בקשה לצו מניעה זמני: הגנה על רשימת לקוחות ועובדים

כך שתוצאתם האמיתית של צוי המניעה תהיה פגיעה לשם הפגיעה בנתבעים, מה שמעיד כי מטרת התובעת היא נקם בנתבעים על שהעזו לעזוב אותה ולא הגנה על אינטרסים לגטמיים שלה.

כי עיקר הבקשה הוא מחזור של טענות ומסמכים שהיו בידי התובעת עוד בטרם הגישה הבקשה הראשונה לצוי מניעה זמניים; כי אין בבקשה עובדות המהוות "שינוי נסיבות" ו/או טעמים משפטיים חדשים המצדיקים מתן צוי מניעה, בפרט כשנקבע הליך בזק לשמיעת התיק העקרי ולבסוף כי בבקשה זו נסוגה התובעת מטענות עליהן הטילה את יהבה בבקשתה הקודמת לצוי מניעה זמניים אודות מעללי שדול לקוחות כביכול שביצע הנתבע 2 עוד במהלך תקופת עבודתו.

הסעדים: התובעת תבעה צוי מניעה קבועים נגד כל הנתבעים אשר עניינם בתמצית איסור על היתקשרות עסקית בתחום הביטוח העיסקי עם לקוחות התובעת ו/או מי שהיו לקוחות התובעת או לקוחות שהתובעת היתה ו/או נימצאת עימם במו"מ לרבות ביצוע עבודה עבורם; איסור על גילוי מידע פינאנסי, עסקי ומסחרי לרבות סודות מסחריים ורשימת לקוחות התובעת לצד שלישי כלשהוא.

...

בנסיבות אלו בקשתה למתן צו האוסר על הנתבעים לעסוק ו/או ליתן שירותים ו/או לקיים קשרים עסקיים כלשהם בתחום הביטוח העסקי עם מי שהיו והינם לקוחותיה או גורמים שהתובעת היתה ו/או נמצאת עמם במשא ומתן; בקשתה למתן צו האוסר על הנתבעים לפנות ללקוחות התובעת וכן לבצע עבורם עבודה כיועץ, כקבלן, סוכן, עובד עצמאי או בכל אופן אחר וכן בקשתה למתן צו האוסר על הנתבעים לפנות או לעמוד בקשרים עסקיים עם מי מלקוחות התובעת ו/או עם מי שהיה לקוח שלה בשנתיים האחרונות ו/או עם מי שהתובעת ניהלה עמו משא ומתן בתקופה זו בקשר לכל ענין הקשור לעיסוק בתחומי הביטוח העסקי – נדחות.

טענת התובעת בדבר סוד מסחרי נדחתה ועל כן בקשתה למתן צו האוסר על הנתבעים לגלות לצד ג' כלשהו כל מידע פיננסי, עסקי ומסחרי הקשור לתובעת לרבות סודות מסחריים ובכלל זה רשימת לקוחות התובעת וכן בקשתה למתן צו האוסר על הנתבעים לעשות שימוש במידע עסקי ומסחרי של התובעת – נדחות.

עם זאת ולאור הצהרת הנתבעים כי הם מקיימים ויקיימו את חובתם לשמירת סודיות על פי חוק (ס' 97 לסיכומיהם) – ניתן תוקף של פסק דין להצהרה זו. לא הוכח כי מי מהנתבעים הפיק ו/או שיווק ו/או הפיץ ו/או הציע ו/או מכר הצעות ביטוח עסקי שלא כדין ומשלא ניתן תוקף לתנית אי התחרות הקבועה בהסכמי העבודה שלהם עם התובעת, בקשתה למתן צו האוסר על הנתבעים לעשות כן – נדחית.

ביום 2.9.20 המבקשת הגישה את הבקשה מושא החלטה זו - למתן צוי מניעה זמניים וארעיים שעיקרם למנוע מהמשיבים מלעסוק בעסוק מתחרה בעסקיה של המבקשת ולמנוע מהם לפנות ללקוחות המבקשת, עובדיה, ספקיה ומשקיעיה בענייניים הקשורים לעסקי המבקשת.

טענות הצדדים – המבקשת טוענת כי במסגרת עסוקו אצלה המשיבה נחשף למידע סודי המהוה סודות מסחריים ועל כן קיים אינטרס לגיטימי להגנה על סודותיה המסחריים באמצעות הגבלת עסוקו של המשיב אצל המשיבה.

עיקר טענותיה של המבקשת עוסקות בקיומו של סוד מסחרי, כאשרנטען כי המשיב עשה שימוש בהסכם עסקת ניכיון שיקים המהוה סוד מסחרי וכי ברשותה רשימת לקוחות ומאגר מידע המכונה תעודת זהות פינאנסית, המהוים, אף הם, סודות מסחריים רואיים להגנה.

...

לא מצאנו מקום בשלב זה לבחון את הסיבה בעטיה נמנע המשיב מלהתקין את תוכנת הניטור על מחשבו אך במסגרת הדיון הנוכחי מספיקה לנו עדותו כי המבקשת רכשה 30 תוכנות ניטור כאשר ברשותה היו כ- 50 מחשבים, וכי הוא התקין את התוכנה על פי שיקול דעתו בהתאם לחומרים המצויים בכל מחשב ואגב כך הוא לא מצא צורך להתקין במחשבו שלו (עמ' 19 לפרוטוקול, שו' 35-24 ועמ' 20 שו' 8-1).

גם בחינת מאזן הנוחות מובילה למסקנה כי אין ליתן את הצו המבוקש, כאשר לתום התקופה המוגנת מרכיב מכריע.

] לאור כל האמור, ובשים לב לכך שהמשיבים הצהירו והעידו לפני בית הדין כי המשיב אינו מבצע עסקאות ניכיון שיקים אצל המשיבה, הבקשה נדחית.

ההליכים הדיוניים בתובענה בטרם אדון במחלוקת המרכזית העומדת לפנינו, ראוי להזכיר שני הליכים דיוניים מרכזיים שהתנהלו במסגרת בקשות בתיק זה. האחד, בקשה לעיכוב הליכים בשל הליך תלוי ועומד והשני צו מניעה זמני, שבמסגרתו ניתנו צוים לחברות הביטוח וגובשה רשימת לקוחות הנתבעים.

לאחר דיונים בתיק בעיניין צו המניעה, ומשעה שנתגלו מחלוקות בין הצדדים בנוגע לרשימת הלקוחות של לוי, היקפה והאם היא כוללת את כל הלקוחות, ביקשו התובעים צוים לחברות הביטוח מגדל חברה לביטוח בע"מ, כלל חברה לביטוח בע"מ והראל חברה לביטוח בע"מ, להמצאת רשימת לקוחות מלאה הרשומים על שם לוי בתחומי הבריאות והחיים, החל מיום 1.11.17 ועד לאותו היום (הצוים המבוקשים) וזאת במטרה לוודא כי הרשימה שהמציאו הנתבעים מלאה ועדכנית.

כמו כן, שיעור כה גובה של מבוטחים שעברו ממרכז הביטוח לנתבעים מהוה אינדיקאציה לשימוש ברשימת הלקוחות כדברי דויטש בעמ' 691 בספרו: "בתחום ההגנה על רשימת לקוחות סודית, ראתה הפסיקה אינדיקאציה לשימוש במידע הסודי, כאשר הסתבר שמרבית הלקוחות של הנתבע היו לקוחות שעברו מן התובע לנתבע". קו ההגנה של הנתבעים שהתמצה בכך שהם עובדים בשיתוף פעולה, כאשר הנתבעת 2 מספקת לנתבע 1 שירותי משרד, ספקים, השגת לידים ומכירות, אינו מספיק.

...

עיכוב הליכים בשל הליך משפטי תלוי ועומד בבית הדין לעבודה הנתבעים טענו באריכות בסיכומיהם כי דין התביעה להידחות ו/או להתעכב מחמת הליכים משפטיים מקבילים אשר מתנהלים בבית הדין האזורי לעבודה בעובדות ושאלות משפטיות דומות, ובכלל בסוגיות שבמהותן הינן זהות לאלו המונחות בפני בית המשפט בתיק זה. טענה זו אינה חדשה, והוכרעה במסגרת ההליכים המקדמיים בתיק.

הנתבעים טענו וטוענים בסיכומים כי נוכח החפיפה הקיימת הן בעילות התביעה והן בקשר עם הסעדים הכספיים המבוקשים בגין גניבת רשימת לקוחות כ"סוד מסחרי" של התובעים, בתביעה שלפניי והתביעות הנדונות בביה"ד האזורי לעבודה, אין מנוס מלהורות על עיכוב הליכים לכל הפחות.

הגעתי למסקנה כי בנסיבות דנן בוצעו 9 הפרות עיקריות.

" לסיכום – נזקי הנתבעים שחושבו על דרך האומדנה, ביחד עם הנזקים העקיפים, מסתכמים בסכום של 341,270 ₪.

סיכום לאור כל האמור לעיל, אני מוצאת לחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, בתשלום פיצויים לתובעים בגין נזקיהם הישירים והעקיפים, בסך של 341,270 ₪ בצירוף מע"מ כדין, וכן ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום.

טענת התובעת בדבר סוד מסחרי נדחתה ועל כן בקשתה למתן צו האוסר על הנתבעים לגלות לצד ג' כלשהוא כל מידע פינאנסי, עסקי ומסחרי הקשור לתובעת לרבות סודות מסחריים ובכלל זה רשימת לקוחות התובעת וכן בקשתה למתן צו האוסר על הנתבעים לעשות שימוש במידע עסקי ומסחרי של התובעת – נדחות.

וכך נאמר: "מעיון בכתב התביעה שכנגד עולות טענות אשר הועלו על ידי הנתבעת כבר במסגרת תיק צוי המניעה. למעשה מרביתן הועתקו מכתבי הטענות בהליך הקודם לכתב התביעה שכנגד. כמו כן עולים מכתב התביעה שכנגד סעדים שנתבעו כבר בהליך הקודם (ראו ס' 88 ו-89 לכתב התביעה שכנגד). טענות וסעדים אלה התבררו, נדונו והוכרעו במסגרת פסק הדין שהפך חלוט. בנסיבות אלה, ובהתאם לקביעתנו באשר למחיקת סעיפים בכתב ההגנה, הסעיפים הבאים בכתב התביעה שכנגד: 1, 4 – 7, 23, 25, 30 – 32, 34, 36, 38 – 40, 45 (ימחקו המילים "הנתבע אכן פעל לגזילת לקוחות החברה הן קודם להליך הזמני"), 50, 51, 53, 55, 56 (ימחקו המילים: "אלא גם בסודותיה המסחריים של החברה"), 59 – 61, 72, 74 (הסעיף ימחק ככל שהוא מתייחס ללקוחות אשר פורטו בסעיף נ' בעמ' 27 לפסק הדין), 79, 80, 81, 83, 88, 89, 90.5, 91 – 93 – ימחקו מחמת מעשה בית דין".

...

בנסיבות אלו בקשתה למתן צו האוסר על הנתבעים לעסוק ו/או ליתן שירותים ו/או לקיים קשרים עסקיים כלשהם בתחום הביטוח העסקי עם מי שהיו והינם לקוחותיה או גורמים שהתובעת היתה ו/או נמצאת עמם במשא ומתן; בקשתה למתן צו האוסר על הנתבעים לפנות ללקוחות התובעת וכן לבצע עבורם עבודה כיועץ, כקבלן, סוכן, עובד עצמאי או בכל אופן אחר וכן בקשתה למתן צו האוסר על הנתבעים לפנות או לעמוד בקשרים עסקיים עם מי מלקוחות התובעת ו/או עם מי שהיה לקוח שלה בשנתיים האחרונות ו/או עם מי שהתובעת ניהלה עמו משא ומתן בתקופה זו בקשר לכל ענין הקשור לעיסוק בתחומי הביטוח העסקי – נדחות.

טענת התובעת בדבר סוד מסחרי נדחתה ועל כן בקשתה למתן צו האוסר על הנתבעים לגלות לצד ג' כלשהו כל מידע פיננסי, עסקי ומסחרי הקשור לתובעת לרבות סודות מסחריים ובכלל זה רשימת לקוחות התובעת וכן בקשתה למתן צו האוסר על הנתבעים לעשות שימוש במידע עסקי ומסחרי של התובעת – נדחות.

טענות העובד כנגד אי מחיקת הטענות הנוגעות לחלקו השני של סעיף 8.1 להסכם ההעסקה ואי סילוק על הסף של חלק התובענה שכנגד הנוגע לרמת חובב – נדחות, וזאת מבלי להביע עמדה לגופם של דברים.

אשר להוצאות משפט, בנסיבות הענין החלטנו לחייב את המעסיקה בהוצאות משפט בסך 10,000 ₪ בשים לב לכך שניתנה לה הזדמנות בתום הליך קדם המשפט לתקן את כתב התביעה שכנגד, וההזדמנות שניתנה לה לא נוצלה כדבעי בשים לב להחלטת בית הדין האזורי והאמור בסעיף 20 לעיל.

סוף דבר – הערעורים מתקבלים בחלקם כאמור בסעיף 20 לעיל.

כפי שיפורט בהמשך, אילנה ניהלה את סניף נתניה ותואר תפקידה היה "מנהלת תחום אלמנטארי". ראשיתו של הליך זה בבקשה למתן סעד זמני שהוגשה על ידי סוכנות חומה נגד אילנה, ביום 25.4.2018, במסגרתה התבקש בית הדין ליתן צוי מניעה זמניים ולהורות לאילנה להמנע משימוש או ניצול של רשימת לקוחות, שלפי הנטען הייתה שייכת לסוכנות זו, ומהוה לשיטתה סוד מסחרי ונלקחה לטענתה על ידי אילנה, שלא כדין, בסמוך למועד ההתפטרות שלה.

אלי השיב לה כי המעסיק הקודם "לא יכול לתבוע. אין לך חוזה איתו על הלקוחות שבאים אחרייך...את לא סוכנת שלוקחת לו חח. את עובדת שבזכות העבודה והאהבה של הלקוחות אלייך הם מתעקשים לבוא אלייך. היי רגועה נשמה. ואם את הבאת אותם!!!! הוא יכול לחפש!!!! הם שלך !!! לא שלו !!! את הבאת אותם !!! צריך לתבוע אותו על לשון הרע".[footnoteRef:20] אילנה טוענת כי נוכח האמור לא ברור כיצד העיזה סוכנות חומה להגיש את הבקשה לצוו מניעה זמני וכן התביעה כנגדה.

[footnoteRef:48] [48: כאמור בסעיף 30 לתצהיר של אילנה מיום 30.4.2018 שניתן לתמיכה בתגובה לבקשה לצוו מניעה זמני וכן בסעיף 54 לכתב ההגנה.

] בנסיבות המתוארות לעיל, בהן הסוכנות האמינה באמיתות הדברים שציינה בנוגע להיעדר המקצועיות של אילנה, היתנהלות שפגעה בלקוח של הסוכנות והעמידה גם את הסוכנות בחשיפה לתביעה ופגיעה בדימוי שלה, ניתן לומר כי הדבר נעשה ולו לשם "הגנה על עניין אישי כשר" של הסוכנות או של הלקוחות שפנו לסוכנות, בהתאם לסעיף 15(3) לחוק.

...

סוף דבר התביעה לפיצוי ללא הוכחת נזק מכוח חוק עוולות מסחריות – מתקבלת.

התביעה לפיצוי בגין אבדן עמלות בהווה ובעתיד וכן התביעה לפיצוי מוסכם כאמור בהסכם הסודיות, נדחות.

התביעה שכנגד בגין אי תשלום הפרשי עמלות וכן התביעה לתשלום פיצוי ללא הוכחת נזק מכוח חוק איסור לשון הרע ועגמת נפש – נדחות.