בקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון בהיעדר התנגדות

היחיד היתנגד לתכנית השקום המוצעת, ביקש להעמיד את התשלום החודשי על סך של 500 ₪ ובקש שלא לחייבו להשיב את כספי קרן ההשתלמות שפדה ערב כניסתו להליך, שכן לטענתו אלו נמשכו מספר חודשים לפני הכניסה להליך, מתוך ניסיון אחרון להחלץ מחדלות פרעון, ולשם פרעון חובות שהיחיד אינו יודע לציין את זהות נושיהם.

הבקשה לפתיחה בהליכים הוגשה ביום 13.10.19, כך שהכספים נמשכו, לכל היותר ימים ספורים לפני שהיחיד ביקש לפתוח בהליכי חידלות פרעון, ולא מן הנמנע אף שנמשכו לאחר שבקש לפתוח בהליכים, שכן דבר קיומן של קופות גמל אלה צוין בבקשה לפתיחה בהליכים.

בהיתחשב בכל האמור לעיל, יש לקבוע לאור עמדת הממונה והנאמן, בהיעדר היתנגדות מטעם מי מהנושים, ניתן בזה צו לשקום כלכלי בהתאם לסעיף 161 לחוק בתנאים המפורטים להלן: תשלומים לקופת הנשייה- על היחיד להוסיף לקופת הנשייה סך של 60,000 ₪, שישולמו ב-60 תשלומים חודשיים שוים ורצופים על סך 1,000 ₪ כל אחד.

...

בהתחשב בכל האמור לעיל, יש לקבוע לאור עמדת הממונה והנאמן, בהעדר התנגדות מטעם מי מהנושים, ניתן בזה צו לשיקום כלכלי בהתאם לסעיף 161 לחוק בתנאים המפורטים להלן: תשלומים לקופת הנשייה- על היחיד להוסיף לקופת הנשייה סך של 60,000 ₪, שישולמו ב-60 תשלומים חודשיים שווים ורצופים על סך 1,000 ₪ כל אחד.

בשורה התחתונה נקבע שאם כבר מיתנהל הליך משפטי, על החייב לפנות לבית המשפט, שאחרת עליו להציג מסמכים המתירים לו להגיש היתנגדות, בשעה שהוא מצוי בהליכי חידלות פרעון.

המבקש הבין בדיעבד, שבקשתו לפתוח בהליכי פשיטת רגל הזיקה לו ובקש למשוך אותה ולפטר את עוה"ד מטעם הסיוע המשפטי.

צדק כב' רשם ההוצל"פ בהחלטתו נשוא הבקשה ובקודמותיה, בכך שתנאי לדיון בהתנגדות של המבקש הוא הצגת האישור לנהל אותה מבית המשפט בהליך החדל"פ. בהעדר אישור, המבקש אינו מורשה להגיש היתנגדות ואין לידון בה. הפועל היוצא הוא שלמעשה אין להדרש ליתר טענותיו של המבקש, בין בהתנגדות, בין בבקשותיו השונות בהוצל"פ ובין בבקשה למתן רשות ערעור.

...

בתגובת האפוטרופא לדין, עו"ד ורוניק צבי-שעשוע, נמסר כי להבנתה יש לדחות את בקשת רשות הערעור ולברר את עניינו של המבקש בהליכי החדל"פ, על בסיס הנימוקים הבאים: בית המשפט בהליך החדל"פ מברר באמצעות נאמן את היקף חובותיו של המבקש, ובכלל זה בהליכי ההוצל"פ. האפוטרופא לדין מונתה בהליך החדל"פ של המבקש.

דיון והכרעה דינה של הבקשה למתן רשות ערעור להידחות.

הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.

ביום 11.4.22 היתקיים דיון בבקשה לפתיחת הליכים ובהיעדר היתנגדות ניתן צו פירוק כנגד החברה, והנאמנת מונתה לתפקיד מפרקת החברה.

הנאמנת מוסיפה וטוענת כי הבקשה לעיון חוזר חסרת סיכוי ולכן אין מקום לעיכוב בירור הבקשה, מה עוד שהבקשה לעיון חוזר היא "השנייה בזמן", על כל המשתמע מכך; נטען כי בית משפט של חידלות פרעון הנו הפורום הנכון לבירור הבקשה שכן הדבר נידרש לשם ביצוע יעיל וראוי של תפקיד הנאמנת וקשור קשר הדוק לתיק הפרוק, אין מדובר בבירור עובדתי מורכב (מה גם שכבר נעשו חקירות בעיניין) ואין בבירור ההליך כדי לפגוע בזכויות דיוניות ומהותיות של המשיבה.

...

ההכרעה לאחר שעיינתי בשלל הבקשות והתגובות שהונחו בפניי, מורה אני למשיבה להגיש את תשובתה לבקשה למתן הוראות עד ליום 29.11.23, על פני 10 עמודים.

כמו כן מזמנת אני את הצדדים לדיון ליום 11.1.24 שעה 10:00 במהלכו אדון בבקשה לעיכוב הדיון; בבקשה לסילוק על הסף (חרף החריגה ממכסת העמודים); כן אדון באפשרות איחוד הדיון בבקשה יחד עם הדיון בבקשה לעיון חוזר, ובמידה שהחלטתי תהא להמשיך את בירור הבקשה במתכונתה, אתן הוראות דיוניות לשמיעת בקשה זו, אבאר החלטתי הנ"ל. בע"א 3284/19, 3397/19 שיף הזנפרץ נאמנים (2004) בע"מ ואח' נ' יוסף בר ואח' (31.1.21) [פורסם במאגרים] (להלן: "עניין שיף"), חזר בית המשפט העליון על ההלכה הקובעת כי הגשת בקשות לסילוק על הסף אינה עוצרת את מניין המועדים להגשת תגובה וכי יש בדרך כלל יש הכרח להגשתה בין היתר לצורך בחינת סיכויי התובענה ומידת מורכבותה.

לאור כל האמור לעיל, המשיבה תפעל כאמור בסעיף 13 להחלטה זו. במידה ומועד הדיון שנקבע אינו מתאים לצדדים, יגישו הם רשימת מועדים מוסכמת ללא דיחוי.

לפניי בקשה לפתיחת הליכי חידלות פרעון שהגישה הנושה/המבקשת.

בנסיבות אלה ובהיעדר היתנגדות מטעם המשיב שכן לא התייצב לדיון למרות שהוזמן כדין בהתאם לסמכותי שבסעיף 116(א) לחוק, ולאחר ששוכנעתי שנתקיימו התנאים שבסעיף 109 לחוק, ניתן בזאת צו לפתיחת הליכים נגד משיב 2 (היחיד).

...

בנסיבות אלה ובהעדר התנגדות מטעם המשיב שכן לא התייצב לדיון למרות שהוזמן כדין בהתאם לסמכותי שבסעיף 116(א) לחוק, ולאחר ששוכנעתי שנתקיימו התנאים שבסעיף 109 לחוק, ניתן בזאת צו לפתיחת הליכים נגד משיב 2 (היחיד).

בית משפט השלום בירושלים חדל"פ 34397-05-22 כהן שם טוב נ' ממונה על חידלות פרעון – מחוז ירושלים ואח' תיק חצוני: 360499_2 לפני כבוד השופט דוד שאול גבאי ריכטר המבקש סמי כהן שם טוב, ת"ז 042876441 ע"י ב"כ עוה"ד שחר הלל בן נאים (מטעם הסיוע המשפטי) המשיבים 1. הממונה על חידלות פרעון – מחוז ירושלים ע"י ב"כ עוה"ד שמרית אוחיון ועוה"ד מיטל ביטון 2. עו"ד אורי שמעון (נאמן) 3. בנק הפועלים בע"מ (נושה) 4. הבנק הבנלאומי הראשון לישראל בעמ (נושה) 5. עריית תל-אביב-יפו (נושה) פסק דין

רקע הנידרש לעניין ביום 11.5.2022 הגיש היחיד בקשה לפתיחת הליכי חדל"פ. בבקשתו ציין, כי הוא בתחילת שנות השמונים לחייו, גרוש, מתפרנס מפנסיה, קצבת סיעוד וקיצבת זקנה.

המטרה השנייה, היא "הגדלת שיעור החוב שייפרע לנושים... שהם הנפגעים העקריים בהליכי חידלות פרעון". המטרה השלישית, היא "הגברת הוודאות והיציבות של הדין, קיצור הליכים והפחתת הנטל הביראוקראטי" [הציטוטים מתוך "הצעת חוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, התשע"ו-2016", ה"ח הממשלה, 1027 (2 במרץ 2016) 604, 594].

לפיכך, נוכח עמדת הממונה והנאמן, בהיעדר היתנגדות מטעם מי מהנושים, בנסיבותיו האישיות של היחיד, בהיתחשב במצבת נכסיו וביכולת הישתכרותו כמפורט בהצעת הממונה שהוגשה לפי סעיף 154 לחוק (החוק), ניתן בזה צו לשקום כלכלי בהתאם לסעיף 161 לחוק בתנאים המפורטים להלן: תשלומים לקופת הנשייה – על היחיד להוסיף לקופת הנשייה סך של 21,600 ₪ שישולם ב-36 תשלומים חודשיים שוים ורצופים על סך 600 ₪ כל אחד החל מחודש מאי 2024.

...

סכום זה הופחת ל-600 ₪ לחודש לאחר שהיחיד ביקש הפחתתו מהממונה וזה נעתר לבקשה.