם למטה אז הוא הפך לריבון הבניין, והוא התחיל לעבוד עד 12 בלילה במקדחות עם חברים, להסתובב עם אופנועים בשביל להולכי רגל, כשהשביל הוא להולכי רגל לבית ולא לאופנועים, ויש לנו גם שלוט לא להכנס לבניין עם אופנועים".
"איריס לילך ראש שהיא טובה בעניינים לא לה, וכל דבר אם אני רוחצת את החלון היא מתקשרת לשכנה, אם אני עושה דבר, היא צועקת לי מלמטה אני מבקשת שקט, אז היא אומרת תשבו פה, אל תשימו לב מותר לנו לשבת פה".
"בעקבות כל ההתעללויות האלה הגעתי ממש להתקף לב מהסיפורים האלה, נגרמו לי נזקים בלתי הפיכים ולכן גם הדיונים נדחו מהסיבות האלה. לשאלת בית המשפט – אני מתנדבת בעמותה. יש לי נכות 100% אבל אני מקבלת קצבת זקנה".
דיון והכרעה:
לאחר ששמעתי את העדויות ובחנתי את המוצגים באתי למסקנה כי עלי לדחות את התביעה.
...
בכתב ההגנה טענו הנתבעים כי יש לדחות את התביעה על הסף בשל חוסר ניקיון כפיים וחוסר תום לב של התובעת; ברקע לתביעה הוגשו מס' תביעות ובקשות לבית משפט השלום בצפת ובטבריה; מדובר בתביעה שעניינה ניסיון חסר תום לב להזיק ולהטריד את הנתבעים ולשנות את החלטת בית משפט השלום בצפת בנצרת ובטבריה; ביום 20.3.17 הגישה התובעת בקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת בבית משפט השלום בטבריה- בתיק מס' 18481-03-17; התובעת אינה בוחלת באמצעים להגשמת מטרותיה ; הוגשה בקשה לצו חוסם בתיק אזרחי 30208-03-17 כדי למנוע מהתובעת לגשת לערכאות לשם הוצאת הטרדה מאיימת וזאת בשל ריבוי הפניות לערכאות השיפוטיות באופן קיצוני ובלתי סביר; בהליך שהתקיים בבית משפט השלום בנצרת במסגרת תיק הטרדה מאיימת 18446-08-16 הוסכם כי יינתן צו הדדי לפיו יימנעו הצדדים מלהטריד אחד את השני; בהליך שהתקיים בבית משפט השלום בצפת בתיק הטרדה מאיימת 42304-01-17 נדחו כל טענותיה של התובעת והיא אף חויבה בהוצאות שלא שולמו.
התובעת חזרה לפני על טענותיה והוסיפה כי " אני הגשתי תביעה כי הלוויתי לאילנה כסף, היא ביקשה ממני, הלוויתי לה, זה סכום כולל אבל היא קיבלה ממני 200 ₪ ביום של הבר מצווה של הבן ".
"... אילנה לא בחלה בשום אמצעי, כי כבר במשך 15 שנה רודה בי וגם לאחרונה, היא צועקת מתחת לביתי...... יום יום. גם במלחמה מנעה ממני להיכנס למקלט, וככה גם בנה שמתעמר בי שהוא בעצמו ביקש ממני 100 ₪ לאוכל, ובסוף הוא קנה בזה נרגילה."
"אחרי כן פעמיים הגיע אליי ארבי, בעלה, וביקש באנגלית הוא אמר לי תני לי 150 ₪, זה קרה פעמיים, ולא החזירו לי."
"מאז התביעה שהגשתי נגדה היא מידי יום יום מגיעה מתחת חלון ביתי, מקללת אותי, ובבית הכנסת ביום הכיפור האחרון קיללה אותי ליום מותי בנוכחות המתפללים. אני עומדת על התביעה שלי לקבל את הכסף שהיא חייבת לי".
"..אופיר בן נעים הוא עבר רק לפני שנתיים לגור מתחת לביתי והוא חשב מאז שהוא קנה את הבית שם למטה אז הוא הפך לריבון הבניין, והוא התחיל לעבוד עד 12 בלילה במקדחות עם חברים, להסתובב עם אופנועים בשביל להולכי רגל, כשהשביל הוא להולכי רגל לבית ולא לאופנועים, ויש לנו גם שילוט לא להיכנס לבניין עם אופנועים".
"איריס לילך ראש שהיא טובה בעניינים לא לה, וכל דבר אם אני רוחצת את החלון היא מתקשרת לשכנה, אם אני עושה דבר, היא צועקת לי מלמטה אני מבקשת שקט, אז היא אומרת תשבו פה, אל תשימו לב מותר לנו לשבת פה".
"בעקבות כל ההתעללויות האלה הגעתי ממש להתקף לב מהסיפורים האלה, נגרמו לי נזקים בלתי הפיכים ולכן גם הדיונים נדחו מהסיבות האלה. לשאלת בית המשפט – אני מתנדבת בעמותה. יש לי נכות 100% אבל אני מקבלת קצבת זקנה".
דיון והכרעה:
לאחר ששמעתי את העדויות ובחנתי את המוצגים באתי למסקנה כי עלי לדחות את התביעה.
מכאן שדין התביעה להידחות ואני דוחה אותה.
התובעת תשלם לכל אחד מהנתבעים הוצאות שמפט בסך של 350 ₪.
