בקשה לצו זמני לאיסור פרסום גן אירועים

ביום 09/08/18 הגיש המבקש בקשה למתן צו מניעה זמני כנגד המשיבה, במסגרתו ביקש לאסור על המשיבה לפרסם, להזמין, לקבל הזמנות חדשות ולקיים אירועים בגן האירועים נושא המחלוקת, וזאת החל מיום 01/04/19 ואילך.

...

בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בחדרה (כב' השופטת קרן אניספלד) מיום 08/11/18 בת"א 36661-05-17, במסגרתה נעתר בית משפט קמא חלקית לבקשת המשיבה למתן צו זמני כנגד המבקש, המורה לו להסיר פרסומים שפרסם בפייסבוק בקשר לגן אירועים עליו נסובה המחלוקת בין הצדדים ולהימנע מפרסומים בנוגע לגן האירועים.

על רקע האמור, עתר המבקש לפינוי גן האירועים והחניון ולסילוק ידה של המשיבה מהם החל מיום 30/03/19.

יחד עם זאת ועל מנת לשמור את המצב הקיים באופן שלא ייגרם נזק למשיבה, סבורני כי צדק בית משפט קמא כאמור בקובעו כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבה באופן שמצדיק מתן הסעד הזמני שניתן לטובתה.

סוף דבר סיכומו של דבר, סבורני כי המקרה הנדון אינו מצדיק סטייה מן ההלכה לפיה ערכאת הערעור לא תתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בהחלטותיה בעניין סעדים זמניים.

משכך, דין בקשת רשות הערעור להידחות.

לפני בקשה למתן צו מניעה זמני שיאסור על המשיבה להשכיר את ביתה לכל מטרה שאיננה למגורים ובכלל זה למטרות חופשה, אירוח ונופש.

ראשית , המבקשת אינה מתגוררת בבית המגורים שלה ומתבססת על שמועה ששמעה ועל פרסומים שונים שלכאורה מתייחסים לביתה של המשיבה (יחידת הדיור העיקרית) פרסומים שהוכחשו על ידי המשיבה שהסבירה שהפרסומים מתייחסים לבית הוריה הנמצא במקום אחר במושב.

יתר על כן, בהתייחס לדירת המגורים העיקרית לא הוכח שיחידה זו הושכרה כמתחם אירועים או אם הושכר האם נעשה בו שימוש החורג מגבולות הסביר.

ברגע שאותו מתיישב שגר בבית ויש לו ילדים בגן או בבית הספר מבחינתי הוא גר במושב.

...

ביום 12.7.21 נדונה בפני הבקשה לצו מניעה זמני , לאחר שעיינתי בנימוקי הבקשה והנספחים השונים , לא נעתרתי לבקשה במעמד צד אחד שכן, הצגת הדברים על ידי המבקשת יש בה כדי להטעות ולו גם בשל העובדה שעל פי התוכניות והיתר הבניה ניתן לבנות בכל מגרש עד שתי יחידות אירוח (צימרים) לצד בית המגורים העיקרי.

עיון בחוזה החכירה שצורף לבקשה מעלה שנושא השימוש במגרש לצורך בניית צימרים מובנה בחוזה החכירה: כאן המקום להוסיף שב"כ המבקשת ציין בדיון שכוונת הסעד לצו מניעה זמני היא למנוע את הפיכת בית המגורים העיקרי למתחם אירוח ולא להגביל את השימוש בצימרים : " אני עומד על העניין שצו המניעה דכאן הוא אך ורק על בית המגורים". דיון לאחר שבחנתי את טענות המבקשת איני נעתר לבקשה למתן צו מניעה זמני.

במקרה הנדון וכפי שציינתי לעיל, לא שוכנעתי שהמשיבה חרגה משימוש סביר בביתה (יחידת הדיור העיקרית + שני צימרים צמודים).

לכן, הבקשה לסעד זמני של צו מניעה זמני נדחית.

מאחר והבקשה עוסקת ביחסי שכנות (המבקשת והמשיבה) כשל כל אחד מהצדדים זכות קניינית בביתו, אני סבור שעל מנת שלא להחריף את מערכת היחסים בין הצדדים, כל צד יישא בהוצאותיו.

החלטה קודמת בבקשה לצוו זמני ביום 9.8.2018 היה זה המשיב שעתר ליתן צו זמני נגד המבקשת; בקשתו כיוונה לצוו שיאסור על המבקשת לפרסם, להזמין, לקבל הזמנות חדשות ולקיים אירועים בגן האירועים, זאת מיום 1.4.2019 ואילך.

...

דיון והכרעה לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, מצאתי שיש להיעתר לבקשה בחלקה.

(4) נוכח היתנהלות נטענת זו, הגישה המבקשת ביום 14.11.12 את התובענה דנן וכן בקשה לצוו מניעה זמני שיאסור על המשיבים לשווק את הופעות המשיב, לקבל תמורה כלשהיא בגין הופעות אלו ולפרסם את שמותיהם כמי שמופקדים על שיווק הופעות המשיב.

באותו מועד ממש נאלצה המבקשת לדחות בקשה של עריית מעלות תרשיחא לקיום הופעת המשיב, מהטעם שהאח כבר תיאם למשיב הופעה, לא באמצעות המבקשת, במקום אחר (ברמת גן ובפרדס כץ).

(5) המבקשת, שסרבה לקבל את הודעת הביטול, המשיכה לשווק את הופעות המשיב וכך תאמה הופעה בארוע של המועצה האזורית שפיר ליום 21.8.12 אך האח הודיע שהתשלום המגיע למשיב ישולם ישירות לו ולא למשיבים 3-4, שאם לא כן המשיב לא יגיע להופעה ודרש כי כך תתנהל המבקשת גם בהופעותיו העתידיות של המשיב, שאחרת לא יתייצב אף אליהן המשיב.

...

כן אני קובעת שהאח סייע למשיב להפר את ההסכם באמצעות שיווק הופעותיו שלא באמצעות המבקשת ובניגוד להסכם עליו חתם המשיב.

          סוף דבר: מכל האמור לעיל אני מקבלת את התובענה באופן חלקי.

כל האמור לעיל יבוצע תוך 30 יום מהיום.

כללי המבקשים הם בעלי זכויות במקרקעין הנמצאים בשפרעם, הידועים כחלקה 68 בגוש 102260, ששטחם הכולל הוא 36,810 מ"ר. ביום 2.10.22 הגישו המבקשים בקשה למתן צו מניעה במעמד צד אחד, אשר יאסור על המשיבים לבצע עבודות חפירה ו/או בניה במקרקעין הנדונים.

בנוסף הוגשה בקשה של חברה בשם "גני שפרעם בע"מ" ביחד עם אחרים (אשר ייקראו להלן - "המבקשים להצטרף"), בה עתרו מבקשים אלה להצטרף להליך, בטענה שמתן צו מניעה עלול לפגוע בזכויותיהם, ונקבע כי עניינה של בקשה זה להיות נדון בישיבה הנ"ל. ביום 19.10.22 היתקיים דיון במעמד כל הצדדים, לרבות חלק מבעלי הדין עצמם; מהנדס העיר שפרעם; מנהל אגף הנדסה צפון בחברת נתיבי איילון; והמבקשים להצטרף.

מכוח תוכנית זו (שפורסמה למתן תוקף עוד בשנת 2002), פורסמה עוד בשנת 2014 הודעת רכישה מכוח פקודת הקרקעות, ובשנת 2019 פורסמה הודעה אשר הקנתה באופן סופי ומוגמר את הבעלות בשטחים המופקעים בתוך חלקה 68 לעריית שפרעם.

הרקע להקמת גן האירועים אינו נידרש בפרוטרוט לצורך הבקשה העומדת לפניי, והמעוניין לקבל תאור ממצה של הדברים מוזמן לעיין בפסק דינו של בית משפט השלום שניתן במסגרת ת"א 45457-04-13 ובפסק הדין שניתן בעירעור על פסק דין זה, במסגרת ע"א (מחוזי חיפה) 65719-12-19 (אליו תבוא היתייחסות בהמשך).

הקבלן המבצע (המשיב 2) אישר כי הוא התבקש להשאיר "פתח" באיזור זה, וב"כ הערייה הבהיר כי כל הגורמים המינהליים הרלוואנטיים – עיריית שפרעם, משרד התחבורה ומשטרת ישראל – אישרו ביצוע הנמכה של אבני שפה בכל איזור תואי הכביש בו יש השקה עם דרך אחרת, וכי ככל שהמבקשים היו מעוניינים לשנות מהחלטה זו, היה עליהם להגיש עתירה מנהלית, כאשר בית משפט זה נעדר סמכות עניינית לשנות מהחלטה זו. לאחר שקילת הדברים מצאתי כי המבקשים לא הניחו ראיות טובות לכאורה לביסוס עילה לקבלת הסעד המבוקש על ידם באופן המצדיק מתן צו זמני כמבוקש, וכי הם לא הוכיחו שמתן צו כאמור מתחייב נוכח מאזן הנוחות.

...

על מנת להבין את מהות מבוקשם של המבקשים, ראוי לעמוד בקצרה על עובדות רקע חשובות, שהתבררו מהתגובות שהגישו המשיבים, וכן מטיעוני המבקשים להצטרף, ואשר סבורני כי מלכתחילה אמורות היו להופיע במסגרת הבקשה, בגדר חובתו של מבקש הסעד הזמני להציג בפני בית המשפט את מלוא העובדות והנתונים הצריכים לעניין.

סוף דבר, הבקשה לסעד זמני נדחית.

הצו הארעי שניתן ביום 3.10.22 מבוטלת בזאת אני מחייב את המבקשים לשלם הוצאות בסך 2,000 ₪ לכל אחד מהבאים: נתיבי איילון בע"מ; עיריית שפרעם; והמבקשים להצטרף.

כמו כן, ישלמו המבקשים הוצאות בסך 500 ₪ למשיב מס' 2, אשר התייצב לישיבה שהתקיימה ביום 19.10.22.