בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לעינייני מישפחה בקריות (כב' השופטת גילה ספרא-ברנע) (להלן: "בית משפט קמא") בתלה"מ 23717-04-22 מיום 11.07.2023 במסגרתה התקבלה בקשת האם לפריסת חוב המזונות באופן חלקי ונדחתה בקשתה בעיניין סכומי המזונות שעל המשיב להעביר אליה.
יחד עם זאת הובהר כי ככל שהקטין ח' לא מקבל קצבה, על המשיב להעביר לאם את חלקו במזונות הקטין על סך חודשי של 1,000 ₪.
לאור כל האמור לעיל, טוען המשיב כי יש לדחות את בקשת רשות העירעור שכן החלטת בית משפט קמא בנושא המזונות הזמניים אינה יוצאת דופן בנסיבות העניין ואין הצדקה להתערב בה.
דיון והכרעה:
אמנם, עניינה של בקשת רשות העירעור שבפניי היא החלטת ביניים של בית משפט, במסגרת קביעת דמי מזונות זמניים, שעה שהלכה מושרשת היא כי ערכאת העירעור תמנע מהתערבות בקביעתם של בתי המשפט לעינייני מישפחה בדבר שיעור המזונות הזמניים או שינוי שיעורם על דרך הגדלתו או הפחתתו, והתערבות זו תתאפשר במקרים חריגים ויוצאי דופן.
...
לסיכום, טוען המשיב כי הוצאות הקטינים אינן עולות על סכום הקצבה המשולמת לידי המבקשת אשר לא הוכיחה מדוע אינה יכולה לעבוד במשרה מלאה.
לאור כל האמור לעיל, טוען המשיב כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור שכן החלטת בית משפט קמא בנושא המזונות הזמניים אינה יוצאת דופן בנסיבות העניין ואין הצדקה להתערב בה.
דיון והכרעה:
אמנם, עניינה של בקשת רשות הערעור שבפניי היא החלטת ביניים של בית משפט, במסגרת קביעת דמי מזונות זמניים, שעה שהלכה מושרשת היא כי ערכאת הערעור תימנע מהתערבות בקביעתם של בתי המשפט לענייני משפחה בדבר שיעור המזונות הזמניים או שינוי שיעורם על דרך הגדלתו או הפחתתו, והתערבות זו תתאפשר במקרים חריגים ויוצאי דופן.
יחד עם זאת, לאחר שנתתי דעתי להחלטת בית משפט קמא, לבקשת רשות הערעור ולתשובת המשיב לבקשת רשות הערעור, החלטתי ליתן רשות ערעור, לדון בבקשה כבערעור ולקבלו חלקית כפי שיבואר להלן.
סבור אני, כי במקרה שלנו, במיוחד שעה שעסקינן בהחלטות ביניים זמניות, טרם עריכת בירור מקיף של הצרכים הרגילים והמיוחדים, ובעיקר, האם הקצבה המשולמת עבור כל אחד מהם מכסה את מלוא הצרכים המיוחדים בגינה היא משולמת או אף מעבר לזה, וכן טרם בחינה מעמיקה של יתר טענות הצדדים ויכולותיהם הכלכליות ועוד, נראה כי יש לפסוע בעניין הקצבאות בהתאם להסדר שהצעתי בפסק דיני וכן בהתאם לפסיקה מאוחרת של בית המשפט העליון ב-בע"מ 2083-19 פלונית נ' פלוני [פורסם בנבו] (28.04.2021), אשר במסגרתו נדונה סוגיה דומה, עת הקטין שעבורו משולמים המזונות האמורים, מקבל גמלה מן המוסד לביטוח לאומי.
אשר על כן, סבור אני כי יש לקבוע מתווה ברור לעניין בחינת צרכיהם של הקטינים לאחר תשלום ההוצאות הנובעות מצרכיהם המיוחדים של הקטינים (לעניין זה אפנה כאמור לפסק דיני בעמ"ש 11101-12-17 ב. נ' ב. [פורסם בנבו] (20.11.2018)).
על יסוד כל האמור לעיל , יוחזר הדיון לבית משפט קמא, כדי לבחון מחדש את ההסדרים המתאימים בעניין מזונותיהם הזמניים של הקטינים.
