חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לצו מניעה זמני בעניין נכס הקדש בצפת

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

בפני בקשה למתן צו מניעה זמני, לפיו יישאר נכס ההקדש מושא המחלוקת במצבו כיום עד להכרעת בית המשפט בתביעתו של המבקש.
ענייננו בתביעה שהגיש המבקש, מר יצחק רבינוביץ (להלן: "המבקש"), המתגורר בשכנות לנכס הקדש בצפת, נגד הנתבעת 1, פקידים אן אמרכלים דר ישראליטיש כימונטיין אין הט הליגן לנד (להלן: "המשיבה"), ונגד הנתבע 2, רשם ההקדשות, במסגרתה הוא עותר לכך, כי בית המשפט יקבע שהמשיבה, שמנהלת את נכס ההקדש, מתרשלת בתפקידה, ומבקש להכנס בנעלי המשיבה כנאמן על נכס ההקדש; לחלופין, להורות כי המבקש ינהל את נכס ההקדש לטובת הציבור ומטרות ההקדש.
אשר לשהוי - בהחלטתו מיום 1.2.2021 במסגרת ת"א 33561-05-20 (תביעת המשיבה נגד המבקש בגין הסגת גבול) קבע בית משפט השלום בצפת כדלקמן: "...באשר לפינוי השולחנות והכסאות וגידור הנכס, מאחר שלנתבע אין טענות לגבי המטלטלין המצויים בנכס, הנתבעת (כך במקור, צריך להיות "התובעת" – ש.א.) תהיה רשאית לפנות את הנכס ולגדרו לפי ראות עיניה.
...
בנוסף, סבורני כי מתן הסעד הזמני המבוקש אינו נחוץ להגשמת המטרה של סעד זמני.
תום לב ושיהוי אין בידי לקבל את טענת המשיבה אשר לחוסר תום לב מצד המבקש בהגשת התביעה והבקשה ולשיהוי בהגשת הבקשה.
סוף דבר אני דוחה את הבקשה.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2018 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון רע"א 578/18 לפני: כבוד השופטת י' וילנר המבקשים: 1. חברת בתי המלון הערביים בע"מ 2. סאמי אבו דייה נ ג ד המשיבים: 1. עיזבון המנוח עסאת דרוויש 2. מחמוד סאלחייה 3. ליטל סאלחייה 4. רשות הפיתוח 5. האפוטרופוס לנכסי נפקדים 6. מוחמד חלו בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים בת"א 34738-06-10 מיום 25.12.2018 שניתנה על-ידי השופט א' רומנוב בשם המבקשים: עו"ד שאדי סאמר החלטה
בית המשפט המחוזי לא הביא במכלול שיקוליו את העדר היתר בנייה למבנה החדש, מאחר שסבר כי שיקול זה אינו נוגע להליך שלפניו, תוך שהובהר כי בדחיית הבקשה לצוו מניעה אין משום מתן היתר לבנות מבנה בנגוד להוראות הדין.
נוכח התוצאה לעיל, אין צורך להדרש לשאלה שטרם לובנה דיה בפסיקה, אימתי ייתן בית המשפט סעד זמני לבקשתו של נתבע כנגד תובע, או כנגד נתבעים אחרים (עימם אין לו יריבות), כמו במקרה שלפנינו (ראו והשוו: ע"א 86/62 עולי טהרן נ' ועד בית הכנסת בנימין חקאק לעולי איראן, פ"ד טז(3), 1969, 1772 (1962); ע"א 425/69 פוטרמילק נ' פלד פ"ד כג(2), 385, 388-387 (1969); רע"א 3388/99 שלום נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ (3.11.1999); רע"א 10029/07 היועץ המשפטי לממשלה נ' הקדש העדה הספרדית בעיה"ק צפת ומירון, פסקה 5 (14.5.2008); אליהו וינוגרד צוי מניעה – חלק כללי 118-117 (מהדורה שניה, 2008); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 880 (מהדורה 12, 2015)).
...
למעלה מהצורך אציין כי אני סבורה, כפי שקבע בית המשפט המחוזי, כי בנייתו מחדש של המבנה שנהרס על-ידי העירייה אינה עולה באופן מהותי כדי שינוי המצב הקיים.
לפיכך סבורני כי לא ייגרם למבקשים נזק בלתי הפיך מהמשך הבנייה, ועל כן מאזן הנוחות אינו נוטה לטובתם.
סוף דבר: הבקשה נדחית.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2009 בעליון נפסק כדקלמן:

בתאריך 17.11.08 הגישו המבקשים, בגדרה של תובענת העמותה, בקשה לצוו מניעה זמני האוסר על העמותה למכור את הנכס לכל אדם זולת המבקשת, וזאת עד להכרעה בתובענת העמותה.
לאחר שקיים דיון במעמד הצדדים, החליט בית המשפט המחוזי לדחות את הבקשה לצוו זמני, ולבטל את הצוים הארעיים שנתן, ממגוון של טעמים, וביניהם (בתמצית): כי אין מתקיימות כאן נסיבות חריגות שבהן ניתן להעניק סעד זמני לנתבע; כי אין בידי המבקשים אפילו מקצת ראיה לקיומה של עילת תביעה שיש להם כלפי העמותה; כי המבקשים השתהו בפעולתם לאכיפת ההסכמות הנטענות, ועד היום אף לא הגישו תביעה בענין; וכי מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת המשיבים, בפרט כאשר המשיב 3 קיבל עליו בהסכם עם העמותה את כל התחייבויותיה, התחייב אף לשפות את העמותה ככל שזו תאלץ לשאת בחיוב כלשהוא בקשר עם העברת הזכויות בנכס, ואישר בדיון בבית המשפט כי כל טענה שיש למבקשים כלפי העמותה תוכל להיות מופנית אף כלפיו, ולמשיב 3 לא תהא כל טענה בקשר עם כך. מכאן הבקשה למתן רשות ערעור שלפני, בגדרה משיגים המבקשים על כל טעמיו של בית המשפט המחוזי הנכבד, שעמדו בבסיס החלטתו.
אדגיש: אין לומר, כמובן, כי לעולם לא מתקיימות נסיבות, שבהן יכול אף נתבע לעתור לסעד זמני (ראו: ע"א 393/69 פוטרמילק נ' פלד, פ"ד כג(2) 385 (1969); רע"א 10029/07 היועץ המשפטי לממשלה ואח' נ' הקדש העדה הספרדית בעיה"ק צפת ומירון (לא פורסם, 14.5.08)).
...
סיכומו של דבר: כל שעלה בידי המבקשים להצביע עליו, בשלב מקדמי זה, הוא עריכת מגעים ממושכים עם העמותה והעיריה משך שנים רבות, ולפני שנים רבות, בלא שנראה לכאורה כי מגעים אלה הבשילו כדי הסכם מחייב להעברת הזכויות בנכס לידי המבקשת.
לאור כל האמור לעיל – הבקשה נדחית.
ממילא נדחית אף הבקשה לעיכוב ביצוע, שהגישו המבקשים בגדרה של הבקשה למתן רשות ערעור (ואף זאת בשיהוי רב).

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

בקשה לסעד זמני בעיניין נכס מקרקעין הידוע כחלקת קרקע מספר 147 בגוש 30057 באדמות ואדי ג'וז בירושלים בשטח 626 מ"ר, שעליה מבנה בין שתי קומות ברח' אחואן אלצפא 3 בירושלים (להלן: "הנכס").
הבקשה דנן היא למתן צו מניעה זמני האוסר על הנתבעים להכנס לנכס והאוסר עליהם לעשות כל מעשה שיש בו משום הפרעה לחזקת התובע ולשימושו בנכס.
יש לדחות בקשת הנתבעים האמורה שכן אף אם ניתן להעניק סעד זמני לבקשת נתבע, מאזן הנוחות נוטה לטובת התובע שבפועל מחזיק כיום משרדים בנכס ואין המקרה דנן בגדר חריג המצדיק מתן סעד זמני לבקשת הנתבעים, זאת גם בשים לב לזהות התובע (ראו והשוו: ע"א 86/62 עולי טהרן אגודה עתמאנית ת"א נ' וועד בית הכנסת בנימין חקאק לעולי איראן פד טז 1769; רע"א 100297/07 היועץ המשפטי לממשלה ואח' נ' הקדש העדה הספרדית בעיה"ק צפת ומירון ואח' (14.05.08)).
...
מסקנה זו נובעת גם מכך שבקומה השנייה אין חשמל (ע' 7ש' 18).

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום בית שאן נפסק כדקלמן:

הרקע העובדתי התובעים הנם ארבעה מחברי "ועדת החמישה", אשר הוקמה על ידי בית המשפט העליון בהחלטתו מיום 14/05/2008 במסגרת הליך רע"א 10029/07 היועץ המשפטי לממשלה נ' הקדש העדה הספרדית בעיה"ק צפת ומירון, וזאת לצורך ניהול עינייני אתר קבר הרשב"י, כפי שיפורט להלן.
במהלך נהולו של התיק, הוגשו מטעם התובעים בקשות שונות בטענה כי הנתבעים מפרים את צו המניעה הזמני שניתן בעיניינם, תוך שהתעוררה מחלוקת האם הפעולות שבוצעו על ידי הנתבעים מהוות פעולות בניה או שקום של המבנה.
כך, הוגשה בקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט, בקשה למתן צו עשה ומינוי כונס נכסים שנמחקה בהסכמת התובעים וכן בקשה נוספת לתיקון והרחבת צו המניעה כך שייאסר על הנתבעים לעשות כל פעולה פיסית שהיא במבנה.
יש לזכור כי החלטת בית המשפט העליון על הקמת וועדת החמישה ניתנה על מנת להביא לניהול מיטבי של אתר קבר הרשב"י, זאת בהיתחשב בחשיבותו הציבורית העצומה וכן בהיתחשב בכך כי עד לאותה עת נוהל האתר באופן שאינו הולם את חשיבותו זו. בעיניין זה אני מפנה לדברי בית המשפט העליון בהחלטתו ב-רע"א 10029/07, לפיה: "המקרה שלפנינו הנו מקרה ייחודי ויוצא דופן. עסקינן באתר קדוש בעל חשיבות דתית, אשר אף הוכר ככזה על פי דין. לדברי המדינה, את האתר פוקדים כמיליון איש מידי שנה. מידי שנה בל"ג בעומר מגיעים למקום מאות אלפי בני אדם. זאת ועוד, המדינה מקצה משאבים בלתי מבוטלים למטרות הקשורות לפעילותו השוטפת של האתר. על אף חשיבותו הרבה של קבר רשב"י, דומה כי מנוהל הוא כיום באופן שאינו משביע רצון כלל ועיקר. עובדה זו עולה מהחלטתו של בית המשפט המחוזי (עמ' 50 להחלטה). כאמור, הסדר הביניים עליו הוסכם בגדר העתירה אינו מתפקד. זאת ועוד, קיימות מחלוקות קשות בין ההקדשות וגם בתוכם. אין זה ברור מי מוסמך ורשאי לייצג את כל אחד מההקדשות. סבורני, כי מהנתונים הנזכרים עולה בבירור שקיים צורך בקביעתו של הסדר ביניים שעניינו ניהול קבר רשב"י עד להכרעה בתובענות ההקדש ... מאז הגשת תובענות ההקדש חלפו למעלה מעשר שנים וקשה להעריך מתי יסתיימו ההליכים. אין זה מתקבל על הדעת, כי עד למתן פסק דין ימשיך האתר – אותו פוקדים מספר כה גדול של מבקרים מדי שנה – להתנהל באופן בלתי ראוי" (שם, פסקה 4) נוסף על כך, במסגרת בקשה שהגישו התובעים למתן צו מניעה כנגד הנתבעים, התבקשה המדינה להגיש את עמדתה בעיניין, ובמסגרת עמדה זו כפי שהוגשה ביום 17/01/2017 הבהירה המדינה כי לשיטתה קיימת חשיבות רבה בטיפול בתופעת המבנים הלא חוקיים המצויים באתר קבר הרשב"י ובפלישות למבנים קיימים.
...
על רקע המחלוקות השונות בין ההקדשים והמדינה וכן המחלוקות הפרסונאליות השונות בתוך ההקדשים עצמם, נעתר בית המשפט העליון בהחלטתו מיום 14/05/2008 הנזכרת לעיל, לבקשת המדינה למתן סעד זמני בעניין קביעת הסדר ביניים באשר לאופן ניהולו של אתר קבר הרשב"י תוך שקבע, כי לאור חשיבותו הרבה של האתר אכן קיים צורך להסדיר את ניהולו באופן זמני עד להכרעה בתובענות השונות.
כמו כן, אין מדובר במבנים המשמשים את הנתבעים לצורך מגוריהם, כך שביטול הרישיון לא מותיר את הנתבעים ללא קורת גג. אשר על כן, הגעתי למסקנה שהרשות מכללא לה טוענים הנתבעים הינה רשות חינם והדירה והיא בוטלה באמצעות הגשת תביעת סילוק היד מושא התיק דנן.
סיכום לאור המקובץ לעיל, אני מקבל את התביעה ומורה בזאת על סילוק ידם של הנתבעים וכל מי מטעמם מהמקרקעין הידועים כגוש 13688 חלקה 70 ופינוי המבנים (המכולות) שהם הציבו במקרקעין הנ"ל ובאתר קבר הרשב"י. הנתבעים יפנו את המבנים שהם הקימו באתר קבר הרשב"י כאמור לעיל בתוך 60 יום מהיום.
עם זאת, מובהר כי לנתבעים תהיה הזכות להיכנס לאתר הרשב"י ככל יתר הציבור ובהתאם לנוהלי הנהלת האתר ובשעות הייעודיות, אך כמובן מבלי להקים מבנים כלשהם ומבלי להחזיק בחלק כלשהוא במקרקעין שעליהם נמצא אתר קבר הרשב"י. אני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של- 20,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו