מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לצו חוסם נגד הליך חדלות פירעון בתביעת נדל"ן

בהליך פירוקים (פר"ק) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לענין זה מפנה הנאמן לסעיף 350(ט1) לחוק החברות, תשנ"ט- 1999 (להלן: "חוק החברות"), וכן למספר פסקי דין שניתנו בסוגיה זו, ובהם ע"א 679/17 מרכז לוגיסטי בי ריבוע נדל"ן בע"מ נ' אורתם סהר הנדסה בע"מ( (פורסם בנבו, 11.02.2018)‏‏ (להלן: "אורתם סהר"); רע"א 4024/14 אפריקה ישראל להשקעות בע"מ נ' רפאל כהן (פורסם בנבו, 26.04.2015)‏‏ (להלן: "אפריקה ישראל") בפיסקה 22; ע"א 1091/15 ראובן רוזנפלד נ' Dolphin Fund Limited  (פורסם בנבו, 13.07.2016)‏‏ (להלן: רוזנפלד") ופר"ק (מחוזי ת"א) 42576-02-13 אלביט הדמיה בע"מ נ' כונס הנכסים הרישמי (פורסם בנבו, 01.01.2014) (להלן: "אלביט הדמיה").
גבאי סומך את טענותיו על הילכת רוזנפלד, בה נקבע כי אין להוציא צו חוסם כלפי תביעות אישיות נגד נושאי משרה שעילתן תרמית והפרת חובת אמון שלא בתום לב. בנוסף מפנה גבאי להחלטה שניתנה לאחרונה במסגרת רע"א 4825/20 רזניק פז נבו נאמנויות בע"מ נ' אורבנקורפ אינק (פורסם בנבו, 17.08.2020) (להלן: "אורבנקורפ"), בה נפסק כי סמכות בית המשפט של חידלות פרעון היא לידון בפרשנות הסדר הנושים, וספק אם במסגרת זו עליו להדרש גם לבקשה לסילוק של הליך ייצוגי שכלל אינו מיתנהל בפניו.
...
תימוכין למסקנה זו ניתן למצוא גם בדבריה הבאים של כב' השופטת י' וילנר בענין אורבנקורפ: "בפתח הדברים, ומבלי לטעת מסמרות שכן שאלה זו אינה נדונה בפניי, אציין כי הסמכות של בית המשפט של חדלות פירעון היא לדון בפרשנות הסדר הנושים, וספק בעיני אם במסגרת זו עליו להידרש גם לבקשת המבקשת לסילוק ההליך הייצוגי שכלל אינו מתנהל בפניו, וזאת כפי שהעיר בית המשפט המחוזי בעצמו בהחלטות שנתן בנדון." משכך, אין מקום שבית משפט זה יורה על מחיקתו של ההליך הייצוגי, המתנהל בפני מותב אחר.
ואולם, השאלה האם ניהול ההליך הייצוגי צפוי להסב נזק לקופת ההסדר אם לאו, אינה אמורה להכריע את הכף, משום שמה שקובע בסופו של דבר הוא תוכנו ההסכמי של ההסדר, ולפיו, כל זכויות התביעה שיש לנושי החברה יוקנו לנאמן, בין שהותרתן בידי הנושים עלולה להסב נזק לקופת ההסדר ובין שלא כך הוא הדבר.
סיכומו של דבר, נוכח כלל האמור לעיל ונוכח הוראותיו הברורות של הסדר הנושים, יש לקבוע כי זכויות התביעה של גבאי נגד נושאי המשרה הומחו במסגרת הסדר הנושים לנאמן, על כל המשתמע מכך.

בהליך פירוקים (פר"ק) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

9.3 מתן צו חוסם על ידי בית המשפט הנכבד, אשר משמעותו תהיה שכל אדם שהיה לו קשר לחברה ו/או לאטלנטיק ו/או לנושאי המשרה במעמדם ככאלה לרבות כל נושה [קיים, עתידי, מותנה או אחר], יהיו חסומים ומנועים מלהגיש כל תביעה שהיא (לרבות תביעה ישירה, נגזרת, אישית, ייצוגית), כנגד החברה, המפרקת ו/או קופת ההסדר, אטלנטיק, בעלי מניות, נושאי משרה, חברת הביטוח, יועציהם של מי מהם, וכל אדם או תאגיד הקשור למי מהם.
לשיטתו הסעיף בהסדר הנושים החוסם את התביעות האישיות כנגד נושאי המשרה "יביא לפגיעה קשה ובלתי הפיכה בנושה ותוריד לטימיון את כל השקעתו בניהול התביעה תוך שתותיר בידו חלק קטן בלבד משעור הנזק שניגרם לו". כן מציין גרדי כי הוא אינו מיתנגד באופן עיקרוני לשאר סעיפי ההסדר, אם יותר לו להמשיך בתביעתו ולחלופין מבקש שיותר לו למשוך את תביעת החוב ולהמשיך בתביעה האישית – כך יוגדל חלקם של יתר הנושים.
לשיטת המפרקת, אך מקובל במסגרת הליכי חידלות פרעון לגבש הסדרים עם נושאי משרה בחברה במסגרתם מסולקות תביעות אישיות כנגדם בתמורה לתשלום כלשהוא המוזרם לטובת הנושים.
כן, הלכה ידועה ומוצקה היא כי בית המשפט ממעט להתערב מקום בו הנושים החליטו על אימוץ ההסדר, ראו בעיניין זה פס"ד אפריקה ישראל : "יוזכר, וכפי שאף עמדתי על כך לעיל, סטייה מהכלל לפיו יימנע בית המשפט מלהתערב בשקול דעת הנושים בהסדרי חוב תיעשה רק בנסיבות חריגות, אותן נהוג לחלק לשלוש קטגוריות: כשלים פרוצדוראליים הקשורים לכנוס האספות והצבעות הנושים כך שהרוב לפיו אושר ההסדר אינו משקף נכונה את האינטרסים של כלל הנושים; הסדר החורג בקיצוניותו מהסדר הגון וראוי, כך שניתן לומר כי אין כל הגיון מסחרי-כלכלי בקיומו. חריג זה יופעל במשורה ורק כאשר נפלו פגמים מהותיים בהשגת הרוב הדרוש לאישור ההסדר (ר' עניין קוי אשראי; בש"א (נצ') 95/10 חרושת מתכת בית השיטה (בהח) בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ - אגף אשראים מיוחדים (פורסם במאגרים המשפטיים, 1.2.10); קיומם של שיקולים מתחום הצדק, תקנת הציבור או חוסר תום לב המחייבים היתערבות בשקול דעת הנושים (פר"ק ע"א 679/17 מרכז לוגיסטי בי ריבוע נדל"ן בע"מ נ' אורתם סהר הנדסה בע"מ ואח' (פורסם במאגרים, 11.2.18)". במקרה הנידון הגעתי לכלל מסקנה שהמקרה אינו נופל לאחת מהקטגוריות האמורות וטענה שכזו לא נטענה כלל ע"י גרדי.
...
כן, הלכה ידועה ומוצקה היא כי בית המשפט ממעט להתערב מקום בו הנושים החליטו על אימוץ ההסדר, ראו בעניין זה פס"ד אפריקה ישראל : "יוזכר, וכפי שאף עמדתי על כך לעיל, סטייה מהכלל לפיו יימנע בית המשפט מלהתערב בשיקול דעת הנושים בהסדרי חוב תיעשה רק בנסיבות חריגות, אותן נהוג לחלק לשלוש קטגוריות: כשלים פרוצדורליים הקשורים לכינוס האסיפות והצבעות הנושים כך שהרוב לפיו אושר ההסדר אינו משקף נכונה את האינטרסים של כלל הנושים; הסדר החורג בקיצוניותו מהסדר הגון וראוי, כך שניתן לומר כי אין כל הגיון מסחרי-כלכלי בקיומו. חריג זה יופעל במשורה ורק כאשר נפלו פגמים מהותיים בהשגת הרוב הדרוש לאישור ההסדר (ר' עניין קווי אשראי; בש"א (נצ') 95/10 חרושת מתכת בית השיטה (בהח) בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ - אגף אשראים מיוחדים (פורסם במאגרים המשפטיים, 1.2.10); קיומם של שיקולים מתחום הצדק, תקנת הציבור או חוסר תום לב המחייבים התערבות בשיקול דעת הנושים (פר"ק ע"א 679/17 מרכז לוגיסטי בי רבוע נדל"ן בע"מ נ' אורתם סהר הנדסה בע"מ ואח' (פורסם במאגרים, 11.2.18)". במקרה הנדון הגעתי לכלל מסקנה שהמקרה אינו נופל לאחת מהקטגוריות האמורות וטענה שכזו לא נטענה כלל ע"י גרדי.
סוף דבר, מורה על אישור הסדר הנושים (על התיקון שהוגש) וכן על ביצוע התשלומים כמפורט בסעיפים 19-20 לעיל.

בהליך חדלות פירעון (חדל"פ) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בתל אביב - יפו חדל"פ 48798-02-22 רחמים נ' ממונה על חידלות פרעון – מחוז תל אביב ואח' תיק חצוני: 355733_3 מספר בקשה:2 בפני כבוד השופט רונן אילן המבקש: עו"ד ישראל שפלר (נאמן) משיבים: 1. סמירה רחמים (היחידה) 2. אליהו רחמים 3. עו"ד שולי זסלבסקי (נאמנת) 4. הממונה על הליכי חידלות פרעון החלטה
גבאי נקלע להליכי פשיטת רגל וכך גם היחידה, נגדה הוגשו תביעות חוב בהקף מיצטבר של למעלה מ- 28,000,000 ₪ (סעיף 2 (ג) בבקשה).
סעיף 221 בחוק חדל"פ מאפשר ביטול פעולה שנעשתה במטרה להבריח כספים "ובילבד שמועד ביצוע הפעולה חל בתקופה שתחילתה שבע שנים לפני מועד הגשת הבקשה לצוו לפתיחת הליכים ושסיומה במועד מתן הצוו". הבקשה לצוו פתיחת הליכים בעיניינה של היחידה הוגשה ביום 21.2.22.
כאמור, היחידה, כך טוען המבקש, חברה לגבאי ובמשך שנים רבות הוציאו שניהם במירמה כספים מאזרחים תמימים, בהסתמכות על מסמכים מזויפים ובהצגת מצגי שוא שלפיהם באפשרותם לקדם עיסקאות נדל"ן. נטען שבמעשי הונאה אלו שילשלו גבאי והיחידה לכיסם מיליוני שקלים.
על פניו, הכרעות אלו מקימות מעשה בית דין מסוג "השתק פלוגתא" החוסם את המבקש מפני העלאת הטענות שנית, כפי שהוא עושה במסגרת בקשה זו. אין בבקשה ובטיעוני המבקש כל ניסיון להראות כיצד ניתן להתגבר על מחסום דיוני זה וכיצד ניתן לנסות לשוב ולברר את אותן הטענות בהליך זה. אכן, הכלל בדבר מעשה בית דין, ככזה החוסם היתדיינות נוספת בשאלה שהוכרעה בפסק הדין, אינו עיקרון מוחלט ואיננו כלל מוחלט, החל בכל הנסיבות.
...
ונוכח כל זאת, לאחר שמצאתי שלא הוצגה תשתית לכאורית לביסוס הטענה לזכויות בדירה או לחיוב המשיב בתשלום בגין רכישת הדירה, אין הצדקה למתן צו מניעה בקשר עם הזכויות בדירה ואני דוחה את הבקשה.
בשים לב לכך שהבקשה התבררה לאחר בירור ממושך שהסתיים בפסק הדין, אינני רואה הצדקה להימנעות מחיוב בהוצאות, ולפיכך אני מחייב את המבקש לשאת בהוצאות המשיב בגין בירור בקשה זו בסך של 6,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

החלטה זו עניינה בבקשת המבקשת, ליתן צו חוסם המונע מהמשיבים להגיש נגדה הליך של חידלות פרעון: בקשה לצוו פתיחת הליכים ופרוק וזאת עד לתום ברור התביעה שבתיק העקרי רקע הצדדים הנם גורמים עיסקיים העוסקים בנדל"ן, למגורים מסחר ועוד, ידועים כ"קבלנים" גדולים בעיר אשדוד, אשר עשו בעבר עיסקאות שונות ביניהם והתביעה נוגעת למחלוקת באשר לשלוש עיסקאות נדל"ן במחלוקת.
...
דיון אקדים את מסקנתי ולפיה, לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, לאחר ששמתי את העדויות כמו גם לאחר שעיינתי בהשלמת הטיעון וכן תוך הביאי בחשבון את ההליכים הקודמים, כי בענייננו, ובנסיבות המיוחדות כפי שהן ולשלב זה של ההליך, יש להותיר את הסעד הארעי שניתן, צו מניעה האוסר על המשיבות או מי מטעמן, להגיש בקשה לחדלות פרעון כנגד החברה המבקשת, וזאת עד לתום ההליך בתיק העיקרי, כפי שיפורט להלן.
ברי כי לא ניתן לשלול אפשרות כי המשיבות, החלו בביצוע חלק מחיוביהן לפי הסכם הפשרה, כאשר הפנייה לבית המשפט של החברה, באה תוך כדי, כך שהפנייה לבית המשפט, הותירה את המשיבות "חשופות" באופן מסוים כלפי החברה, הגם שאציין כי לצורך ההכרעה בבקשה זו, לא שוכנעתי כי זה המצב.
בנסיבות בהן נבחנה היתכנות הגשת בקשה לחדלות פירעון, ונמצאה היתכנות נמוכה, כאשר ההתרשמות הינה כי מטרת אפשרות זו של הגשת בקשה לחדלות פרעון נגועה בשיקולים שאינם ממין העניין, כאשר מאזן הנוחות נוטה באופן ברור לטובת החברה ולרעת המשיבות, כאשר המשיבות אינן מנועות מלנקוט בהליכים אזרחיים משל עצמן כמו גם לבקש באופן עקרוני, סעדים זמניים, אם כי לא נקיטת ההליך החריג והקיצוני של חדלות פרעון, מצאתי כי בהתאם לתשתית העובדתית שהונחה בפני ובשלב זה של תחילת ההליכים בתיק העיקרי, ענייננו במקרה החריג שבו לאור כוונות המשיבות, שוכנעתי בקבלת הבקשה, איסור על המשיבות בנקיטת הליכי חדלות פרעון נגד החברה, עד לתום ההליך האזרחי בתיק זה. לפיכך, הסעד הארעי שניתן במעמד צד אחד, ביום 22.8.23, יעמוד בתוקפו עד לתום ההליך העיקרי שבתיק זה ולמען הסר ספק, ניתן בזאת צו מניעה, צו חוסם האוסר על המשיבות לנקוט בהליכי פירוק או הליכי חדלות פרעון נגד החברה התובעת, עד לסיום ההליך העיקרי בתיק זה. המשיבות תישאנה ביחד ולחוד, בהוצאות ובשכ"ט החברה המבקשת בסך כולל של 20,000 ₪ ניתנה היום, ד' תשרי תשפ"ד, 19 ספטמבר 2023, בהעדר הצדדים.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2024 בעליון נפסק כדקלמן:

] לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופט י' פרסקי) מיום 19.9.2023 בת"א 64319-06-23, בה התקבלה בקשת המשיבה 1 ליתן צו חוסם המונע מהמבקשות להגיש נגדה הליך של חידלות פרעון, עד לתום בירור התביעה העיקרית.
רקע והשתלשלות העניינים הצדדים לבקשה דנן הם גורמים העוסקים בנדל"ן בעיר אשדוד.
...
משאלה הם פני הדברים, אינני סבורה כי עניין לנו באותם מקרים קיצוניים בהם בעל דין נוקט באופן סדרתי בהליכים רבים, בזה אחר זה, הנעדרים כל סיכוי או תוחלת של ממש – עד שאין מנוס מלעשות שימוש בסעד הקיצוני של הוצאת צו חוסם.
הטענות של המשיבים ביחס להליך זה נוגעות לנזק המשמעותי שעצם הגשתו עלול לגרום להם – כאשר לגישתם אם תוגש בקשת חדלות פירעון, דינה יהיה להידחות, ולכן אין לאפשר למבקשות להגישה.
סוף דבר: לאור האמור לעיל, הערעור מתקבל במובן זה שהצו החוסם שהוטל על המבקשות בהחלטה מיום 19.9.2023 – יבוטל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו