מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לצו מניעה נגד שביתה פוליטית בלתי חוקית

בהליך סכסוך קיבוצי (ס"ק) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפנינו בקשה לצוו מניעה זמני שהגישה מדינת ישראל (להלן – המבקשת או המדינה) כנגד הסתדרות המורים בישראל (להלן – המשיבה או ההסתדרות) המורה להפסיק את הצעדים האירגוניים אשר לדברי המבקשת ננקטו על ידי המשיבה בקשר לעילות המפורטות בהכרזה על סיכסוך עבודה מיום 27.1.19, ולגרום לחבריה, המיוצגים על ידה, לעבוד באופן סדיר, וזאת עד למתן פסק דין בהליך העקרי.
מדובר, אם כן, בשביתה בלתי חוקית ובלתי מוגנת, ללא כל עילה לגיטימית, המופעלת בחוסר תום לב. בבסיס ההכרזה עומדת דרישה להתערב בפעולה שלטונית; מדובר בשביתה פוליטית לא לגיטימית המבקשת להתערב בהחלטה של המדינה כריבון, המופקד על קביעת מדיניות, בראיה רחבה של טובת כלל הציבור.
...
במאמר מוסגר נציין כי אין אנו רואים פסול בכך שתוצאות מבחני המיצ"ב ישמשו כשיקול, בין שיקולים שונים, כדי לבחון הצלחה של מנהל בית ספר, כל עוד השימוש הוא סביר ובתום לב. מאחר שקבענו שההחלטה לגבי קיום המבחנים ודרך עריכתם היא החלטה של מדיניות משרד החינוך, ולא הוכחה פגיעה בזכויות העובדים כתוצאה מיישומם בעת הזו, אנו סבורים שהאמצעים של אי שיתוף פעולה עם משרד החינוך ועם ראמ"ה בכל הנוגע לעריכת המבחנים וההנחיה שלא להשתתף בישיבות עם בכירי המשרד, כינוסים וכו', מהווים אמצעי כוח לא לגיטימיים - שביתה בלתי מוגנת, כהגדרתה בסעיף 37א לחוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי"ז-1957.
בהתייחס למהות הסכסוך וסעיף "מיצוי הזכויות" שבהסכם הקיבוצי, אנו סבורים כי גם מסיבה זו יש הצדקה לתת צו מניעה כנגד הצעדים הארגוניים שבהם נקטה המשיבה.
לסיכום נוכח האמור לעיל אנו מורים על מתן צו מניעה זמני כנגד כלל האמצעים הארגונים שננקטו על ידי המשיבה בנוגע למבחני המיצ"ב. כמקובל בסכסוך קיבוצי, אין צו להוצאות.

בהליך בקשת רשות ערעור (בר"ע) שהוגש בשנת 2021 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

השופטת סיגל דוידוב-מוטולה לפנינו בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האיזורי תל אביב (השופטת אסנת רובוביץ ברכש ונציגי הציבור מר מרדכי נגר ומר אבי אילון; ס"ק 43303-03-19) מיום 13.11.21, במסגרתה התקבלה בקשה למתן סעדים זמניים שהגישה המשיבה - חברת רכבת ישראל בע"מ (להלן: הרכבת), כנגד צעדים אירגוניים שנקטו המבקשים - הסתדרות העובדים הכללית החדשה (להלן: ההסתדרות) וועד עובדי רכבת ישראל (להלן יחד: נציגות העובדים).
במקום אחר בהחלטה צוין בקשר לנושא זה כי "מדובר בשביתה מעין פוליטית לגיטימית אשר מזכה את העובדים בזכות לשבות, אולם שביתת מחאה קצרה בלבד". בסיום ההחלטה צוין כי "תקופת הקפאת כלל הצעדים האירגוניים... הנה מיום החלטה זו ועד ההחלטה בתיק העקרי". במקביל הגדיר בית הדין את תקופת המשא-ומתן כתקופה שעד ליום 1.6.19 וקבע כי "במהלך תקופת המשא ומתן ישמרו כלל עובדי הרכבת על שקט תעשייתי מלא... ולא יקיימו מהלכים אירגוניים שיש בהם כדי להפריע לסדר העבודה התקין", אך "לאחר תקופת המשא ומתן, היה ותתעורר בעיה כלשהיא בעטיה יסברו העובדים כי קמה להם זכות לנקוט בצעדים אירגוניים כלשהם, יודיעו על כך למבקשת ולבית הדין, 48 שעות טרם נקיטת צעד כלשהוא" (סעיף 116ו' להחלטה; בטיעוני הצדדים לא נטען כי תקופת המשא-ומתן כפי שהוגדרה במסגרת החלטה זו הוארכה בהחלטה מאוחרת כלשהיא).
בפתח הדיון בבקשה ביום 4.11.21 הצהירה ב"כ הרכבת כי "הגענו לשלב בו המשא ומתן מוצה". נציגת הממונה על השכר מצדה הדגישה כי "המשא ומתן מוצה עד כדי כך שהובן לכולם שבתנאים הנוכחיים משא ומתן מוצה ואין אפשרות להתקדם. לאחר שיוסרו החסמים [היינו, יינתן צו מניעה כמבוקש על ידי הרכבת] רק אז אפשר יהיה אפשר להכנס למשא ומתן". גם עו"ד אבי אדרי, יו"ר איגוד עובדי התחבורה בהסתדרות, הבהיר מטעמו כי נוכח אי ההסכמה בנושאים הכלכליים, המו"מ הגיע למבוי סתום.
...
לטעמנו, במצב הדברים העולה מהתשתית העובדתית בהליך לרבות הזמן הרב שחלף מבלי שהושגו הסכמות (כאשר יש קושי מבחינת שני הצדדים להתבסס על הסכמות חלקיות); כאשר הן ב"כ הרכבת והן נציגת הממונה על השכר הצהירו בפני בית הדין האזורי באופן ברור וחד-משמעי כי המו"מ מוצה מבחינתם ואין עוד "שום דבר להתקדם בו" (אם כי במהלך הדיון בפנינו ניסו לצמצם את משמעות ההצהרה); וכאשר גם יו"ר איגוד עובדי התחבורה העיד כי המו"מ הגיע למבוי סתום (מבלי שנטען כי מי מהצדדים נהג בחוסר תום לב בקשר לכך) - אין עוד הצדקה למנוע מהעובדים לממש זכות חוקתית העומדת להם (ראו והשוו: סק"כ הנמלים), זכות המאפשרת להם - בכפוף לאמור להלן - לנקוט צעדים ארגונים מידתיים לצורך קידום המו"מ בנושאים הכלכליים שעל הפרק.
משמעות האמור לעיל היא כי בעת הזו לא מצאנו כי קיימת הצדקה להטיל מגבלה גורפת על ההסתדרות מלנקוט צעדים ארגוניים, הן בקשר לפרויקט החישמול והן בנושאים הנוספים התלויים ועומדים בין הצדדים מזה תקופה ארוכה (כאשר נוסיף כי הנושאים הנוספים לא נכללו בבקשת הרכבת למתן צו מניעה, כך שלכאורה לא אמורים היו להיכלל בהחלטה).
סוף דבר - ניתנה רשות ערעור והערעור התקבל בחלקו כמפורט לעיל.

בהליך סכסוך קיבוצי (ס"ק) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

מכאן הבקשה, בה התבקשנו לתת שורת סעדים זמניים שעיקרם מתן צו המורה למשיבים לבטל כל הוראה ארגונית שניתנה בקשר לשביתה, עיצומים או שבושם כלשהם בעבודה מכל סוג שהוא ובפרט לגבי ההנחיה על השבתת פעילות מבחני הנהיגה של נבחנים שאינם בעלי תו ירוק או בדיקת קורונה שלילית.
עיקר טענות הצדדים ב'כתובים' ובעל פה עיקר טענתה של המבקשת הוא כי דרישת התו הירוק כתנאי לבצוע מבחן הנהיגה כלל אינה נימצאת בסמכותה ולכן הצעדים עליהם הכריזו המשיבים מהוים שביתה פוליטית או למצער "מעין פוליטית", הפוגעת בזכותו של הציבור לקבלת השרות, וכן חושפת את המבקשת לקנסות מצד משרד התחבורה ולתביעות משפטיות שונות.
שביתה המכוונת כנגד הכנסת או הממשלה כריבון ומטרתה העיקרית אינה הגנה על תנאי עבודה, היא שביתה פוליטית שאינה מוכרת במשפט הישראלי כמאבק מקצועי לגיטימי.
השביתה הפוליטית אינה חוקית משום פגיעתה בדמוקרטיה.
על השביתה ה"מעין-פוליטית" עמד גם בית המשפט העליון בבג"ץ 1181/03 אוניברסיטת בר אילן נ' ביה"ד הארצי לעבודה, ניתן ביום 28.4.2011: "על רקע התפיסה כי שביתה פוליטית עשויה בנסיבות מסוימות להיות מונעת גם מרצון העובד לשפר את מצבו הכלכלי ואת רמת חייו, הוכרה "השביתה המעין-פוליטית", המופעלת אמנם כנגד הריבון, אך היא נוגעת בה בעת לתנאים כלכליים של עובדים אשר נפגעו עקב שינוי מדיניות הריבון.
...
אישור הצעדים הארגוניים יכול והיה מהווה אמצעי לחץ גם על הגורמים המוסמכים להסדיר את עניין החלת התו הירוק על ציבור הנבחנים (ר' טענת ב"כ המשיבים בעמ' 6 לפרוטוקול הדיון, שורות 5-7) אך איננו סבורים כי לאפשר שימוש בכלי ארגוני – קיבוצי למטרה זו. נוכח מסקנה זו בדבר סיווגה של השביתה, איננו נדרשים לדון במידתיותה של השביתה ובמאזן הנזקים הנגרם מכוחה.
בהמשך לדברים אלו, נבקש לומר כי טענות המשיבים בדבר הדאגה לשלומם ובטיחותם של ציבור בוחני הנהיגה והנזק/ הסיכון הצפוי להם לא נפלו על אזניים ערלות, אלא שכפי שכבר הוטעם על ידי כב' השופט סולברג בבג"ץ כספי – "מקובלת עלי טענת המשיבים, כי הזירה המתאימה להעלאת טענות מעין אלה, היא ועדת החוקה של הכנסת, אשר אמורה לאשר את התקנות הרלבנטיות, לאחר בחינת מכלול העובדות והנתונים; לא בית המשפט. לעותרים נתונה האפשרות לפרוס את משנתם לפני ועדת החוקה של הכנסת, ולנסות לשכנע כי הצדק עמם, וכי יש לקבל את עמדתם-שלהם, חלף עמדת משרד הבריאות. כך או כך, ההליך השיפוטי איננו הזירה המתאימה לדיון זה, הנוגע בעניינים בריאותיים-מקצועיים, ולא בשאלות מתחום המשפט המינהלי והחוקתי". על יסוד האמור, איננו סבורים כי הזירה המתאימה לפיתרון המצב הקיים שאינו אידיאלי ושאף אינו ייחודי לאוכלוסיית עובדים זו הינה הזירה הארגונית, תוך הפעלת לחץ על המעסיק, כאשר מי שאמור לאשר את התקנות הרבלנטיות ולהסדיר את החלת התו הירוק על ציבור הנבחנים הוא הריבון.
סוף דבר על יסוד האמור לעיל, שוכנענו כי דין הבקשה לסעדים זמניים, להתקבל.

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2022 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

ביום 12.2.2019 המערערת פנתה לבית הדין האיזורי בבקשה למתן צו מניעה זמני כנגד ההחלטה על סיום תפקידה כיועצת, ובסמוך לאחר מכן הגישה את תביעתה לקבלת צו מניעה קבוע להשבתה לתפקיד; צו קבוע למניעת הליכי פיטורים נגדה; פיצויים בגין עגמת נפש ותשלום הפרישי שכר וזכויות שונות.
רדיפה פוליטית והתנכלות ראש המועצה: בית הדין דחה טענה זו של המערערת, וקבע כי היתרשמותו היא שראש המועצה אכן ביקש להרחיק את המערערת ממנו (כלומר מתפקידה כיועצת שבו הייתה כפופה ישירות אליו), אולם לא הייתה כוונה לפטרה מעבודתה במועצה מתפקידה כקב"סית; אשר להחלטה לפטר את המערערת גם מתפקידה כקב"סית קבע בית הדין האיזורי כי אירועים שהתרחשו לאחר ההדחה הראשונה הן בעבודה והן במסגרת ההליך המשפטי, העמיקו את חוסר האמון, החשדנות והקרע בין הצדדים, והביאו את המועצה לקבל את ההחלטה להדיח את המערערת מתפקידה כיועצת פעם נוספת ולפטרה מתפקידה העקרי כקב"סית.
בנסיבות אלה, בהצטרף לעובדה שהמערערת כיהנה בתפקידה ללא מיכרז שנים ספורות (ממרץ 2014 עד נובמבר 2018), גם אם ייתכנו נסיבות שבהן ניתן להכשיר קבלת עובד שלא בהליך מיכרזי כדין על יסוד הסתמכות (ואיננו נדרשים להתייחס לכך בהליך זה), אין מקום לעשות כן בעיניינה של המערערת, ויש להעדיף את קיום הוראת סעיף 2 לחוק ולא להנציח את ההתנהלות המנוגדת לחוק, שפגעה גם בזכותן של נשים אחרות להיתמודד לתפקיד .
...
מעבר לכך, אנו סבורים כי התייחסות המועצה וראש המועצה למערערת, ובכלל זאת התעלמות בוטה ממנה ומפניותיה, התייחסות אליה בפני אחרים בדרך שיש בה כדי לפגוע בה (כגון – מתן הודעה ביום 9.12.2018 כי אינה מכהנת יותר בתפקיד יועצת), ואף אי קיום החלטת בית הדין הראשונה בבקשה לסעד זמני להשיבה לתפקידה כיועצת, ובכלל זאת מחיקת התואר "יועצת לקידום מעמד האישה" משלט משרדה - אינה ראויה בכלל ובהתייחס לעובדת ותיקה שהקדישה שנים רבות לעבודתה במועצה בפרט.
על כן, אנו מחייבים את המועצה לשלם למערערת בנוסף לפיצוי שפסק בית הדין האזורי, פיצוי לא ממוני נוסף בסך של 50,000 ₪, כך שסך הכל סכום הפיצוי הלא ממוני עומד על סך של 75,000 ₪.
אשר להוצאות: נוכח התוצאה אליה הגענו, ונוכח ההליכים הרבים שנאלצה המערערת לנקוט, אנו קובעים כי בגין ההתדיינות בשתי הערכאות המועצה תשלם למערערת שכ"ט עו"ד בסך של 20,000 ₪.

בהליך סכסוך קיבוצי כללי (סק"כ) שהוגש בשנת 2023 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

" ביום 29.8.2022, ערב פתיחת שנת הלימודים תשפ"ג (1.9.2022) משנראה היה כי המשיבות טרם הגיעו להסכמות, ומשהתעורר חשש כי הסתדרות המורים מתכוונת להשבית את פתיחת שנת הלימודים, הגישה היתאחדות התעשיינים בישראל שהנה ארגון המעסיקים היציג של מגזרי התעשייה בישראל (להלן – המבקשת או ההתאחדות) בקשה לצוו מניעה כנגד השביתה הצפויה.
שביתת ההסתדרות נועדה להביא את המדינה להסכים לדרישות שחורגות ממסגרת הסמכות של ממשלת מעבר ולכן נגועה באי חוקיות אינהרנטית.
ההתאחדות שאינה צד לסכסוך הגישה את הבקשה, ללא בסיס עובדתי מתאים, תוך שהיא גוררת את המעסיקה להליך משפטי שלא בחרה בו. בין אם המעסיקה בחרה שלא לבקש סעד משפטי מטעמים עינייניים ובין אם משיקולים פוליטיים, אין מקום לאפשר לצד שלישי לכפות עליה לנקוט עמדה בסכסוך.
...
אף אם יהא מקום במקרים המתאימים, לתת לצד נפגע הזדמנות להשמיע את עמדתו במסגרת ההליך, הרי שעל דרך הכלל ובלי למצות אין לאפשר כי צד שלישי הנעדר קשר ישיר לסכסוך יזום את ההליך כשהוא אינו מראה כמו במקרה שלפנינו, אפשרות לפגיעה ספציפית במעסיקים אותם הוא מייצג, אלא טוען לנזק כללי ביותר שקיים בכל שביתה וחל על צדדים שלישיים במובן הרחב ביותר ובכלל ענפי המשק.
בנסיבות אלו, דין הבקשה להידחות על הסף בהיעדר זכות עמידה וזאת מבלי להידרש לשאלת הסמכות העניינית.
סוף דבר – כפי שנקבע בפסק הדין, הבקשה נדחית על הסף.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו