מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לצו מניעה קבוע נגד פעולות במקרקעין בתביעת מקרקעין

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

מעיון בכתב התביעה עולה שהסעדים שהתבקשו בו הנם בין היתר: להצהיר כי התובע הנו הבעלים ו/או הזכאי להרשם כבעלים במקרקעין בלתי מוסדרים .
מתן צו מניעה קבוע כנגד הנתבעים 1-4 למניעת על פעולה שהיא במיגרש לרבות דיספוזיציה.
ב"כ התובע הפנה בתגובתו לה"פ (מחוזי מרכז) 49032-12-19 רוני אסייג נגד רמי ליבוביץ (ניתן ביום 22.1.21), ושם נכתב: " בהלכה הפסוקה מסתמנת גישה לפיה תביעה "הנוגעת למקרקעין", כמשמעה בסיפת סעיף 51(א)(3) לחוק בתי המשפט, היא תביעה בה מדובר בקיום זכות קניינית, או התחייבות להעביר זכות קניינית ולא בתביעה העוסקת בזכות חוזית במקרקעין.
...
הנני רואה לנכון ל"הדביק" את החלטתי לעיל המהווה חלק בלתי נפרד מההחלטה הנוכחית כאן: "בתיק זה מתעוררת בעיית סמכות עניינית.
לאחר עיון בבקשה, בכתב התביעה ובתגובה, אומר כי התובע צודק למעט בעניין אחד בעל משמעות, התביעה ההצהרתית כאן איננה עוסקת ב"זכויות אובליגטוריות" ואף אחד מפסקי הדין שצירף לא עוסק בהכרזה על זכויות בעלות קנייניות ולכן לא שוכנעתי שהסמכות לדון בתביעה נתונה לבית המשפט השלום ואפרט: כידוע, חלוקת הסמכויות בין בית המשפט המחוזי לבין בית משפט השלום מוסדרת כידוע בחוק בתי המשפט.
ולסיכום, התובע מבלבל בין הצהרה על זכות בעלות לבין הצהרה על זכות אובליגטורית, הראשונה איננה מצויה בסמכות בית המשפט השלום ולא משנה באיזה מקרקעין מדובר, השנייה יכולה להיות בסמכות בית משפט שלום אם שווי הזכויות האובליגטוריות (שווי המקרקעין שאליהם הן מתייחסות) נמצא בתחום סמכות בית משפט השלום.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

במסגרת התביעה המשיבים עתרו למתן סעד של צו מניעה קבוע, במסגרתו בית המשפט יאסור על המשיבה לבצע כל עסקה או פעולה אחרת ביחס למקרקעין שהם רכשו על פי הטענה בשנת 2006.
בית המשפט מצא להדגיש ביחס להיקפו של צו המניעה הקבוע כך: "יובהר כי הערת אזהרה בהתאם לפסק הדין (חלף ההערה שנרשמה בהתאם לצוו המניעה הזמני) תרשם לגבי החלקות והדף הספציפיים, מושא הליך זה – חלקות 121 ו-122 בגוש 30914 לפי סימוני הגבולות בתצ"ר 411/2006, המהוות חלק מחלקת אדמה הרשומה בפנקס השיטריות כספר 1015 דף 6150, וכאמור פסק הדין ניתן ביחסים שבין התובעים לנתבעת גרידא". כשבעה חודשים לאחר שניתן פסק הדין, המבקש הגיש לבית משפט קמא בקשה נוספת, במסגרתה הוא ביקש לצמצם את הקפו של צו המניעה הזמני שניתן.
ההליך בבית משפט קמא החל כתביעה שהמשיבים הגישו נגד המשיבה במטרה לקבל צו מניעה קבוע שיגן על הזכויות שהם רכשו, על פי הטענה, בחלק מהמקרקעין הרשומים בפנקס השיטריות בספר 6150 דף 1015.
...
אין מנוס מכך שהמבקש יעתור לתיקון הרישום בדרך הדיונית המתאימה, במסגרת הליך מתאים שבו יתבררו המחלוקות בעניין הרישום בלשכת רישום במקרקעין.
סוף דבר.
לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטת בית המשפט מיום 10.10.21 ולפיכך אין מקום להתערב בה. היוצא מכך הוא, שאני מחליט לדחות את בקשת המבקש למתן רשות לערער על החלטה זו. בשים לב לכך שלא התבקשה תשובת המשיבים (הגם שהם התבקשו להתייחס להצעה שהועלתה על ידי), ובנסיבות העניין, לא מצאתי לחייב את המבקש בהוצאות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום בת ים נפסק כדקלמן:

ליתן צו מניעה קבוע נגד הנתבעים 1 ו-2 להמנע מכל שינוי במצב הזכויות ברשויות מסוי מקרקעין, עריית תל אביב יפו ו/או בלישכת רישום המקרקעין בנגוד להערת אזהרה הרשומה ע"ש 55 בעלי הזכויות.
אין בהסכם הרכישה כל תנאי או הסכמה מפורשת על צרוף קונים נוספים וכמו כן לא ניתן בלי הסכמת הקונים שכבר הפכו להיות בעלי המקרקעין לאפשר למוכרת לשנות את מספר הקונים בלי הסכמה מפורשת של 55 בעלי הזכויות, ובעיקר שמי שניכנס בנעליהם ולא ידע על רוכשים נוספים שכן המוכרת אינה יכולה למכור זכות שאין לה. מבלי שהוגשה תובענה מטעם הנתבעים 1 ו-2, הם מצפים כי בית המשפט ייתן בידם צו לרישום זכויות קניינות בחוסר סמכות של 2 רוכשים נוספים, וזאת בנגוד לרישום הערת האזהרה, ייפוי כוח בלתי חוזר והאישורים, ובפרט כשמדובר בסעד קינייני שאינו בסמכות בית המשפט השלום.
הנתבעים 1 ו-2 פעלו ללא רבב בהתאם לתפקידם ונתנו לבעלי הזכויות בהם התובעים הסבר מפורט ביחס לעיסקת רכישת הנכסים המשותפים לפיהם אלו נרכשו על ידי בעלי זכויות ל-57 דירות בבית המשותף ולא בעלי זכויות ב-55 דירות כנטען על ידי התובעים.
הנתבע 2 שלח מכתב מיום 10/03/2002 לב"כ "פרוספריטי" ובו כתב כי התובע חתם ביום 10/3/2002 על הסכם הרכישה, ובקש את הסכמת "פרוספריטי" להוספת שמו לרשימת הקונים שדיווחיה למשרד נשוא המקרקעין כבר ביום 19/02/2002.
...
אני מחייב את התובעים לשלם לנתבעים 1 ו-2 הוצאות משפט בסך של 50,000 ₪, לנתבע 3 הוצאות משפט בסך של 35,000 ₪ ולנתבע 4 הוצאות משפט בסך של 35,000 ₪.
אני מקבל את תביעת פינצ'בסקי נגד הנתבעים בתביעתו באופן חלקי, במובן זה שהנני נותן בזה פסק דין הצהרתי לפיו חלקו של פינצ'בסקי הינו 1/57 מהממכר וכי פינצ'בסקי זכאי להירשם כבעל זכויות ב-1/57 מהממכר.
משהגעתי למסקנה כי כל רוכש זכאי ל-1/57 מהזכויות בממכר ומשפסקתי סעד זה לזכות פינצ'בסקי, ובהיות קביעה זו קביעה in rem המשפיעה על זכויות הקניין של כל 57 הרוכשים הרי שקביעה זו חלה ביחס לכל אחד מהם.

בהליך ביטול/עיכוב/הארכת צו הריסה מינהלי (בצה"מ) שהוגש בשנת 2023 בשלום טבריה נפסק כדקלמן:

לטענתם, בהליך אזרחי זה הגישה המדינה, באמצעות רשות מקרקעי ישראל, עתירה למתן צו מניעה קבוע כנגד המבקשים אשר יאסור עליהם לבצע כל פעולה במקרקעין, וכן דרשו סילוק ידם מהם.
לטענתה, לא מדובר בבקשה ראשונה לביטול צו זה. בקשה קודמת לביטול הצוו נדונה בפני כב' השופטת ברכה לכמן (צ"א 52501-01-22) וכן בהליך האזרחי העוסק בתביעה לסילוק יד אשר הוגשה מטעם רשות מקרקעי ישראל כנגד מלון חוף רון – המבקש 1.
...
מקובלת עליי אף גישת המשיבה לפיה לא ניתן לצמצם את תחולת הצו בדרכים פחות פוגעניות.
סוף דבר: לנוכח האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה ומורה כי הצו יוותר על כנו.
בשל התנהלות המבקשים, אשר עשו כל שלאל ידם על מנת לגרור את המשיבה להליכים משפטיים שונים במשך זמן רב במטרה ברורה למנוע ביצוע הצו אשר נועד להגן על אינטרסים ציבוריים חשובים, תוך העדפת האינטרסים העסקיים שלהם לשם הפקת רווח כספי תוך התעלמות מזכות הציבור לגישה חופשית לחוף, אין מנוס מחיובם בהוצאות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו ת"א 2378-04-22 הקר נ' חברת קלמטיס אוברסיז בע"מ ואח' מספר בקשה:28 לפני כבוד השופט גרשון גונטובניק המבקשת (התובעת) חיה הקר ע"י ב"כ עוה"ד ד"ר אליעד שרגא, שרון דיין וגל חילו ד"ר אליעד שרגא ושות' – משרד עורכי דין המשיבים (הנתבעים) 1. חברת קלמטיס אוברסיז בע"מ 2. ברנדו הרנסטו חמיאל 3. משה אהרון ברודשנדל ע"י ב"כ עו"ד חגי מאירי 4. עו"ד דוד זעירא (נמחק) 5. עו"ד חיים שמש (נמחק) 6. הקרן לגאולת קרקע תיכנון ופיתוח ישובים בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד ארז דר לולו ויערה פרוינד-אברהם ליפא מאיר ושות' 7. עו"ד משה גליק ע"י ב"כ עו"ד שמעון שגיא משרד חדד רוט ושות' עורכי דין בקשה למתן היתר לפיצול סעדים החלטה
כל הרישומים שנעשו במקרקעין מושא התביעה בוצעו אצלה, וזאת באמצעות נתבע 7, עו"ד גליק (להלן: עו"ד גליק).
התביעה המשיכה להתברר נגד שאר הנתבעים שכן עניינה היה, כאמור, בפצוי מוסכם בגין ההפרה ובמניעת רווח.
התובעים טענו כי יש לפעול בהליך של ביזיון בית משפט, אך בהחלטתי מיום 11.7.21 ציינתי כי הדרך הנאותה בה יש להתקדם היא בהגשת תובענה נפרדת בעיניין הסכם הפשרה, ומכאן התובענה הנוכחית.
עוד התבקש צו מניעה קבוע האוסר על הנתבעים לבצע דיספוזיציה בדירות.
...
ומה בין המקרה הראשון למקרה השני? במקרה הראשון ניתן יהיה לשקול ביתר חיוב להיעתר לבקשות לפיצול סעדים, במיוחד כשההכרעה בסעד האחד היא פשוטה יחסית, ואילו הכרעה בסעדים האחרים היא מורכבת ומסובכת.
אך גם אם לא היה נתבע סעד הפיצויים בהליך הראשון, עדיין היה קושי להיעתר לבקשה לפיצול, שעה שברור שתביעה כספית תוגש בעתיד.
בנסיבות אלה הכף נוטה לטובת הפיצול וכך אני מורה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו