בקשה לצו ביניים למניעת הריסת בית כנסת בפתח תקוה

לפניי בקשה למתן צו ביניים אשר ימנע מהמשיבה 1 (להלן: "הערייה") להרוס את מבנה בית הכנסת בגוש 6371 חלקה 956 מיגרש 6 ברחוב משה אויערבאך 1 בפתח תקוה.

...

אכן, בהחלט ייתכן שהעתירה תידחה בסופו של דבר, אך לצורך מתן הסעד הזמני, שתכליתו רק שימור המצב הקיים עד לדיון, ובהתחשב באמור לעיל על כך שהנסיבות בתיק זה אינן נסיבות רגילות, אסתפק במקרה זה בכך, שהמבקש הוא, עובדתית, המחזיק במבנה (לא אמרתי "הזכאי להחזיק", כי אם "המחזיק").

מכל מקום, ב"כ המבקש בדיון לפניי ציין (פרו', עמ' 1): "אני לא מבקש לבנות את המבנה מחדש, אני מבקש להשאירו כמו שהוא. לעשות בו שימוש כמו שהוא, אני לא צריך פעולות שדורשות שיפוצים, אני לא מבקש לשפץ את המבנה". סיכומו של דבר, אני נעתר לבקשה ונותן צו ביניים המונע מהעירייה להרוס את מבנה בית הכנסת בגוש 6371, חלקה 956, מגרש 6, ברחוב משה אויערבך 1, פתח תקוה, וזאת עד להכרעה בעתירה.

אני קובע העתירה לדיון ביום 22.10.20 בשעה 0915.

בית משפט השלום בפתח תקווה ת"א 64013-04-21 נציגות הבית המשותף מרח' שבדיה 7 פ"ת נ' חיים כהן 20 בע"מ תיק חצוני: מספר בקשה:1 בפני כבוד השופטת אשרית רוטקופף מבקשת נציגות הבית המשותף מרח' שבדיה 7 פ"ת משיבה חיים כהן 20 בע"מ החלטה

עניינה של החלטה זו הנו בבקשה התובעת (להלן: המבקשת) למתן צו מניעה זמני שיורה לנתבעת (להלן: המשיבה) להמנע מהריסה נוספת ו/או בניה חדשה של הגדר בין הבניין ברחוב שבדיה 7 פתח תקווה (הידוע גם כגוש 6381 חלקה 98) לבין הבניין ברחוב חיים כהן 20 פתח תקווה (להלן: הגדר המשותפת), לרבות הצבת כלונסאות ו/או כל מרכיב בניה אחר, מכל סוג שהוא שנועד לבנייה או להוות בסיס לבנייה והקמת גדר בין הבניינים.

בנגוד גמור לנטען בבקשה, המשיבה כלל לא החלה לעבוד על הריסת הגדר הישנה וכל מה שנעשה היה הכנסת טרקטור לחצר הבית המשותף לצורך נקוי פסולת הבניין לקראת ביצוע עבודות פיתוח.

תקנה 109 שכותרתה "צו מניעה זמני" קובעת כי: "בית המשפט רשאי להורות למשיב להמנע מלעשות או להמנע מלהוסיף ולעשות, בעצמו או באמצעות מי מטעמו, פעולה כלשהיא, אם שוכנע כי קיים חשש סביר שאי-מתן הצוו יכביד באופן ממשי על ביצועו הראוי של פסק הדין." לאחר בחינת התנאים הקבועים בתקנות לשם מתן הסעד הזמני, ראיתי להגיע לכלל מסקנה כי דינה של הבקשה להדחות.

חובה זו מוגברת כאשר עסקינן בהליך במעמד צד אחד, ובפרט כאשר עסקינן בבקשה לצוו ביניים (ר' ע"א 999/09 ניעמה עבד אל מועטי זגייר נ' זאיד עומר עבד אל רחמן אלענאני [פורסם במאגרים] (23/12/10)).

...

על רקע האמור עתרה המבקשת ביום 29/4/21 בבקשה לצו מניעה זמני בו נטען, בין היתר, כי הריסת הגדר בין הבניינים לרבות הגדר החיה שהייתה קיימת שם שנים רבות, נעשתה מבלי ליידע מראש את המבקשת וממילא מבלי לקבל את הסכמתה.

תקנה 109 שכותרתה "צו מניעה זמני" קובעת כי: "בית המשפט רשאי להורות למשיב להימנע מלעשות או להימנע מלהוסיף ולעשות, בעצמו או באמצעות מי מטעמו, פעולה כלשהי, אם שוכנע כי קיים חשש סביר שאי-מתן הצו יכביד באופן ממשי על ביצועו הראוי של פסק הדין." לאחר בחינת התנאים הקבועים בתקנות לשם מתן הסעד הזמני, ראיתי להגיע לכלל מסקנה כי דינה של הבקשה להידחות.

די לי באמור על מנת להגיע למסקנה כי דין הבקשה להידחות, אולם למעלה מן הצורך יודגש כי בעצם מיצוי ההליכים של בעלי הזכויות וקיומו של היתר הבניה המתיר למשיבה, בין היתר, לבנות את הגדר החדשה חלף זו הקיימת – יש כדי להעיב על קיומה של עילת תביעה ובפרט שעה שהסעד המבוקש בכתב התביעה (שהוגש ביום 7/5/21) הינו צו מניעה קבוע בקשר עם הריסת הגדר ובניית גדר חדש תחתיה.

סוף-דבר: לאור כל האמור, הנני מורה על דחיית הבקשה.

מר גדסי נחקר חקירה שכנגד בה העיד כי לפני שרכש את זכותו במקרקעין פנה לעו"ד אשר בדק עבורו את הזכויות, ביקש מהמוכרת להביא לו מפת מדידה והיא הראתה לו בדיוק היכן מצויים 326 מ"ר שהם חלקה במקרקעין ואשר היא מוכרת לו. מפת המדידה צורפה לחוזה המכר ולתיק המוצגים מטעמו; המצב בשטח תאם את מפת המדידה; לאחר שהוא קנה את חלקה של גב' לוי, הנתבע 1 פלש לשטחו וגם שינה את הגדר; בעת שקנה את חלקה של גב' לוי לא היה כל מבנה במקום, והנתבע 1 פלש לשטח שלו; הוא שוחח עם הנתבע 1 פעמים רבות, אך ללא הועיל; הנתבע 1 הוליך אותו שולל; מנעו ממנו לשפץ את בית הכנסת; אין כל עניין לסלק את הנתבע 1 מביתו, אלא רק שהנתבע 1 יתן לו את האפשרות לבנות ולקבל את חלקו במקרקעין; מטעם הנתבעים 1 ו-2 העידו העדים כדלקמן: 1) הנתבע 1, מר דוד הדר, אשר הגיש תצהיר עדות ראשית בו חזר על האמור בכתב ההגנה מטעמו.

התביעות בשנות ה- 70 של המאה הקודמת והסכם הפשרה: לאחר מות ההורים, התנהלו הליכים משפטיים בין ילדי המנוחים בבית משפט השלום בפתח-תקוה בו הגישו אחי הנתבע תביעה נגדו, ובבית משפט השלום ברחובות, בה הגיש הנתבע 1 תביעה נגד אחיו הדר יפה והדר חיים.

על פי תכנית זו השטח הבנוי של הבית היה במידות 10.55 מ' X 8.48 מ', ובתוספת בנייה הצמודה לבית במידות 2.23 מ' X 8.45 מ', ובסה"כ 108.30 מ"ר. ליד הבית היו שני מבנים קטנים, כנראה מחסנים, אשר נהרסו במשך הזמן.

לאחר מתן צו המניעה הזמני ניבנתה פרגולה לבית הכנסת בלי הסכמת התובעים ובנגוד לצוו המניעה.

סוף דבר: שלב זה של הראיות נקבע לצורך הדיון בשאלת זכויות הצדדים והבנייה ללא היתר, כשלב ביניים לקראת ההכרעה בשאלת פירוק השתוף.

...

לאור נתונים אלו אין בידי לקבל את מסמך זה כראיה, ולכן אני דוחה את טענת הנתבע 1 שאביו המנוח רכש את זכויות הבעלות בשביל הכניסה לביתו.

סבור אני שיש לדחות את טענתם זו של הנתבעים, מהסיבות כדלקמן: 1) בהסכם הפשרה אין כל הוראה שהנתבע 1 הוא זה שיחליט מתי היורשים האחרים ימכרו את חלקיהם במקרקעין.

סוף דבר: שלב זה של הראיות נקבע לצורך הדיון בשאלת זכויות הצדדים והבנייה ללא היתר, כשלב ביניים לקראת ההכרעה בשאלת פירוק השיתוף.

בו ביום פנה המבקש (לטענתו בשמו ובשם המתפללים) לבית משפט השלום בפתח תקווה בבקשה בהולה לצוו מניעה; ובית המשפט אמנם נתן צו אירעי למניעת הריסת המבנה היביל עד להחלטה אחרת (ת"א 59408-06-20, השופטת מ' כפיר).

במסגרת הודעת התיקון, המבנה היביל הוכרז כמסוכן לפי חוק עזר לפתח תקוה (מבנים מסוכנים), התשנ"ה-1995 (להלן: חוק העזר); ו"בעלי הנכס" נתבקשו לתקן את המבנה ולהמציא דו"ח של מהנדס כי העבודות בוצעו לשביעות רצונו – תוך שצוין כי ככל שהתיקון לא ייעשה תוך 30 יום, הערייה תפעל להריסת המבנה כולו על חשבונם.

ואולם עוד לפני שהתקבלה ההחלטה בהשגה, הגיש ביום 11.8.2020 עתירה לבית המשפט המחוזי בבקשה שיבטל את הצוו ויורה על הותרת הודעת התיקון על כנה – כך שיתאפשר לתקן את המבנה, ולחדש את פעילות בית הכנסת בו. לצד העתירה הוגשה בקשה לצוו ביניים המונע מהעירייה להרוס את המבנה היביל; ואמנם עם הגשת העתירה ניתן צו אירעי כמבוקש, ובהמשך ביום 30.8.2020 ניתן צו ביניים המונע את הריסת המבנה עד להכרעה בעתירה.

...

דיון והכרעה לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

די באמור כדי לבסס את המסקנה שבנסיבות העניין אין הצדקה להיעתר לבקשה לסעד זמני, ועל כן אינני רואה מקום להוסיף ולהידרש לסיכויי הערעור.

התוצאה היא שהבקשה נדחית, והצו הארעי שניתן בהחלטתי מיום 28.1.2021 מבוטל.

בית משפט השלום בפתח תקווה ת"א 43350-02-20 גפן ואח' נ' הורוביץ ואח' תיק חצוני: לפני כבוד השופט אמיר לוקשינסקי-גל תובע/ נתבעים שכנגד 1. עינב גפן 2. רוית גפן ע"י ב"כ עוה"ד דרור גרינשטיין, יובל גרינשטיין ודוד רום נתבעים/תובעים שכנגד 1. צבי הורוביץ 2. ורדה הורוביץ ע"י ב"כ עוה"ד נח קאפלין פסק דין

תביעה ותביעה שכנגד בין שכנים, שבה כל אחד מבקש צוי הריסה ומניעה ביחס לבניה לא חוקית שביצע חברו.

הוראה זו תהווה איזון הולם בין האינטרסים הנוגדים, היא מגשימה את התכלית העיקרית מיתון צו ההריסה (ביחס לחריגות הבניה שלא ניתן להכשירן אלא על דרך שינוי תב"ע) שעניינה מתן אפשרות לבצע את ההסדרה הכוללת גם הריסה כמיקשה אחת, וזאת מבלי לגרום לפגיעה העולה על הנידרש לשם תכלית זו, באנטרס הלגיטימי של הצד הנפגע להסרת המיטרד או למצער לצמצומו ככל הניתן בתקופת הביניים עד לביצועה הנדחה של ההריסה.

סעד: מאחר שמדובר בפגיעה אפסית, ובשים לב לכך שבמקום פועלת עמותה שאינה חלק מההליך דנא, הבקשה לסעד ביחס לבית הכנסת ולמשרד במסגרת ההליך דנא, נדחית.

להלן טבלאות המרכזות את צוי ההריסה המותנים והנדחים ואת צוי מניעת השמוש בהתאם למיספור הפריטים בחוות דעת מומחה בית המשפט.

...

סעד: מאחר שמדובר בפגיעה אפסית, ובשים לב לכך שבמקום פועלת עמותה שאינה חלק מההליך דנא, הבקשה לסעד ביחס לבית הכנסת ולמשרד במסגרת ההליך דנא, נדחית.

סוף דבר התביעה והתביעה שכנגד מתקבלות באופן חלקי.

בהתאם לכך, הצו הזמני מיום 18.2.20 שניתן כלפי ה"ה" הורוביץ מתייתר, ואני מורה על ביטולו.