בקשה לצו ביניים למניעת הרחקת עותר פליט פאלון גונג

בפני בקשה למתן צו ביניים למניעת הרחקת העותר מן הארץ עד להכרעה בעתירה.

(ג) במקרים אחרים הנעים ב"קשת הטווחים" בין המקרים הנ"ל, בית המשפט ישקול האם ליתן צו ביניים אם לאו, כאשר הנטיה תהיה ליתן במקרים אלו צו ביניים, וזאת עקב מאזן הנוחות המטה את הכף לכך שגם במקרים של ספק האם מדובר בפליט ו/או האם יש סכנת חיים למבקש המקלט אם יורחק חזרה לארצו, מן הראוי שהוא לא יגורש מן הארץ עד להכרעה בעתירה.

שנית, ולאור האמור לעיל, ההתרשמות מהתנהלותו הנ"ל של העותר וטענתו ל"פליטות במקום", מקימה חשש לכך שהצטרפותו לשיטת הפאלון גונג לא נעשתה ל"שמה" אלא אך ורק לשם קבלת מעמד של פליט, וכי בקשתו הוגשה שלא בתום לב, שכן מדוע הצטרף העותר לתרגול הפאלון גונג אך ורק בשנת 2007, בסמוך לסיום אשרת השהייה שלו בישראל? ומדוע הצטרף למחאות פומביות בשנת 2008 שעה שהוא יודע כי הוא עתיד לחזור לסין? (ראו לעניין זה: עע"ם 4922/12 פלונים (חוף השנהב) נ' משרד הפנים (7.7.13).

...

בנסיבות העניין, ולאחר שעיינתי בבקשתו של העותר, בתגובה של המדינה לבקשה זו, ובתגובת העותר לתגובת המדינה, אני סבור כי דין עתירתו של העותר להידחות על הסף מחוסר עילה להתערבות בית המשפט בהתאם לתקנה 7(2) לתקנות בתי המשפט לעניינים מנהליים (סדרי דין) התשס"א- 2000, וזאת מהטעמים הבאים, המלמדים כי אין בסיס לטענות העותר בדבר היותו פליט ו/או בדבר סכנת חיים בארץ מוצאו: ראשית, נסיבותיו של העותר, מלמדות על חוסר ניקיון כפיו בהגשת העתירה דנן, שכן העותר שוהה בישראל למעלה מ-10 שנים, כאשר הוא נכנס לישראל באשרת עבודה ורק בשנת 2008 קרוב ל-6 שנים לאחר כניסתו לישראל הגיש העותר את בקשתו למקלט מדיני, וזאת לאחר תקופות שונות בהן שהה העותר בישראל ללא אשרה ושלא כדין, תוך עשיית דין עצמי, כאשר הוא מודה כי שהייתו אינה כדין וכי בכוונתו לשוב לסין.

לאור האמור, בשל חוסר ניקיון כפיו של העותר, כמפורט לעיל, ומשכנות הצטרפותו לתרגול הפאלון גונג בישראל מוטלת בספק, ומשלא הוכחה סכנת חיים ו/או קיומו של מעמד של פליט, הרי שדין העתירה להידחות על הסף.

בפני בקשה למתן צו ביניים למניעת הרחקת העותרת מן הארץ עד להכרעה בעתירה.

לטענת העותרת, נשקפת לה סכנת חיים במולדתה על רקע התנכלויות מצד השלטונות בשל היותה של העותרת מתרגלת בשיטת הפאלון גונג.

(ג) במקרים אחרים הנעים ב"קשת הטווחים" בין המקרים הנ"ל, בית המשפט ישקול האם ליתן צו ביניים אם לאו, כאשר הנטיה תהיה ליתן במקרים אלו צו ביניים, וזאת עקב מאזן הנוחות המטה את הכף לכך שגם במקרים של ספק האם מדובר בפליט ו/או האם יש סכנת חיים למבקש המקלט אם יורחק חזרה לארצו, מן הראוי שהוא לא יגורש מן הארץ עד להכרעה בעתירה.

שנית, במהלך השנים בהם שהתה העותרת בישראל, ועל-אף היותה מיוצגת על-ידי עורך-דין שביקש כאמור, להאריך את אשרת השהייה של העותרת, העותרת לא טענה כי היא נרדפת על-ידי הרשויות במדינתה בשל היותה מתרגלת בשיטת ה"פאלון גונג", וטענה זו נטענה לראשונה למעשה, עם הגשת הבקשה למקלט מדיני בישראל, שנים ארוכות לאחר כניסתה של העותרת לישראל.

...

בנסיבות העניין, ולאחר שעיינתי בבקשתה של העותרת, בתגובה של המדינה לבקשה זו, ובתגובת העותרת לתגובת המדינה, אני סבור כי דין עתירתה של העותרת להדחות על הסף מחוסר עילה להתערבות בית המשפט בהתאם לתקנה 7(2) לתקנות בתי המשפט לענינים מינהליים (סדרי דין) התשס"א-2000, וזאת מהטעמים הבאים, המלמדים כי אין בסיס לטענות העותרת בדבר היותה פליטה ו/או בדבר סכנת חיים בארץ מוצאה: ראשית, העותרת שוהה בישראל למעלה מ-8 שנים ורק לאחר למעלה משש שנים לאחר כניסתה לישראל, "נזכרה" העותרת להגיש את בקשתה למקלט מדיני בישראל.

לאור האמור, אני סבור כי לא הובאו ראיות ולו לכאורה להיותה של העותרת פליטה ו/או לסכנת חיים (ראו לעניין העידר ראיות לסכנת חיים ו/או לקיומו של מעמד של פליט, עעמ 6473/11 Guven Elcin נ' משרד הפנים (לא פורסם, 19.9.11).

כן ראו עעמ 1461/11 שושין נ' משרד הפנים (לא פורסם, 25.2.11), שם נדחתה בקשה למתן סעד זמני בשל חוסר נקיון כפיים ועשיית דין עצמי), ומשכך הרי שדין העתירה להידחות על הסף.

אני מבטל את החלטתי מהיום לגבי תגובת העותרת על תגובת המדינה, שהומצאה ופסק דין זה ניתן לאחר העיון בה. ניתן היום, ה' שבט תשע"ב, 29/01/2012, בהיעדר הצדדים.

לעניין זה הודגש, כי נראה שפעילות העותרת בעמותת פאלון דאפא (פאלון גונג) בישראל עם הגעתה לכאן נבעה מהצורך לבסס טענת הגנה לפי אמנת הפליטים, ולא מאמונה כנה בעקרונות השיטה; בפרט, בשים לב לכך שביקשה מקלט רק לאחר שהחלה בפעילות במסגרת עמותה זו, וממילא אף לא ידעה לנקוב בשמות חמשת התרגילים הבסיסיים שמיושמים בגדר השיטה.

אמנם יתכן מצב שבו פעיל "פאלון גונג" יבסס חשש סביר לרדיפה אם ישוב לסין, אין זה המצב בעיניינה של העותרת, שכן היא לא הוכיחה כי היא פעילה ביישום שיטה זו. על החלטה זו נסובה העתירה, ועם הגשתה ניתן צו ביניים האוסר על הרחקת העותרת מישראל עד למתן פסק-דין בעתירה.

עוד הדגישה, כי השתתפותה בהפגנות נגד המימשל הרודף את פעילי ה"פאלון גונג" הִנה חלק חשוב באמונתה בשיטה, ולכן לא יכולה להשמע טענה כי כל עוד היא שוהה בישראל, מנועה היא מלהשתתף בפעולות מחאה, שכן יש בכך פגיעה בחופש האמונה ובחופש הביטוי.

...

כאמור, המשיבים טוענים, כי מדינת ישראל אינה מחוייבת מכוח האמנה להכיר במעמד של פליט מטעם של "Sur Place" מן הסוג השני; אך למעלה מן הנדרש בחנו את טיעוניה של העותרת והגיעו למסקנה שאין בהם כדי לבסס עילה לגופה של הבקשה, אף מכוח עילה זו. מבלי להידרש לשאלת מדיניות המשיבים בדבר אי-הענקת מעמד פליט מסוג "Sur Place", ואף אם אצא מן ההנחה, כי יתכנו מקרים חריגים ויוצאי דופן, שבהם תידרש המדינה להעניק הגנה של פליט לאדם מחשש לרדיפה בארץ מוצאו בשל עילה שהתגבשה בישראל (עת"מ (י-ם) 729-09-11 בעניין רחל ברהנה סלומון, לעיל), סבורני, כי אין עילה להתערב בהחלטת המשיבים, לפיה עניינה של העותרת אינו מקים עילה למעמד פליט מהסוג האמור.

סבורני, כפי שציין המשיב בכתב-התשובה, כי אין בראיות אלו כדי לסייע לעותרת.

התוצאה אשר על כל האמור לעיל, העתירה נדחית; ובנסיבות העניין אין צו להוצאות.

בפני בקשה למתן צו ביניים למניעת הרחקת העותרת מן הארץ עד להכרעה בעתירה.

לטענת העותרת, נשקפת לה סכנת חיים במולדתה על רקע התנכלויות מצד השלטונות בשל היותה של העותרת מתרגלת בשיטת הפאלון גונג.

(ג) במקרים אחרים הנעים ב"קשת הטווחים" בין המקרים הנ"ל, בית המשפט ישקול האם ליתן צו ביניים אם לאו, כאשר הנטיה תהיה ליתן במקרים אלו צו ביניים, וזאת עקב מאזן הנוחות המטה את הכף לכך שגם במקרים של ספק האם מדובר בפליט ו/או האם יש סכנת חיים למבקש המקלט אם יורחק חזרה לארצו, מן הראוי שהוא לא יגורש מן הארץ עד להכרעה בעתירה.

שנית, במהלך השנים בהם שהתה העותרת בישראל, ועל-אף היותה מיוצגת על-ידי עורך-דין שבקש כאמור, להאריך את אשרת השהייה של העותרת, העותרת לא טענה כי היא נרדפת על-ידי הרשויות במדינתה בשל היותה מתרגלת בשיטת ה"פאלון גונג", וטענה זו נטענה לראשונה למעשה, עם הגשת הבקשה למקלט מדיני בישראל, שנים ארוכות לאחר כניסתה של העותרת לישראל.

...

בנסיבות העניין, ולאחר שעיינתי בבקשתה של העותרת, בתגובה של המדינה לבקשה זו, ובתגובת העותרת לתגובת המדינה, אני סבור כי דין עתירתה של העותרת להידחות על הסף מחוסר עילה להתערבות בית המשפט בהתאם לתקנה 7(2) לתקנות בתי המשפט לעניינים מנהליים (סדרי דין) התשס"א- 2000, וזאת מהטעמים הבאים, המלמדים כי אין בסיס לטענות העותרת בדבר היותה פליטה ו/או בדבר סכנת חיים בארץ מוצאה: ראשית, העותרת שוהה בישראל למעלה מ-8 שנים ורק לאחר למעלה משש שנים לאחר כניסתה לישראל, "נזכרה" העותרת להגיש את בקשתה למקלט מדיני בישראל.

לאור האמור, אני סבור כי לא הובאו ראיות ולו לכאורה להיותה של העותרת פליטה ו/או לסכנת חיים (ראו לעניין העדר ראיות לסכנת חיים ו/או לקיומו של מעמד של פליט, עעמ 6473/11 Guven Elcin נ' משרד הפנים (לא פורסם, 19.9.11).

כן ראו עעמ 1461/11 שושין נ' משרד הפנים (לא פורסם, 25.2.11), שם נדחתה בקשה למתן סעד זמני בשל חוסר נקיון כפיים ועשיית דין עצמי), ומשכך הרי שדין העתירה להידחות על הסף.

אני מבטל את החלטתי מהיום לגבי תגובת העותרת על תגובת המדינה, שהומצאה ופסק דין זה ניתן לאחר העיון בה. ניתן היום, ה' שבט תשע"ב, 29 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.