טענות התובעת
על פי הנטען בכתב התביעה, לפי סעיף 6 להסכם השכירות, מטרת השכירות הנה מגורים ו/או צימרים בהתאם לשימוש המותר על פי חוק וכי ככל שמבחינה חוקית יחול איסור על שימוש בבית המגורים כצימר או כבית נופש, יבוא ההסכם לידי סיום.
כמו כן, בהחלטה בבקשה לצוו מניעה זמני, קבע בית המשפט המחוזי כי הנתבעת עושה בנכס שימוש כיחידות נופש, בנגוד לייעודו החוקי של הנכס ואף בנגוד למטרת השמוש המותרת לפי סעיף 6 להסכם השכירות וכן בנגוד לסעיף 47.4 להסכם.
...
בדיון שהתקיים לפני ביום 28.09.22, ניתן פסק דין חלקי ביחס לנכס בחלקה 15 ולפיו (עמוד 26 לפרוטוקול): "לאור הסכמת הצדדים, אני מורה לנתבעת לפנות את הנכס הידוע כגוש 15302 חלקה 15 ולמסור את החזקה לתובעת כשהוא פנוי מכל חפץ ואדם וזאת עד ולא יאוחר מיום 31.10.22 בשעה 15:00".
משכך, נותרה להכרעה, אפוא, תביעת התובעת ביחס לנכס בחלקה 18.
משכך, אני מקבל ומאמץ את קביעותיו הנ"ל של בית המשפט המחוזי, כפי שהן.
מכל מקום, אפנה לדבריו הבאים של בית המשפט המחוזי (סעיף 68 להחלטה): "אבהיר, מבלי לנקוט עמדה ומבלי שהדבר יתפרש כקביעה שהשוכרת רשאית להמשיך ולהחזיק בנכס לפי תנאי השכירות המוארכת (עניין המצוי בסמכות בית משפט השלום כאמור ואינו חלק מן המסגרת הדיונית דנן), כי אין השוכרת מצויה כיום בפני תביעת פינוי, בכל אופן לא בהליך דנן...".
סוף דבר
על יסוד האמור לעיל, הריני מקבל את התביעה ומורה לנתבעת לפנות את הנכס המצוי ברחוב הבזלת 63 וידוע כגוש 15302 חלקה 18, ולמסור את החזקה בו לתובעת כשהוא ריק ופנוי מכל אדם וחפץ, וזאת עד לא יאוחר מיום 19.01.23 בשעה 15:00.
בנסיבות העניין ובהתחשב בכך שבנכס מתגוררים זוג וארבעת ילדיהם, סבורני כי פרק זמן של חודש ימים הוא פרק זמן סביר לצורך התארגנותה של משפחת רומנו להעתקת מקום מגוריה.