בקשה לצו הריסה ללא הרשעה למבנים צמודים לבית כנסת

ביום 5.8.18 הוגשה בקשה דחופה לביטול הצוו שניתן, בה נטען כי היתנגדותם של המשיבים הוגשה זה מכבר ביום 25.9.17 במסגרת תיק צ"ה 72142-07-17 (להלן ההליך האחר) אשר עניינו בקשה למתן צו הריסה ללא הרשעה לגבי נכס (בית כנסת אחווה ושלום) הסמוך מדרום למבנה מושא ההליך דנן, כאשר ההיתנגדות נוגעת גם להליך דנן.

המערערת פעלה בחוסר תום לב כאשר לא פירטה בבקשה את מהות המבנה בפרט ושאר המבנים הצמודים לו בכלל, אשר ניבנו על ידי המדינה בעצמה.

...

בהקשר זה, המערערת מכוונות טענותיה לקביעת בית משפט קמא, אשר לממצאי עובדה ומהימנות, ודינן להידחות.

אני סבורה שצדק בית-משפט קמא במסקנתו, לפיה לא התקיים התנאי השלישי להוצאת צו הריסה, המתייחס לקיומו של אינטרס ציבורי חשוב המצדיק מתן צו הריסה.

מטעמים אלה, אני סבורה, כי התנאים הנדרשים לצורך מתן צו הריסה לפי סעיף 212 לחוק התכנון והבנייה לא התקיימו, וכי אין מקום להתערב בהחלטת בית המשפט קמא, ומשכך דין הערעור להתקבל.

ההיתנגדות לצוו ביום 5.8.2018 הוגשה בקשה דחופה לביטול הצוו שניתן, בה נטען כי היתנגדותם של המשיבים הוגשה זה מכבר ביום 25.9.2017 במסגרת תיק צ"ה 72142-07-17 (להלן - ההליך האחר) אשר עניינו בקשה למתן צו הריסה ללא הרשעה לגבי נכס הסמוך מדרום למבנה מושא ההליך דנן, כאשר ההיתנגדות נוגעת גם להליך דנן.

ביחס למבנה בית הכנסת השוכן בצמוד למבנה מושא ההליך דנן, הסכימה המבקשת לבטל את בקשתה להריסת בית הכנסת.

גם בעיניינו של בית הכנסת הוגשה בקשה למתן צו הריסה ללא הרשעה - במסגרתו של צ"ה 72142-07-17.

...

לאור כל האמור התבקש בית המשפט ליתן צו כמפורט בבקשה ולהורות על ביצוע ההריסה על ידי המשיב, ואם לא יבוצע אזי יוטל ביצוע הצו על הוועדה המקומית לתכנון ובניה תוך חיוב המשיב בהוצאות המבקשת.

לאור כל האמור התבקש בית המשפט לדחות את הבקשה למתן צו ללא הרשעה.

סוף דבר משלא הוכח קיומו של אינטרס ציבורי חשוב במתן הצו, ומשנגלו ליקויים גם בהיבטים נוספים של הבקשה לאור נסיבות המקרה, אני מורה על ביטול סופי של הצו שניתן ביום 31.7.2018 ועל דחיית הבקשה למתן צו הריסה ללא הרשעה.

רקע ועיקרי טענות הצדדים המשיבה הגישה בקשה לצוו הריסה ללא הרשעה ביחס למבנה בשטח של כ-244 מ"ר הצמוד לבית כנסת בשם "בית יוסף", שהוא עצמו ניבנה בהיתר, המצוי על תואי דרך ושטח צבורי ברחוב אברהם קריניצי בנתניה בגוש 7941 חלקות 65, 134 ו-135 (להלן: "בית הכנסת").

...

" גם כב' הנשיא (כתוארו אז) השופט אגרנט, נקט באותה מגמה וכך כתב – "הכרחי להסיק, שסימן 2 לדבר המלך אין בכוחו להוציא מידי בתי המשפט את הסמכות לדון בעבירות שהוזכרו לעיל ולהפעיל את הסנקציות הענשיות, שנקבעו בצדו ואשר נועדו למנוע את הפרת הסדר הציבורי והנימוס במקומות הקדושים-הדתיים, למיניהם. שאם לא תאמד כן, לית דין ולית דיין באשר למעשי עבירה שכאלה, באין לרשות המבצעת – למותר לציין זאת – סמכות ענשית." במקרה אחר נבחנה באופן ספציפי סמכותו של בית המשפט לדון בענייני תכנון ובניה הנוגעים למקומות קדושים, לאחר שבית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים (כב' השופטת איילה פרוקצ'יה) דן בהליך על פי חוק זה בנוגע למבנים ברחבת הכותל ודחה טענה בדבר העדר סמכות לדון בכך אגב הקביעות הבאות (ת"פ 2986/87 מדינת ישראל נ' רשת כוללי האידרא, עמותה, פ"מ תשמ"ט (2) 156, 174 (17.4.1988)) – "... מסקנתי היא, על כן, כי כל מעשה פלילי שבוצע במקום קדוש הינו שפיט בבתי- המשפט, בכפוף לאפשרות קיומו של סייג אחד, והוא: אם ובמידה שהוא גורר בהכרח הכרעה שיפוטית בשאלת זכויות או תביעות הנוגעות למקום קדוש." בהמשך פסק הדין (עמ' 177-176) התייחסה השופטת פרוקצ'יה ספציפית לנושא הליכים על פי חוק התכנון והבניה בזו הלשון – "מן האמור יוצא איפוא: סמכות בית-המשפט לדון באישומים בגין עבירות על חוק התכנון והבנייה במקום קדוש לא נשללה ממנו בסימן 2 לדבר המלך (אלא לכל היותר בסייג שהוזכר לעיל בענין הכרעה בזכויות או תביעות בקשר למקום קדוש) והפעלתה עולה בקנה אחד עם עקרונותיו כביטוי לאכיפת עקרון הסדר הציבורי.

האם מדובר במקום קדוש או בניין/מקום דתי לאחר שבחנתי את פסיקת בתי המשפט ביחס לסמכותו העניינית של בית המשפט לדון בהליך מסוג זה המונח לפני ומאחר שהמבקש פנה גם אל המשפט העברי בניסיון לתמוך טענתו ועסקינן בטענה כי מדובר במקום קדוש אבחן גם את גישת המשפט העברי למקרה זה. כפי שראינו לעיל עוסק דבר המלך – "במקומות הקדושים או בבניינים הדתיים או במקומות הדתיים בישראל או בזכויות או בתביעות הנוגעות לעדות הדתיות השונות בישראל". נשאלת, איפוא, השאלה האם המבנה נושא הבקשה שלפני נכנס לקטגוריה זו. הדין העברי, ממנו יונקת קדושת בית כנסת, מבחין בין מבנה בית הכנסת עצמו לבין מבנים הצמודים אליו, וכך למשל כתב רבי יוסף קארו בחיבורו בית יוסף, על טור אורח חיים, סימן קנ"א – "כתב המרדכי[footnoteRef:1] בפ"ק דשבת בשם רבינו מאיר[footnoteRef:2]: איני יודע איסור גמור להשתמש בעליה שע"ג בה"כ כמו שכתב ר"י דאפילו גגין ועליות דעזרה לא נתקדשו"[footnoteRef:3], כלומר אין מקור לאיסור להשתמש בעלית גג הבנויה על גבי בית כנסת שכן אפילו הגגות והעליות של העזרה בבית המקדש לא התקדשו.

סיכום לבית משפט זה יש סמכות עניינית לדון בהליך הנוכחי וטענת המבקש בנושא זה נדחית.

בשים לב למועדי הדיון האפשריים על פי היומן אינני מוצא כל הצדקה שלא להעתר לבקשה זו. לאור האמור, יגישו המשיבים בבקשה העיקרית את תשובתם לגופה עד יום 20.7.21.

רקע ועיקרי טענות הצדדים המשיבה (היא המבקשת בהליך העקרי) הגישה בקשה לצוו הריסה ללא הרשעה ביחס למבנים הצמודים לבית כנסת בשם "חסד ואמת", שהוא עצמו ניבנה בהיתר, אשר מצויים על תואי דרך ושטח צבורי ברחוב אברהם קריניצי בנתניה בגוש 7941 חלקות 65, 135 ובסמוך לחלקה 134 (להלן: "בית הכנסת").

...

האם מדובר במקום קדוש או בניין/מקום דתי לאחר שבחנתי את פסיקת בתי המשפט ביחס לסמכותו העניינית של בית המשפט לדון בהליך מסוג זה המונח לפני ומאחר שהמבקשים פנו גם אל המשפט העברי בניסיון לתמוך טענתם ועסקינן בטענה כי מדובר במקום קדוש אבחן גם את גישת המשפט העברי למקרה זה. כפי שראינו לעיל עוסק דבר המלך – "במקומות הקדושים או בבנינים הדתיים או במקומות הדתיים בישראל או בזכויות או בתביעות הנוגעות לעדות הדתיות השונות בישראל". נשאלת, איפוא, השאלה האם המבנים נושא הבקשה שלפני נכנסים לקטגוריה זו. הדין העברי, ממנו יונקת קדושת בית כנסת, מבחין בין מבנה בית הכנסת עצמו לבין מבנים הצמודים אליו, וכך למשל כתב רבי יוסף קארו בחיבורו בית יוסף, על טור אורח חיים, סימן קנ"א – "כתב המרדכי[footnoteRef:1] בפ"ק דשבת בשם רבינו מאיר[footnoteRef:2]: איני יודע איסור גמור להשתמש בעליה שע"ג בה"כ כמו שכתב ר"י דאפילו גגין ועליות דעזרה לא נתקדשו"[footnoteRef:3], כלומר אין מקור לאיסור להשתמש בעלית גג הבנויה על גבי בית כנסת שכן אפילו הגגות והעליות של העזרה בבית המקדש לא התקדשו.

סיכום לבית משפט זה יש סמכות עניינית לדון בהליך הנוכחי וטענת המבקשים בנושא זה נדחית.

בשים לב למועדי הדיון האפשריים על פי היומן אינני מוצא כל הצדקה שלא להעתר לבקשה זו. לאור האמור, יגישו המבקשים את תשובתם לבקשה העיקרית גופה עד יום 20.7.21.

במסגרת בקשה שניה למתן ארכה למיצוי הליכי הידברות, שהוגשה על ידי ב"כ המשיבה ביום 11/8/22 לצורך סיום ההליך ללא צורך בצו שפוטי שתיקרא להלן: "תשובה", הואיל ובמסגרתה הוספו טיעונים מטעם המשיבה לעניין הבקשה לצוו ההריסה כדלקמן: בסעיף 2 לתשובה, צוין כי "אין כל מניעה לפתוח את בית הספר חזון מאיר המצוי בצידו הצפוני של בית הכנסת... ללא כל צורך בבצוע שינוי בבית הכנסת. לאורך כל השיחות בין הצדדים דנו ודנים הצדדים על שינוים הנדרשים לבצוע בבית הכנסת עבור בית ספר "קדם מפעליו" מצוי בחלקו הדרומי לבית הכנסת ואשר טרם סיימו בנייתו ואשר לא עתיד להפתח בשנת הלימודים הקרובה".

עוד הוסיף כי הטענה לפיה לעמותת "קדם מפעליו" ישנה חלופה אחרת (סעיף 13 לתשובה) אינה נכונה, הואיל והוגשה בקשה למתן צו הריסה ללא הרשעה למבנים היבילים שבשימוש קדם מפעליו.

לאור כל האמור לעיל בית המשפט נענה לבקשה למתן צו הריסה כנגד שני מבנים יבילים צמודים, האחד בשטח של כ-24 מ"ר, האחר שהינו צמוד לו בשטח של כ-88 מ"ר (להלן: המבנים), וכן סככה בשטח של כ- 83 מ"ר (להלן: הסככה), המצויים על מקרקעין הידועים כחלקה 87 בגוש 2023 (להלן: המקרקעין), ברחוב רבי מאיר בעל הנס (רובע ז') במיתחם "חרגול" (להלן: המיתחם), באשדוד.

...

הטענה, שהמבנים לא מפריעים להמשך בנייה של עמותת קדם מפעליו או שניתן לשנות את ההיתר של קדם מפעליו על מנת להותיר את המבנים הבלתי חוקיים דינה להידחות הן משום שנטענו בעלמא והן משום שעמותת "קדם מפעליו " בונה על פי היתר כדין מיום 12.19 23 ( נספח ו' ) ובהתאמה לתוכנית המפורטת ( נספח ג').

טענת ב"כ המשיבה להותיר את המבנים בנימוק, שאינם מפריעים לקידום תכנית הבנייה על פי ההיתר, דינה להידחות .

לאור כל האמור לעיל בית המשפט נענה לבקשה למתן צו הריסה כנגד שני מבנים יבילים צמודים, האחד בשטח של כ-24 מ"ר, האחר שהנו צמוד לו בשטח של כ-88 מ"ר (להלן: המבנים), וכן סככה בשטח של כ- 83 מ"ר (להלן: הסככה), המצויים על מקרקעין הידועים כחלקה 87 בגוש 2023 (להלן: המקרקעין), ברחוב רבי מאיר בעל הנס (רובע ז') במתחם "חרגול" (להלן: המתחם), באשדוד.