חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לצו מניעה זמני נגד ניהול עסק במקרקעין של אם

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

העובדות הצריכות לעניין המבקשים – בני מישפחת קחטן וחברות בהחזקתם (להלן: המבקשים) – ניהלו בעבר עסקים ענפים בתחום הנדל"ן. במסגרת עסקיהם, נקלעו המבקשים להפסדים כספיים ניכרים וצברו חובות של מאות מיליוני ש"ח, לרבות כלפי המשיב 1 – בנק הפועלים בע"מ (להלן: הבנק).
בד בבד עם הגשת התביעה, הגישו המבקשים בקשה לצוו מניעה זמני נגד המשך הליכי כנוס הנכסים (להלן: הבקשה לצוו מניעה זמני).
לעומת זאת, ביחס לנכס בבת-ים, מצא בית המשפט קמא כי מאזן הנוחות מצדיק את קבלת הבקשה על אף סכויי התביעה הנמוכים, וזאת מאחר שמדובר בנכס המשמש למגוריהם של בני משפחתם של המבקשים (אמו, אחותו ושלושת אחייניו של ארי), אשר ממושו צפוי לגרום להם נזק בלתי הפיך.
בשולי החלטתו, ציין בית המשפט קמא כי במסגרת הדיונים שנערכו בבקשה לצוו מניעה זמני העלו המבקשים טענה לפיה קיימים נכסים נוספים שנכללו בבקשה ומשמשים למגורים, ובכלל זאת נכס מקרקעין המוכר כחלקה 382/15 בגוש 6142 ברמת-גן (להלן: הנכס ברמת-גן), ונכס מקרקעין המוכר כחלקה 218/83 בגוש 6631 בשכונת רמת אביב ג' בתל-אביב (להלן: הנכס ברמת אביב).
כידוע, במסגרת שקילת בקשה למתן סעד זמני יש להבחין בין נכס מקרקעין המשמש למגורים לבין כזה המשמש למסחר או להשקעה – בעוד שלגבי נכס מהסוג הראשון תיטה הכף לטובת קבלת הבקשה נוכח ההשלכות הבלתי הפיכות הכרוכות בפנוי אדם מבית מגוריו, הרי שביחס לנכס מהסוג השני ההנחה היא כי האנטרס של מבקש הסעד הזמני בו הוא עסקי-כלכלי בלבד וניתן לפצוי כספי, ולכן ככלל אין הצדקה להענות לבקשה (ראו למשל: עניין חלפון, בפיסקה 13; רע"א 605/19 ידען נ' רשות מקרקעי ישראל, פסקה 11 (18.4.2019); רע"א 4417/18 בבלפור נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, פסקה 28 (3.12.2018)).
...
מסקנה זו מוצדקת אף היא והבנק לא ביקש כי אתערב בה. עם זאת, סבורני כי יש מקום להחיל קביעה דומה גם ביחס לנכס ברמת-גן. זאת, הואיל ובמסגרת ההליכים שהתקיימו לפניי הובהר כי מדובר בנכס בבעלות פרטית המשמש למגוריו של עזרא ומשפחתו, וממילא הבנק הסכים להימנע מביצוע פעולות למימושו עד למתן פסק דין בהליך העיקרי.
סוף דבר: דין בקשת רשות הערעור להידחות, פרט לעניין הנכס הידוע כחלקה 382/15 בגוש 6142 ברמת-גן, אשר ביחס אליו ניתן בזאת צו מניעה זמני האוסר על ביצוע הליכי כינוס עד למתן פסק דין בהליך העיקרי, וזאת בנוסף לצו המניעה הזמני שניתן על ידי בית המשפט קמא ביחס לנכס בבת-ים. הערבויות שנקבעו בהחלטת בית המשפט קמא מיום 6.5.2021 כתנאי למתן צו המניעה הזמני ביחס לנכס בבת-ים ישמשו גם להבטחת הנזקים העלולים להיגרם לבנק מצו המניעה הזמני ביחס לנכס ברמת-גן. ניתנת למבקשים ארכה של 21 יום להפקדת הערבויות האמורות, אחרת יפקעו שני צווי המניעה הזמניים הללו.
לאור האמור, ממילא נדחית הבקשה לעיכוב ביצוע שנלוותה לבקשת רשות הערעור.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

זוהי בקשה למתן צו מניעה זמני כנגד המשיב מס' 1 (להלן: "המשיב") האוסר עליו להכנס ו/או להחזיק ו/או להשתמש ו/או לבצע כל פעולות בניה ו/או להמשיך בעבודות בניה ו/או לבצע כל שינוי במקרקעין של המבקש, בחלקה הידועה כחלקה 59, גוש 18772, מאדמות כפר יאסיף (להלן: "המקרקעין").
מנגד, טען המשיב בתגובתו, כי הוא מנהל עסק בסמוך למקרקעין נשוא הבקשה והוא היתעניין ברכישת או שכירות המקרקעין ולצורך כך פנה ביום 09/11/2019 לעו"ד מאהר אנטון שחאדה (שהוא מיופה כוחו של המבקש) יחד עם עו"ד איהאב ניקולא.
...
לפיכך, אני מורה כדלקמן: ניתן בזאת צו מניעה זמני האוסר על המשיב לבצע כל עבודות בניה ו/או שימוש ו/או פעולה אחרת במקרקעין נשוא הבקשה, וזאת עד למתן החלטה אחרת.
אני מחייב את המשיב בהוצאות משפט בגין בקשה זו לטובת המבקש בסכום של 2,500 ₪ אשר ישולמו תוך 30 ימים מיום ההכרעה בהליך העיקרי.
המזכירות תמציא החלטתי זו לב"כ הצדדים ותקבע תזכורת מעקב.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

המשיבים הפורמאליים - הבקשה והתביעה בתיק העקרי הוגשו בשיהוי משמעותי של 14 ימים; בין המשיבים למשיבים הפורמאליים נכרת כבר ביום 5.10.21 הסכם מכר ראשון בסכום תמורה של 5.4 מיליון ש"ח; ואולם, לאחר חתימת ההסכם, ומשהתגלו לאחר החתימה ע"י שמאי מטעם הבנק חריגות בניה משמעותיות שלא היו ידועות למשיבים הפורמאליים בעת ההיתקשרות, התעוררו בין הצדדים מחלוקות ועיכובים, אשר עקרם דרישת המשיבים הפורמאליים כי המשיבים הם שיישאו בעלויות הסדרתן של אותן חריגות בניה וסרוב המשיבים לדרישה זו; משכך, רק ביום 15.12.21 חתמו המשיבים והמשיבים הפורמאליים על תוספת להסכם הכוללת את פירוט כל החריגות שהתגלו ומותירה את סכום התמורה הנ"ל על כנו; היתקשרות זו בין המשיבים למשיבים הפורמאליים דווחה לרשויות המס, נרשמו על יסודה הערות אזהרה לטובת המשיבים הפורמאליים והבנק המלווה בלישכת רישום המקרקעין, נרשם מישכון ושולם תשלום משמעותי ע"ח התמורה; במצב דברים זה, ההיתקשרות בין המשיבים למשיבים הפורמאליים הנה בבחינת מעשה עשוי ואין להתנות או להגביל את המשך קיומה; לעומת זאת, בין המבקשים למשיבים לא נכרת בשום שלב הסכם למכר הנכס; מדובר בתביעה ובקשה לסעד זמני המונעים מטעמי נקמנות ואגו גרידא; לכן, אין מדובר בצורך להכריע בין שתי עיסקאות נוגדות באשר רק ההיתקשרות בין המשיבים למשיבים הפורמאליים הנה עסקה תקפה ומחייבת; אין באי חקירת עדי המבקשים, אשר בנסיבות המקרה הייתה מיותרת, כדי לשנות את עובדת היעדרו של הסכם מכר מחייב וקודם בזמן עם המבקשים; במצב דברים זה אף אין כל רלבאנטיות, וודאי לצורך הבקשה דנן, לטענות בדבר היתנהלות חסרת תום לב של המשיבים; ככל שמיוחס למשיבים הפורמאליים עצמם חוסר תום לב בהתנהלותם, טענות אלו לא בוססו ומוכחשות לגופן; מקומן הנכון של טענות המבקשים כנגד המשיבים הנו בבירור תביעה לסעד כספי; ואכן, קיומו של רכיב תביעה כספי בתיק העקרי לפצוי המבקשים על נזקיהם הנטענים, כשלעצמו, מלמד על קיומו של סעד רלבאנטי חלופי, השומט את הקרקע מתחת לבקשה הנוכחית; יש להדגיש כי רכיב תביעה כספי זה חסר שחר בכל הנוגע למשיבים הפורמאליים; הואיל ובין המשיבים למשיבים הפורמאליים קיים הסכם מחייב, הרי שלמעשה אף אין עסקינן בבקשה לצוו מניעה זמני אלא בבקשה לצוו עשה זמני, אשר מטרתו סיכול ובטול ההסכם שנחתם; צו עשה מסוג זה יינתן במקרים חריגים בלבד, אשר המקרה דנן אינו נימנה עליהם; הסעד הזמני החלופי של עתירה לסעד זמני של הפקדה כספית בסכום רכיב התביעה הכספי לא נכלל בבקשה המקורית אלא בסיכומי המבקשים בלבד ומשכך מהוה הרחבת חזית אסורה ואין להדרש אליו; על פי הדין, עסקה במקרקעין טעונה הסכם בכתב לצורך הכרה בתוקפה ונסיבות המקרה דנן אינן באות בגדר אותם מקרים חריגים שנקבעו בפסיקה בהם ניתן להתגבר על דרישה זו באמצעות ראיות חיצוניות לתוקפה של ההיתקשרות; כל טיוטאות ההסכם בין המבקשים למשיבים שצורפו לבקשה כוללות הסתייגות ברורה לפיה ללא הסכם חתום בין הצדדים אין למי מהם כל זכות כלפי רעהו, לרבות זכות הנובעת מהליכי המו"מ עצמם; משכך, מושתקים המבקשים מכל טענה לקיומה של עסקה תקפה עימם למרות היעדרו של הסכם בכתב; אף תוכנה של הטיוטה האחרונה בין המבקשים למשיבים, הכוללת הערות ותיקונים רבים, מלמד על העידר גמירות דעת בין הצדדים ובודאי על כך שאין מדובר בנוסח סופי מוסכם ומחייב; במסגרת תיכתובת בין ב"כ המבקשים לב"כ המשיבים מיום 12.12.21 ב"כ המבקשים לא טען כי השתכלל חוזה מחייב אלא הלין כנגד הפסקת המו"מ בשלב מיתקדם, משכך גרסת המבקשים הנה גרסה מלאכותית וכבושה; לא הייתה כל כוונת הסתרה של הסכם המכר מצד המשיבים הפורמאליים, אך הם הסתפקו בשלב ראשוני זה של ההליך בהצגת ראיות לעצם קיומה של ההיתקשרות עימם ונמנעו מליתן יד ל"מסע דייג" מצד המבקשים, אשר התרשמו כי הנם מעוניינים בליקוט נתונים לצורך ניהול הליכים כנגד המשיבים או גורמים אחרים כלשהם; מאזן הנוחות נוטה אף הוא במובהק לטובת המשיבים הפורמאליים, באשר הסתמכו על קיומה של העסקה עימם, בראש וראשונה בתשלום 400,000 ₪ על חשבון התמורה.
בגדרם של חריגים אלו, קיימים בפסיקה מקרים בהם הוכח תוקפה של ההיתקשרות הנדונה בראיות ברורות והצדדים אף התנהלו בפועל על יסוד אותה היתקשרות וביצעו אותה, כגון בדרך של מסירת החזקה בנכס לרוכש, תשלום התמורה בהתאם להסכמות הצדדים, חלוף תקופה ממושכת בה התאפשר לרוכש לנהוג בנכס המקרקעין מנהג בעלים, לרבות בניה במקרקעין או השכרתם, או קיומו של מעשה עשוי אחר בנוגע לאותה היתקשרות המצדיק שלא להתיר לצד לעסקה להיתנער ממנה לאחר שכבר הוכרה וקוימה בפועל, כולה או חלק משמעותי ממנה, ע"י הצדדים.
...
כמבואר להלן אני סבורה, כי בנסיבות המקרה דנן, לפחות לעת הזו ועל יסוד הנתונים אשר הוצגו לבית המשפט בשלב ראשוני זה ובמסגרת הבקשה לסעד הזמני, התשובה לשאלה זו הינה בשלילה.
לסיכום - הבקשה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בד בבד עם הגשת התביעה הגישו התובעות בקשה למתן צו מניעה זמני כנגד הנתבעת וכנגד צלילי ירדן אחזקות בנדל"ן בע"מ אשר רכשה מן הנתבעת את יתרת המקרקעין (להלן: "הנתבעת הפורמלית").
טענות אלה נדחו כולן על ידי בית משפט העליון, בקבעו כדלקמן: "10. ענייננו עתה הוא בפירוש הסכם, ומחובתנו לנסות ולרדת לסוף דעתם של בעלי ההסכם כאנשי עסק סבירים המבקשים להשיג מטרה מסחרית משותפת. והינה, בעלי ההסכם ביקשו להסדיר את יחסיהם המסחריים בעתיד, ולעניין זה קבעו נורמות היתנהגות וחיובים, שידריכו אותם ביחסיהם ההדדיים. על רקע זה יש לפרש את תניית הפטור, בעיקרה, כצופה פני עתיד - כקביעתו של בית-משפט קמא - והשכל הישר מחייב, לכאורה, כי הצדדים כיוונו דעתם לסיבות, לגורמים ולמניעות שייוולדו בעתיד ואשר אין יודעים עליהם בעת כריתת ההסכם; ממילא אין אותן "סיבות" שבהסכם כוללות (למיצער) סיבות הידועות היטב בעת כריתת ההסכם או מניעה המתקיימת לידיעת הצדדים באותה עת. אכן, לא נכפור בקביעה, כי הוצאת היתר הבנייה היא, כעקרון, גורם שלקבלן אין שליטה עליו - הדברים אמורים, כמובן, בהליכי הועדה המקומית פנימה ולא בחלקו של הקבלן בהליך הוצאת הרישיון - וכי כיצד ניתן לכפור בדבר? ואולם לדעתנו אין אותו גורם מכוסה "מעיקרא דחוזה" בתניית הפטור, שלא אליו כיוונו הצדדים דעתם בעת שכרתו את ההסכם ביניהם ובעת שקבעו את תניית הפטור.
בעיניין זה נטען כי בשנת 2009 ביקשה ממדע להתקין על גג המבנה מערכת סולרית פוטו-וולאטית לייצור חשמל, ולצורך כך היא ניהלה מגעים עם חברת סולארפיוצ'ר בע"מ, אולם בסופו של דבר התבשרה כי מכיוון שהזכויות במקרקעין עדין אינן רשומות על שמה, לא ניתן להיתקשר בהסכם להתקנת מערכת שכזו.
להורות כי ככל שלצורך רישום המקרקעין של ממדע כיחידה נפרדת בלישכת רישום מקרקעין יידרש רישום בית משותף, תהא מחויבת הנתבעת בתוך פרק הזמן הנ"ל, לרשום את המבנים הקיימים על המקרקעין, כבית משותף, בלישכת רישום המקרקעין כולל רישום צו בתים משותפים ורישום נפרד של המקרקעין על שם ממדע כיחידה בבית משותף תוך הצמדה מתאימה של מלוא השטח הנמכר.
...
לפיכך, הנני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעות את הפיצוי המוסכם בסך של 50,000$ בערכם השקלי נכון למועד התשלום ובלבד שהסכום שישולם לא יפחת מסכום הפיצוי נכון למועד פסק הדין.
בנוסף, תשלם הנתבעת לתובעות, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך כולל של 50,000 ₪.
עם זאת, לא מצאתי כאמור לעיל להיעתר בשלב זה לבקשת התובעות לקצוב לנתבעת זמן להשלמת הליכי הפרצלציה, רישום הזכויות על שם ממדע בלשכת רישום מקרקעין ורישום הבית כבית משותף, משביצוע האמור כפוף לשיתוף פעולה עם גופים חיצוניים להסכם.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התשלום אותו מכנה התובע שכ"ט ב' הוא תשלום למארגן קבוצת הרכישה, ואינו לו קשר לשירותים ולכספים שנכללו בהסכם עם התובע; דמי הניהול לא שולמו למי מהנתבעים, אלא למארגן הקבוצה "רוזנבלט ניהול" ודרישת התובעת קבלת כספים מדמי הניהול שעה שהתובע לא עסק בניהול הקבוצה - מהוה נסיון לעשיית עושר; התובע ידע בזמן אמת על תשלום דמי הניהול ממסמכי הליווי ומהליך צו המניעה הזמני בו ייצג את החברה הקבלנית; ולגבי התשלום הנוסף מדובר בשכר טירחה בגין רישום הבית המשותף שתחילה הוסכם שישולם לעו"ד סגל, אלא שבעקבות סיכסוך בינו לבין התובע - הנתבעת היא זו שרשמה את הבית המשתף במקום עו"ד סגל והיא זו הזכאית היחידה לתשלום.
התובע, בעלים של יחידות ומי שהיה גם עורך הדין של הפרויקט ושל החברה הקבלנית, ייצג את החברה הקבלנית שהינה חברה משפחתית שלו בבקשה למתן צו מניעה זמני כנגד חילוט ערבות ביצוע שהוגשה ביום 27.9.2015 במסגרת ת"א 44195-09-15 בבית המשפט המחוזי.
אותם כספים המכונים בכתב התביעה "שכ"ט ב". בתשובה לבקשה לסעד הזמני שהוגשה ביום 1.11.2015 נזכרו הכספים (ראו; סעיפים 2.44-2.48) ואליה צורפו פרוטוקול ישיבת בעלי הקרקע מתאריך 15.10.2013 בה אושרה העסקת הנתבע כמנהל הקבוצה ונקבע שכרו, וכן הסכם תשלום דמי ניהול הקבוצה מיום 22.10.2013 בו הוסכם השכר שייגבה בגין ומועד תשלומו בקבלת טופס 4 (הבקשה לסעד הזמני, התשובה על צרופותיה וטופס 4, צורפו לבקשה לסילוק התביעה על הסף).
...
תמצית הטענות הנתבעים טוענים בבקשה הנתמכת בתצהיר הנתבע שיש לדחות את התביעה בגין התשלום המכונה בכתב "שכר טרחה ב" - שהינו תשלום בגין דמי ניהול קבוצת הרכישה שהתאגדה לשם בניית הבניין ברחוב החרצית 12 חולון, ואינו חלק מהשירותים אליהם מתייחס ההסכם מיום 18.5.2010 בין התובע לבין הנתבע - מחמת התיישנות, בהינתן שהתביעה בגין רכיב זה התיישנה עוד קודם ליום 2.5.2022 ולכל המאוחר ביום 31.10.2022.
דיון בחנתי את כתב התביעה על נספחיו ואת טענות הצדדים בבקשה, התשובה והתגובה לתשובה והגעתי לכלל דעה לדחות את התביעה הרכיב המכונה בכתב התביעה "שכ"ט ב" בסך 402,829 ₪ ואת תשלום הריבית בגינו על הסף, מחמת התיישנות וכפועל יוצא את הסעד המבוקש בסעיף 42(ב) לכתב התביעה.
מכל האמור, התביעה בגין הכספים המכונים "שכ"ט ב'" בכתב התביעה והסעד הנתבע בסעיף 42(ב) נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו