בפנינו בקשה למתן סעד זמני במסגרת בקשת צד בסכסוך קבוצי (להלן: "הבקשה") שימנע מהמשיבה (להלן: "המשיבה" או "העמותה") לקיים השבתה של שתי מסגרות בהם שוהים צעירים וצעירות המשתייכים לקהילה הלהט"בית, החל מהערב (4.1.21) ולמשך עשרה ימים.
זאת, על רקע רצון העובדים לשפר את תנאי עבודתם בשל היותם, לטענתם, מועסקים במשרות הכרוכות במידת סיכון מרובה.
מכאן הבקשה, בה התבקשנו לתת שורת סעדים זמניים שעיקרם מתן צו שימנע את ההשבתה המתוכננת ע"י העמותה במסגרות.
בעיניין זה נציין כי לגבי הוסטל "איילת השחר" אכן נעשתה פנייה לוועדת חריגים לאור אופיין הייחודי של הנערות השוהות שם, בבקשה להחריג את המסגרת מהשבתה הצפויה בשבוע הקרוב.
...
לא שוכנענו, כפי שטענו המבקשים בבקשה, שמטרת ההשבתה היא פגיעה בהתארגנות העובדים, אף כאשר מקבלים אנו את טענת המבקשים לפיה הנטל בעניין עבר אל כתפי המשיב.
זאת אומרת, העובדה כי עד כה המשיבה תפעלה את ההוסטלים בשביתות הקודמות עומדת, לטעמנו, לזכותה כאשר נשקל תנאי המידתיות.
עוד וחשוב מהכל, לטעמנו, לקחנו בחשבון במסגרת בחינת מאזן הנוחות את ציבור השוהים בהוסטלים – ציבור ייחודי הזקוק להגנה - כאשר לא נכון בעיננו כי במסגרת מתן סעד זמני נתערב בפרורגטיבה המקצועית/ טיפולית של המשיבה, שהחלטותיה לוו על ידי משרד הרווחה, כאשר המצהיר מטעם המבקשים אף לא ידע להצהיר על נזק שייגרם לשוהים כפי שפורט בבקשה (ר' עמ' 13 לפרוטוקול הדיון, שורות 1-9) ומנגד נציגת משרד הרווחה, גב' חלי אהרון, אישרה כי פעילות העמותה אשר לסגירת המסגרות נעשתה בתיאום עימה.
לפיכך אנו מורים על דחיית הבקשה למתן סעדים זמניים כמפורט בפרק זה בבקשה בסעיפים 1-2.