מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לצו מניעה זמני למניעת בנייה במקרקעין במושע

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום חדרה נפסק כדקלמן:

לפני בקשה ליתן צו מניעה זמני שתכליתו מניעת בניה במקרקעין שהזכויות בהם הן במושאע.
...
גם השיקול של מאזן הנוחות מצדד בכך באורח מובהק, ואין לאפשר לנתבעים לבצע מהלך שאינו מותר להם לכאורה על-פי משטר השיתוף ודיני השיתוף שחלים על החלקה.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

במסגרת תביעתם, הגישו המבקשים בקשה לצוו מניעה זמני (במעמד צד אחד) האוסר על המשיבים 2-3 וכן על משיב 38 לבצע עבודות חפירה ו/או כל פעולה אחרת המיועדת לבניה במיגרש 1/8 במקרקעין.
בהמשך, הוגשה בקשה נוספת להרחבת צו המניעה באופן שייאסר גם על יתר בעלי הדין ו/או המחזיקים במקרקעין במושאע לבצע פעולות בנייה במגרשיהם.
...
דין הבקשה להידחות אף ללא צורך בקבלת עמדת הצד שכנגד.
התוצאה היא כי הבקשה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כבוד השופטת ניב הגיעה בפסק הדין למסקנות שלהלן: "4. בשנת 2005 הוגשה ביחד עם התביעה גם בקשה לצוו מניעה זמני, למנוע פעולות גידור ובניה במיגרש. והעברת זכות השמוש של הבעלים לאחרים. תמונות שצורפו לבקשה העידו על המצאותם של מיגרשי גרוטאות,חלפי מכוניות ומכוניות משומשות שבינם לבין יעוד המיגרש לחקלאות- רב המרחק. עוד צולמו פעולות בניה גידור, ומשאיות בפריקה.
ביום 8.12.05 ניתנה החלטתו של כב' השופט שינמן לפיה: "בנסיבות הענין ומשלא ניתנה החלטה בקשר לחלוקת המיתחם לבעלי הזכויות ולמעשה כל בעלי הזכויות הנם בעלים במושאע של הקרקע, הרי שאין לשנות את המצב הקיים ולפיכך אני קובע כי צו המניעה הארעי שניתן על ידי ביום 22.11.05 יעמוד בעינו עד להחלטה אחרת.
...
אינני מקבלת את טענת גבריאלי כי מכיוון שהסתכסך עם דרוויש אשר עושה שמוש בלעדי בחלקם המשותף- יש לפטור אותו לחלוטין.
סוף דבר אסנת תשלם לתובע הסך של 154,854.39 ₪ צמוד בתוספת הפרשי רבית כדין ממועד הגשת התביעה ועד מועד התשלום בפועל.
התובע ישלם לעובדיה ויצחק הסך של 20,000 ₪ ולאיציק הובלות הסך של 20,000 ₪ צמוד בתוספת הפרשי רבית כדין ממועד מתן פסק הדין ועד מועד התשלום בפועל וחלקם בשכר ששילמו למומחי בימ"ש, ככל ששילמו, צמוד בתוספת הפרשי רבית כדין ממועד ההוצאה ועד מועד התשלום בפועל.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

באשר לבקשתו של המשיב לבטל את צו המניעה הזמני, ציין בית-משפט קמא, כי זו נסמכת רק על העובדה שהועדה המקומית לתיכנון ובניה, לאחר הוצאת צו המניעה הזמני, דנה בהתנגדותו של המבקש למתן היתר למשיב לבצע את העבודות בחלק מן המקרקעין, והיא דחתה את היתנגדות המבקש וקבעה, כי היתנגדות המבקש הועלתה בחוסר תום לב בהיתחשב בעובדה שעוד קודם להגשת בקשתו של המשיב למתן היתר, אושר תשריט חלוקה מס' 5/2008, והתנגדותו של המבקש צריכה הייתה להשמע כנגד אישור התשריט, ולא כנגד הוצאת היתר המבוסס על אותו תשריט.
מטעם זה, הכלל הוא, שאין לבצע עבודת גידור או בנייה במקרקעין שהם מושאע מבלי שקיימת בעיניין זה הסכמה מפורשת של כל אחד ואחד מבעלי הזכויות במקרקעין אלה, וכל עוד לא בוצע פירוק שתוף במקרקעין, וזאת על-מנת שלא ליצור עובדה מוגמרת שעלולה ליצור הכבדה שעה שיתבצע פירוק השתוף במקרקעין.
...
בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית-משפט השלום בקריות (כב' השופטת פנינה לוקיץ) מיום 28.6.20, במסגרת ת"א 2236-10-17, לפיה נעתר בית-משפט קמא לבקשתו של המשיב מס' 3 (להלן: "המשיב"), צמצם את צו המניעה הזמני אשר ניתן ביום 11.10.17 ואיפשר למשיב להמשיך בבניית הבית על המגרש המסומן 9/2 (לפי הגדרת מומחה בית-המשפט, ביבאר מוהנא סלאמה), וזאת בתנאי שהמשיב יפקיד בקופת בית-המשפט את הסכום של 200,000 ₪.
סבורני אפוא שלא נפלה שגגה בעמדתו של בית-משפט קמא בפִסקה 10 של החלטתו מיום 28.6.20: "אני מסכימה עם הנתבע כי בעת הזו נקודת האיזון הוסטה, וכי יש לתת יותר משקל לנזקים שנגרמים לנתבע 3 מעיכוב השלמת הבנייה על ידו לאחר שהשקיע כספים מרובים בתכנון הבית, הוצאת היתר הבנייה ויציקת היסודות". בנסיבות מיוחדות אלה, שוכנעתי, שאין מקום להתערב בהחלטת בית-משפט קמא שהורה לצמצם את צו המניעה שניתן ביום 11.10.17 ולאפשר למשיב את המשך בניית הבית שעל מגרש 9/2, כפי שזה הוגדר על ידי המומחה, וזאת בהתחשב בכך, שבית משפט קמא קבע, שעל המשיב להפקיד בקופת בית-המשפט את הסכום של 200,000 ₪ כמבטא את עלויות הריסת הבית במידת הצורך, ו/או חלק מן העלויות לרכישת המגרש על ידי המשיב על-מנת להותיר את הבית על כנו, וסכום זה אכן הופקד על ידי המשיב.
על-יסוד כל האמור לעיל, אני דוחה את בקשת רשות הערעור.
בהתייחס לפסקה מ"ג, אני מורה שהתיק יובא לעיוני ביום 8.9.20.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2013 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בשנת 2005 הוגשה ביחד עם התביעה גם בקשה לצוו מניעה זמני, למנוע פעולות גידור ובניה במיגרש.
ביום 8.12.05 ניתנה החלטתו של כב' השופט שינמן לפיה: "בנסיבות הענין ומשלא ניתנה החלטה בקשר לחלוקת המיתחם לבעלי הזכויות ולמעשה כל בעלי הזכויות הנם בעלים במושאע של הקרקע, הרי שאין לשנות את המצב הקיים ולפיכך אני קובע כי צו המניעה הארעי שניתן על ידי ביום 22.11.05 יעמוד בעינו עד להחלטה אחרת.
...
"מעניין אותי לקבל שטח פנוי, רצוף שאוכל לעשות בו שימוש בהתאם לאישור המינהל...אני מסכים לקבל את הקרקע בתנאי שתהיה הסכמה כללית שאני מקבל זכות בלעדית בקרקע ושאוכל לעשות בה שימוש בלעדי ושהמנהל יתן הסכמה לכך ולא יטען שיש הפרה של הסכם החכירה כתוצאה מהתנהגות הנתבעים באופן שמונע ממני לבקש לעשות שימוש אחר." (עמ' 43 לפרו' ש' 18).
בינתיים, מדוע ייוחס החלק התפוס ע"י הפולש לתובע דווקא? אינני מקבלת את תשובת הנתבעים כי זוהי מנת חלקו הואיל וישב בחיבוק ידיים.
סיכומו של דבר, לענייין דמי השימוש הנני קובעת כי יש לחייב את הנתבעים, בדמי שימוש ראויים, כל אחד עפ"י שטח החזקתו בשטחים העודפים, מיום הגשת התביעה ועד למתן פסק הדין ולחייבם אף במחצית דמי השימוש של הפולש- משמע, במחצית האחרת יישא התובע.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו