מכתב האישום עולה, בין היתר, כי בשנת 2005, עת הגישה המבקשת את הבקשה לרישום כנותן שירותי אשראי, הסתירו בעלי השליטה במערערת את עברו הפלילי ואת היותו פושט רגל של אחד מהם (מר יגאל דוגה) בשל החשש שהדבר יסכל את קבלת תעודת הרישום ועל בסיס מצג כוזב זה קיבלה המבקשת את תעודת הרישום.
טענות המבקשת בתמצית
לטענת המבקשת, נוכח פעילותה רבת השנים בעסקי מתן האשראי, מצויים בידיה המחאות וכספים שמקורם בעיסקאות מתן אשראי אשר ניתן בטרם שלילת רישיונה; המחאות וכספים המתקבלים במסגרת פעילות גביה של חובות מלקוחות שלא עמדו בפרעון ההלוואות שנטלו מהמבקשת; וכספים הנגבים על ידי עורכי דין המייצגים את המבקשת במסגרת תיקי הוצאה לפועל והליכים משפטיים אחרים נגד חייבים שלא עמדו בפרעון ההלוואות שניטלו מהמבקשת.
מתן צו מניעה זמני כמוהו ככפיה על הבנק ליתן שירות למבקשת, כאשר הוא חושש שהחשבון הוא חשבון בסיכון גבוה וכאשר אין למבקשת רישיון לעסוק בתחום מתן האשראי, מה גם שהמבקשת מנהלת חשבונות בארבעה בנקים נוספים, כך שאין כל מניעה שהיא תעביר את פעילותה לבנקים האחרים והיא בעצמה ציינה בפני הבנק שהיא כבר העבירה את עיקר פעילותה לבנקים אחרים.
לענייננו יפה ההנמקה שניתנה על ידי בית המשפט העליון (כב' השופט מ' מזוז) בהחלטתו לדחות את הבקשה לסעד זמני, אשר יעכב את שלילת רישיונה של המבקשת לעסוק בתחום השירותים הפינאנסיים:
"באשר לסכויי העירעור – על פני הדברים ומבלי לקבוע מסמרות בשלב זה, אציין רק כי בפני העירעור עומדות משוכות גבוהות במיוחד. ובאשר למאזן הנוחות – אף הוא נוטה לטובת דחיית הבקשה. מצב הדברים כבעניינינו, כאשר קיים חשש, אשר עלה כדי הגשת כתב אישום, לפעילות עבריינית הנוגעת לליבת הפעילות עבורה מבוקש הרישיון, אין מקום ליתן סעד זמני אשר ינציח מצב זה, בנגוד להוראות החוק".
שלישית, וכאן העיקר, מאזן הנוחות מוביל לדחיית הבקשה באופן מובהק.
...
טענות הבנק בתמצית
לטענת הבנק, יש לדחות את הבקשה לאור הפרת חובת תום הלב על ידי המבקשת אשר הסתירה מבית המשפט את התשתית העובדתית המלאה שעמדה בבסיס ההחלטה לסגור את החשבון הנוגעת לכך שנגד המבקשת ובעלי השליטה בה הוגש כתב אישום ומתנהל נגדם הליך פלילי, המייחס להם עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, קבלת דבר במרמה ועבירות הלבנת הון בסך כולל של כ- 160 מילון ₪.
דיון והכרעה
לאחר ששקלתי את האמור בבקשה ובתשובה לבקשה וכן את הטענות שנשמעו בדיון שהתקיים אתמול, באתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את הבקשה.
סוף דבר
מכל אחד מן הטעמים שנזכרו לעיל ובוודאי כתוצאה מהצטברותם, עולה בבירור כי דין הבקשה להידחות ומשום כך, היא נדחית בזאת.