מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לצו מניעה זמני נגד פינוי מדירה מעבר לפסק דין

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 55000-10-18 בן דוד ואח' נ' קראוס לפני כבוד השופטת הדס פלד התובעים: 1. ליאת בן דוד 2. אלון בן דוד ע"י ב"כ עו"ד איתן פלג הנתבע: דייב קראוס פסק דין
הנתבע אשר לא היה מיוצג, הגיש תצהיר עדות ראשית המשתרע על 30 עמודים (143 סעיפים ועוד 275 עמודי נספחים), זאת כאשר מדובר במחלוקת שאינה מורכבת ולא הייתה כל הצדקה עניינית, להרחיב את היריעה מעבר לצורך.
הנתבע טען, כי התובעים ניצלו לרעה את הליכי המשפט בבקשתם לצוו מניעה זמני, בעת שידעו כי לא החזירו את הדירה במצב שנמסרה להם וכדי לא לשלם לנתבע את הסכום אותו סוכם לקזז בגין 37 ימים בהם התגוררו בדירה, מבלי לשלם שכ"ד. הנתבע טען כי יתרת חובם בגין תקופה זו מסתכמת בסך 1,120 ₪.
בהחלטת כב' השופט חיימוביץ 4.3.2019, נקבע כאמור כי "מתקיימות נסיבות חריגות ביותר" המצדיקות את מתן צו המניעה הזמני כנגד הנתבע.
אולם, כפי שצויין בהחלטת כב' השופט חיימוביץ בסעד הזמני, הנתבע השכיר את הדירה לדיירים חדשים, מספר ימים לאחר פינויה ע"י התובעים וגם בכך יש כדי לתמוך בטענת התובעים.
...
הנתבע לא הציג כל ראיה לפיה טען לחוב זה או לסיכום הנטען, במהלך כל תקופת השכירות.
חרף התנהלות הנתבע כמתואר לעיל, החלטתי שלא לחייבו בפיצוי ברכיב זה. סוף דבר אני מחייבת את הנתבע למסור את השיק הבנקאי ואת סכום הבטחון, לידי ב"כ התובעים בתוך 7 ימים מהיום.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים עת"מ 7331-01-21 פלונית נ' עמידר חברה לשיכון בירושלים ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופטת דנה כהן-לקח עותרת פלונית בעצמה משיבים 1. עמידר חברה לשיכון בירושלים 2. משרד הבינוי והשיכון ע"י ב"כ עו"ד יעל פלג (פמ"י) פסק דין
השתלשלות הדברים בהליך וטיעוני הצדדים בתמצית העותרת הגישה בקשה לצוו מניעה זמני למניעת פינויה מהדירה הציבורית, בלא להגיש כתב עתירה בנפרד מהבקשה לסעד זמני.
למרות זאת, נוכח העובדה שהעותרת מייצגת את עצמה, ראיתי בבקשתה לצוו מניעה זמני גם כתב עתירה, וכן איפשרתי לה לטעון לפניי כנגד שתי החלטותיה של הועדה העליונה.
וזו לשון סעיף 70 הנ"ל: תיקון חוק זכויות הדייר בדיור הצבורי – סייג לתחולה והוראות מעבר (א) הוראות סעיף 3 לחוק זכויות הדייר בדיור הצבורי, כנוסחו ערב תחילתו של חוק זה, ימשיכו לחול על מי שביום י"א באב התשס"ט (1 באוגוסט 2009), התגורר עם זכאי בדירה ציבורית אם התגורר כאמור במשך ארבע שנים לפחות, בין אם קודם למועד האמור ובין אם לאחריו, וברציפות, עד למועד שבו נפטר הזכאי.
בשים לב לנסיבותיה האישיות של העותרת וכדי לאפשר לה תקופת התארגנות, אני קובעת שהצו הארעי למניעת פינויה מהדירה יוארך עד יום 1.7.2021, כך שתוך תקופה זו ולכל המאוחר עד יום 1.7.2021 העותרת תפנה את הדירה (ראו והשוו: עע"ם 2721/14 שניידר הנ"ל, פס' 15 לפסק דינו של כב' השופט מזוז; עע"ם 3478/14 נוף נ' משרד השיכון, פס' 4 (20.11.2014); עע"ם 6670/15 מקונן נ' מדינת ישראל (9.1.2017); עע"ם 8782/14 מנחם נ' משרד הבינוי והשיכון, פס' 42 (12.6.2017)).
...
מאחר שהתנאים הסטטוטוריים להכרה ב"דייר ממשיך" לא התקיימו בעניינה של העותרת, המסקנה היא כי בדין נדחתה בקשתה של העותרת על-ידי הוועדה העליונה ואין להתערב בכך.
סוף דבר נוכח הטעמים שפורטו, אין מנוס מדחיית העתירה וכך אני מכריעה.
בשים לב לנסיבותיה האישיות של העותרת וכדי לאפשר לה תקופת התארגנות, אני קובעת שהצו הארעי למניעת פינויה מהדירה יוארך עד יום 1.7.2021, כך שתוך תקופה זו ולכל המאוחר עד יום 1.7.2021 העותרת תפנה את הדירה (ראו והשוו: עע"ם 2721/14 שניידר הנ"ל, פס' 15 לפסק דינו של כב' השופט מזוז; עע"ם 3478/14 נוף נ' משרד השיכון, פס' 4 (20.11.2014); עע"ם 6670/15 מקונן נ' מדינת ישראל (9.1.2017); עע"ם 8782/14 מנחם נ' משרד הבינוי והשיכון, פס' 42 (12.6.2017)).

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

יש לציין כי בד בבד עם הגשת המרצת פתיחה הוגשה בקשה למתן צו מניעה זמני במעמד צד אחד האוסר על הנתבע או מי מטעמו להכנס לדירה או לקרקע הצמודה וכן לאסור עליו לעשות עסקה ביחס לדירה או ביחס לקרקע המצויה בצמוד לה. ביום הגשת התובענה והבקשה ניתנה החלטתי כדלקמן: "לאחר עיון בהמרצת הפתיחה ובבקשה למתן צו מניעה זמני במעמד צד אחד, איני רואה מקום ליתן את הסעד המבוקש ללא תגובת המשיבים, ובמיוחד המשיב 1. אין מחלוקת כי הנכס נרשם על שמו כבר ביום 19.6.11, דהיינו לפני חמש שנים; בסמוך לאחר מכן נרשמו הערות לטובת מי מהמשיבים האחרים; אין זה מוכחש כי הרישום נעשה בידיעת בנה של המבקשת, מר ישראל גולד, ראו תצהירו בסעיף 13. חלפו חמש שנים ורק כעת מבוקש לשנות את הרישום – כשהנכס רשום ע"ש המשיב 1 ולכאורה הוא זכאי לעשות בו מנהג בעלים. בנוסף, לא ברור מתי החלו הפניות למשיב 1 לשינוי הרישום ולא ברורה הבהילות במתן הצוו במעמד צד אחד...". בעקבות ההחלטה הנ"ל היתקיים דיון בבקשה למתן צו הזמני, במהלכו הגיעו הצדדים להסכמות, שיעמדו בתוקפן עד להכרעה בתובענה העיקרית (ראו פרוטוקול הדיון מיום 20.12.16); כן הוסכם על העברת התובענה לפסים של תביעה רגילה.
מוסיף הנתבע וטוען כי במהלך השנים פרע את מלוא החוב כלפי ישראל, בין היתר באמצעות קזוז דמי השכירות, וכאשר החל, בשנת 2015 או בסמוך לכך, לידרוש דמי שכירות או את פינוי הדירה, שינה ישראל את עורו והציג את התרחיש הדמיוני המתואר בכתב התביעה, לפיו, כביכול, התובעת הנה הבעלים של הדירה – תרחיש הנעדר בסיס עובדתי ומשפטי כאחד.
התובעת מפרטת את הסיבות בגינן ביקשה לרכוש דוקא דירה זו – לגירסתה היא התגוררה במשך שנים רבות בדירה אשר הייתה מצויה בקומה ראשונה ללא מעלית, ובכוונתה היה לעבור לדירה הנוספת שרכשה, הדירה ברח' אלישע.
ובהמשך פסק הדין נקבע: "אני מבקשת להדגיש כי ההכרה במקרה זה כאחד המקרים החריגים שבהם גוברת "זעקת ההגינות" על פני דרישת הכתב להתחייבות במקרקעין מוצדקת בשים לב לכך שחוברים בו שני מאפיינים  מובהקים – חוסר תום לב קצוני, שבמקרה זה עולה לכאורה כדי מירמה ממש והפרת חובת נאמנות, מחד גיסא, ובצוע מלא של חלקו של צד אחד בעיסקה (אשר איבד את הזכויות בחלקתו מבלי לקבל זכויות בחלקה השנייה), מאידך גיסא.
גם אם הייתה הסכמה לפעול לרישום חלק מהדירה על שם התובעת בהמשך הדרך, אזי הסכמה זו לא עוגנה בכתב והנה חסרת פרטים מהותיים , וממילא זה אינו הרישום שאכיפתו התבקש בתובענה זו. אין כל מקום להשמיע את "זעקת ההגינות" בתיק זה, ולכל היותר עומדת לתובעת זכות תביעה כספית כנגד מי מהמעורבים ברכישת הדירה, ראו גם דברי בפרו' עמ' 196 שו' 1-3; עמ' 198 שו' 15-19; עמ' 199 שו' 2-3.
...
המסקנה המשפטית מהמקובץ רישום הדירה על שם הנתבע נעשה כדין, בהתאם להסכמות שגובשו עם ישראל.
לאור כל האמור לעיל, מורה אני על דחיית התביעה.
התובעת תשלם לנתבע הוצאות משפט הכוללות את הוצאות התמלול וכן תשא בשכר טרחת עורך דינו בסך של 75,000 ₪, וזאת תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.

בהליך תמ"ש (תמ"ש) שהוגש בשנת 2022 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

עמדתה ביחס להליך העקרי פורטה בתגובתה לבקשה לצוו מניעה זמני שהוגשה ע"י התובעים (בקשה מס' 2).
הנתבעת אינה מכחישה כי אין לה זכויות במשק וטוענת כי אין לה שום עניין בדירה נשוא המחלוקת ומבקשת להסיר אותה מההליכים המתנהלים בעיניין זה. בקדם המשפט שהתקיים ביום 3.3.2022 ניתן כאמור פסק דין לסילוק ידה של הנתבעת מהמשק וכעת יינתן פסק דין כנגד הנתבע.
תמצית טענות הצדדים טענות התובעים התובעים טוענים כי בשנת 1998 הוגשה כנגד המנוחים תביעה לפינוי המשק לאחר שהמנוחים לא עמדו בתשלומי המשכנתא כסדרם.
עניין זה הובהר לנתבע עוד בהחלטה שניתנה מיום 29.12.2021 והגם שחלפו שלושה חודשים ממועד מתן החלטת ביהמ"ש הנתבע לא נקט בשום בהליך בבימ"ש זה. מעבר לכך שהנתבע לא הציג כל ראיה לסתור את רישום הזכויות ברמ"י, הוא אף לא המציא שום אסמכתא המעניקה לו זכות כלשהיא ביחידת הדיור המצויה במשק.
...
דיון והכרעה לאחר שעיינתי בכתב התביעה ובכתב ההגנה על צרופותיהם ולאחר ששמעתי את טענות הצדדים, בהעדר בדל ראיה לסתור זכות קניינית במשק הרשומה כיום ע"ש התובעים, אני מוצאת להיעתר לסעד המבוקש בכתב התביעה.
לאור כל האמור לעיל, בהעדר טענות הגנה ובהעדר ראיה לסתור את זכותם הקניינית של התובעים בנכס נשוא המחלוקת, אני מקבלת את התביעה גם ביחס לנתבע מס' 1.
אני מורה לנתבע בתוך 7 ימים לפנות ממשק מס' ** במושב ****את כל החפצים שהוא סבור שהם חפצים אישיים שלו ושייכים לו. פסיקת הוצאות הנתבע פנה ללשכה לסיוע משפטי לקבלת ייצוג וסורב בנימוק של "חוסר סיכוי משפטי". במכתב מנומק שנשלח לנתבע ע"י עו"ד מטעם הלשכה לסיוע משפטי הוסבר לו המצב המשפטי, לרבות הובהר כי בהעדר כל ביסוס משפטי או כל מסמך או הוכחה אחרת המקנה לו כל זכות קניינית ביחידת המגורים במשק הרי שאין לו עילת תביעה או התגוננות כנגד התובע, לרבות לא ניתן לאכוף צוואת אמו ז"ל (ר' נספח מס' 10 לכתב ההגנה).

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מקוצר (תא"ק) שהוגש בשנת 2023 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

דירה זו היא העומדת בלב המחלוקת בתביעה שבפני, והיא תכונה להלן "הדירה". כשנתיים לאחר חתונת בני הזוג, ביום 7.12.15, ניתן פסק דין בתביעת הפינוי שהגישה הפטריארכיה כנגד התובעת, לפיו קיימת לפטריארכיה עילה לפינוי התובעת שבפני מארבע החנויות בהן היא דיירת מוגנת, אולם בנוגע לחנויות אלו ניתן לה סעד מן הצדק.
בחודש ספטמבר 2019 הגישה התובעת שבפני בקשה לצוו מניעה זמני, שיאסור על הפטריארכיה לפנותה מהמבנה בו בנויות המסעדה והדירה, בטענה שמבנה זה אינו כלול במבנים לגביהם ניתן צו הפינוי (13357-09-19).
בנגוד למכירת זכות קניינית במקרקעין, הענקת רשות אינה טעונה מיסמך בכתב, או אפילו הסכמה מפורשת: "הלכה פסוקה היא שלשם יצירת, רשיון של שימוש במקרקעין אין צורך בהסכם מפורש ומספיקה היתנהגותם של בעלי המקרקעין שממנה ניתן להסיק שהסכימו בדיעבד והשלימו עם שימושו של אדם אחר ברכושם. העובדה שעבר זמן רב מאז תפס האדם את הקרקע, ושבמשך כל אותו זמן נימנע בעל הנכס מתגובה כלשהיא למרות שידע על התפיסה, יכולה להעיד על הסכמתו, וליצור רשיון מכללא (license implied) שלא היה קיים מלכתחילה..." (ע"א 32/77 טבוליצקי נ' בית-כנסת ובית-מדרש החסידים, פ''ד לא(3) 210 (1977) ואסמכתאות שם) רשיון מכללא הוכר על פי הנסיבות, ובעיקר כשהוכחה הסתמכות מצד המחזיק במקרקעין על מצגי הבעלים: "במקרים שבהם בעל הזכויות במקרקעין הציג בפני אדם מצג בנוגע לשימוש במקרקעין – אף ללא הסכם מפורש – יש מצבים שבהם ניתן להכיר בקיומו של רישיון "מכוח השתק" לשם עשיית צדק בין הצדדים.
...
יחד עם זאת, שוכנעתי שלפחות חלק מהסכום הושקע בשיפוץ הדירה.
שקלתי את מכלול הראיות בתיק בנוגע להיקף השיפוץ, לדברים אחרים אשר להם אולי שימשו כספי ההלוואות, והגעתי למסקנה על דרך האמדן, שהשקעת הנתבעת בדירה שוות ערך לשימוש שעשתה בה לאחר שבוטלה הרשות, לחשבונות של הדירה ולנזקים שהותירה אחריה.
לפיכך, אני מורה לנתבעת לפנות הדירה, וזאת עד ליום 22.6.23.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו