מוסיפה המשיבה, כי ההחלטה המתנה הפקדת ערובה כתנאי למתן רשות להיתגונן, מבוססת על ממצאים עובדתיים וקביעות מהימנות, כאשר על החלטה זו הגישו המבקשים בקשה לעיון מחדש אשר נדחתה על ידי בית המשפט קמא, אך עם זאת אשר להם לפרוס את הפקדת הערבון לחמישה תשלומים, וכידוע אין בבקשה לעיון מחדש בכדי לדחות את המועדים להגשת ערעור על החלטה.
...
על הנימוקים לכך, עמד בית המשפט העליון בבש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי (17.10.07):
"זכות הגישה לערכאות הניתנת לבעל דין אינה זכות מוחלטת. כנגדה ניצב שיקול חשוב שנועד להגן על בעל-הדין שכנגד מפני חסרון כיס, הטרדה, אובדן זמן וניצול לריק של משאבים אנושיים עקב גרירתו למשפט שנסתיים בפסק לזכותו על דרך הבטחת יכולתו לממש את גביית ההוצאות שנפסקו לטובתו. זכותו של בעל הדין שכנגד היא תמונת ראי של זכות הגישה לערכאות בפן ההפוך שלה – היא נועדה להגן עליו מפני ניצול לרעה של זכות הגישה לערכאות, ולהבטיח את זכותו להוצאות לא רק להלכה, אלא גם במישור יכולת המימוש המעשי. הפקדת הערבון הכספי נועדה, אפוא, להגן על זכותו של בעל הדין הנתבע לממש את גביית ההוצאות שנפסקו לטובתו בהליך שהוגש נגדו וכשל...פטור מערבון בהליך סרק גורם לפגיעה ישירה בבעל הדין שכנגד, הנושא לבדו בעלויותיו של הליך-הנפל. מכאן השוני במשקלים הניתנים לגורם סיכויי ההליך בכל אחד מן המישורים האמורים. "
בנוסף, הלכה היא שלא די בכך שהפקדת הערובה תכביד על המבקש מבחינה כלכלית, אלא עליו לפרוס תשתית ראייתית כי אין באפשרותו לגייס את סכום העירבון (בש"א 3849/11 אורי פלג נ' SOFASA Llc (22.5.11))
מעיון בהודעת הערעור ובהחלטה בהתנגדות לביצוע שטר, עליה נסמך למעשה פסק הדין, אני סבורה, מבלי לקבוע מסמרות, כי ההחלטה מנומקת היטב ומבוססת על טיעוני המבקש עצמו (הכוללים גם טענות סותרות).
לאור כל האמור, משלא הוכחו התנאים הנדרשים למתן פטור מהפקדת הערובה, אני דוחה את הבקשה.
