ליתן צו מניעה קבוע נגד הנתבעים 1 ו-2 להמנע מכל שינוי במצב הזכויות ברשויות מסוי מקרקעין, עריית תל אביב יפו ו/או בלישכת רישום המקרקעין בנגוד להערת אזהרה הרשומה ע"ש 55 בעלי הזכויות.
אין בהסכם הרכישה כל תנאי או הסכמה מפורשת על צרוף קונים נוספים וכמו כן לא ניתן בלי הסכמת הקונים שכבר הפכו להיות בעלי המקרקעין לאפשר למוכרת לשנות את מספר הקונים בלי הסכמה מפורשת של 55 בעלי הזכויות, ובעיקר שמי שניכנס בנעליהם ולא ידע על רוכשים נוספים שכן המוכרת אינה יכולה למכור זכות שאין לה.
מבלי שהוגשה תובענה מטעם הנתבעים 1 ו-2, הם מצפים כי בית המשפט ייתן בידם צו לרישום זכויות קניינות בחוסר סמכות של 2 רוכשים נוספים, וזאת בנגוד לרישום הערת האזהרה, ייפוי כוח בלתי חוזר והאישורים, ובפרט כשמדובר בסעד קינייני שאינו בסמכות בית המשפט השלום.
הנתבעים 1 ו-2 פעלו ללא רבב בהתאם לתפקידם ונתנו לבעלי הזכויות בהם התובעים הסבר מפורט ביחס לעיסקת רכישת הנכסים המשותפים לפיהם אלו נרכשו על ידי בעלי זכויות ל-57 דירות בבית המשותף ולא בעלי זכויות ב-55 דירות כנטען על ידי התובעים.
הנתבע 2 שלח מכתב מיום 10/03/2002 לב"כ "פרוספריטי" ובו כתב כי התובע חתם ביום 10/3/2002 על הסכם הרכישה, ובקש את הסכמת "פרוספריטי" להוספת שמו לרשימת הקונים שדיווחיה למשרד נשוא המקרקעין כבר ביום 19/02/2002.
...
אני מחייב את התובעים לשלם לנתבעים 1 ו-2 הוצאות משפט בסך של 50,000 ₪, לנתבע 3 הוצאות משפט בסך של 35,000 ₪ ולנתבע 4 הוצאות משפט בסך של 35,000 ₪.
אני מקבל את תביעת פינצ'בסקי נגד הנתבעים בתביעתו באופן חלקי, במובן זה שהנני נותן בזה פסק דין הצהרתי לפיו חלקו של פינצ'בסקי הינו 1/57 מהממכר וכי פינצ'בסקי זכאי להירשם כבעל זכויות ב-1/57 מהממכר.
משהגעתי למסקנה כי כל רוכש זכאי ל-1/57 מהזכויות בממכר ומשפסקתי סעד זה לזכות פינצ'בסקי, ובהיות קביעה זו קביעה in rem המשפיעה על זכויות הקניין של כל 57 הרוכשים הרי שקביעה זו חלה ביחס לכל אחד מהם.
