בקשה לצו מניעה זמני נגד ביטול הסכמים והברחת נכסים

ביום 25.10.2017 הוגשה המרצת פתיחה מתוקנת, יחד עם בקשה לצוו מניעה זמני, גם כנגד מר מאיר פרץ – המשיב 3.

בנוגע לניסיון המכירה למר חי ביטון, טוען המבקש כי מר ביטון נזעק לעזרת המשיב על מנת לדמות מצב בו הדירה נמכרה זה מכבר, ועל מנת ליצור קושי בהשבת המצב לקדמותו, והכל כדי להבריח את הדירה.

בנוגע למצבו הנפשי הנטען של המבקש, טוען המשיב כי בזמן החתימה על ההסכם היה המבקש שפוי, ועל כך אפשר ללמוד מעדותו בדיון כי רצה לקנות משאית ולפתוח עסק מכספי המכירה; מכך שעל פי המסמכים הרפואיים המבקש לא היה מוכר למחלקה הפסיכיאטרית; ומכך שלא המציא תעודה רפואית על פי תקנות סד"א. בנוגע לערך הדירה, טוען המשיב כי חוות הדעת מטעמו שהוצאה בזמן אמת, העמידה את שווי הנכס על סך של 680,000 ₪.

מכל מקום, התקשרותו בהסכם רכישת הדירה כאשר הוא יודע על הקושי המשפטי שוללת ממנו עדיפות בזכויות הקניין בדירה שעשויות לעמוד לרוכש בתום לב. ביטול ההסכם והשבה סעיף 18 לחוק החוזים מקנה למבקש את הזכות לבטל את החוזה שנכרת בנסיבות של עושק.

...

כשנשאל מה יקרה אם בסופו של דבר בית המשפט יבטל את ההסכם והוא לא יוכל לרכוש את הדירה, השיב כי הוא יכבד את החלטת בית המשפט, וידרוש את חלקו בהפרת החוזה (עמ' 20 שורות 6-11).

מגרסאותיו הסותרות של המשיב 3 ומהפסיביות בה נקט במהלך ההליך המשפטי עולה כי הוא אדיש לשאלה האם הדירה תיוותר בידיו בסופו של דבר.

סוף דבר – מוצהר בזאת כי הסכם המכר מיום 15.11.2016 שנחתם בין המבקש למשיב 1 – מבוטל.

לבסוף וכידוע, במועד הדיון המתקיים במעמד שני הצדדים רק לאחר הגשת בקשה לביטול העיקול (על-פי תקנה 367 בתקנות סדר הדין האזרחי), הבקשה להטלת העיקול הזמני נדונה מחדש, כאילו לא ניתן צו עיקול זמני ובעוד שכאמור, על המבקש להוכיח כי היתקיימו כל התנאים המצדיקים מתן צו עיקול זמני (רע"א 8420/96 מרגליות נ' משכן בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ, פ"ד נא(3) 789 (1997), כבוד השופט ש' לוין, פסקה 12‏‏; גורן סד"א, עמ' 776-773).

כל טענותיה של המשיבה בכל הנוגע להסכם ולתוספת, לנסיבות כריתתם, לתוכנם ולפרשנות שיש לתת להוראותיהם, לשאלה אם כטענתה, ההסכם לכאורה סוכל, אם קוים בתום לב או בחוסר תום לב וכל כיוצא באלה שאלות, הרי שמקומן להתברר במסגרת תובענת המבקשים נגד המשיבה, אשר הוסכם כי תתברר במסגרת הליך בוררות.

כידוע, תכלית צו עיקול זמני היא הבטחת אפשרות ביצוע פסק הדין, אם יינתן לטובת מבקש העיקול ובעיקר מניעת הברחת נכסי הנתבע.

לנוכח הסכמי הלוואות אלו, השעבודים הנטענים ואופן מבנה אשכול החברות של קבוצת מנוס, טענה המשיבה, כי הותרת העיקולים הזמניים על כנם תוביל לפגיעה קשה בה ובקבוצת מנוס, ואף יובילו לקריסתה הכלכלית, אשר אף לא תאפשר למבקשים להנות מפירות תביעתם, אפילו יזכו בה. לא ראיתי לנכון להדרש לכל הטענות בהקשר זה משני טעמים עקריים: ראשית, כפי שכבר נאמר וכפי שאף טענו זאת המבקשים, הוצע למשיבה להעמיד חלופה לנכסים שעוקלו, שיצמצם את נזקיה הנטענים.

...

בסופו של דבר, לאחר משא ומתן, נחתם בשנת 2013 הסכם בין רוב דיירי בניין ליפשיץ לבין המשיבה (נספח 5 לבקשה למתן צו עיקול (להלן – ההסכם)).

כך בין השאר, העלתה טענות שלפיהן בסופו של דבר, לכאורה, לא היה צורך בהסכמת דיירי ליפשיץ כדי לבנות את החניות במגרש המשותף.

בסופו של דבר צו העיקול הזמני ניתן ביום 4.11.2020.

סיכום מכל הטעמים שהובאו לעיל, משנקבע כי התקיימו כל התנאים המצדיקים מתן צו עיקול זמני בנסיבות הנדונות, הבקשה לביטול צו העיקול הזמני נדחית.

טרם הגשת בקשה זו, הגיש כונס הנכסים בקשה ליתן צו מניעה זמני ו/או צו איסור דיספוזיציה האוסר על המשיבים להוציא מכונות, ציוד ומלאי ממפעל החברה ולהורות למשיבים לאפשר לכונס הנכסים להכנס למפעל בכדי לבצע רישום של המכונות, הציוד והמלאי המצויים בשטח המפעל (בקשה 7).

דיון והכרעה כאמור, לפני שלוש בקשות: בקשה 9, שהנה הבקשה העיקרית בה מבוקש להורות כי כל המכונות, הציוד והמלאי המצויים במפעל החברה, מוקנים לכונס הנכסים, כי אין למשיבים זכות להחזיק או להשתמש במכונות בציוד ובמלאי הנ"ל וכי עליהם לפנות את מיפעל החברה ולמסור את החזקה בו לכונס הנכסים; בקשות המשיבים לביטול ו/או לתיקון הצוים הזמניים שניתנו במסגרת בקשה 7; בקשה 14, שהנה בקשה לפי פקודת ביזיון בית משפט.

עסקינן בהסכם מכר שנחתם כחודש לפני שהוגשה בקשת הכנוס כנגד החברה וכ-10 ימים לפני שהוגשה בקשה לצוו פתיחת הליכים כנגד רב מגן, שפעילותן שלובה זו בזו.

בנוסף, קיים חשש לא מבוטל, להברחת הנכסים על ידי המשיבים, במיוחד לאור ההפרות החוזרות והנישנות של הצוים, דבר שיעמיד את הנושים המובטחים בפני שוקת שבורה.

...

לאור זאת, איני נעתרת לבקשת המשיבים לביטול ו/או תיקון הצווים באופן המבוקש.

לפיכך, אני מורה כי בתקופת הביניים עד להכרעה בבקשה 9, יחולו ההוראות הבאות: המשך פעילות המשיבה ושימוש בנכסי החברה, יותנה בכך שימונה על ידי כונס הנכסים מפקח, שיהיה נוכח במפעל החברה באופן רציף ויומיומי ויפקח על פעילות המשיבה.

המשיבים ישלמו לקופת הכינוס מידי חודש בחודשו, החל מיום 15.10.21 ובכל 15 לחודש, סך של 20,000 ₪ בתוספת מע"מ, כנגד קבלת חשבונית מס כדין, בגין דמי שימוש בנכסי החברה המשועבדים.

ביום 24.10.2022 הודיעה לוי הנדסה כי נוכח צו המניעה הזמני שניתן, היא ביטלה את ההסכם עם אחים עזרא, וביקשה להמחק מן ההליך.

לא בכדי ציין הנאמן בשולי הבקשה כי "בקשה זו נכתבה בחפזון רב, מיד כשנודע לנאמן על הניסיון להברחת הנכסים המפורט לעיל, במגמה לקבל סעדים זמניים בהקדם האפשרי. אין בבקשה זו כדי למצות את הזכויות והטענות הקמות ונצמחות מן הארוע החמור המתואר כאן." התמונה העובדתית, כמוה כחזית המריבה, הלכה והתבהרה דוקא במסגרת תצהירי התשובה לבקשה, עת הוגשו תצהיריהם של רענן אלוני, של בן חיים ושל יוסי עזרא.

ראו ע"א 3649/07 קשת טעמים בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ בפיסקה 14 (נבו 04.03.2010)‏‏, שם נפסק כי: "כאשר שיעבוד קבוע מגביל את הממשכן ביחס לעריכת עיסקאות בנכס, וההגבלה נרשמה כדין, הדיספוזיציה המנוגדת להגבלה ניתנת לתקיפה. מטרת ההגבלה היא לשלול את עצם הכוח לעריכת עסקה ללא הסכמת הנושה והיא יוצרת ידיעה קונסטרוקטיבית אצל הזכאי המאוחר, המונעת את ביצוע העסקה הנוגדת – ראו מיגל דויטש קניין (התשנ"ט), כרך ב סעיף 10.95 (להלן: דויטש). ככלל, הגבלה שנרשמה בפנקס המתאים נותנת עדיפות לבעל השיעבוד על פני צד שלישי שרכש זכויות בנכסי החברה בנגוד להגבלה. כך נקבע לגבי שיעבוד צף שנחשב כבטוחה נחותה בעוצמתה לעומת שעבודים אחרים – ... - ועל דרך של קל וחומר בשיעבוד קבוע, כמו במקרה דנן." עוד ראו ע"א 10907/03 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' מדינת ישראל - משרד הבריאות בפיסקה 13 (נבו 22.06.2005), בו נקבע כי:‏‏ "איגרת החוב וכן התניה המגבילה נרשמו כדין אצל רשם החברות. די בכך על מנת לקבוע כי זכותה של יונית 2000 בנכסים שהעבירה אליה יונית, כפופה לשיעבוד הצף הרשום לטובת הבנק מכוח איגרת החוב. ... בין כך ובין כך, העברת כלל הנכסים והזכויות של יונית אל יונית 2000 מהוה, כאמור, פעולה בנגוד לתניה המגבילה שבאיגרת החוב. תניה זו נרשמה כדין, ומשכך ניתן לקבוע, ללא צורך בגיבוש השיעבוד, כי זכותו של הבנק בנכסיה של יונית גוברת על זכותה של יונית 2000 בנכסים אלה, ולו מכוח הוראת סעיף 169(ב)." די באמור לעיל על מנת לקבל את בקשתו של הנאמן ולקבוע כי ההסכמים שבמחלוקת בטלים ומבוטלים.

אכן, אחים עזרא אוחזת בשני פסקי בוררות, בפסק דין שאישר אותם וכן בהחלטה שיפוטית של בית המשפט המחוזי בירושלים, שדחתה את בקשת גמול יהוד למתן צו מניעה זמני נגד בן חיים, החלטה שאף אושרה על ידי בית המשפט העליון.

...

טענה זו דינה להידחות.

" סיכומו של דבר, הסכמי אוגוסט 2021 וכן הסכם מרץ 2022 נגועים באי חוקיות המצדיקה את בטלותם.

מכל הטעמים אשר פורטו לעיל, דין הבקשה להתקבל.

לפניי בקשה למתן צוי מניעה זמניים שהגישו המבקשים כנגד המשיבים במסגרת תביעתם העיקרית שעניינה אכיפת הסכמים, פסיקת פיצויים מוסכמים ונזיקיים בסך 1,052,070 ₪.

סעיף 6 קובע כי מבלי לגרוע מכל שאר זכויות הצד הנפגע לפי הוראות ההסכם והדין, לרבות הזכות לביטול הנספח כך שזכויות הצד הנפגע יעמדו בתוקף כפי שהיו אילמלא נחתם ההסכם בנכוי תשלומים ששולמו מכוחו.

ח'יר והנתבעים מוסיפים כי הוא בר פירעון ובעל נכסים בשווי מיליוני שקלים ולכן לא מיתקיים יסוד ההכבדה הנידרש לשם מתן הסעד הזמני ומכל מקום לא צורפו ראיות לענין זה. ח'יר והנתבעים טוענים עוד כי בעיניין הסכם מעלות יש בו תניית בוררות ועל כן אין סמכות לבית המשפט להדרש לסכסוך בעיניין אותו הסכם.

גם בכל הנוגע להפרת הסכם הפשרה העיד לסרי ודבריו מקובלים עלי במלואם כך: "ש. אם אומר לך שלא לוקחים את כל הכסף ובורחים. אם יראו לך שבחוזיי המכר עם אותם צדדי ג' שאתה מנסה למנוע את הברחת הדירות, מקבלים את רוב התמורה רק לאחר קבלת טופס 4?

...

עמדתו ועדותו של לסרי מקובלת עלי, ניכר כי אדם שאמר את האמת.

אך סעיף 7 להסכם שצוטט לעיל קובע כי נספח זה "בכפוף לקיום הוראותיו, ממצה טענות וזכויות הצדדים להפרה של הסכם מעלות ו/או הסכם כפר ורדים...." מקום שאני קובע באופן ברור וחד משמעי כי חלק מהוראות ההסכם הופרו כך גם ברור שטענת ההגנה של ח'יר כי ההסכם ממצה טענות קודמות מכוח הסכמי מעלות וכפר ורדים – טענה זו קורסת ונפתח הפתח להכיר בנזקים ובסעדים הכספיים שהתובעים עתרו להם ועל מנת להבטיחם יש צורך במתן הצו המבוקש.

לאור כל האמור ומשנתמלאו התנאים בתקנות סדר הדין האזרחי התשע"ט – 2018 אני נעתר לבקשה ומאריך בזה את צו המניעה שניתן בדיון, עד למתן פסק דין סופי בתביעה העיקרית ומחייב המשיבים לשלם למבקשים הוצאות הבקשה בסך 10,000 ₪.