בנוסף, ועד להכרעה בבקשה העיקרית, מבקש הנאמן צו זמני האוסר על כל פעולה לקידום העסקה או ממושה, לרבות כל שינוי בקשר עם רישום הזכויות בפרוייקט עד להכרעה בבקשה העיקרית.
הנאמן גם לא ידע על התפתחויות נוספות שהתרחשו לאחר מכן, כפי שיפורט להלן, ואשר רק ימים בודדים לפני הגשת הבקשה הנוכחית ביום 13.4.2022, הן נודעו לו.
בסמוך ממש לפני הגשת הבקשה הנוכחית, התברר לנאמן, ועל כך אין מחלוקת של ממש, כי גמול יהוד פעלה מאחורי גבו וביום 5.7.2021 "מסרה את המפתחות" בכל הנוגע לניהול ענייניה אל מול אחים עזרא, לידיו של עו"ד שלמה בן חיים (להלן: "בן חיים"), אשר פעל מטעמם ובשמם של נושים חוץ בנקאיים (מה שמכונה "שוק אפור").
עוד נטען כי הבקשה לצוו מניעה זמני הוגשה שלא בתום לב, מבלי שהנאמן יטרח לצרף כמשיבים לה את אחים עזרא, כאשר כל מטרתו של ההליך היא נסיון פסול להפעיל לחץ על אחים עזרא לשלם כספים נוספים מעבר לאלה שכבר שילמה.
לענין זה נפסק ברע"א 5780/19 דורית גרינשפון נ' אייל בן הרוש בפיסקה 11 (נבו 24.10.2019):
"הנזק הצפוי למשיבים ממתן צו מניעה זמני, אשר בדיעבד יתברר כי לא הייתה לו הצדקה, הוא רק אחד מהשיקולים שיש להביא בחשבון בעת קביעת גובה הערבות. קרי, סכום הערבות אינו נגזר מהנזק הפוטנציאלי גרידא. בצד שיקול זה יש להיתחשב גם ביכולתם הכלכלית של מבקשי הסעד הזמני, וזאת על מנת להמנע ממצב בו אין באפשרותם לעמוד בתנאים שנקבעו למתן הסעד הזמני, ועל כן המשמעות המעשית של קביעתם היא דחיית הבקשה לצוו מניעה זמני."
ראה גם רע"א 6805/20 כהן נ' כהן בפיסקה 12 (נבו 14.12.2020).
...
יחד עם זאת, תקנה 96(ג) קובעת כי "בית המשפט רשאי, מטעמים מיוחדים, לפטור את המבקש מהפקדת ערובה, אם סבר שהדבר צודק וראוי בנסיבות העניין ...".
במקרה דנן באתי לכלל מסקנה כי יש מקום לפטור את הנאמן מהחובה להפקדת ערובה (מעבר להתחייבות שכבר הופקדה), וזאת מחמת שני טעמים.
הטעם השני למתן פטור מערובה במקרה דנן הוא חומרת המעשים שנחשפו במסגרת הפרשה דנן והכלל לפיו אין לאפשר למעוול לצאת נשכר מעוולתו.
סיכומו של דבר, מכל הטעמים אשר פורטו לעיל, צו המניעה הארעי יהפוך לצו מניעה זמני שיעמוד בתוקפו עד להכרעה בהליך העיקרי.