יש לציין כי בד בבד עם הגשת המרצת פתיחה הוגשה בקשה למתן צו מניעה זמני במעמד צד אחד האוסר על הנתבע או מי מטעמו להכנס לדירה או לקרקע הצמודה וכן לאסור עליו לעשות עסקה ביחס לדירה או ביחס לקרקע המצויה בצמוד לה. ביום הגשת התובענה והבקשה ניתנה החלטתי כדלקמן: "לאחר עיון בהמרצת הפתיחה ובבקשה למתן צו מניעה זמני במעמד צד אחד, איני רואה מקום ליתן את הסעד המבוקש ללא תגובת המשיבים, ובמיוחד המשיב 1. אין מחלוקת כי הנכס נרשם על שמו כבר ביום 19.6.11, דהיינו לפני חמש שנים; בסמוך לאחר מכן נרשמו הערות לטובת מי מהמשיבים האחרים; אין זה מוכחש כי הרישום נעשה בידיעת בנה של המבקשת, מר ישראל גולד, ראו תצהירו בסעיף 13. חלפו חמש שנים ורק כעת מבוקש לשנות את הרישום – כשהנכס רשום ע"ש המשיב 1 ולכאורה הוא זכאי לעשות בו מנהג בעלים. בנוסף, לא ברור מתי החלו הפניות למשיב 1 לשינוי הרישום ולא ברורה הבהילות במתן הצוו במעמד צד אחד...".
בעקבות ההחלטה הנ"ל היתקיים דיון בבקשה למתן צו הזמני, במהלכו הגיעו הצדדים להסכמות, שיעמדו בתוקפן עד להכרעה בתובענה העיקרית (ראו פרוטוקול הדיון מיום 20.12.16); כן הוסכם על העברת התובענה לפסים של תביעה רגילה.
מוסיף הנתבע וטוען כי במהלך השנים פרע את מלוא החוב כלפי ישראל, בין היתר באמצעות קזוז דמי השכירות, וכאשר החל, בשנת 2015 או בסמוך לכך, לידרוש דמי שכירות או את פינוי הדירה, שינה ישראל את עורו והציג את התרחיש הדמיוני המתואר בכתב התביעה, לפיו, כביכול, התובעת הנה הבעלים של הדירה – תרחיש הנעדר בסיס עובדתי ומשפטי כאחד.
התובעת מפרטת את הסיבות בגינן ביקשה לרכוש דוקא דירה זו – לגירסתה היא התגוררה במשך שנים רבות בדירה אשר הייתה מצויה בקומה ראשונה ללא מעלית, ובכוונתה היה לעבור לדירה הנוספת שרכשה, הדירה ברח' אלישע.
ובהמשך פסק הדין נקבע: "אני מבקשת להדגיש כי ההכרה במקרה זה כאחד המקרים החריגים שבהם גוברת "זעקת ההגינות" על פני דרישת הכתב להתחייבות במקרקעין מוצדקת בשים לב לכך שחוברים בו שני מאפיינים מובהקים – חוסר תום לב קצוני, שבמקרה זה עולה לכאורה כדי מירמה ממש והפרת חובת נאמנות, מחד גיסא, ובצוע מלא של חלקו של צד אחד בעיסקה (אשר איבד את הזכויות בחלקתו מבלי לקבל זכויות בחלקה השנייה), מאידך גיסא.
גם אם הייתה הסכמה לפעול לרישום חלק מהדירה על שם התובעת בהמשך הדרך, אזי הסכמה זו לא עוגנה בכתב והנה חסרת פרטים מהותיים , וממילא זה אינו הרישום שאכיפתו התבקש בתובענה זו. אין כל מקום להשמיע את "זעקת ההגינות" בתיק זה, ולכל היותר עומדת לתובעת זכות תביעה כספית כנגד מי מהמעורבים ברכישת הדירה, ראו גם דברי בפרו' עמ' 196 שו' 1-3; עמ' 198 שו' 15-19; עמ' 199 שו' 2-3.
...
המסקנה המשפטית מהמקובץ
רישום הדירה על שם הנתבע נעשה כדין, בהתאם להסכמות שגובשו עם ישראל.
לאור כל האמור לעיל, מורה אני על דחיית התביעה.
התובעת תשלם לנתבע הוצאות משפט הכוללות את הוצאות התמלול וכן תשא בשכר טרחת עורך דינו בסך של 75,000 ₪, וזאת תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.
