בקשה לצו מניעה נגד עבודות פיתוח כביש ללא היתר

לפניי בקשה לצוו ביניים אשר ימנע את המשך ביצוע עבודות הפיתוח בקירבת חוף הים בעיר נתניה בסמוך לשכונת "עיר ימים". לטענת המבקשים עבודות הפיתוח מתבצעות מכוח היתר בלתי חוקי שניתן לבצוע העבודות במקום רגיש שמצוי בתחום ההשפעה של נחל פולג, בתחום הסביבה החופית ובקרבה לשמורות טבע.

לצד זאת, העלו המשיבות טענות סף רבות כנגד הבקשה, ביניהן: שהוי כבד, אי-צירוף צדדים שלישיים (בעלי הזכויות במיתחם המלונאות וקבלנים שהחלו בבצוע עבודות הפיתוח) וכן חוסר סמכות עניינית.

לצד זאת מפורטת מהות הבקשה: "עבודות פיתוח, סלילת כבישים: כבישים, מדרכות, חניונים לא מקורים לרכב, חניון לתחבורה ציבורית לא מקורה, עבודות גינון, נקוז ומים, פרגולות, תאורת רחוב וריהוט רחבות כחלק ממיתחם חופי הרחצה ואיזור המלונאות של עיר ימים". הארכתי בתאור את מהות הבקשה על מנת לשקף לקורא כי לא ניתן לטעות בכוונת מבקשי הבקשה ובטיבן של העבודות נשוא הבקשה להיתר.

...

אף לא שוכנעתי כי שיקולי מאזן הנוחות מטים את הכף כנגד ביצוע העבודות.

סוף דבר – הבקשה נדחית.

לנוכח התוצאה אליה הגעתי, בהתחשב בהיקף הטיעון בכתב ובעל-פה אני מחייב את המבקשים בשכר טרחת ב"כ המשיבות 2-1 בסך 10,000 ₪ וכן מחייבם בסך 5,000 ₪ לזכות משיבי המדינה שהגישו תגובה ראשונית ותמציתית.

לטענת הרכבת כפועל יוצא מהצעד האירגוני נשוא הבקשה נגרמים נזקים רבים, לרבות פגיעה בהקמת ופיתות התשתית החשמלית על ידי חברת SEMI , דחייה בהחלפת צי הרכבות הישן ובעיות דיור, שימוש בצי נייד דיזל ישן מאופיין בריבוי תקלות ופגיעה ישירה בנוסעים, עלויות גבוהות של תיחזוקה, פגיעה בפרויקט הארכת רציפים, עיכוב בתוכנית הגריטה, אי מימוש התוכנית להוספת מקומות ישיבה נחוצים ביותר בקוו נהריה- מודיעין, דחיית המועדים שפירסמו לציבור לפתיחת קוי נסיעה חדשים, למועדים מאוחרים יותר, פגיעה בציבור לרבות החרפת הגודש בכבישים, פגיעה בבריאות הציבור בשל המשך שימוש בדלקים מזהמים, מניעת הפחתת רעשים וכן פגיעה חמורה בקופת החברה שהנה חברה ממשלתית.

וועדת החריגים דחתה פנייה זו תוך שציינה נימוק זה בלבד כי :" לטענת הועד העבודות האמורות בבקשותיכם יכולות להתבצע אף במהלך השבוע ולא בשבת/תוך הפרת הצעדים האירגוניים הקיימים". מעבר לאמור, נציגות העובדים לא הביאה כל ראיה להוכיח את טענותיה כפי שפורטו בעדות יו"ר ועד עובדים, כי הרכבת מבקש לבצע דברים רחבים יותר מעבר לבקשתה זו. משכך שוכנענו כי יש להחריג צעד אירגוני זה וליתן צו מניעה כנגד צעד אירגוני זה, מששוכנענו כי מדובר בצעד אירגוני שאינו מידתי ויש בו סיכון להווצרות בעיה בטיחותית ברכבת וכן יש בו כדי להביא לפגיעה בנוסעים נוכח שלא מתאפשרת נסיעת רכבות בשל כך, כפי שפורט והדבר משפיע על לו"ז הרכבות וגורם לפגיעה בשירות לנוסעים.

כלל הצעדים הארגונים נשוא הבקשה שננקטים על ידי המשיבים מאושרים, למעט המפורט לעיל: בכל הנוגע לסעיף 8.1.1 לבקשה: תתאפשר המשך עבודת 3 מתוך 5 הצוותים הנוספים של חברת SEMI העוסקים בהקמה ופיתוח התשתית החשמלית החדשה, ועל עובדי הרכבת הרלוונטים לשתף פעולה עמם וזאת עד ליום 25.3.22.

...

וועדת החריגים דחתה פנייה זו תוך שציינה נימוק זה בלבד כי :" לטענת הוועד העבודות האמורות בבקשותיכם יכולות להתבצע אף במהלך השבוע ולא בשבת/תוך הפרת הצעדים הארגוניים הקיימים". מעבר לאמור, נציגות העובדים לא הביאה כל ראיה להוכיח את טענותיה כפי שפורטו בעדות יו"ר ועד עובדים, כי הרכבת מבקש לבצע דברים רחבים יותר מעבר לבקשתה זו. משכך שוכנענו כי יש להחריג צעד ארגוני זה וליתן צו מניעה כנגד צעד ארגוני זה, מששוכנענו כי מדובר בצעד ארגוני שאינו מידתי ויש בו סיכון להיווצרות בעיה בטיחותית ברכבת וכן יש בו כדי להביא לפגיעה בנוסעים נוכח שלא מתאפשרת נסיעת רכבות בשל כך, כפי שפורט והדבר משפיע על לו"ז הרכבות וגורם לפגיעה בשירות לנוסעים.

להודעת העדכון של הרכבת מיום 3.4.22, הרי שמדובר בצעד ארגוני שכבר נדון ולא שוכנענו כי חל שינוי נסיבות בגינו יש לשנות את החלטותינו בנדון, במיוחד נוכח העובדה כי נציגות העובדים אף אפשרה לפקחים נוספים לעבור את הקורסים.

לסיכום: הבקשה מתקבלת באופן חלקי.

במהלך הדיון שהתקיים במעמד הצדדים, חזר המבקש על טיעוניו והוסיף כי עבודות הבניה אשר בוצעו על ידי המבקש היו ללא היתר, אך ביצועם בדחיפות על ידי המבקש שהנו קבלן בנין במקצועו, הנם תולדה של עבודות פיתוח וחפירה שביצעה המועצה ואשר הותירו את ביתו של המבקש בגובה בין 10 עד 15 מטרים בממוצע מעל מפלס הכביש.

לטענתו, הובטח לו על ידי המודד של המועצה כי, תואי הכביש יועבר מחוץ לגבול החלקה שלו, ולכן לא היתנגד לתוכנית של מועצת ריינה ואולם משלא קיימה המועצה הבטחתה והותירה אותו ללא כל פיתרון הנדסי, ביצע כאמור את העבודות ללא היתר, בכדי לאפשר גישה אל ביתו ולמנוע סכנה לבניין ולדרים בו. המבקש הוסיף כי ביקש שהמועצה תצורף להליך, ואולם המשיבה היתנגדה לבקשתו.

והמבקש אינו זכאי לפריבילגיה לבחור אמצעי האכיפה בהם יינקטו הרשויות נגדו או נגד הבניה האסורה.

המבקש החל לבנות את המבנה, ביודעו כי אין בידיו היתר בניה, ללא תוכניות של אנשי מיקצוע, ומבלי שניסה אף להגיש בקשה כזו חרף העובדה כי לפי עדותו עבודות סלילת הכביש החלה כשנה וחצי עובר להוצאת הצוו ולאחר שנודע לו כי השטח הופקע על ידי המועצה.

...

טענות המשיבה לשיטת המשיבה דין הבקשה להידחות על הסף.

נטען עוד כי, טענות המבקש אף אינן מתיישבות עם המציאות בשטח, ודין טענתו של המבקש כי נאלץ לבנות לצורך יצירת פתרון לכניסה לביתו נוכח הפרשי גבהים להידחות.

סוף דבר לאור שפורט, משאין חולק כי המבנה נבנה ללא היתר, בנייתו טרם הסתיימה והוא טרם אוכלס, משנקבע כי לא נפלו פגמים בהוצאת הצו ובנסיבות בהן היתר הבניה אינו מצוי בהישג- יד, דין הבקשה לביטול צו ההריסה להידחות.

כי כך, הבקשה נדחית, על כל חלקיה.

5129371המבקש ישלם למשיבה הוצאות בסך כולל של 2,000 ₪, תוך 30 ימים מהיום, אחרת יתווספו לסכום הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל.

ביום 15.3.2021 הגישה התובעת "בקשה לעיון מחדש בצו המניעה הזמני" במסגרתה חזרה על בקשתה מיום 15.12.2020 כי צו המניעה יצומצם, כך שיחול על הגבהת פני הקרקע ו/או הקמת קיר תמך בנחלת הנתבעים ללא היתר כדין בלבד.

יתר על כן, הגם שבתחילה עמדו הנתבעים על זכותם לבצע עבודות בנחלתם מכוח תקנות הפטור, ככל והעבודות שיבקשו לבצע ניכנסות לגדר תקנות אלה, הרי אין חולק כי עובר לישיבת ההוכחות מיום 28.11.2022 הודיעו הנתבעים (במצורף לבקשתם מיום 23.11.2022), כי הגישו לועדה המקומית לתיכנון ולבניה חבל אשר בקשה להיתר לבנית 2 יחידות דיור, בריכת שחיה, הסבת מבנה מגורים ליחידת אירוח, פיתוח השטח, כביש גישה לשטח חקלאי (בקשה מספר 2022008/5, תיק ביניין 546, הוגשה ביום 21.7.2022, נדונה ביום 3.11.2022).

כאמור, אף בפתח ישיבת יום 28.11.2022 הודיעו הנתבעים וב"כ כי הם מתחייבים שלא לבנות אלא על פי היתר בנייה ובהתאם לו. זאת ועוד, אף לולא הבקשה להיתר בניה שהגישו הנתבעים, דין בקשה למתן צו מניעה כנגד בניה שלא בוצעה, שלא ברור אם ומתי תתבצע ומה יהיה טיבה ואופייה – להדחות.

...

בענייננו, לא שוכנעתי כי עמד בפני המשיב קושי מיוחד להביא ראיות על מנת להוכיח את שיעור נזקו, ומכל מקום אין עסקינן ב'נסיבות שבהן בלתי אפשרי או לפחות קשה להוכיח את שיעור הנזק בצורה מדויקת ומלאה' (ע"א 294/92 דרוק נ' אליאסיאן, פ"ד מז(3) 23, 34 (1993); השוו ע"א 427/82 "השתיל" נ' אגן יצרני כימיקלים בע"מ, פ"ד מ(4) 309 (1986)).

אשר על כן, התביעה לפסיקת פיצויים בראש נזק זה נדחית.

סופו של דבר אשר על כן אני מורה כדלקמן: התובעת תשלם לנתבעים שכר טרחת עו"ד בתביעה בסכום כולל של 18,000 ₪; התובעת תשלם לנתבעים דמי שימוש בסך 5,866 ₪, החזר הוצאות בסך 4,000 ₪ ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 6,000 ₪.

התובעות טענו כי בביקור שנערך במקרקעין ביום 1.7.18, לאחר הגשת התביעה, נתגלה כי הנתבעים או מי מטעמם המשיכו בבצוע עבודות בנייה במקרקעין, חרף צו המניעה שניתן ובנגוד לו, לרבות בנית גרם מדרגות בשטח המיועד לכביש והשלמת וסיום עבודות הפיתוח במיגרש 83, כולל עבודות גינון ונטיעות בתחום המקרקעין שהם בבעלות התובעות.

הגשת כתב אישום נגד הנתבעים – להשלמת התמונה העובדתית יצוין כי בשנת 2020 הוגש נגד הנתבעים כתב אישום בגין ביצוע עבודות בנייה בחריגה מהיתר ועבודות ללא היתר (תו"ב 44042-03-20, שלום קריות).

לצד הרשעת הנתבעים בעבירות של ביצוע עבודה אסורה במקרקעין, שימוש טעון היתר, ללא היתר ובסטייה מתוכנית ושימוש אסור במקרקעין, הורשע הנתבע בעבירה של הפרת צו, לפי סעיף 246 לחוק התיכנון והבניה, התשכ"ה- 1965, כאשר עפ"י כתב האישום מדובר בצו הפסקה מינהלי שניתן לפי סעיף 216 לחוק התיכנון והבניה ונימסר במסירה אישית לנתבע ביום 27.12.17 ובזמן שעבודות הבניה טרם הושלמו.

הנתבעים טענו בסיכומיהם כי יש בהשתלשלות הדברים כדי ללמד שהם לא פעלו מתוך רצון לפלוש לקרקע השייכת לתובעות ולא ביקשו להתעשר שלא כדין, אם כי תרמו לפיתרון בעיה תחבורתית בכך שהסכימו להזיז את המבנה שתכננו דרומה לכיוון המדרון, כדי לאפשר התוית כביש חלופי שיש בו פיתרון תחבורתי לציבור, תוך שהם משוכנעים כי המועצה המקומית נוקטת בהליכי התיכנון המתאימים להכשרת עבודות הבניה שהחלו בביצוען בחריגה מהיתר כדין שניתן להם.

...

עם זאת, מאחר והנתבעים לא העלו כל טענה בעניין, וכדי להסיר כל ספק בעניין, אני נעתרת לבקשה ומתירה פיצול סעדים.

סוף דבר אני מורה על קבלת התביעה ומורה לנתבעים לסלק את ידם מכל שטח המקרקעין נשוא התביעה, שסומן בקו אדום בתשריט נספח 3 לכתב התביעה המתוקן, בחלקות 50, 51 ו- 62 בגוש 18817, בכפר דיר אלאסד, ולפנותו מכל חפץ ואדם, כולל עצים, נטיעות, קירות ומבנים.

לאור תוצאת פסק הדין ולאחר ששקלתי, בין היתר, את מהות המחלוקת והטענות ואת היקף ההליך והעדויות, אני מורה על חיוב הנתבעים בתשלום הוצאות מתונות בסכום של 6,000 ₪, שישולמו תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין.