מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לפריסת דמי מזונות והבהרת החלטת בית הדין

בהליך חדלות פירעון (חדל"פ) שהוגש בשנת 2023 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

בהתאם להחלטה מיום 7.6.23 הובהר ליחיד כי ככל שלא יגיש הודעה אודות הסרת כלל המחדלים, ההליך יבוטל ללא התראה נוספת.
עוד נקבע כי על היחיד להמציא את החלטת המל"ל בבקשה לפריסת החוב בגין דמי המזונות ששולמו למשיבה 4 ואילו בקשתו לפריסת החוב למשיבה 3 הועברה לתגובת המשיבה והנאמן.
במסגרת התגובה טען היחיד כי בהתאם להחלטת בית המשפט היה עליו לשלם סך של 500 ₪ לכל אחת מהזכאיות למזונות על חשבון חוב המזונות, זאת בנוסף לתשלום השוטף.
...
לפיכך, ובזיקה להתראה שניתנה ליחיד, אני מורה על ביטול צו פתיחת ההליכים שניתן בעניינו של היחיד ומוחקת את הבקשה מטעמו, על כל ההשלכות הנובעות מכך.
בנסיבות אלה, אני מורה כי ההגבלות שהושתו במסגרת הצו לפתיחת ההליכים מבוטלות.

בהליך תיק רבני (רבני) שהוגש בשנת 2023 ברבני רחובות נפסק כדקלמן:

לצורך כך קיים בית הדין מו"מ ארוך ומקיף עם הצדדים אשר נפרש על פני שעות רבות, לבדוק את הנתונים הרלוונטים בתיק זה, על מנת לבחון ממה נגזר הפצוי שנקבע, לאור הנתונים שעלו, ולנוכח הסכמת האישה לוותר ולמחוק את תביעתה בהוצל"פ בסך 390,000 ש"ח בגין תביעתה לחוב (נוסף) בגין מזונות עבר – חוב שלא הוכחש ע"י האיש.
לפיכך סבר בית הדין כי מן הצדק להענות לבקשת ב"כ האישה ולהבהיר כי החיוב הנו מדין מזונות.
ובנוסף, נילקח בחשבון שהמזונות שנפסקו היו נמוכים ולא כיסו את דמי מזונותיה לפי כבודה.
  ועוד, בהחלטה מיום 23/1/20 דחה כב' בית הדין הרבני הגדול את העירעור על חיובו בפצוי כתובה:  "באשר לנימוק של בית הדין בדבר הצורך בפצוי גירושין בנסיבות אלו נציין כי קביעה זו ניתנה כבר בהחלטת בית הדין בהרכבו הקודם משנת 2015. המערער אף הציע הצעה לפצוי ולא הגיש ערעור על החלטה זו".  ולפיכך קבע כב' בית הדין הגדול במסקנתו כדלהלן:  "העירעור נדחה לעניין חיוב המערער בכתובה ופצוי גירושין."  אך מאידך קיבל כב' בית הדין הגדול את העירעור לגבי היכולת להגדיר את חוב הכתובה כחוב מזונות.
...
   לטענת האשה, כל טענותיו אינן אלא טענות סרק, וכל מטרתן היא לשבור את האשה עד שתוותר על המגיע לה. ב"כ האשה ציינה כי כבר קבע כב' בית הדין הגדול בהחלטתו מיום 23/1/20:  "מהעיון בחומר שבתיקים עולה כי המערער מבקש להתיש את המשיבה באמצעות הגשת תביעות סרק שאין בהם ממש. כל טענות המערער נבחנו הדק היטב ע"י בית הדין קמא שלאחר ניתוח עובדתי בהתאם לחומר שהונח לפניו הוציא החלטות מנומקות ומבוססות".  ועוד קבע באותה החלטה לדחות את ערעור האיש על חיוב ההוצאות שחוייב ע"י בית הדין:  "המערער אינו בוחל להגיש בקשות וגורם להתמשכות הדיונים עד אין קץ ומכאן מובן שיש עילה הלכתית לחייבו בהוצאות משפט, וכפי שעשה בית הדין האזורי. בנסיבות הללו לא מצאנו עילה מוצדקת להתערב בשיקולי דעת בית הדין שהכיר את הנפשות הפועלות היטב וחייב את המערער בהוצאות משפט".  לטענתה של ב"כ האשה, מרשתה – האשה, חלתה בחולי קשה, ולא נותר לה זמן רב לחיות, וכל כוונת האיש להמשיך ולהתיש את האשה, ומבקשת מבית הדין לקצר את ההליך במידת האפשר, ולא לאפשר את התמשכות ההליכים - בהליכי סרק לאורך זמן.
    זאת ועוד, טענה זו דינה להידחות על הסף, שכן בית הדין בהרכבו הקודם קבע את סכום הפיצוי כבר לפני יותר מארבע שנים, בתאריך 01/04/2019, הרי שזמן הערעור חלף עבר לו מזמן.
  ועוד, בהחלטה מיום 23/1/20 דחה כב' בית הדין הרבני הגדול את הערעור על חיובו בפיצוי כתובה:  "באשר לנימוק של בית הדין בדבר הצורך בפיצוי גירושין בנסיבות אלו נציין כי קביעה זו ניתנה כבר בהחלטת בית הדין בהרכבו הקודם משנת 2015. המערער אף הציע הצעה לפיצוי ולא הגיש ערעור על החלטה זו".  ולפיכך קבע כב' בית הדין הגדול במסקנתו כדלהלן:  "הערעור נדחה לעניין חיוב המערער בכתובה ופיצוי גירושין."  אך מאידך קיבל כב' בית הדין הגדול את הערעור לגבי היכולת להגדיר את חוב הכתובה כחוב מזונות.
  נצטט קטע מפסק דין בבית הדין הגדול (מספר תיק 771520/6, פורסם בנבו) בו נאמר במסקנה "לדעת הכל, אין לקבוע שדין גביית כתובה לעניין חוק ההוצל"פ כדין מזונות"  לאמור, אין מקום להגדיר חוב זה שחייב בית הדין האזורי את המערער כחוב מזונות, ועל בית הדין האזורי לקבוע מה הסכום המוגדר כחוב מזונות עד מועד סידור הגט, ומה נועד לחיוב כפיצוי כתובה.
  מאידך, טענת ב"כ האיש, כי גם הנאמן אינו מוסמך להביע דעתו בענין זה.  לסיכום: יש החלטה מבית המשפט המתירה את המשך הדיון בפני בית הדין הרבני.

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

בית הדין ציין כי ביקש ממכון "מרחבים" לפרוס את התשלום למספר תשלומים נפרדים, אך אף אם המכון לא ייעתר לבקשה, מחויב המשיב להעביר את התשלום למכון.
בהקשר זה צוין כי המשיב טוען אמנם שהוא מצוי בהליכי פשיטת רגל, ונמנע מתשלום דמי המזונות, אך בית הדין סבור כי המשיב, אשר מנהל חנות ירקות, הוא בעל יכולת כלכלית לעמוד בתשלומים שהוטלו עליו.
עוד ציין בית הדין כי הקביעה לפיה בשלב זה מחויב המשיב לשאת בתשלום בעד הבדיקה נבעה מהתנהלותו הבעייתית, ובפרט בשל ארוע שבו המשיב "חטף את ה[קטין] והעבירו ללמוד בישיבה ברחובות, בנגוד גמור להחלטות בית הדין המפורשות". בית הדין הבהיר כי לאחר שתתבצע הבדיקה, תבחן האפשרות כי המבקשת תישא אף היא בחלק מהתשלום.
...
בית הדין שב והתרה במשיב לבצע את הבדיקה, ובסופו של דבר ניתנה החלטת בית הדין נושא ההליך שלפניי במהלך הדיון ביום 16.6.2022.
כמו כן, היועץ סבור כי טענותיו של המשיב בתגובתו הן טענות ערעוריות שמקומן בהליך ערעורי מתאים, ואף טענותיו לעניין ניגוד העניינים של אב בית הדין, אין מקומן בהליך זה. דיון והכרעה לאחר שעיינתי בהחלטת בית הדין ובעמדות הצדדים והיועץ, לא מצאתי מקום לעשות שימוש בסמכותי לפי סעיף 7א(ב) לחוק כפיית ציות ולבטל את הקנסות או לשנותם לקולה.
משניסיונות אלו לא הועילו, הגיע בית הדין למסקנה, על יסוד העובדות שהוצגו בפניו, כי על מנת לשמור על שלומם של הקטינים, אין מנוס מפני הטלת סנקציות כספיות על המשיב.
בנסיבות אלו, מקובלת עליי עמדת היועץ כי הקנסות שהוטלו על המשיב הם מידתיים ונועדו להביאו לקיים את החלטת בית הדין.

בהליך חדלות פירעון (חדל"פ) שהוגש בשנת 2024 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

ביום 13/08/2023, הוגשה הודעה מטעם הזכאית המזונות, לפיה היחיד שילם סכום חד פעמי בסך של 7,500 ₪, בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 18/5/2023, אולם מלבד סכום זה לא שולמו דמי המזונות אף לא באופן חלקי וחוב המזונות עומד על סך של למעלה מ-90,000 ₪.
בהתאם להחלטה מיום 21/9/2023 היחיד נידרש להבהיר מהו סכום חוב המזונות שנצבר מתחילת ההליך וזאת בעקבות עדכונו של היחיד אודות פסק דין שניתן בבית המשפט לעינייני מישפחה, היחיד הודיע ביום 31/10/2023, כי סכום המזונות שנצבר מתחילת ההליך עומד על סך של 35,983 ₪.
בתאריך 15/11/2023 הגיש היחיד בקשה לפרוס חוב מזונות עבר בסך 36,000 ₪ ובהחלטה מיום 16/11/2023 נקבע כי אדרש לבקשה בכפוף לתשלום של 5,000 ₪ לזכאית למזונות עד ליום 21/11/2023 והגשת אסמכתא על כך. בהחלטה מיום 10/12/2023 נקבע, כי חרף החלטה מיום 1/11/2023 לא הוגשה הודעה על תשלום המזונות ובשים לב לכך שלא הוגשה הודעה על הפקדת סך של 5,000 ₪ כנדרש בהחלטה מיום 16/11/2023 כתנאי לפריסת חוב מזונות עבר, הבקשה לפריסת החוב נמחקה.
...
לפיכך, ובזיקה להתראה שניתנה בהחלטה לעיל, אני מורה, בהתאם לסעיף 183 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי על ביטול צו פתיחת ההליכים שניתן בעניינו של היחיד, על כל ההשלכות הנובעות מכך.
בנסיבות אלה, אני מורה כי ההגבלות שהושתו במסגרת הצו לפתיחת ההליכים מבוטלות.
לאור אי הסרת מחדלי היחיד, היורדים לשורשו של ההליך ותכליתו, ולאור החלטתי בדבר ביטול ההליך, מתייתר הצורך בקיום הדיון הקבוע ליום 15/1/2024 ואני מורה על ביטולו.

בהליך רמ"ש (רמ"ש) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לעינייני מישפחה בקריות (כב' השופטת גילה ספרא-ברנע) (להלן: "בית משפט קמא") בתלה"מ 23717-04-22 מיום 11.07.2023 במסגרתה התקבלה בקשת האם לפריסת חוב המזונות באופן חלקי ונדחתה בקשתה בעיניין סכומי המזונות שעל המשיב להעביר אליה.
יחד עם זאת הובהר כי ככל שהקטין ח' לא מקבל קצבה, על המשיב להעביר לאם את חלקו במזונות הקטין על סך חודשי של 1,000 ₪.
לאור כל האמור לעיל, טוען המשיב כי יש לדחות את בקשת רשות העירעור שכן החלטת בית משפט קמא בנושא המזונות הזמניים אינה יוצאת דופן בנסיבות העניין ואין הצדקה להתערב בה. דיון והכרעה: אמנם, עניינה של בקשת רשות העירעור שבפניי היא החלטת ביניים של בית משפט, במסגרת קביעת דמי מזונות זמניים, שעה שהלכה מושרשת היא כי ערכאת העירעור תמנע מהתערבות בקביעתם של בתי המשפט לעינייני מישפחה בדבר שיעור המזונות הזמניים או שינוי שיעורם על דרך הגדלתו או הפחתתו, והתערבות זו תתאפשר במקרים חריגים ויוצאי דופן.
...
לסיכום, טוען המשיב כי הוצאות הקטינים אינן עולות על סכום הקצבה המשולמת לידי המבקשת אשר לא הוכיחה מדוע אינה יכולה לעבוד במשרה מלאה.
לאור כל האמור לעיל, טוען המשיב כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור שכן החלטת בית משפט קמא בנושא המזונות הזמניים אינה יוצאת דופן בנסיבות העניין ואין הצדקה להתערב בה. דיון והכרעה: אמנם, עניינה של בקשת רשות הערעור שבפניי היא החלטת ביניים של בית משפט, במסגרת קביעת דמי מזונות זמניים, שעה שהלכה מושרשת היא כי ערכאת הערעור תימנע מהתערבות בקביעתם של בתי המשפט לענייני משפחה בדבר שיעור המזונות הזמניים או שינוי שיעורם על דרך הגדלתו או הפחתתו, והתערבות זו תתאפשר במקרים חריגים ויוצאי דופן.
יחד עם זאת, לאחר שנתתי דעתי להחלטת בית משפט קמא, לבקשת רשות הערעור ולתשובת המשיב לבקשת רשות הערעור, החלטתי ליתן רשות ערעור, לדון בבקשה כבערעור ולקבלו חלקית כפי שיבואר להלן.
סבור אני, כי במקרה שלנו, במיוחד שעה שעסקינן בהחלטות ביניים זמניות, טרם עריכת בירור מקיף של הצרכים הרגילים והמיוחדים, ובעיקר, האם הקצבה המשולמת עבור כל אחד מהם מכסה את מלוא הצרכים המיוחדים בגינה היא משולמת או אף מעבר לזה, וכן טרם בחינה מעמיקה של יתר טענות הצדדים ויכולותיהם הכלכליות ועוד, נראה כי יש לפסוע בעניין הקצבאות בהתאם להסדר שהצעתי בפסק דיני וכן בהתאם לפסיקה מאוחרת של בית המשפט העליון ב-בע"מ 2083-19 פלונית נ' פלוני [פורסם בנבו] (28.04.2021), אשר במסגרתו נדונה סוגיה דומה, עת הקטין שעבורו משולמים המזונות האמורים, מקבל גמלה מן המוסד לביטוח לאומי.
אשר על כן, סבור אני כי יש לקבוע מתווה ברור לעניין בחינת צרכיהם של הקטינים לאחר תשלום ההוצאות הנובעות מצרכיהם המיוחדים של הקטינים (לעניין זה אפנה כאמור לפסק דיני בעמ"ש 11101-12-17 ב. נ' ב. [פורסם בנבו] (20.11.2018)).
על יסוד כל האמור לעיל , יוחזר הדיון לבית משפט קמא, כדי לבחון מחדש את ההסדרים המתאימים בעניין מזונותיהם הזמניים של הקטינים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו