ביהמ"ש קבע: "גם אם נכונה אני להניח כי כיום ישנו קירוי של יריעות ניילון או ברזנט, אין בכך כדי להוות קירוי מספק למגורים סבירים בדירה. זאת במיוחד בימי החורף הקרים בירושלים. יצוין בהקשר זה כי טענות המשיבה לעניין קיומו של קירוי ברזנט נטענו בעלמא. אף שניתנו למשיבה מספר הזדמנויות להגיב לגוף הבקשה, לא נעשה כל ניסיון להוכיח כי מדובר בקירוי מספק שאינו מחייב התקנת גג מחומר אחר. המשיבה אף לא הבהירה באף אחת מתגובותיה, בכתב או בעל פה, מה הנזק שייגרם לה אילו יתאפשר למבקש להתקין גג מבנייה קלה, שניתן יהיה להסירו ככל שבית המשפט ידחה את התביעה העיקרית. כל שטענה המשיבה הוא כי הבניה הנטענת היא, לכאורה, בלתי חוקית, וכי למבקש אפשרות דיור חלופית. שתי טענות אלה אינן מצדיקות דחיית הבקשה לסעד זמני. שאלת חוקיותה של הבנייה אינה ברורה כלל ועיקר בשלב זה של ההליכים. זאת, נוכח טענת המבקש לפיה בנייה זו נזכרה בכל כתבי הטענות בהליכים הקודמים בין הצדדים (ובכלל זה בכתבי טענות שהוגשו על ידי המשיבה עצמה), ובהיתחשב בכך שהיא מוזכרת עוד בהסכם השכירות של אביו. כך גם לעניין טענת הדירה החלופית. כאמור, המבקש לא הכחיש את זכויותיו בדירה זו, אך טען – וטענה זו לא נסתרה – כי הדירה מושכרת לצדדים שלישיים. ממילא, ברי כי כל עוד המבקש הוא דייר מוגן בדירה, עומדת לו זכותו להתגורר בה בתנאי מגורים סבירים. כאמור, הטענות ההדדיות של הצדדים בהקשרים אלה יתבררו בתביעה העיקרית, ולא מצאתי כי מתן סעד זמני שהוא הפיך מטיבו יגרום למשיבה נזק, ולמצער נזק העולה על ניזקו של המבקש אילו תדחה הבקשה למתן סעד זמני."
"בנסיבות אלה, אני נעתרת לבקשה למתן סעד זמני האוסר על המשיבה או מי מטעמה למנוע או להפריע למבקש להתקין גגון מבנייה קלה מעל השירותים והמטבחון בדירתו ברחוב אתיופיה 10 בירושלים".
ביהמ"ש חייב את הכנסיה בהוצאות משפט בהליך הסעד הזמני בסך 4,000 ₪, אולם לטענת התובע גם סכום זה לא שולם עד היום.
בכתב התביעה ובתצהיר עדות ראשית התבקש גם צו המניעה המתייחס לבנייה בחצר שבין דירתו לבין הבנין הסמוך, אולם משלא הובאו כל ראיות בענין זה וסעד זה לא התבקש בסיכומי התובע, יש לראותו כמי שויתר על כך.
כמו כן מבוקש פיצוי כספי בסך 50,000 ₪ המורכב מהוצאות תיקון הגג, נזק לרכוש בתוך הדירה כתוצאה מהנזילות ומהרס הגג על ידי הנזירים וכן עוגמת נפש.
הן במשפטים אזרחיים והן במשפטים פליליים, וככל שהראיה יותר משמעותית, כן רשאי בית המשפט להסיק מאי הצגתה מסקנות מכריעות יותר וקיצוניות יותר, נגד מי שנימנע מהצגתה'
אני חייבת לציין כי עורך דין שמעיד עבור מרשו אמור היה להתפטר מייצוג, על פי סעיף 36 לכללי לישכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית) התשמ"ו-1986, מה שלא נעשה במקרה זה וגם לא במקרים קודמים.
...
ביהמ"ש קבע: "גם אם נכונה אני להניח כי כיום ישנו קירוי של יריעות ניילון או ברזנט, אין בכך כדי להוות קירוי מספק למגורים סבירים בדירה. זאת במיוחד בימי החורף הקרים בירושלים. יצוין בהקשר זה כי טענות המשיבה לעניין קיומו של קירוי ברזנט נטענו בעלמא. אף שניתנו למשיבה מספר הזדמנויות להגיב לגוף הבקשה, לא נעשה כל ניסיון להוכיח כי מדובר בקירוי מספק שאינו מחייב התקנת גג מחומר אחר. המשיבה אף לא הבהירה באף אחת מתגובותיה, בכתב או בעל פה, מה הנזק שייגרם לה אילו יתאפשר למבקש להתקין גג מבנייה קלה, שניתן יהיה להסירו ככל שבית המשפט ידחה את התביעה העיקרית. כל שטענה המשיבה הוא כי הבניה הנטענת היא, לכאורה, בלתי חוקית, וכי למבקש אפשרות דיור חלופית. שתי טענות אלה אינן מצדיקות דחיית הבקשה לסעד זמני. שאלת חוקיותה של הבנייה אינה ברורה כלל ועיקר בשלב זה של ההליכים. זאת, נוכח טענת המבקש לפיה בנייה זו נזכרה בכל כתבי הטענות בהליכים הקודמים בין הצדדים (ובכלל זה בכתבי טענות שהוגשו על ידי המשיבה עצמה), ובהתחשב בכך שהיא מוזכרת עוד בהסכם השכירות של אביו. כך גם לעניין טענת הדירה החלופית. כאמור, המבקש לא הכחיש את זכויותיו בדירה זו, אך טען – וטענה זו לא נסתרה – כי הדירה מושכרת לצדדים שלישיים. ממילא, ברי כי כל עוד המבקש הוא דייר מוגן בדירה, עומדת לו זכותו להתגורר בה בתנאי מגורים סבירים. כאמור, הטענות ההדדיות של הצדדים בהקשרים אלה יתבררו בתביעה העיקרית, ולא מצאתי כי מתן סעד זמני שהוא הפיך מטיבו יגרום למשיבה נזק, ולמצער נזק העולה על נזקו של המבקש אילו תידחה הבקשה למתן סעד זמני."
"בנסיבות אלה, אני נעתרת לבקשה למתן סעד זמני האוסר על המשיבה או מי מטעמה למנוע או להפריע למבקש להתקין גגון מבנייה קלה מעל השירותים והמטבחון בדירתו ברחוב אתיופיה 10 בירושלים".
ביהמ"ש חייב את הכנסיה בהוצאות משפט בהליך הסעד הזמני בסך 4,000 ₪, אולם לטענת התובע גם סכום זה לא שולם עד היום.
אלא מאי, התובע לא הוכיח כדבעי מה היה שווי התיקון ואין בידי כל נתון שיסייע לצורך ביצוע אומדן, התובע לא זימן להעיד את מי שביצע עבורו את העבודה, לא ברור טיבה של החשבונית שצירף ולכן במצב דברים זה נדחית תביעתו על סך 25,000 ₪.
