פתח דבר
לפני בקשה למתן צו מניעה זמני האוסר על המשיב 1 לעבוד אצל או עבור המשיבים 4 ו- 5 (אשר כונו בטעות בבקשה כצדדים שלישיים), באופן ישיר או באופן עקיף (להלן: "הבקשה").
רובן של הסכמות אלו אינן משמעותיות לתיק שבפניי, למעט סעיף 4 להסכמות בו נקבע כי:
"הצדדים שבים ומאשררים את ההסכם מחודש נובמבר 2020, על תניית אי התחרות שבו אשר חלה ממועד החתימה על ההסכם. מובהר למען הסר ספק שהנתבעים מוותרים על כל טענה בגין הפרת תניית אי התחרות עד למועד פסק דין זה, להבדיל מכל הפרה שתבוצע החל ממועד פסק הדין ואילך."
במסגרת הבקשה שבפניי טוענים המבקשים כי ביום 3.3.2024, ימים בודדים לאחר שניתן פסק הדין במחוזי, נודע להם שהמשיב 1, מר איבראהים בראנסי (להלן :"המשיב"), החל לעבוד אצל המשיבות 4 ו- 5 (להלן: "שהב"), תוך הפרת תניית אי התחרות.
...
בתשובתו טוען המשיב כי יש לדחות את הבקשה, שכן אין בעבודתו עבור שהב משום הפרה של תניית אי התחרות.
לאור האמור, אני סבור כי נסיבות התיק מצדיקות מתן צו מניעה זמני כמבוקש, האוסר על המשיב לעבוד אצל או עבור שהב, או עבור כל תאגיד אחר העוסק בייצור והרכבת טיוליות, וזאת עד למתן פסק דין בתביעה העיקרית או עד יום 16.11.2025 (תום תקופת חמש השנים מחתימת ההסכם), לפי המוקדם.
עוד אני סבור כי יש להתנות את מתן הצו בהפקדת ערובה בסך 100,000 ש"ח לכיסוי נזקי המשיב ככל שייקבע שאין בהתנהלותו משום הפרה של תניית אי התחרות.
סוף דבר
ניתן בזאת צו מניעה זמני האוסר על המשיב 1, מר איברהים בראנסי, לעבוד עבור המשיבות 4 ו- 5 או בשיתוף פעולה עימן, או לעבוד עבור או בשיתוף פעולה עם כל גורם אחר העוסק בהרכבת או ייצור טיוליות.