בקשה לצו מניעה נגד שביתת עובדי עמותת ענב

האם יש לשנות את מתכונת השביתה? זוהי השאלה בה אנו נדרשים להכריע במסגרת החלטה זו. ההליכים המשפטיים ביום 9.1.2018 נדחתה בקשת המבקשת (להלן: עמותת ענב או העמותה) למתן צו מניעה זמני נגד שביתת עובדיה המועסקים במעונות חסות הנוער (להלן גם: ההחלטה הראשונה).

...

בנסיבות אלה, ככל שלא תושג פריצת דרך במשא ומתן עד יום שני בשעות 16:00, אנו סבורים שיש לאפשר לעובדים לשבות במתכונת שונה המתכונת שבה שבתו עד כה, שכן זהו הכלי היחיד המצוי בידיהם על מנת לנסות ולהשפיע על תנאי העסקתם ולמנוע את פיטוריהם.

מתכונת השביתה לאחר ששקלנו את כל השיקולים הרלוונטיים ולאחר שכל הניסיונות להביא את הצדדים לפתרון מוסכם לא צלחו בשלב זה וכן בשים לב לכך שבעוד כעשרה ימים עלולים העובדים למצוא את עצמם ללא פרנסה אנו קובעים כך: מיום ראשון (21.1.2018) בשעה 6:00 ועד ליום שני בשעה 16:00 תימשך השביתה במתכונת שנפסקה בפסק דינו של בית הדין הארצי, וזאת על מנת ליתן לצדדים את האפשרות למצות את המשא ומתן.

סוף דבר הבקשות למתן צו נגד שביתת עובדי חסות הנוער - נדחות.

בית דין איזורי לעבודה בתל אביב - יפו ס"ק 49146-12-17 לפני: כב' השופטת קרן כהן נציגת ציבור (עובדים) גב' ניצה פרידמן נציג ציבור (מעסיקים) מר אפרים שלייפר המבקשת: עמותת ענב - היזדמנות לשינוי ע"י ב"כ עו"ד שלומית גוטרמן-כספי ועו"ד קרן בלום-ברקין המשיבים: המשיב הפורמאלי: 1. כוח לעובדים - ארגון עובדים דמוקרטי (ע"ר) 2. ועד חסות הנוער ע"י ב"כ עו"ד זאב שצקי 3. משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים - מדינת ישראל ע"י ב"כ עו"ד טל זרקו ועו"ד אביעד בן יעקב החלטה

האם יש ליתן צו מניעה נגד השביתה של עובדי המבקשת שמטרתה להסדיר את תנאי עבודתם, זכויותיהם ובטחונם התעסוקתי בעקבות הודעת משרד הרווחה וההפסד של המבקשת במיכרז? זוהי השאלה בה אנו נדרשים להכריע במסגרת הליך זה. וזהו האופן שבו יתנהל דיוננו: תחילה נפרט את זהות הצדדים להליך ואת התשתית העובדתית הרלוואנטית לענייננו.

] "כפי שהובהר במכתבנו הקודם, המשרד מצפה מהעמותה להמשיך ולתת את השירותים להם היא מחוייבת בהסכמים עם המשרד עד לסיום ההיתקשרות (31.1.18). לפיכך, נוכח ההודעה מיום 7.12.17 בדבר סיכסוך העבודה והשביתה והסכון הקיים במקרה שאכן תיפרוץ שביתה במהלך השבת, המשרד רואה את העמותה כמי שמחויבת להגיש בקשה לצוי מניעה זמניים בבית הדין לעבודה עוד לפני סוף השבוע.

...

לכן אנו קובעים כי על המשיבים לדאוג לכך שבכל משמרת לילה ישהה מדריך אחד בכל קבוצה במעונות השונים.

סוף דבר הבקשות למתן סעדים זמניים - נדחות.

בנסיבות אלה, אנו קובעים כך: העובדים רשאים לשבות החל מיום חמישי ה-11.1.2018 בשעה 10:00, וזאת על מנת שהצדדים יוכלו להיערך ולמנוע סכנות ממשיות לבני הנוער.

עניינו של הליך זה בבקשת המבקשים לפצוי כספי בגין אי קבלת המבקש 2 לעבודה אצל המשיבות 1-2 המפעילות את מעון נווה חורש לאחר הפרטתו ומאז תחילת שנת 2018 וזאת על רקע פעילותו במבקשת 1 (להלן – כוח לעובדים) והיותו הגורם המוביל במאבק למניעת הפרטת מעונות חסות הנוער.

] המבקש 2 (להלן – מר סופר) שמש כמדריך נוער בסיכון במעון נווה חורש במשך כחמש שנים בהקף משרה חלקית וכחבר בועד חסות הנוער של עובדי המעונות הממשלתיים שהועסקו בעמותת ענב[footnoteRef:3].

] מר סופר היה ממובילי המאבק כנגד הפרטת המעונות והיה מעורב אישית בדיונים המשפטיים שהתנהלו בבית הדין לעבודה, בהובלת הצעדים האירגוניים והשביתה שננקטה על ידי עובדי המעונות, בייזום והשתתפות בהפגנות לרבות מול ביתו של הרווחה דאז, מר חיים כץ ובפעילות ברשתות החברתיות ובתקשורת[footnoteRef:6].

כאמור, זכות הטיעון נועדה לאפשר לעובד "לדעת מה הן הטענות המועלות נגדו או בעיניינו ובהתאם ליתן תגובתו להן, להציג את האידך גיסא מנקודת ראותו, ולנסות לשכנע את בעל הסמכות לשנות מדעתו ככל שיש בה לפגוע בזכויותיו". אם, כנטען על ידי חברת החשמל, לא חלה על המשתמש חובה לנמק את החלטתו בקשר לעובד הקבלן, והוא רשאי כזכותו על פי הסכם ההיתקשרות להודיע לקבלן כי הוא מבקש להפסיק את הצבתו של עובד הקבלן בחצריו, מבלי ליתן לעובד הקבלן זכות טיעון, משמעות הדבר היא איון זכות הטיעון של העובד.

בהיתחשב באופיו של ההליך ובדחיית בקשת הצד כמו גם, גובה הפצוי שנפסק – איננו עושים צו להוצאות.

...

] בנסיבות אלו, שוכנענו שלא נערך למר סופר שימוע כדין ולא ניתנה לו ההזדמנות להשמיע את טענותיו באופן סדור וראוי על מנת לנסות ולשנות את החלטת המדינה בדבר הפסקת עבודתו במעון נווה חורש, ובשים לב לתקופת עבודתו במעון, חומרת המעשים שיוחסו לו, הרקע של המאבק הארגוני והמשמעות של החלטת המדינה שגרמה לסיום עבודתו במעון ואף שללה את אפשרות העסקתו במעונות ממשלתיים אחרים, אנו פוסקים למר סופר פיצוי בסך של 30,000 ₪ בגין העדר שימוע, מתוכו 10,000 ₪ ישולם על המשיבות 1-2 וסך של 20,000 ₪ ישולם על ידי המדינה.

לנוכח טענות המבקשים ולפיהן מר סופר זכאי לפיצוי נוסף בגין חוסר תום לב במשא ומתן, תוך שריון סרק של כח עבודתו, נבהיר כי לא מצאנו שחברת דנאל ו/או בית אקשטיין נהלו עם מר סופר משא ומתן בחוסר תום לב. כפי שעלה מהתשתית העובדתית, המבקשות 1-2 היו מעוניינות לקלוט את מר סופר לשורותיהן על מנת שימשיך לעבוד באמצעותן במעון נווה חורש.

] סוף דבר – המשיבות ישלמו למר סופר בתוך 30 ימים פיצוי בסך 30,000 ₪ בגין העדר שימוע בהתאם לחלוקה המפורטת בסעיף 49 לעיל.

לפנינו בקשת עמותת ענב – היזדמנות לשינוי (להלן: "העמותה") למתן צו מניעה נגד המשיבים להפסקת העיצומים בהם נוקטים עובדי המבקשת ולקיים את העבודה במלואה כסדרה.

שביתה זו עניינה שביתה המכוונת דרך כלל כנגד המעסיק המבקש לפגוע בזכויות העובדים או המסרב לשפר תנאי עבודתם; הסוג השני הוא שביתה "פוליטית" שהיא אסורה; הסוג השלישי הוא שביתה "מעין פוליטית" המוכרת כשביתה לגיטימית אולם היא מוגבלת בהיקפה.

...

במסגרת טענות המבקשת, היא טענה, כי העיצומים בהם נוקטים העובדים מהווים שביתה מעין פוליטית אסורה, אולם איננו מקבלים את הטענה בעניין זה כלל וכלל.

עם זאת, חירות השביתה היא ערך חשוב ולא מצאנו כי עליו לסגת אך ורק בשל התפקיד אותו ממלאים העובדים.

לאחר ששקלנו את טענות הצדדים מצאנו כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבים וכי אין למנוע מהם מימוש זכות השביתה.

סוף דבר לפיכך, הבקשה למתן סעדים זמניים - נדחית.

בית משפט השלום בהרצלייה ת"א 43453-02-24 מצלאוי חברה לבנין בע"מ נ' ענב יזום - התאנה תיק חצוני: מספר בקשה:1 לפני כבוד השופט דוד יצחק מבקשת מצלאוי חברה לבנין בע"מ באמצעות ב"כ עוה"ד אמיר שפיצר משיבה ענב יזום – התאנה באמצעות ב"כ עוה"ד חי נחום החלטה

לפני בקשה למתן צו עשה זמני, לפיה מתבקש בית המשפט להורות למשיבה ו/או למי מטעמה, להסיר ולסלק באופן מידי, כל מחסום או שער שהוצבו בפתח החנייה של בית המגורים הממוקם ברחוב התאנה, 13 קריית אונו, וידוע כגוש 6490 חלקה 293 תת חלקה 1 (להלן – בית המגורים), ולהשיב את המצב במקום לקדמותו (מלפני ימים ספורים), זאת לצד מתן צו עשה שיורה למשיבה ו/או מי מטעמה להפסיק ולחדול מבצוע כל פעולה שמונעת מהמבקשת שימוש במקרקעיה, כפי זכותה.

" (רע"א 2826/06 שלמה אליהו אחזקות בע"מ נ' ישעיהו לנדאו אחזקות (1993) בע"מ [פורסם בנבו] ( 20.4.2006); ת"א (מחוזי מרכז) 62861-11-21 מדינת ישראל/משרד הבטחון נגד פנטגון בית מכירות פומביות [פורסם בנבו] (18.1.2022),פסקה 33); רע"א 3533/09 נציגות הבית המשותף נ' עיון [פורסם בנבו] (1.9.2009); ת"א (חי') 30804-04-21‏‏ דרדלוקס שיווק בע"מ נ' קדם [פורסם בנבו] (2.6.2021)).

אין בבקשה כל טענה ביחס לשימוש שנעשה בחניה, האם נעשה שימוש בבית המגורים על ידי המבקשת ו/או האם הוא מושכר על ידה לאחר? אין כל טענה ביחס לשאלה האם נעשה שימוש בחניה על ידי השוכר? באיזה תדירות נעשה שימוש בחניה? וכיו"ב. רק במסגרת החקירות הנגדיות בדיון שנערך בפני, התברר כי בית המגורים מושכר על ידי המבקשת לקבלן, וזה עושה בבית המגורים שימוש ללינה של עובדים מטעמו.

הדברים נכונים בפרט במקרים בהם הסעד הזמני המבוקש חופף לסעד העקרי שהתבקש בתביעה, ולו מפני שאין מקום להכריע בהליך העקרי במסגרת הליך מקדמי (רע"א 7696/19 ההתאחדות לכדורגל בישראל נ' ערוני מודיעין העמותה העירונית לספורט מודיעין מכבים רעות, [פורסם בנבו] (25.11.2019)).

...

לטענת המשיבה, יש לדחות את הבקשה.

בהתאם נקבע, כי סעד כזה יינתן רק במקרים חריגים במיוחד, ורק כאשר בית המשפט מגיע למסקנה כי התערבותו נדרשת כדי למנוע תוצאה קשה ביותר, ולולא התערבותו ייגרם למבקש הסעד נזק משמעותי שאינו בר פיצוי.

בית המשפט העליון כבר פסק כי מצא בית המשפט כי מבקש הסעד הזמני התנהג בצורה חסרת תום לב, רשאי הוא כאמור לדחות בשל כך את הבקשה לסעד זמני, אף אם לפי מבחני הזכות לכאורה ומאזן הנוחות היה מקום להורות על מתן הסעד (רע"א 6658/09 מולטילוק בע"מ ואח' נ' רב בריח (08) תעשיות בע"מ [פורסם בנבו] (12.01.2010), פסקה 14).

סוף דבר מהטעמים המפורטים לעיל, ועיקרם שיקולי מאזן הנוחות, מצאתי כי דין הבקשה לסעד זמני להידחות.