בקשה לצו מניעה נגד שימוש בסודות מסחריים ויצירת קשר

הסעדים: התובעת תבעה צוי מניעה קבועים נגד כל הנתבעים אשר עניינם בתמצית איסור על היתקשרות עסקית בתחום הביטוח העיסקי עם לקוחות התובעת ו/או מי שהיו לקוחות התובעת או לקוחות שהתובעת היתה ו/או נימצאת עימם במו"מ לרבות ביצוע עבודה עבורם; איסור על גילוי מידע פינאנסי, עסקי ומסחרי לרבות סודות מסחריים ורשימת לקוחות התובעת לצד שלישי כלשהוא.

שדול לקוחות: התובעת טענה כי בתקופת ההודעה המוקדמת יצר הנתבע 2 קשר עם לקוחותיה, הודיע להם כי היא עתידה "להתפצל" ויש להם אפשרות לקבל יעוץ על ידו באמצעות הנתבעת 1 וכי חלק מהלקוחות הם: חברת מגלים, חברת נגב אנרגיה, אלון מרכזי אנרגיה, פי. אס. פי השקעות בע"מ, אנרג'יאן, ברייטסורס ועוד (ס' 64 לכתב התביעה וכן ס' 81 לתצהיר משלים של מר ורדי).

טענת התובעת בדבר סוד מסחרי נדחתה ועל כן בקשתה למתן צו האוסר על הנתבעים לגלות לצד ג' כלשהוא כל מידע פינאנסי, עסקי ומסחרי הקשור לתובעת לרבות סודות מסחריים ובכלל זה רשימת לקוחות התובעת וכן בקשתה למתן צו האוסר על הנתבעים לעשות שימוש במידע עסקי ומסחרי של התובעת – נדחות.

...

בנסיבות אלו בקשתה למתן צו האוסר על הנתבעים לעסוק ו/או ליתן שירותים ו/או לקיים קשרים עסקיים כלשהם בתחום הביטוח העסקי עם מי שהיו והינם לקוחותיה או גורמים שהתובעת היתה ו/או נמצאת עמם במשא ומתן; בקשתה למתן צו האוסר על הנתבעים לפנות ללקוחות התובעת וכן לבצע עבורם עבודה כיועץ, כקבלן, סוכן, עובד עצמאי או בכל אופן אחר וכן בקשתה למתן צו האוסר על הנתבעים לפנות או לעמוד בקשרים עסקיים עם מי מלקוחות התובעת ו/או עם מי שהיה לקוח שלה בשנתיים האחרונות ו/או עם מי שהתובעת ניהלה עמו משא ומתן בתקופה זו בקשר לכל ענין הקשור לעיסוק בתחומי הביטוח העסקי – נדחות.

טענת התובעת בדבר סוד מסחרי נדחתה ועל כן בקשתה למתן צו האוסר על הנתבעים לגלות לצד ג' כלשהו כל מידע פיננסי, עסקי ומסחרי הקשור לתובעת לרבות סודות מסחריים ובכלל זה רשימת לקוחות התובעת וכן בקשתה למתן צו האוסר על הנתבעים לעשות שימוש במידע עסקי ומסחרי של התובעת – נדחות.

עם זאת ולאור הצהרת הנתבעים כי הם מקיימים ויקיימו את חובתם לשמירת סודיות על פי חוק (ס' 97 לסיכומיהם) – ניתן תוקף של פסק דין להצהרה זו. לא הוכח כי מי מהנתבעים הפיק ו/או שיווק ו/או הפיץ ו/או הציע ו/או מכר הצעות ביטוח עסקי שלא כדין ומשלא ניתן תוקף לתנית אי התחרות הקבועה בהסכמי העבודה שלהם עם התובעת, בקשתה למתן צו האוסר על הנתבעים לעשות כן – נדחית.

בקשה לסעד זמני ביום 30.6.2019 הגישה המבקשת בקשה למתן צו מניעה האוסר על המשיבה לפנות ללקוחותיה ולספקיה שפורטו ברשימה שצורפה לבקשה ולהמנע מעשיית שימוש בסודותיה העיסקיים והמסחריים המוגדרים בסעיף 16 להסכם ההעסקה.

התביעה הנוכחית ביום 24.8.2020 הגישה המבקשת תביעה נגד המשיבה לתשלום פיצויים בגין הפרת הסכם העבודה וצו המניעה.

נטען כי המשיבה פנתה ללקוחות המבקשת והציעה להם את שירותיה תוך שימוש בסודות המסחריים של המבקשת ובנגוד להתחייבותה בהסכם העבודה.

לגבי חלק מהלקוחות נטען כי היא בקשר עמם אולם הוא נוצר כתוצאה מפניה שלהם אליה, לגבי לקוח אחד נטען כי אין לה קשר עסקי עימו, לגבי הספק מר לירון כהן נטען כי הוחרג מצו המניעה ולגבי לקוחות נוספים נטען כי כלל לא נזכרו בכתב התביעה.

...

המשיבה טענה כי יש לדחות את הבקשה מכיוון שהטענה העובדתית שפנתה ללקוחות לא נתמכה בתצהיר ערוך כדין.

חוזים עם הלקוחות והספק המפורטים בסעיף 23 לכתב התביעה דין הבקשה להידחות.

סוף דבר הבקשה מתקבלת בחלקה.

הבקשה לגילוי מסמכי הנהלת החשבונות עם הלקוחות והספק שפורטו בסעיף 23 לכתב התביעה ולגילוי חוזים עם הלקוחות והספק שפורטו בסעיף 23 לכתב התביעה – נדחית.

לאחר מכן יש לבחון את הסייגים לאחריות כאמור בסעיף 7 לחוק, לרבות החלופה בסעיף 7(ב)(2) לחוק: "הידע הגלום בסוד המסחרי הגיע אליו במהלך עבודתו אצל בעליו של הסוד המסחרי וידע זה הפך לחלק מכישוריו המקצועיים הכלליים". ולבסוף, יש לבחון את מידתיות צו המניעה בראי הקפו של הסוד שהוכח לכאורה והחשש לגזל הסוד (בר"ע (ארצי) 61084-05-18 ****י – י. שבי שיווק מזון ואח' (6.6.18), להלן – עניין ****י).

המשיב פעל תוך הפרת חובת האמון עת יצר קשר עם לקוחותיה של המבקשת, החברה מעזה וחברת בירד, ועת החל לתת להם את שירותיו כעורך דין תוך שהוא עשה שימוש במידע שהיה ברשותו על עסקיה של המבקשת כנגד המבקשת.

במקרה דנן, אנו סבורים כי כדי למנוע מהמשיב להמשיך בהתנהגותו המפירה ולפגוע בעיסקה של המבקשת מחד גיסא, וכדי לא לפגוע בחופש העיסוק של המשיב בצורה לא מידתית מאידך גיסא, ולאחר איזון מכלול השיקולים יש הצדקה במתן צו מניעה זמני למשך שנה אחת האוסר על המשיב – בעצמו או באמצעות צד ג' – ליצור קשר עם לקוחות המבקשת – שהיו הלקוחות שלה עד למועד סיום עבודתו אצלה – כדי לתת להם שירות משפטי או לייצג אותם בהליכים נגד המבקשת.

...

במקרה דנן, אנו סבורים כי כדי למנוע מהמשיב להמשיך בהתנהגותו המפרה ולפגוע בעסקה של המבקשת מחד גיסא, וכדי לא לפגוע בחופש העיסוק של המשיב בצורה לא מידתית מאידך גיסא, ולאחר איזון מכלול השיקולים יש הצדקה במתן צו מניעה זמני למשך שנה אחת האוסר על המשיב – בעצמו או באמצעות צד ג' – ליצור קשר עם לקוחות המבקשת – שהיו הלקוחות שלה עד למועד סיום עבודתו אצלה – כדי לתת להם שירות משפטי או לייצג אותם בהליכים נגד המבקשת.

ואולם, אין בידינו לקבל את בקשת המבקשת למתן צו מניעה זמני האוסר על המשיב לתת ללקוחות המבקשת, במישרין או בעקיפין, שירותים בתחום עמילות מכס או בתחום השילוח, מכיוון שמדובר בתניה שבהסכם עבודה אשר מגבילה באופן לא סביר את חופש העיסוק של המשיב, ולא מתקיימים יתר התנאים הנדרשים בפסיקה.

לסיכום הבקשה מתקבלת באופן חלקי.

סעדים אשר לבקשת החברה ליתן צוי מניעה קבועים כנגד הנתבעים – האוסר לעשות שימוש במידע ונתונים אשר כולל סודות מקצועיים ומסחריים ואשר ניטלו ללא היתר וזאת עד למתן פסק דין בתביעה העיקרית; האוסר לפנות ללקוחות החברה וספקים עימם היה אולג בקשר בהיותו עובד החברה; להמנע משיווק מוצרים ספציפיים מספקים אלו; להשיב לחברה כל עותק מהמידע אשר נגנב ממנה ונעשה בו שימוש; להמנע מפירסום עמודים מסוימים מקטלוג "אבזרי אלומיניום 2020" (סע' 142 ו-164 לכתב התביעה).

" בעיניין יארוסלב נקבע כי יש לפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק על הצד הנמוך, שכן רשימת הלקוחות שבמחלוקת נוצרה במהלך עבודת העובד וככזו היתה ממילא מצויה בידיעתו; העובד לא עשה שימוש ברשימה זו במהלך יחסי העבודה, אלא רק לאחר סיומה; לא הוכח שימוש בפועל ברשימה; אין מדובר ברשימת כלל לקוחות הסוכנות אלא ברשימת הלקוחות של התובע עצמו במהלך עבודתו, לרבות בלקוחות שאינם פעילים; ניתן צו מניעה אירעי ובהמשך זמני המורה לעובד להמנע מעשיית כל שימוש ברשימת הלקוחות.

...

סוף דבר נוכח כללם של דברים, אנו סבורים, כי במקרה שלפנינו קמה החזקה, שלפיה אולג עשה שימוש בדוח אקסל באופן המהווה גזל של סוד מסחרי, שכן התנהגותו אינה עולה בקנה אחד עם חובות האמון והסודיות ביחסי עבודה היונקים את כוחם מעקרון תום הלב.

אשר על כן, אנו קובעים כדלקמן: תביעת התובעת כנגד הנתבע 1 מתקבלת בחלקה.

תביעת התובעת כנגד הנתבעת 2 בכל הנוגע לסעדי הציווי נדחית, ובכל הנוגע לסעדים הכספיים והנזקיים להסתלק על הסף מחמת העדר סמכות עניינית.

בחודש דצמבר 2020 הגישה המשיבה לבית הדין האיזורי בקשה למתן צו מניעה זמני במעמד צד אחד, בו התבקש בית הדין ליתן צו מניעה האוסר על המערערת, בין היתר, "להוציא לשון הרע/או להכפיש את המבקשת ו/או שם הגן ו/או מנהליו"; "ליצור קשר בעל פה או בכתב, טלפוני ו/או הודעות ווצפ /SMS או סרטונים, באופן ישיר או עקיף, עם הורי ילדי הגן, שהם בבחינת "סוד מסחרי" של המבקשת"; "ליתן שירות "לגנן" את ילדי הגן ו/או ילדי הגן לשעבר"; "ליתן צו מניעה זמני נגד העסקת המשיבה בגן ילדים ברדיוס של 7 ק"מ, שכיון מועסקת בגן "הילדים שלנו" ברחוב ויצמן 1 בחולון, המרוחק 1.96 ק"מ מן המבקשת, המהוה תחרות לא הוגנת וזאת בנגוד מפורש להסכם העסקתה" [הטעויות וההדגשות במקור - ר.פ].

המערערת הוסיפה וטענה כי פרטי הילדים והוריהם כפי שתוארו על ידי המשיבה אינם מהוים סוד מסחרי, כי ממילא לא עשתה כל שימוש בפרטים אלה וכי רוב הילדים שעזבו את גן המשיבה עזבו לגנים אחרים שכלל אינם ידועים לה. לטענת המערערת המדובר בכתב תביעה טורדני, מופרך ואסטרונומי שהוגש בחוסר תום לב קצוני כנגד מי שיעבדה אצל המשיבה שבועיים בלבד.

...

בענייננו קבע בית הדין כי "נקודת המוצא היא כי בקשת התובעת להפסקת התובענה נובעת מהנימוקים הלגיטימיים שפורטו בבקשתה". משכך מקובלת עלינו קביעת בית הדין האזורי כי מצבה הרפואי של המשיבה מהווה נסיבה שיש בה להצדיק פסיקת הוצאות על הצד הנמוך.

בהתחשב במכלול הנסיבות והשיקולים כמפורט לעיל מצאנו להעמיד את הוצאות המשפט בבית הדין האזורי על סכום של 6,000 ש"ח חלף הסכום שנפסק על ידי בית הדין האזורי, תוך הדגשה כי אלמלא נסיבותיה האישיות המצערות של המשיבה היה מקום להעמידו על סכום גבוה יותר.

 סוף דבר - הערעור התקבל בחלקו כאמור בסעיף 20 לעיל.