מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לצו ביניים: איסור התקשרות עם סוכן ביטוח מתחרה

בהליך בקשת רשות ערעור (בר"ע) שהוגש בשנת 2018 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

על מנת לקדם את עסקיה, העסיקה ד"ר פח את המבקש 1 בתפקיד סמנכ"ל שיווק (להלן: הסמנכ"ל) ואת המבקשים 2 - 5 והמשיב הפורמלי בתפקידי מינהלי שיווק/מכירות (להלן: העובדים), על מנת שיצרו קשר עם סוכני ביטוח, יעניקו להם שירות מיטבי ויטפחו את ההיתקשרות עימם.
ביום 31.5.18 פנתה ד"ר פח לבית הדין האיזורי בבקשה כי יינתן צו המונע מהסמנכ"ל והעובדים ליצור קשר עם סוכני ביטוח שהם לקוחותיה.
בתשובת הסמנכ"ל והעובדים (למעט המשיב הפורמלי שצורף כמשיב לבקשה במועד מאוחר יותר כנ"ל) ויונייטד טענו, בין היתר, כי לא קיים סוד מסחרי וכי פעילות עסקית זו של גיוס סוכני ביטוח הנה תחרות עסקית אמיתית ובריאה, וכמו כן אף אין רשימת לקוחות בבקשתה של ד"ר פח. כן טענו כי מעבר העובדים ליונייטד היה מאחר וד"ר פח עצמה ביקשה לצמצם את מחלקת השיווק שלה.
עוד מועלות טענות באשר להחלטות ביניים שניתנו בהליך זה. הראשונה, ההחלטה להתיר הגשת הבקשה לצוו המניעה הזמני טרם הגשת כתב תביעה וזאת ללא מתן זכות תשובה למבקשים וללא ציון "טעמים מיוחדים שירשמו". השניה, צירוף המשיב הפורמלי לצוו המניעה הזמני וזאת מבלי שד"ר פח המציאה אליו כלל את הבקשה לצירופו.
צו המניעה כלפי העובדים חל "סוכני ביטוח שהיו בטיפולו בתקופת עבודתו" עד ליום 1.9.18 והוא אוסר על יצירת כל קשר לצורך שדול לעבור לחברת יונייטד.
...
משכך, הענין מוחזר לבית הדין האזורי לצורך הגדרה שמית של הלקוחות עליהם חל הצו ביחס לכל אחד מהעובדים לרבות הסמנכ"ל. סוף דבר – החלטנו לתת רשות ערעור אך בנקודה אחת, הנוגעת להיעדר מסויימותו של הצו שניתן.
ביחס לנקודה זו ניתנה רשות הערעור, והערעור מתקבל כך שהענין מוחזר לבית הדין האזורי כאמור בסעיף 17 לעיל.
ביחס ליתר חלקי הבקשה לא מצאנו מקום למתן רשות ערעור.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בפני בקשה לצוו ביניים אשר יורה למשיבה מס' 1 להמנע מלהתקשר עם המשיבים 2 ו- 3 ולהורות לה להמשיך להיתקשר עם העותר והמשיבה 4 עד הכרעה בעתירה.
ביום 18.7.19 הודיע המועצה לאיילון על מינוי המשיב כסוכן ביטוח מטעמה לצורך עריכת הביטוח מיום 1.8.19 וכמו כן חתמה על כתב מינוי למשיב החל ממועד זה. בעתירה ובבקשה מבקש העותר להורות למועצה להמנע מלהתקשר עם המשיב וכן להורות למועצה להמשיך את ההיתקשרות עם העותר ועם איילון כפי שנעשה עד היום, באמצעותו, כל זאת עד הכרעה בעתירה.
העותר טוען, כי המועצה ביטלה את המיכרז שערכה שלא כדין, היתעלמה מהצעת איילון שהוגשה באמצעות המבקש שלא כדין ומשיקולים פסולים וזרים וכן היתקשרה עם המשיב שלא כדין ללא כל הליך תחרותי, בנגוד לכללי המינהל התקין ולחובת המינהליות החלות עליה.
המועצה הוסיפה וטענה כי בהתאם לסעיף 3(8) לתוספת הרביעית לצוו המועצות המקומיות, מועצה רשאית להיתקשר בפטור ממכרז חוזה לבצוע עבודה מקצועית הדורשת ידע ומומחיות מיוחדים, או יחסי אמון מיוחדים, כגון: עבודות תיכנון, פקוח, מדידה, שמאות, ייעוץ ועבודות כיו"ב וכי היחסים עם סוכן הביטוח עונים על ההגדרה של "יחסי אמון" אשר מצדיקים קיומם בפטור ממכרז – וכך נהגה המועצה גם בעבר.
ב"כ העותר טען כי אסור למועצה לפעול בנגוד עניינים וכי המשיב הוא גם סוכן ביטוח האישי של ראש המועצה.
...
המועצה הגישה תגובה מקדמית לבקשה וטענה דין הבקשה להידחות על הסף מטעמים של העדר זכות עמידה של העותר, אי צירוף משיבים רלוונטיים לעתירה, חוסר תום לב, העדר ניקיון כפיים, הסתרת מידע מהותי מביהמ"ש וניסיון להטעות את ביהמ"ש. כמו כן, טענה כי עסקינן בעתירה לסעד כספי שאין מקומה בבימ"ש זה, וכי דין העתירה להידחות גם לגופה.
יחד עם זאת מרביתן אינן רלבנטיות להכרעתי מאחר ולאחר בחינת הטענות הגעתי למסקנה כי יש לדחות את העתירה על הסף נוכח העובדה שהסעד המבוקש, במהותו, הינו סעד כספי ובית משפט זה אינו הפורום הנאות לדון בענין.
לפיכך, אני דוחה את העתירה.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים עת"מ 45459-12-18 סוכנויות פלתורס בטוח בע"מ נ' רפאל מערכות לחימה מתקדמות בע"מ ואח' 01.01.2019 בפני כבוד השופטת ריבי למלשטריך-לטר עותרת סוכנויות פלתורס בטוח בע"מ באמצעות ב"כ עו"ד גב' רות ברק ועו"ד נועם שוחט משיבים 1.רפאל מערכות לחימה מתקדמות בע"מ באמצעות ב"כ עו"ד רועי בלכר ועו"ד גב' דנה זמיר 2.רמון - גרניט סוכנות לביטוח (1994) בע"מ באמצעות ב"כ עו"ד אורי אשר ועו"ד גב' תמי לויט 3.ישלב סוכנות לבטוח בע"מ פסק דין
יחד עם העתירה, הוגשה בקשה לצוו ביניים, אלא שבמעמד הדיון בצו הביניים, הסכימו באי כוח הצדדים כולם למתן הכרעה בעתירה לגופה.
את המענה לבל"מ יש לשלוח אך ורק לתיבת הדואר האלקטרוני הבאה: TOP_TENDER_F@RAFAEL.CO.IL. חל איסור מפורש על שליחת המענה לבל"מ לכתובת אחרת".
תיבת המכרזים הווירטואלית 5.1 המיכרז של המשיבה כפוף לחוק חובת מכרזים תשנ"ב-1992 ותקנות חובת המכרזים (התקשרויות מערכת הבטחון) תשנ"ג-1993 שהותקנו מכוחו (להלן: "תקנות המכרזים").
. כמו כן נפסק על-ידי השופט לנדוי (כתוארו אז) בבג"צ 70/69 [6], בעמ' 431, כי היה משום פגם חמור באי-מתן הודעה למציעים על מועד פתיחת ההצעות בנגוד לנהלים הקיימים ולתקנות המחייבות, וכי בצדק בוטל המיכרז בשל כך. אך השופט לנדוי הוסיף בפסק-דינו גם את הדברים הבאים: "אכן, חוסר שויון לא היה בנידון זה בין העותרות ובין יתר המתחרים, אבל קיום ההוראה הזאת כלשונה דרוש, כדי להרחיק לזות שפתיים בכך, שכל אחד מן המתחרים יוכל להווכח ממראה עיניו שבשלב חשוב זה נעשה הכל כשורה". (ההדגשות לא במקור) 6.6 ב"כ העותרת בקשה להסתמך על עעמ 1811/09 אסום חברה קבלנית לבנין בע"מ נ. מועצה אזורית שדות נגב (6.1.10), שם נדונה בין היתר השאלה האם העובדה שההצעה הוכנסה לתיבת המכרזים בעותק אחד ולא בשני עותקים כפי שנידרש, יש משום פגם מהותי ונקבע שאין זה פגם מהותי.
...
האם לא נפתחת אז הדרך למציעים פוטנציאלים לטעון כנגד האפשרות שהגיע מידע לאחד המשתתפים? או לפחות היתה אפשרות שיגיע ולכן המכרז פסול? והאם מצב דברים כזה איננו מהווה פגיעה בערכי השוויון, ההגינות וטוהר המידות ? 7.6 המסקנה המתבקשת לדעתי היא כי משלוח ההצעה במקביל למייל האישי של הקניין, ובניגוד לדרישות המכרז המפורשות, הינו פגם מהותי היורד לשורש שיטת המכרזים ונוגס ביסודות השיטה.
לסיכום 9.1 לא מצאתי לנכון להתערב בהחלטת ועדת המכרזים אשר החליטה על פסילת הצעתה של העותרת.
9.2 לפיכך, העתירה נדחית.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2015 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

תחילה כלל המיכרז את דרישות הסף הבאות: סעיף 2.3.5 - בו נידרש כי "על הגוף המציע להיות בעל אישור תקף המעיד על היותו סוכן מורשה של יאט"אIATA ACCREDITED AGENT בשנתיים האחרונות לפחות"; סעיף 2.3.6 - בו נקבע כי "על המציע להיות בעל ניסיון של 4 שנים אחרונות לפחות באירגון נסיעות של קבוצות ממסגרות חינוכיות לחו"ל הכוללים שירותי קרקע וטיסות עבור 100 קבוצות לשנה כאשר קבוצה אחת כוללת לפחות 30 משתתפים. מספר המשתתפים בשנתיים האחרונות עמד לפחות על 1,000 משתתפים לשנה" (ההדגשה במקור – ד' ח'); סעיף 2.3.7 - בו נקבע כי "על המציע להיות בעל מחזור כספי מינימאלי של 5,00,000 ₪ לשנה, בכל אחת מ-3 השנים (2011-2013)"; סעיף 2.3.8 - בו נקבע כי "על המציע לצרף ערבות מציע – ערבות בנקאית או ערבות חברת ביטוח (מרשימת החברות המצורפות בנספח 13) לקיום תנאי המיכרז, ההצעה וחתימה על החוזה. נוסח הערבות יהיה תואם במלואו לנוסח המצורף למכרז (בנספח 13) בסך של 100,000 ₪, בתוקף עד לתאריך 8.3.15. הערבות תישא את תאריך המועד להגשת ההצעה למכרז או כל תאריך שקדם למועד זה. בשום מקרה לא תיתקבל ערבות הנושאת תאריך מאוחר יותר" (ההדגשות במקור – ד' ח'); וסעיף 2.3.9 - בו הובהר כי "...לצורך עמידה בתנאי הסף על המציע לעמוד בתנאי הסף בעצמו וכי לא ניתן לייחס ניסיון ו/או מחזור כספי ו/או כל פרט אחר של כל גוף אשר אינו המציע עצמו לרבות חברת אם, חברת בת או כל גוף אחר הקשור בדרך כלשהיא למציע ולמעט גוף אשר בוצע לגביו מיזוג עם עפ"י סעיף 323 לחוק החברות התשנ"ט 1999, טרם המועד האחרון להגשת הצעות למכרז זה". במסגרת הליך ההבהרות בוצעו מספר שינויים בסעיפי המיכרז, ובכללם בסעיפים המצוינים לעיל.
כך, ביום 30.11.14, שינה המשיב את סעיף 2.3.5 ואיפשר לכל סוכן מורשה של יאט"א להציע הצעה במיכרז, ובנוסף גם למי שאינו סוכן מורשה של יאט"א אם יצרף להצעה אסמכתא כי הגיש בקשה להיות סוכן מורשה של יאט"א. כן נידרש כי מציע כזה, יציג אישור על היותו סוכן, לא יאוחר מיום 15.1.15 (כאשר לאחר מכן הוארך מועד זה עד ליום 31.1.15).
נגד הבהרה זו ושינויי תנאי הסף המתוארים לעיל, הוגשה עתירה זו, ולצידה בקשה למתן צו אירעי וצו ביניים.
כן נתתי בשתיהן צו אירעי האוסר על המשיב לפתוח את תיבת ההצעות עד לאחר הדיון הקבוע בעתירות.
למציעים הפוטנציאלים אינטרס הסתמכות כי ההליך המכרזי יתנהל כאמור במיכרז ותוצאותיו ייבחנו בהתאם לכללי התחרות הקבועים בו. נוסף על כן, המנעות משינוי מבטיחה כי הרשות המינהלית אינה מבקשת להטיות את המיכרז לטובת מציע זה או אחר (אמיר לוי, דיני המכרזים בישראל (2012) (להלן – דיני המכרזים בישראל), עמ' 89 ועמ' 98).
העותרות לא מטילות ספק בצורך בתנאי הסף הנוגעים למחזור הכספי של המציע, ניסיונו או התקשרותו עם יאט"א. הטרוניה שלהן נסובה על הרף הקבוע בהם ובקשתן היא כי זה יוצב גבוה יותר.
...
נוסף על כן, מקובלת עליי טענתו של המשיב לפיה קביעת תנאי המכרז מסורה לוועדת המכרזים של המשיב.
סוף דבר העתירה נדחית.
העותרות ישלמו יחדיו למשיב הוצאות בסך של 20,000 ₪.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2019 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2969/19 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופט ד' מינץ העותרת: היתאחדות משרדי הנסיעות ויועצי התיירות בישראל נ ג ד המשיבים: 1. הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון 2. משרד האוצר, אגף הפיקוח על שוק ההון, ביטוח וחסכון עתירה למתן צו על תנאי ולמתן צו ביניים תאריך הישיבה: כ"ח בסיון התשע"ט (1.7.2019) בשם העותרת: עו"ד אורלי נשיץ בשם המשיבים: עו"ד רנאד עיד ][]פסק-דין
חוזר זה קבע הוראות בקשר להתקשרויות בין "גופים מפוקחים" לבין "גופים חצוניים" שאינם מפוקחים, המעורבים בשיווק או במכירת ביטוח שאינו קבוצתי.
לאחר פירסום חוזר שיווק ומכירה, הגישו העותרים ביום 29.12.2014 עתירה לבית משפט זה, במסגרתה התבקש ביטולו (בג"ץ 8973/14).
כן נטען כי יישומן של הוראות חוזר שיווק ומכירה בעת הזו תביא לפגיעה בחופש העיסוק של סוכני הנסיעות, לפגיעה בקידום התחרות בשוק החופשי אשר תגרור עלויות כלכליות רבות למשק כולו ולפגיעה באנטרס של הצרכנים.
הנחת היסוד היא כי פעולתם של סוכני הנסיעות – הכוללות בדרך כלל, בין היתר, הצגת הצעה לרכישת פוליסת ביטוח, סיוע במילוי הטפסים הרלוואנטיים וגביית דמי ביטוח והעברתם לחברות הביטוח או לסוכני ביטוח – היא בגדר "תיווך" אסור לפי סעיף 24 לחוק.
...
העותרים מושכים את עתירתם והיא נדחית.
בנסיבות העניין, דין העתירה להידחות, ללא צו להוצאות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו