מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

בקשה לצו גילוי מסמכים קיימים

בהליך ערעור שונה - אזרחי (עש"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

לפניי ערעור על החלטת המפקחת על רישום מקרקעין (כב' המפקחת הבכירה אביטל שרייבר) מיום 7/2/2021 בתיק 1/370/2014, בה התקבלה באופן חלקי בלבד בקשת המערערת למתן צו לגילוי מסמכים.
הלכה זו חלה ביתר שאת בנוגע להחלטות שעניינן גילוי ועיון במסמכים, אשר בהן תתערב ערכאת העירעור במשורה בלבד, ורק במקרים חריגים בהם ההחלטה אינה מתקבלת על הדעת, אינה מתחשבת בנסיבות הקיימות, נוגדת את הדין או יוצרת עוות דין (רע"א 3031/20 שופרסל בע"מ נ' אמן סנפיר בע"מ, 28/6/2020; רע"א 4729/17 לוי נ' אברג'ל, 22/5/2018).
...
סיכומו של דבר, די היה בכך שלא נמצא בהחלטת המפקחת הנכבדה פגם מסוג הפגמים המצדיקים התערבות ערכאת הערעור על מנת לדחות את הערעור.
התוצאה: הערעור נדחה.
המערערת תשלם למשיבה הוצאות הליך זה בסך 12,000 ₪.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בבקשה נטען כי היא עומדת בתנאים הדרושים לצורך מתן צו המורה על גילוי מסמכים במסגרת הליך ייצוגי, כמפורט בתקנה 4(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע-2010 ובפסיקה; קרי כי בקשת האישור מגלה תשתית ראייתית ראשונית לגבי קיומם של התנאים לאישור התובענה כייצוגית; כי המידע רלוואנטי ודרוש להכרעה שבמחלוקת וכי הוא מצוי בידיעת בעל הדין שכלפיו מופנה הצוו.
ברי כי בית המשפט אינו יכול להורות על מסמכים שלטענת צד להליך אינם קיימים 15.3 מסמכים ונתונים הנוגעים לתועלת שצמחה מפרסומי המשיבות בעיניין השירותים מושא בקשת האישור ברשת האנטרנט, ברשתות חברתיות, באפליקציות, קמפיינים וכו' - במלים אחרות - לכמה לקוחות הגיעו הפרסומים האמורים, בכמה פלאטפורמות בוצע הפירסום וכדומה) - הגם שמדובר בנתון שעשוי להיות רלוואנטי לבקשת האישור (בשים לב לטענות המשיבות לפיהן לכל אורך שנות פעילותן פנו אליהן כ- 80-70 אנשים בלבד כתוצאה מפירסום), מדובר בנתון שעל פי הנטען אינו מצוי בידי המשיבות ועל כן אין מקום להורות על גילויו.
...
דיון והכרעה כפי שיפורט להלן, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
סוף דבר הבקשה נדחית, והוצאותיה יובאו בחשבון במסגרת ההחלטה בבקשת האישור.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

מן ההחלטה עולה כי בית המשפט נתן דעתו לשני התנאים למתן צו גילוי מסמכים בהליך אישור תובענה כייצוגית הקבועים בתקנה 4(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע-2010 (להלן: תקנות תובענות ייצוגיות): האחד הוא קיומה של תשתית ראייתית ראשונית לאישור התובענה כייצוגית; השני הוא רלוואנטיות המידע שגילויו מתבקש לליבון השאלות שבמחלוקת בשלב בקשת האישור.
המשיבים דוחים את טענותיה של פלנטקס, תוך שהם עומדים על כך שהחלטה הנוגעת לגילוי מסמכים מצויה בליבת שיקול הדעת של הערכאה הדיונית וככלל אין מקום להתערב בה. במענה לטענות בדבר העדר תשתית ראייתית מספקת, הם מבהירים כי מדובר באותן טענות שכבר הועלו על ידי פלנטקס בבקשת הסילוק ונדחו הן על ידי בית המשפט המחוזי הן על ידי בית משפט זה במסגרת רע"א 1055/22, תוך שנקבע כי קיימת תשתית ראייתית ראשונית וכי לא מדובר בתביעת סרק.
...
בנסיבות אלה טענה פלנטקס כי יש לדחות את בקשת האישור המתוקנת לגופה, הן את העילה הקניינית הן את העילה הנזיקית.
עוד נטען על ידי המשיבים כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור לנוכח חוסר ניקיון הכפיים של פלנטקס, שלטענתם הסתירה מבית המשפט את השתלשלות ההליכים המלאה בין הצדדים; וגם בשל כך שהיא מעלה טענות שכבר נדחו בעבר ושהיא יודעת כי סיכוייהן להתקבל נמוכים, הכל על מנת להאריך את ההליך שלא לצורך ולדחות את ההכרעה בו. כן נטען כי פלנטקס עצמה היא שהתנגדה בתוקף להכרעה בבקשת האישור המתוקנת על יסוד כתבי הטענות בלבד, ומשכך אין היא רשאית להלין על המשיבים שהם עומדים על זכותם לגילוי מסמכים.
דיון והכרעה לאחר עיון בבקשת רשות הערעור ובתשובת המשיבים, על נספחיהן, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
כמו כן, לא שוכנעתי כי היקף הגילוי שנקבע על ידי בית המשפט המחוזי הוא בלתי סביר.
סוף דבר התוצאה היא שבקשת רשות הערעור נדחית.

בהליך תביעה נגזרת (תנ"ג) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

סעיף 198א(ב) לחוק החברות מוסיף וקובע כי בית המשפט רשאי לאשר בקשה לגילוי מסמכים מכוח סעיף 198א(א) לחוק "אם שוכנע כי המבקש העמיד תשתית ראייתית ראשונית לגבי קיומם של התנאים לאישור התביעה הנגזרת המנויים בסעיף 198(א) לחוק". סעיף זה עניינו בבקשה לאישור התביעה הנגזרת והוא מורה כי "תביעה נגזרת טעונה אישור בית המשפט והוא יאשרה אם שוכנע כי לכאורה התביעה וניהולה הן לטובת החברה וכי התובע אינו פועל בחוסר תום לב". סיכום האמור מוביל לכך שעל המבקש צו לגילוי מסמכים מכוח הוראת סעיף 198א לחוק החברות להוכיח שלושה תנאים מצטברים: ראשית, כי המסמכים המבוקשים רלוואנטיים לבקשה לאישור התביעה הנגזרת; שנית, כי קיימת תשתית ראייתית לכך שהתביעה וניהולה הן לטובת החברה; ושלישית, כי המבקש אינו פועל בחוסר תום לב (ראו: עניין קרן טוליפ, בפסקות 11-10; רע"א 804/20 גן שמואל מזון בע"מ נ' ק.ר.נ.א בע"מ (5.5.2020)).
...
על רקע האמור אבחן את הנדבכים השונים בטענות המבקשים, בקצירת האומר, ולבסוף אבחן את נושא "טובת החברה" בכללותה, בכל הקשור לגילוי המסמכים המבוקש.
הדברים נאמרים בזהירות, שכן אם היינו מגיעים למסקנה שהופרה חובת אמון, מחילה עליה בדיעבד עלולה להיות מוקשית (עיינו: רע"א 5296/13 אנטורג נ' שטבינסקי (24.12.2013); עמיר ליכט "אין כבודו מחול – אימתי הפרת חובת אמון אינה נמחלת חרף הסכמה כללית?" אתר נקודה בסוף משפט (2018)).
סוף דבר הבקשה לגילוי מסמכים נדחית.

בהליך בקשת רשות ערעור (בר"ע) שהוגש בשנת 2023 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

בבקשה לצוו גילוי מסמכים שהגישה המבקשת (להלן – הבקשה לגילוי) התבקש בית הדין "ליתן צו לגילוי מסמכים כנגד המשיבות לגבי פרטי הקבוצה והנזקים לה גרמה, וזאת כאשר לא שיחררה ו/או עיכבה כספים למעלה מ 35 ימים מעת הגשת בקשת המשיכה לידיה". לטענת המבקשת, בהתאם לעקרונות הפסיקתיים והשיקולים החלים על הליכי גילוי מסמכים, אין חולק כי על המשיבות לגלות את המידע המבוקש המוחזק על ידן באופן בלעדי, בהיותו חיוני לביסוס התביעה, איתורו על ידי המשיבות יכול להעשות בנקל או לכל הפחות מבלי להוות עבורן הכבדה משמעותית, וגילויו אינו מחייב פגיעה בפרטיותם של המבוטחים.
בית הדין האיזורי דחה את הבקשה לגילוי וזאת מארבעה טעמים (להלן – ההחלטה): ראשית קבע בית הדין כי עתירת המבקשת לחיוב המשיבות בשינוי תקנונן מצויה בלב הבקשה לאישור, וכי "ספק גדול בעיניי האם קיימת סמכות לבית-דין זה להורות על שינוי תקנוני המשיבים במסגרת תיק תובענה ייצוגית". שנית נקבע כי לאור פסיקת בית הדין הארצי בעיניין וולף (בר"ע 11387-07-22 מבטחים - וולף (5.1.2023)), "עמית באחת הקרנות הותיקות אינו יכול להגיש בקשה לאישור כנגד קרן ותיקה שהוא אינו חבר בה, ומכאן שאף בהיבט זה לכאורה סביר ביותר להניח כי הבקשה לאישור תדחה". שלישית קבע בית הדין כי בדיון המוקדם הובהר כי הבקשה לאישור "מבוססת על תצהירה וסיפורה האישי של המבקשת בלבד", וכי הגם שבא כוחה של המבקשת טען כי לפי הערכתו מספר חברי הקבוצה המיוצגת עולה על אלף איש, "מעיון בתיק עולה כי לכאורה לא הוצגה תשתית ראייתית, ולו ראשונית, לקיומה של קבוצה, באופן המצדיק גילוי מסמכים בשלב דיוני זה". רביעית נקבע כי "המבקשת טענה כי היא מבקשת באופן ספציפי מידע על כל אדם שהמתין למשיכת כספים מעל 35 יום מיום הגשת הבקשה למשיכת כספים, אך בעיניין זה מקובלת עלי טענת המשיבים כי אין כל קשר בין עניין זה, לבין הטענות שהעלתה המבקשת בבקשה האישור והגדרת הקבוצה שהיא מבקשת לייצגה". בקשת רשות העירעור לטענת המבקשת בית הדין האיזורי שגה בהחלטתו משהתעלם מפערי המידע הגדולים הקיימים בין המבקשת למשיבות ומהמשמעות שיש לכך על הקף חובת הגילוי ועל היפוך נטל ההוכחה בשאלת קיומה של עילה קבוצתית.
...
בית הדין האזורי דחה את הבקשה לגילוי וזאת מארבעה טעמים (להלן – ההחלטה): ראשית קבע בית הדין כי עתירת המבקשת לחיוב המשיבות בשינוי תקנונן מצויה בלב הבקשה לאישור, וכי "ספק גדול בעיניי האם קיימת סמכות לבית-דין זה להורות על שינוי תקנוני המשיבים במסגרת תיק תובענה ייצוגית". שנית נקבע כי לאור פסיקת בית הדין הארצי בעניין וולף (בר"ע 11387-07-22 מבטחים - וולף (5.1.2023)), "עמית באחת הקרנות הוותיקות אינו יכול להגיש בקשה לאישור כנגד קרן ותיקה שהוא אינו חבר בה, ומכאן שאף בהיבט זה לכאורה סביר ביותר להניח כי הבקשה לאישור תידחה". שלישית קבע בית הדין כי בדיון המוקדם הובהר כי הבקשה לאישור "מבוססת על תצהירה וסיפורה האישי של המבקשת בלבד", וכי הגם שבא כוחה של המבקשת טען כי לפי הערכתו מספר חברי הקבוצה המיוצגת עולה על אלף איש, "מעיון בתיק עולה כי לכאורה לא הוצגה תשתית ראייתית, ולו ראשונית, לקיומה של קבוצה, באופן המצדיק גילוי מסמכים בשלב דיוני זה". רביעית נקבע כי "המבקשת טענה כי היא מבקשת באופן ספציפי מידע על כל אדם שהמתין למשיכת כספים מעל 35 יום מיום הגשת הבקשה למשיכת כספים, אך בעניין זה מקובלת עלי טענת המשיבים כי אין כל קשר בין עניין זה, לבין הטענות שהעלתה המבקשת בבקשה האישור והגדרת הקבוצה שהיא מבקשת לייצגה". בקשת רשות הערעור לטענת המבקשת בית הדין האזורי שגה בהחלטתו משהתעלם מפערי המידע הגדולים הקיימים בין המבקשת למשיבות ומהמשמעות שיש לכך על היקף חובת הגילוי ועל היפוך נטל ההוכחה בשאלת קיומה של עילה קבוצתית.
דיון והכרעה לאחר בחינת בקשת רשות הערעור ועיון בחומר התיק הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור אף מבלי להידרש לעמדת המשיבות.
סוף דבר – בקשת רשות הערעור נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו