מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לצו מניעה בסכסוך קיבוצי בעמותה לנוער בסיכון

בהליך תביעות בין ארגוניות (סב"א) שהוגש בשנת 2016 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

רקע הדברים ביום 26.3.15 הוגשה לבית הדין האיזורי בירושלים "בקשה דחופה לצוו זמני במעמד צד אחד במסגרת בקשת צד לדיון בסכסוך קבוצי" (להלן - הבקשה לצוו זמני).
כפי העולה מהחלטת בית הדין האיזורי מיום 31.3.15 (ס"ק 55539-03-15 רומי סער ואח' – הסוכנות היהודית לארץ ישראל), ברקע הבקשה ניצבה כוונת הסוכנות היהודית לארץ ישראל (להלן - הסוכנות) להעברת כ-350 מעובדיה המועסקים בתוכנית "פותחים עתיד", תכנית העוסקת בסיוע לילדים ונוער בסיכון (להלן - התכנית), לעבודה במשיבה 2, חברת בת של הסוכנות היהודית "פותחים עתיד (חל"צ) בע"מ" (להלן - החברה), החל מיום 1.4.15.
אחר זאת הוגשה הבקשה לצוו זמני בה עתרו המנהלים, בין היתר, למנוע את העברת התכנית לחברה ולהורות לסוכנות לקיים משא ומתן קבוצי עם המבקש, על עתידם ותנאי עבודתם של עובדי התכנית.
כאמור, המבקש נרשם כעמותה של "ארגון עובדי פותחים עתיד" במעסיק "הסוכנות היהודית". שתי המטרות הראשונות למטרות העמותה העיקריות הכלליות, האמורות בסעיף 4 ל"בקשה לרישום עמותה" הנן: "(א) לסייע באירגון עובדים ולהוות מסגרת להתארגנות עובדים וגמלאים (ב) לחזק כוחם של עובדים כלפי המעסיק באמצעות התארגנות וייצוג קבוצי" מעיון בטפסי הצטרפות העובדים למבקש עולה כי שם המעסיק במסגרתו התארגנו העובדים במבקש הנו הסוכנות היהודית.
...
סוגיית הסמכות טרם נעילה, נזכיר, בהתייחסות לסוגיית הברירה בין הערכאות, את הנפסק בבית דין זה בפרשות מנורה ואמדוקס (בר"ע (ארצי) 32697-06-15, סב"א (ארצי) 46471-06-15, סב"א (ארצי) 37516-06-15 הסתדרות העובדים הכללית החדשה – ועד פנימי בחברת מנורה מבטחים ואח' (23.6.15) וסב"א (ארצי) 32731-06-15 הסתדרות העובדים הכללית החדשה – ארגון עובדי אמדוקס ואח' (25.6.15) בהתאמה; להלן - הלכת אמדוקס) - לא כל עת בה קיימת בסכסוך נתון חזית מסוימת שעשויה להיחשב כסכסוך בין ארגוני, התוצאה היא שהסמכות העניינית לבירור אותה חזית מסורה רק לבית הדין הארצי לעבודה.
לסיום מצאנו לנכון להעיר הערה, אשר הועלתה כבר על ידי בית דין זה לאחרונה בהלכת מנורה בנסיבות יריבות בין שני ארגוני עובדים, כי צר לנו על מצב הדברים שנחשף בהליך בו שתי קבוצות עובדים נאבקות זו בזו על כתר היציגות על אף שלשתיהן – למצער לפי הצהרותיהן – מטרה עיקרית זהה – טובת העובדים.
סוף דבר בקשת הצד נדחית.

בהליך סכסוך קיבוצי (ס"ק) שהוגש בשנת 2016 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית דין איזורי לעבודה בתל אביב - יפו ס"ק 23340-11-15 07 מרץ 2016 לפני: כב' השופט ד"ר יצחק לובוצקי - שופט בכיר נציג ציבור עובדים מר צבי רוזנצוויג נציג ציבור מעסיקים מר אברהם גלאי המבקשת עמותת ענ"ב -עדוד נוער במצוקה ע"י ב"כ עו"ד שלומית גוטרמן-כספי המשיבים 1. כוח לעובדים ארגון עובדים דמוקרטי ע"י ב"כ עו"ד עמית חלמיש 2. ועד עובדי חסות הנוער ע"י ב"כ עו"ד אביגיל שחם פסק דין
לפנינו בקשה ל"צו מניעה" בדיון בסכסוך קבוצי, שבין המבקשת (להלן גם: "העמותה" או "המעסיקה"), לבין המשיבים המייצגים את עובדיה (להלן גם: "העובדים").
במקרה הנוכחי, גם אי אפשר להטיל את האחריות להיעדר הגעה לידי הסכם, על מי מהצדדים; ומסתבר מהראיות שהוגשו, שמידת העיצומים בפועל שננקטו עד כה על ידי העובדים, הייתה מתונה, באופן כזה שלא הצריך את העמותה לפנות ל"ועדת חריגים" שהוקמה לטפול ב"מקרים דחופים", כאלו שיש בהם כדי לסכן את שלומם של בני הנוער.
כשמדובר בעיצומים "מידתיים" , לשם השגת מטרות לגיטימיות במהלך "סיכסוך עבודה לגיטימי", אזי ביה"ד אינו ממהר להתערב בדרך של הוצאת צוי מניעה, שיש בהם כדי לפגוע בחירות החוקתית של העובדים לשבות (השווה: עס"ק (ארצי) 48472-06-11 מד"י נ. ההסתדרות הרפואית, סע' 17 לפס"ד מיום 25.7.11).
...
עם זאת, מאחר ושוכנענו כי ניתן להפעיל את המעונות גם ללא התייצבות כל עובדי העמותה לעבודתם, אזי השאלה היא שאלה של "מידתיות" ו"חומרת העיצומים" הננקטים.
בשים לב לדרישת "האיזון החוקתי" כאמור, החלטנו כדלקמן: העיצומים שיותרו, יכול שיביאו להפחתת מספר העובדים במשמרות יום בלבד, קרי, בין השעות 10:00 בבוקר עד 22:00 בערב.

בהליך סכסוך קיבוצי (ס"ק) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הצדדים להליך המבקשת – עמותת ענב - היזדמנות לשינוי, היא עמותה הפועלת בתחום הטיפול והחינוך של בני נוער במצוקה ובסכון מוגבר ומפעילה מעונות והוסטלים לנוער בסיכון בהתאם למכרזים שבהם זכתה.
] "כפי שהובהר במכתבנו הקודם, המשרד מצפה מהעמותה להמשיך ולתת את השירותים להם היא מחוייבת בהסכמים עם המשרד עד לסיום ההיתקשרות (31.1.18). לפיכך, נוכח ההודעה מיום 7.12.17 בדבר סיכסוך העבודה והשביתה והסכון הקיים במקרה שאכן תיפרוץ שביתה במהלך השבת, המשרד רואה את העמותה כמי שמחויבת להגיש בקשה לצוי מניעה זמניים בבית הדין לעבודה עוד לפני סוף השבוע.
ההליכים בבית הדין לעבודה ביום 24.12.2017 הגישה המבקשת "בקשת צד בסכסוך קבוצי ובקשה דחופה לצוי מניעה זמניים במעמד צד אחד" נגד המשיבים ונגד משרד הרווחה, אשר הוגדר כמשיב פורמאלי.
...
לכן אנו קובעים כי על המשיבים לדאוג לכך שבכל משמרת לילה ישהה מדריך אחד בכל קבוצה במעונות השונים.
סוף דבר הבקשות למתן סעדים זמניים - נדחות.
בנסיבות אלה, אנו קובעים כך: העובדים רשאים לשבות החל מיום חמישי ה-11.1.2018 בשעה 10:00, וזאת על מנת שהצדדים יוכלו להיערך ולמנוע סכנות ממשיות לבני הנוער.

בהליך סכסוך קיבוצי (ס"ק) שהוגש בשנת 2015 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

ביום 26.3.2015 הוגשה לבית הדין "בקשה דחופה לצוו זמני במעמד צד אחד במסגרת בקשת צד לדיון בסכסוך קבוצי" והיא זו שבפנינו.
הרקע לבקשה ברקע הבקשה ניצבת כוונת המשיבה 1 (להלן: הסוכנות) להעברת כ – 350 מעובדיה המועסקים בתכנית "פותחים עתיד" - תכנית העוסקת בסיוע לילדים ונוער בסיכון מכל מגזרי החברה הישראלית - לעבודה בחברת בת "פותחים עתיד בע"מ (חברה לתועלת הציבור)" (להלן: חברת הבת), החל ממחר, 1.4.2015.
כן שב והדגיש שאין כל כוונה לבצע הליכי צימצום אגב המעבר לחברת הבת וכי הסוכנות נכונה לקלוט לעבודה בחברת הבת את כל עובדי תכנית "פותחים עתיד". הבקשה והסעדים המבקשים 1ו – 2 נמנים עם מינהלי תכנית "פותחים עתיד". על פי האמור בבקשה ובין היתר, לנוכח אי שביעות רצון של עובדים רבים מטיפול ועד העובדים במעבר לחברת הבת החליטו להתארגן ולהקים עמותה שתשמש להם ארגון עובדים.
או אז הוגשה הבקשה שבפנינו בה עותרים המבקשים למנוע את העברת עובדי התכנית לחברת הבת ולהורות על הפסקת העברת תשלומי עובדי התכנית לאירגון העובדים ולועד העובדים בגין דמי חבר, דמי טפול או דמי ועד.
...
בנסיבות אלה ומבלי להביע כל עמדה בבקשה לגופה דעתנו היא כי אין מנוס ממחיקתה.
המבקשים עתרו כי נורה על העברת הבקשה לבית הדין הארצי לעבודה אולם לאחר ששבנו ועיינו בכלל החומר שהונח בפנינו ושקלנו את טענות הצדדים בעניין זה באנו לכלל מסקנה כי במתכונתה הנוכחית, קרי בהיותה בקשה המופנית גם כנגד המעסיקה שאינה צד לסכסוך הבין ארגוני ובהיותה כוללת טענות שאינן נוגעות באופן ישיר לשאלת היציגות, אין מקום להורות כן. לא נעלם מעניינו עניינם הפרטני של המבקשים 1 ו – 2 אשר ביכרו בעת הזו שלא לעבור לעבוד בחברת הבת.
טרם חתימה מצאנו להוסיף כי במהלך הדיון היום נשמעו קריאות נרגשות מאת ועד עובדי הסוכנות לעובדי התכנית שלא להגיע למצב בו מאבקים בין ארגוניים יפגעו בכוחם המאורגן של כלל העובדים.
סוף דבר – על יסוד כל האמור הבקשה נמחקת.

בהליך סכסוך קיבוצי (ס"ק) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בפנינו בקשה למתן סעד זמני במסגרת בקשת צד בסכסוך קבוצי (להלן: "הבקשה") שימנע מהמשיבה (להלן: "המשיבה" או "העמותה") לקיים השבתה של שתי מסגרות בהם שוהים צעירים וצעירות המשתייכים לקהילה הלהט"בית, החל מהערב (4.1.21) ולמשך עשרה ימים.
זאת, על רקע רצון העובדים לשפר את תנאי עבודתם בשל היותם, לטענתם, מועסקים במשרות הכרוכות במידת סיכון מרובה.
מכאן הבקשה, בה התבקשנו לתת שורת סעדים זמניים שעיקרם מתן צו שימנע את ההשבתה המתוכננת ע"י העמותה במסגרות.
בעיניין זה נציין כי לגבי הוסטל "איילת השחר" אכן נעשתה פנייה לוועדת חריגים לאור אופיין הייחודי של הנערות השוהות שם, בבקשה להחריג את המסגרת מהשבתה הצפויה בשבוע הקרוב.
...
לא שוכנענו, כפי שטענו המבקשים בבקשה, שמטרת ההשבתה היא פגיעה בהתארגנות העובדים, אף כאשר מקבלים אנו את טענת המבקשים לפיה הנטל בעניין עבר אל כתפי המשיב.
זאת אומרת, העובדה כי עד כה המשיבה תפעלה את ההוסטלים בשביתות הקודמות עומדת, לטעמנו, לזכותה כאשר נשקל תנאי המידתיות.
עוד וחשוב מהכל, לטעמנו, לקחנו בחשבון במסגרת בחינת מאזן הנוחות את ציבור השוהים בהוסטלים – ציבור ייחודי הזקוק להגנה - כאשר לא נכון בעיננו כי במסגרת מתן סעד זמני נתערב בפרורגטיבה המקצועית/ טיפולית של המשיבה, שהחלטותיה לוו על ידי משרד הרווחה, כאשר המצהיר מטעם המבקשים אף לא ידע להצהיר על נזק שייגרם לשוהים כפי שפורט בבקשה (ר' עמ' 13 לפרוטוקול הדיון, שורות 1-9) ומנגד נציגת משרד הרווחה, גב' חלי אהרון, אישרה כי פעילות העמותה אשר לסגירת המסגרות נעשתה בתיאום עימה.
לפיכך אנו מורים על דחיית הבקשה למתן סעדים זמניים כמפורט בפרק זה בבקשה בסעיפים 1-2.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו