לבקשה צורף מכתבה של האדריכלית ליזי פנינה אשר מגוללת את שרשרת הפעולות שנעשו בידי המשיבה כדי לקבל היתרים כדין למבנים הזמניים שנמצאים בשימוש המשיבה אל מול אפס המעשה מצד הרשויות המוסמכות בעיניין.
נטען, כי בהתאם לתיקון 101 לחוק, הרי שמבנה אירעי כגון מכולה אשר מצוי בגבולות המיגרש שהנו זמני ושאינו משמש למגורים והצבתו אינו עולה על 120 ימים בשנה אינו טעון היתר.
בסוף הבקשה לביטול צו ההפסקה השפוטי טענה המשיבה, כי גם אם חלילה יתברר שהשימוש נשוא הבקשה אינו חוקי, יש להמשיך את הטיפול לאחר קיום ההילולה תוך מתן אפשרות למשיבה לפעול במיתחם עד להסדרת הרשוי שהחלה בו.
בהחלטתי מיום 16.5.2022 קבעתי דיון במעמד הצדדים ביום למחרת.
ביום 17.5.2022 היתקיים דיון בפניי, ולאחר דיון בלתי פורמאלי הגיעו ב"כ הצדדים להסכמה לפיה יותר השמוש במבנים נשוא הבקשה לצורך משיכת תשתיות בלבד, והפעילות של המשיבה תועתק לשטח שבין המבנים היבילים, והובהר כי מיד לאחר סיום ארוע ההילולה הקרוב ועד לא יאוחר מיום 23.5.2022 שעה 20:00 יופסק כל שימוש ללא היתר במבנים.
על תכליתו של סעיף 212 לחוק לפני התיקון, עמד בית המשפט בע"פ (י-ם) 4588/09 מוחמד חאפז אלדבעאת נגד מדינת ישראל (19.08.2009) (להלן: "ע"פ אלדבעאת"):
"ייחודו של סעיף 212 לחוק הִנו באפשרות ליתן את הצוים אף שלא במסגרת גזר-דין, זאת באחת הנסיבות המנויות בסעיפי המשנה שבסעיף 212. מטרתו של צו הריסה ללא הרשעה לפי סעיף 212 לחוק, דומה לתכלית שביסוד הצוים לפי סעיף 205 לחוק, קרי – סילוק המפגע התיכנוני, התאמת הבנייה לתכנית המתאר ומניעת הפקת הנאה מבנייה שבוצעה תוך הפרת החוק."
בפסיקה נקבע כי קיימת חשיבות מרובה ואנטרס צבורי מובהק באכיפת דיני התיכנון והבניה וכי דרך כלל האנטרס הצבורי גובר על זה הפרטי, וגם כאשר קיים שהוי במתן הצוו אין להיתחשב בכך (עפ"א (חיפה ) 192/08 הוועדה המקומית לתיכנון ובניה נגד עירית שפרעם (5.10.2008) והאזכורים שם).
"
בע"פ 3490/97 אליהו יצחק נגד הוועדה המקומית לתיכנון ובניה כפר-סבא (03.02.1998), הפנה בית המשפט למספר שיקולים צבוריים, שאינם מהוים רשימה ממצה, אותם ניתן לשקול במסגרת בקשה למתן צו הריסה ללא הליך שפוטי, וברע"פ 124/01 זאב ניקר נגד מדינת ישראל (21.02.2022), מנה בית המשפט דוגמאות ספציפיות בהן יינתן צו הריסה ללא הליך פלילי בשל פגיעה באנטרס צבורי:
"לעתים השיקולים התומכים במתן צו הריסה עולים בעליל מנסיבות המקרה, והנטל המוטל על המדינה הוא נטל קל מאוד. כך, למשל, בע"פ (ב"ש) 271/75 טייב נ' מדינת ישראל [2] ניתן צו הריסה מכוח סעיף 212 לחוק לגבי דוכן שניבנה ללא היתר שעמד על מדרכה שיועדה לשמש מעבר להולכי רגל, ובע"פ (ת"א) 518/68 יחזקאל נ' הועדה המקומית לתיכנון ולבנייה מחוז תל-אביב [3] הוצא צו הריסה למבנה שהוקם שלא כדין שעמד בנגוד מוחלט לתכנית הבינוי במקום, כשהמבנה עיכב הקמתו של אולם היתעמלות בבית ספר סמוך. לגבי מבנה זה צוין שם כי אין שמץ סיכוי שאי פעם יינתן היתר. ניתן להעלות על הדעת דוגמאות נוספות שבהן הנטל המוטל על המדינה להראות לכאורה הצדקה להריסה הוא קל עד למאוד, ואולם, בעניינינו המדינה לא הראתה אלא שמדובר בבנייה ישנה בלתי חוקית."
על רקע האמור, ולאחר ששקלתי בדבר, מצאתי כי קיים עניין צבורי מיוחד המצדיק את הריסת המבנים.
...
הדברים האמורים מקבלים משנה תוקף על רקע קביעות ביהמ"ש העליון הנוגעות למבנים אחרים שהוקמו ללא היתר במתחם קבר הרשב"י, שם נקבע כי קיים אינטרס מובהק בשמירה על הסדר הציבורי במתחם הקבר, בין היתר לצורך היערכות להילולה הקרובה, כך נקבע ברע"פ 2118/22 הכנסת אורחים נגד מדינת ישראל (28.03.2022):
"המבקשת חוזרת ומדגישה בטיעוניה את האופי הציבורי המיוחד של מתחם הקבר והרגישות שבו. על כך אין חולק. אולם אני סבור כי בקשתה מנוגדת – באופן מובהק – לאינטרס הציבורי. משקבעו הערכאות קמא כי המבנים מקימים "סיכון בטיחותי ממשי", ובכך איני רואה להתערב, ודאי שלא במסגרת "גלגול שלישי"; ומשהובהר כי פעילות האכיפה נעשית כחלק מלקחי האסון הנורא שארע, בו קיפחו את חייהם 45 בני אדם; ונוכח האינטרס המובהק בשמירה על הסדר הציבורי במקום, בין היתר לצורך היערכות להילולה העתידה להתקיים בל"ג בעומר הקרוב – קיים בהחלט "עניין ציבורי מיוחד" במתן הצווים שהתבקשו.
בחוות הדעת ההנדסית שצורפה והמתייחסת לחוזק קונסטרוקציית הגג צוין כי קיימים ליקויים בריתוכי קונסטרוקציית הגג כך שנדרש לנקות חלודה, להוסיף אלכסונים בין עמודים לקורות וכי נמצא כי יש לתלות שלט המציין כי אין לאפשר עלייה למעלה משלושה אנשים במדרגות ולתקן חלק מפח מנותק ואלמנטים רופפים אחרים, ולהוסיף זוויות מתחת לפח, כך שבהתאם לאותם מסמכים מדובר במבנים לא בטיחותיים, והשימוש בהם עלול להיות מסוכן.
בנסיבות שתוארו לעיל, ומשדובר בבנייה בלתי חוקית, שנבנתה ללא היתר וללא פיקוח כדין, קיים חשש אינהרנטי ליציבותם ובטיחותם של המבנים שאמורים לשמש גוף חירום והצלה, אני נעתרת לבקשה, ומורה על מתן צו הריסה נגד המבנים נשוא הליך זה.
המזכירות תעביר לצדדים.