או-אז[] הגישו העותרות, ביום 31.7.05, לבית-משפט זה עתירה למתן צו על תנאי להורות למשיב 1 להתייצב וליתן טעם מדוע לא יבטל את החלטתו שניתנה ביום 14.6.05 מכוח סעיף 18(א) לחוק היטלי סחר, תשנ"א-1991 ולחילופין מדוע לא יוארך המועד להגשת תגובתן של העותרות ותשובותיהן לשאלונים במסגרת התלונה שהגישה המשיבה 2 אצל המשיב 1 כנגד העותרות בעיניין יבוא בהיצף, וזאת עד לזמן סביר לאחר החלטתו של המשיב 1 בבקשת העותרות לביטול ההחלטה.
גם המשיבה 2 מיתנגדת לבקשה למתן צו ביניים וטוענת, כי הדבר יעכב את בירור התלונה ואת הטלת הערובה הזמנית וכי קיימת חשיבות קריטית לעמידה בלוחות הזמנים שנקבעו בחוק.
...
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים וכן בתגובת העותרות לתגובת המשיבים, הגעתי לכלל מסקנה, כי אין מקום להיעתר לבקשה למתן צו ביניים.
מטעמים אלה כולם, לא מצאתי מקום להיעתר לבקשה למתן צו ביניים.
הבקשה נדחית.
