מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לצו מניעה זמני: איסור כניסה, שימוש והחזקה בנכס

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

בתביעה שבכותרת, אשר הוגשה כתביעה בסדר דין מקוצר, עותרים המבקשים להורות על סילוק ידם של המשיבים מדירת מגורים הבנויה על חלקה 34 בגוש 30523 בשכונת ואדי ג'וז בירושלים (להלן: הנכס ו-המקרקעין, בהתאמה), וכן ליתן צו מניעה קבוע האוסר על המשיב 2 להיכנס או להשתמש בנכס.
לצד כתב התביעה הגישו המבקשים בקשה "למתן צו מניעה זמני ו/או הסרת פלישה טריה", בה עתרו לאסור על המשיב 2 להיכנס אל הנכס ולהורות על סילוק ידו ממנו, עד להכרעה בתובענה.
בפסיקה נקבע לעניין זה כי המחזיק כדין יכול לבקש סיוע של בית המשפט במסגרת זכותו לעשיית דין עצמי לפינוי פולש שלא כדין: "הוראה זו מעניקה למחזיק כדין כוח משפטי לגרום לסילוקו המיידי של הפולש, אף בלא קבלת פסק פינוי מבית המשפט. מכאן צומחת חובתו של בית המשפט לסייע בידי המחזיק כדין במימוש הסילוק המיידי... סיוע זה של בית המשפט יכול שיינתן גם במסגרת בקשה לסעד זמני (בר"ע (מחוזי י-ם) 410/08 חרחש נ' דמיטרי ריזק לדלקים בע"מ, פסקה 8 (2.6.2008) (להלן: עניין חרחש)). עוד אדגיש כי בכותרת הבקשה התבקש מתן צו מניעה, אולם מתוכן הבקשה עולה כי מדובר למעשה בבקשה למתן צו עשה לפינוי המשיב 2 ובני משפחתו מן הנכס.
...
מכל מקום, לטעמי אין לנתון זה חשיבות מכרעת לענייננו, שהרי על פי שתי הגרסאות הבקשה הוגשה לפני שחלף פרק זמן של 30 ימים ממועד הפלישה (פרק הזמן הקבוע בהוראת סעיף 18(ב) לחוק המקרקעין), ועל כן, כך או כך, אין מקום לדחות את הבקשה על יסוד הקביעה כי במועד הגשת הבקשה לא מדובר היה בפלישה "טריה". הנה כי כן, לא שוכנעתי כי בכל הנוגע לשאלת החזקה, מאזן הנוחות נוטה בענייננו לטובת המבקשים, אשר כמתואר לעיל לא החזיקו בו שנים ואינם מבקשים להחזיק בו גם היום.
במסקנה זו תומכת גם העובדה שהצו המבוקש בענייננו, בניגוד לאמור בכותרת הבקשה, הוא מתן צו עשה.
סיכומם של דברים - מכל הטעמים המפורטים לעיל, הבקשה נדחית בכל הנוגע לחזקה בנכס.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

גם לאחר הגשת בקשה לצוו מניעה וקבלתו פלשו הנתבעים למקרקעין, הרסו את אולם האירועים, את הפרגולה וזרעו מעשי הרס ואף לקחו את המכולה ששמש כמשרד, חלקי ויטרינות, גופי תאורה, מסך לד, מגברים וארבעה רמקולים, תנור, מדיח כלים, שולחנות ועוד.
התובעת מהרה והגישה בקשה לצוו מניעה זמני שיאסור על הנתבעים או מי מטעמם להכנס למושכר ולהמשיך לזרוע הרס וחורבן, אך אלו המשיכו במעשיהם גם לאחר שניתן צו והמשיכו בפעולות ההריסה, תוך פגיעה קשה בתובעת, נטלו המכולה על ציודה המשרדי והמשיכו בהרס והחורבן, ואף בזזו ציוד יקר מתוך האולם שהושכר מרינמן.
שימוש בכוח נגד הסגת גבול: "(א) המחזיק במקרקעין כדין רשאי להשתמש בכוח במידה סבירה כדי למנוע הסגת גבולו או שלילת שליטתו בהם שלא כדין." "(ב) תפס אדם את המקרקעין שלא כדין רשאי המחזיק בהם כדין, תוך שלושים ימים מיום התפיסה, להשתמש בכוח במידה סבירה כדי להוציאו מהם." 19.
סעיף 8 לחוק המיטלטלין, תשל"א-1971 (להלן-"חוק המיטלטלין") קובע כי: "סעיפים 15 עד 20 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969, יחולו גם על הגנת הבעלות וההחזקה במיטלטלין". להוראות חוק המקרקעין יש להוסיף את הוראות פקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן-"פקודת הנזיקין") בסימן ג' בפרק ג' שכותרתו "הסגת גבול" כדלקמן: 29) הסגת גבול במקרקעין: "בעלות וזכויות אחרות במקרקעין, אין בהן כשלעצמן כדי להצדיק עשיית דבר הגורם נזק או אי נוחות לאחר" 30) חובת הראיה: "בעלות וזכויות אחרות במקרקעין, אין בהן כשלעצמן כדי להצדיק עשיית דבר הגורם נזק או אי נוחות לאחר". 31) הסגת גבול במיטלטלין: "הסגת גבול במיטלטלין היא לקיחת טובין שלא כדין מהחזקתו של אדם אחר, או הפרעה אלימה בהם בהיותם בהחזקתו של אדם אחר; אך אין תובע יכול להפרע פיצויים על הסגת גבול במיטלטלין אלא אם סבל על ידי כך נזק ממון." 32) חובת הראיה: "בתובענה שהוגשה על הסגת גבול במיטלטלין – על הנתבע הראיה שהמעשה שעליו מתלוננים לא היה שלא כדין." 33) טעות בנוגע לזכות בעלות או החזקה: "טעות בנוגע לבעלות או לזכות החזקה, ואפילו טעות בתום לב, וכן כוונה לפעול לטובת הבעל האמתי, אינן הצדק להפרעה בנכסיו של אחר; אולם ..." 34) תביעת זכות אינה הסגת גבול: "טענת זכות לטפל בנכס או למנוע אדם אחר מטפל בו, היא בלבד איננה הסגת גבול." ב- רע"א 5518/98 יצחק יוסף נ. אביגדור עוקשי, פד"י נה(3), 294 דן ביהמ"ש העליון בהוראות סעיפים 15 עד 20 לחוק המקרקעין.
...
לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את ההודעה לצד ג' שהגישו הנתבעים נגד סבי.
סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, תוצאת פסק הדין הינה כדלקמן: בתביעה העיקרית: על הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת כדלקמן: את הסך 466,026 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום הגשת התביעה (14.5.2017) ועד ליום התשלום בפועל; את הוצאות המשפט הכוללות את אגרת המשפט במלואה על הסך 600,000 ₪, שכר העדים כפי שנפסק, ככל שנפסק, בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל; שכ"ט עו"ד בסך 50,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל.
בהודעה לצד ג': ההודעה לצד ג' נדחית.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

המערערת ועמותת משיבים הגישו בקשה לצוו מניעה זמני האוסר על עמותת דגל ראובן לנקוט הליכי הוצאה לפועל לפינוי הנכס (ת"א 52365-08-18).
ביצוע השקעות בהקף נרחב אינו מתיישב עם סייג זה. עמדת המערערת ועמותת משיבים לפיה הן יחזיקו בנכס, יעשו בו שימוש, אך לא ישלמו דמי שכירות – איננה סבירה ולא היה כל עניין לעמותת דגל ראובן להסכים לכך.
כמו כן לאחר שעמותת משיבים נכנסה להליכי פירוק, הסכמי השכירות אינם ניתנים לבצוע.
...
המערערת תשלם למשיבה עמותת דגל ראובן הוצאות הערעור בסכום של 20,000 ₪.
לאחר שעיינו במכתב המפקח מטעם עמותת מתן מר פרקש ובמכתבו של מפקח משרד החינוך מר טבילה (עמ' 107-108 להודעת הערעור), ומהשיקול שיש להימנע ככל הניתן מקטיעת פעילותו של מוסד חינוכי בטרם הסתיימה שנת הלימודים, אנו סבורים שיש לקבוע את מועד הפינוי בהתאמה לסיום שנת הלימודים בבית הספר, ולפיכך אנו קובעים שעל המערערת לפנות את הנכס עד ליום 3.8.2023.
בהחלטת בית המשפט העליון הנזכרת לעיל הוסמך בית המשפט המחוזי ליתן הוראות לגבי הסכום המופקד, ולאור תוצאות הערעור, אנו מורים כי יתרת הערובה שנותרה תועבר למשיבה עמותת דגל ראובן באמצעות בא כוחה (ר' בקשת המשיבה מיום 22.11.22 בעניין זה).

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפניי בקשה למתן צו מניעה זמני (א) האוסר על המשיבה למנוע מהמבקשת ומי מטעמה (לרבות שוכרים) להחזיק במקרקעין ובפרויקט הבנייה, להכנס אליהם ולהשתמש בהם, בין בדרך של הצבת שומרים חמושים שהונחו למנוע כניסה של המבקשת ומי מטעמה ובין בכל דרך אחרת; (ב) צו זמני המורה על סילוק ידה של המשיבה, לרבות השומרים החמושים ולהורות למשיבה להעביר לידי המבקשת את השלטים והמפתחות לפרויקט.
טענת המבקשת לנזקים של מאות אלפי ₪ בחודש כתוצאה מאי יכולת להתיר לשוכרים מטעמה, ובעיקר לשוכרת שהנה חברה קשורה, לעשות שימוש במבנה (וזאת בין אם זו שכרה נכס חלופי ובין אם לאו) אינה יכולה לבוא בשיקולים למתן סעד זמני מקום בו אין מחלוקת טרם ניתן היתר איכלוס.
...
נטען שמדובר בסעד הזהה לסעד העיקרי הנתבע בכתב התביעה ואין מקום להיעתר לו בטרם שמיעת ראיות, וכן לחוסר תום לב וניקיון כפיים מצד המבקשת ושמאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המבקשת.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

בהסכם נקבע כי מסירת הנכס תתבצע לאחר 180 ימים ממועד כניסתו לתוקף, וכי במועד מסירת החזקה יועבר למשיבים ייפוי כח בלתי חוזר.
ביום 26.12.2022 הגישו המבקשים בקשה למתן צו מניעה זמני האוסר על ביצוע דיספוזיציה בנכס, בטענה כי "בימים האחרונים" נודע להם כי "הנאמנות" אשר נוצרה עם העמדת ייפוי הכח לטובת המשיבים הופרה, וכי בכוונת המשיבים להעביר את הזכויות בנכס לצד שלישי מבלי להסדיר את חובם למבקשים.
נטען כי טענות המבקשים לוקות בהתיישנות ובשיהוי וכי החזקה בנכס הועברה זה מכבר לפני שנים למשיבים, כאשר מרבית המבנה שבנכס אף נהרס.
בהתייחס למאזן הנוחות, הובהר כי על אף שהמשיבים לא הכחישו כי בכוונתם לעשות שימוש בייפוי הכח הבלתי חוזר לצורך העברת הזכויות בנכס, טענות המבקשים באשר למאזן הנוחות מעוררות גם כן קשיים.
...
דיון והכרעה דין הבקשה להידחות.
בנסיבות העניין, גם אין בעובדה שבכתב התביעה שהוגש לבורר נתבקש סעד של ביטול הסכם המכר לבדה כדי להביא למסקנה שונה.
הבקשה נדחית, כמו גם הבקשה הדחופה לסעד זמני לערעור שהוגשה עמה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו