בקשה לצו מניעה זמני וערבות עצמית בתביעה מקרקעין

על פי תקנה 364 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984, בית המשפט לא יתן סעד זמני אלא בכפוף להמצאת התחייבות עצמית וערבות מספקת להנחת דעתו.

משהוחזרה הערבות לבקשת שרחביל, הרי שכל צו חדש צריך היה להיות מותנה בהפקדת ערבות חדשה, או בנימוקים מיוחדים שהיה ביהמ"ש מפרש מדוע הוא מוותר על הפיקדון, החלטה כזו לא נמצאה.

גם לו היה צו מניעה זמני כלשהוא בתוקף בעת המחאת הזכויות לתובע, נשאלת השאלה האמנם, יש להעדיף את צו המניעה שהוצא בכזב ומרמה על פני עסקה שנחזית להיות כשירה למהדרין בין בעלת זכויות במקרקעין לבן משפחתה, והתשובה לכך ברורה.

עו"ד שוכרי מפנה לחוסר תום הלב של התובע שידע על קיומו של הצוו, האם חוסר תום לב זה גובר על מעשי המירמה מצד מרשו, אשר אף הגדיל עשות כאשר בתוך ימים ספורים בהם בית משפט קמא מחק את כתב ההגנה ונתן פסק דין לטובתו, העביר החזקה בנכס לחזאם שיך עלי וטען כי מכר לו. בדיון בעירעור השיב עו"ד שוכרי לשאלת ביהמ"ש: "אני מצהיר שמכרתי את הדירה ואינני טוען לזכויות בה היום" (פרוטוקול הדיון בע"א 28660-12-12 מיום 24.4.2013 אם כך הם פני הדברים מדוע לקח עוד שלוש שנים עד אשר שרחביל ביקש לדחות תביעתו??, לסיכום סוגיה זו, איני מוצאת כי היה צו מניעה זמני בתוקף ואף אם היה כזה, בעת המחאת הזכויות מעאידה לתובע, הרי משנדחתה תביעת התובע צו המניעה בטל מאליו והעברת הזכויות שרירה וקיימת ולא נפל בה פגם היורד לשורשו של ההסכם והמביא לבטלותו.

...

אני מורה על סילוק ידם של הנתבעים 1-4 מהמקרקעין נשוא כתב התביעה - דירה בצד המזרחי של הבנין הבנוי על חלקה מס' 145 בגוש 30057 ברח' אלאחטל 18, במזרח ירושלים.

אני מורה על צו עשה קבוע המחייב את הנתבעים 1-4 להימנע מלפלוש למקרקעין.

אני דוחה את התביעה נגד עו"ד שוכרי ללא צו להוצאות.

ביום 22.6.20 הגיש המשיב בקשה למתן צו מניעה זמני במעמד צד אחד ובה ביקש כי יינתן צו המורה למבקשים להמנע מכל שימוש ועבודה מכל סוג שהוא, לרבות עבודות עפר, חפירה ובנייה בקרקע, וכן להמנע מלפעול להוצאת היתרי בניה בכל הקשור לקרקע.

ביום 23.6.20, לאחר שהמבקשים לא התייצבו לדיון, ניתן צו המניעה כמבוקש, וזאת בכפוף להפקדת התחייבות עצמית, ערבות צד ג' והפקדה בסך 5,000 ₪.

בנוסף, נטען כי ישנה זהות בין הסעד הזמני המבוקש לסעד בתביעה העיקרית ועל כן לא היה מקום להעתר לסעד זה. לבסוף, נטען כי הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר ובחוסר תום לב. לחילופין נטען, כי ככל שיוחלט להשאיר את הצוו על כנו, הרי שיש להגדיל את סכום ההפקדה לסך 100,000 ₪, וכן לצמצם את הקפו של הצוו למניעת עבודות בניה בלבד.

...

לפניי בקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט השלום בירושלים (כבוד השופטת מ' בנקי) בתא"ק 36142-06-20 מיום 28.12.20, בה נעתר בית המשפט קמא לבקשת המשיב ליתן צו מניעה זמני (להלן: "החלטת בית המשפט קמא").

דיון והכרעה בפתח הדברים אציין, כי לאחר עיון בהחלטת בית המשפט קמא, בבקשת רשות הערעור, ובטענות הצדדים בבית משפט קמא, הגעתי לכלל מסקנה כי דין בקשת רשות הערעור להידחות, וזאת אף מבלי שהתבקשה תשובת המשיב, כפי שיפורט בהמשך.

גם אשר למאזן הנוחות לא שוכנעתי, כי הוא נוטה לטובת המבקשים.

סוף דבר, אני סבורה כי לא נפל פגם בהחלטתו של בית המשפט קמא ועל כן דין הבקשה להידחות.

אשר לסכויי התביעה, ציינה הנתבעת כי התובעים צרפו לבקשתם לצוו קיום צוואה, נסח ישן המציג כאילו הקרקע רשומה על שם אביהם, למרות שבאותה שעה היתה הקרקע רשומה על שם הנתבעת ולא צרפו את הנתבעת כמשיבה להליך על אף שהקרקע שמכוחה ביקשו התובעים צו קיום צוואה בישראל רשומה על שמה.

(-) שלישית, אשר למצבם הכלכלי של התובעים, ראוי לציין כי התובעים כבר סיפקו ביטחונות כלכליות מהן ניתן להפרע במסגרת הבקשה למתן צו מניעה זמני והופקדו בבית משפט התחייבות עצמית; ערבות צד ג'; ערבות בנקאית על סך 30,000 ₪.

...

כך שמטרת צירוף ממשלת ארה"ב אינה לבירור השאלה השנויה במחלוקת שבין הצדדים אלה ליידע ממשלת ארה"ב שמא מדובר בהעלמת מס. לכן סבורני כי כל מה שניתן לעשות בעניין זה הינו האפשרות לשלוח לממשלת ארה"ב את פסק הדין ככל שיינתן בהליך זה, זאת במידה ותהיה לו השלכות על הליך גביית המסים בארה"ב. כאן המקום לציין כי גם לבקשה לצירוף ממשלת ארה"ב צורף תצהיר של הנתבעת שאומת טלפונית בטענה כי "בשל התפשטות נגיף הקורונה בפלורידה לא ניתן לאמת כעת בפני קונסול" ולעניין זה אפנה לאמור לעיל בסעיף 21-22 להחלטה זו. סוף דבר, דין שלוש הבקשות להידחות.

הנתבעת תשלם לב"כ התובעים את הוצאות שלוש הבקשות הנ"ל בסך של 10,000 ₪ בלא קשר לתוצאות התביעה.

המזכירות תשלח העתק החלטתי זו לב"כ הצדדים.

· ביום 28.9.17 דחיתי את בקשת התובעות מאותו יום למתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד על נכסים שונים של הנתבעים, כולל זכויות בנכסי מקרקעין, זכות ברכב וזכויות בבנקים ובחברת ביטוח (להלן – "בקשת העיקול").

· ביום 14.10.17 היתקבל ערעור של התובעות על החלטתי הנ"ל מיום 28.9.17 [רע"א (מחוזי ת"א) 6435-10-17 מפי כב' השופטת רחל ברקאי] ונקבע (במעמד צד אחד) אופראטיבית כך: "עיקולים יוטלו על נכסי מקרקעין כמבוקש בבקשה. עיקולים על חשבונות בנק למעט חשבון עו"ש. עיקולים יצומצמו לסך של עד 1.9 מיליון ₪. המבקשות יפקידו ערבות עצמית ללא הגבלת סכום. צוו העיקול יוצאו על ידי בית המשפט קמא. הערבות העצמית תופקד בבית המשפט קמא". · ביום 16.10.17 הפיקה מזכירות בית משפט השלום בת"א מיסמכי עיקול מתאימים, בהמשך ובהתאם להחלטה הנ"ל של ערכאת העירעור וללא מתן הוראות נוספות ע"י המותב המטפל בתיק שבנידון (בשלום).

בבקשה נתבקשו למעשה שלושה צוי מניעה שונים, הנוגעים לזכויות בבניין בחו"ל מושא התביעה, למניות הנתבעים בחברה זרה מושא התביעה ולפעולה בעניינים מהותיים באותה חברה.

...

אך מאחר, שאין למעשה חולק, כי התובעות לא העבירו (ביוזמתן ומיד) לנתבעים את כל המסמכים הרלוונטיים – דבר שגם לדעתי מן הנחוץ ומן הראוי היה לעשותו – אני קובע כך: ב"כ התובעות ימסור לב"כ הנתבעים, במסירה אישית כדין ותוך 3 ימי עבודה מהיום, את כל המסמכים שביקש ממנו ב"כ הנתבעים בכל הנוגע לכל ההליכים וההחלטות עד היום בתיק זה ובתיק הערעור (עפ"י הבקשה והתכתובות בין הצדדים).

לגבי הנתבעת 4: בעניינה של הנתבעת 4, שהינה חברה זרה שמקום מושבה בחו"ל, הדברים שונים, וכאן אני קובע, כי מחובת התובעת להגיש בתוך 20 יום בקשה מסודרת ונפרדת כדין (נתמכת בתצהיר ובאסמכתות משפטיות מלאות) בכל הנוגע לאופן החוקי (לשיטת התובעות) שבו יש למסור לה מסמכי התביעה, תוך התייחסות מפורטת גם לדיני המצאה מחוץ לתחום ולמה שנעשה עד כה בשטח ובתיק.

לפיכך, הבקשה למתן פס"ד בהיעדר הגנה נגד הנתבעת 4 – נדחית בנסיבות.

בית-משפט השלום בקרית שמונה (כב' השופטת אייזנברג"), נעתר לבקשה באופן חלקי, ונתן צו מניעה זמני האוסר על התובעים כאן מלהמשיך בבצוע עבודות הבניה של הלול החדש במקרקעין והכל בכפוף להמצאת ערבות עצמית וערבות צד ג', והפקדת ערבון בהתאם לתקנות 364 ו- 365(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות"), והבקשה נקבעה להמשך דיון במעמד שני הצדדים ליום 15.12.2010 (להלן: "צו המניעה הזמני").

מטרתה של הערובה להבטיח את זכותו של מי שכפו עליו את הקפאתו של המצב, שהיא תולדה של מתן סעד זמני, כדי שניתן יהיה לפצותו, למעשה, בבוא העת, ואם הנתונים יצדיקו זאת בגין הנזק שבנתיים סבל" ההיתחייבות העצמית, כמוה הערבות, היא בבחינת "קבלת סיכון לתשלום פיצויים במקרה של כשלון התביעה... בעל דין המקבל על עצמו את הסיכון הנזכר, ועליו לשקול בעת בקשת צו המניעה הזמני אם מוכן הוא לקבל על עצמו סיכום זה, כאמור, התחייבותו אינה מותנית בכל גורם אחר לבד מדחיית התביעה שבמסגרתה ביקש את צו המניעה הזמני...

...

על-כן, דין התביעה להידחות.

הנידון דידן אפתח ואומר, כי לאחר בדיקת הראיות, לפני ולפנים, ולאחר עיון בכתבי הסיכומים ובשים לב לדין שלעניין, חוששני ,כי התובעים לא הוכיחו כדין את עילת התביעה על שני חלקיה ודין התביעה להידחות.

מן המקובץ דלעיל, עולה, בבירור, כי התובעים לא קיימו את צו המניעה הזמני, לא הפסיקו עבודות הבניה במקרקעין ובכללן המשך בניית הלול החדש.